טיפול פליאטיבי

טיפול פליאטיבי הוא טיפול תומך, הנועד לסייע בהקלת סימפטומים אצל חולים במחלות קשות. הטיפול הפליאטיבי אינו נועד לריפוי אלא להקלה, במיוחד הקלה על כאבים, אך גם הקלה על מצוקה נפשית וחברתית סביב המחלה וההתמודדות עם סוף החיים. לכן הטיפול נעשה במספר מישורים, בשילוב בני המשפחה ובעזרת אנשי צוות מתחומים שונים.

לעתים הטיפול הפליאטיבי ניתן לחולים חשוכי מרפא (חולי אלצהיימר, דמנציה וכו'), על מנת להעביר את שארית חייהם בצורה הקלה ביותר שאפשר, ולעתים הטיפול הפליאטיבי ניתן במקביל לטיפול הקוראטיבי, כלומר הטיפול המרפא הנהוג ברפואה הקונבנציונלית, על מנת לסייע למטופל להתמודד עם הטיפולים ועם החיים בצל מחלה קשה.

פרוייקט "אמבולנס המשאלות" של מגן דוד אדום, למשל, אשר מגשים את משאלותיהן האחרונות של חולים סופניים, הוא דוגמה לטיפול פליאטיבי. מטרתו אינה לרפא את החולה האנוש, אלא לספק לו חוויה מרגשת ומשמעותית לפני מותו, מה שמביא לתחושת סיפוק אצלו ואצל בני המשפחה כאחד.

עקרונות הטיפול הפליאטיבי

• הכרה במוות כחלק מהחיים: הטיפול הפליאטיבי אינו מנסה להאריך או לקצר את ימי חייו של החולה הסופני, אלא מסייע לו לקבל את המוות הקרב. הטיפול נעשה גם בקרב בני המשפחה ומסייע להם להתמודד עם התחושות הקשות והחרדות שעולות בהן בקשר למחלה, וכן בהתמודדות עם מוות ותהליך האבל.

• הקלה על סימפטומים: הקלת הסבל של החולה ושיפור איכות חייו ככל שניתן, באמצעות תרופות וטיפולים אחרים נוגדי כאב. הטיפולים ניתנים בבית החולה, אם הוא מטופל בבית, בבית חולים או בהוספיס. שיפור איכות החיים ומצב רוחו של החולה יכולים אפילו להביא לשיפור במהלך המחלה, כפי שמוכיחים מחקרים בתחום.

• שימור החלק הפעיל: לעתים חולים סופניים נוטים לוותר על פעילויות שהיו יכולים לבצע מבחינה גופנית, בשל הקשיים הנפשיים וחוסר התקווה הנלווים לידיעת המוות המתקרב. לפי עקרונות הטיפול התומך אין צורך לוותר על הנאות החיים לקראת המוות, וההפך מכך: כדאי לנצל כל רגע בחיים, גם אם הם עומדים להסתיים בקרוב. השמירה על יחסים חברתיים ומשפחתיים, המשך ביצוע פעילויות מהנות ותחביבים, ואפילו הגשמת חלומות לקראת המוות- כל אלו עוזרים להשיג תחושת שלמות, סיפוק ושלווה לקראת סוף החיים.

• ראייה הוליסטית: הגישה הפליאטיבית רואה בתחום הנפשי והרוחני של האדם חלק משמעותי מהקיום האנושי. לפי גישה זו יש להכיר בקשיים נפשיים ורוחניים, לתת להם מקום ולסייע לאדם החולה להתמודד עם ההשלכות של המחלה על התחומים הללו: אדם מאמין (בכל דת או דוקטרינה) עלול לאבד את אמונתו בעקבות מחלה קשה ולהרגיש נבגד או זנוח על ידי האל. אך ניתן גם להיאחז באמונה כמקור להשגת סיפוק ומשמעות.

כמובן שבעקבות מחלה קשה עולים גם קשיים רגשיים ונפשיים, עד לכדי צלילה לדכאון עז או חרדה משתקת, אך גם לנפש כוחות משלה, וטיפול רגשי יכול לסייע להשגת משמעות וטעם לחיים בצל המחלה. ההכרה בתחומים הנפשיים והרוחניים של האדם חשובה דווקא אצל חולים עם מחלה אנושה, אשר הגוף עבר להיות מצד אחד מוקד העניין בהם (רופאים ומכרים שואלים שאלות, אנשי רפואה בודקים, מנתחים, נותנים תרופות וטיפולים) ומצד שני הפך עבורם להיות מוקד לאכזבה ולכאב.

• עבודת צוות: בכל חולה מטפל צוות רב תחומי, בין היתר רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטיות, עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות ועוד. צוותים רב תחומיים מתחום הטיפול הפליאטיבי תומכים גם בחולים שמעבירים את סוף חייהם בבית, במסגרת מאורגנת של "הוספיס בית". הצוות מספק בדיקות ועזרה רפואית, סיוע נפשי לחולה וכן תמיכה והדרכה לבני המשפחה המטפלים בחולה.