סיעוד חולי אלצהיימר

אלצהיימר היא מחלה ניוונית קשה, הפוגעת בתאי העצב שבמוח בצורה הדרגתית ועם הזמן מביאה להרס של חלקים נרחבים מהמוח. הסיכון לחלות בה עולה עם הגיל, עד שכמחצית מהקשישים מעל גיל 90 לוקים במחלה.

אלצהיימר פוגע כמעט בכל תפקודי המוח ומביא לפגיעה קוגניטיבית משמעותית ולקשיים נפשיים. התסמינים העיקריים מתבטאים בשכחה ובתופעות של בלבול, קשיי התמצאות וקשיי שפה. עם התקדמות המחלה כל התסמינים הללו מחמירים, עד שהם פוגעים בעצמאות של החולה וביכולתו לנהל אורח חיים תקין ובטוח.

בנוסף, המחלה כרוכה לרוב גם בתופעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה ופרנויות שמתבטאות בתוקפנות רבה, גם כלפי הקרובים ביותר. מבחינה גופנית הפגיעה המוחית גורמת גם לקשיי הליכה משמעותיים, לקשיי דיבור וקשיים בשימוש בשפה, לקושי בשליטה על הצרכים, להפרעות בתזונה, הפרעות שינה ועוד.

התסמינים הראשונים להופעת המחלה הם בלבול, קשיי התמצאות, קשיים בשליפת מלים, שכחה קלה ושינויים בהתנהגות (אפתיות, תוקפנות, דיכאון וכו'). אם ישנו חשש להופעת אלצהיימר כדאי לגשת לנוירולוג או פסיכוגריאטר שיערוך אבחון באמצעות שאלון ולעתים גם בדיקות נוירולוגיות נלוות. האבחון אינו חד- משמעי, אך כיום רמת הדיוק שלו היא גבוהה. אבחון מוקדם חשוב כדי לאפשר טיפול וסיוע מתאים – למידע נוסף פורטל אלצהיימר

המחלה היא חשוכת מרפא, אך ישנן תרופות שמסייעות לסימפטומים השונים, בין היתר לסימפטומים הקוגניטיביים ולאלו הנפשיים. כדי לשמור על איכות החיים של החולה תחת הנסיבות הלא קלות של המחלה, חשוב להעניק לו טיפול סיעודי במוסד מתאים בתוך הבית או .

פתרונות סיעודיים

כיוון שהמחלה הנה פרוגרסיבית, הצורך בסיעוד גובר ככל שהמחלה מתקדמת. חולה אלצהיימר זקוק לרוב להשגחה צמודה, כיוון שהשכחה עלולה להביא למצבים לא נעימים ואפילו מסוכנים, למשל: נטילה מוגזמת של תרופות כאשר החולה שוכח שכבר נטל תרופה, הליכה לאיבוד מחוץ לבית, קושי להתמצא בתוך הבית ולהגיע לשירותים, תוקפנות כלפי זרים ועוד.

פרט לדוגמאות אלה של בעיות שנובעות מהקושי המנטלי, המחלה פוגעת גם ביכולות הגופניות, למשל ביכולת הניידות, בשליטה בצרכים, ביכולת הבליעה וכו'. קושי נוסף, אותו חווים החולים לפחות בשלבים הראשונים של המחלה הוא ההבנה כי המחלה חשוכת מרפא. ידיעה זו משפיעה על מצבם הנפשי של החולים ומביאה אותם למצבים של ייאוש ודיכאון. במקרים כאלה, רבים ממשפחות החולים פונים לשיטת טיפול פליאטיבי – טיפול תומך המקל על נפשו של החולה.

סיעוד בבית

עובדי סיעוד (לרוב עובדים זרים) שחיים עם החולה בביתו, מסייעים לו בפעולות היומיומיות ומשגיחים עליו. הטיפול נעשה בסביבת המגורים הטבעית לחולה ואינו דורש ממנו לשנות את סדר יומו או להתרגל למקום ולסביבה חברתית חדשה.

חשוב שהמטפל יסייע לחולה לשמור על לוח זמנים קבוע,  למשל זמנים קבועים לארוחות ולטיולים, דבר שעוזר לחולה לשמור על התמצאות בזמן ועל מידה של עצמאות. מאותה סיבה גם חשוב להקפיד על כניסת אור טבעי מבחוץ, שמסייע לתחושת הזמן.

דיור מוגן סיעודי

בתי אבות סיעודיים מותאמים לא רק לקשישים שחלה הידרדרות במצבם הגופני, אלא גם למי שחלה הידרדרות במצבו המנטלי והוא זקוק להשגחה וטיפול ברמה היומיומית. לעתים המעבר קשה להסתגלות, אך הוא גם יכול להקל על הקשיש כיוון שבאותו מקום הוא זוכה לטיפול, למזון, לשירותי ניקיון וכביסה ועוד.

בנוסף, ההימצאות בחברת חולים נוספים יכולה להקל על הבדידות והדיכאון. מבחינה טיפולית, בבית אבות סיעודי נמצא פרט לצוות הסיעודי שמתמחה בתשושי נפש גם רופא זמין, וכן טיפולים משלימים כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או טיפול באומנויות. בבתי האבות קיימים גם שירותים של עובדת סוציאלית וקיימת פעילות חברתית מגוונת.

חשוב לדעת: חוק סיעוד של הביטוח הלאומי מאפשר לחולי אלצהיימר לקבל גמלת סיעוד בהתאם למצבם. התמיכה מותנית בעריכת אבחון על ידי אחות שנשלחת לבית וקובעת את רמת ההשגחה שהחולה רשאי לקבל, אבחון שקרוי "מבחן תלות". הקריטריונים לקביעת מידת התמיכה הרצויה עומדים בימים אלה לבחינה מחודשת. כדאי לברר בביטוח הלאומי מהן הזכויות המגיעות לכם.