חשיבות הייעוץ הרוקחי בגיל השלישי

איזון תרופתי וגישה מושכלת לתרופות הוא תחום שבעבר נידון בעיקר בקרב אנשי מקצוע מתחום הרוקחות והרפואה. כיום נושא זה זלג גם לשולחנן של רשויות הבריאות בישראל, אשר התחילו להכיר בחשיבותו.

דוגמא מובהקת לכך היא דו"ח מבקר המדינה משנת 2011 ,אשר מעביר ביקורת על תופעת ריבוי התרופות בדגש על מטופלים בגיל השלישי ומטיל על קופות החולים לנקוט פעולות במטרה לצמצמה.

מדוע טיפול תרופתי בגיל השלישי כה חשוב?

ראשית, גיל הזהב מאופיין בריבוי מחלות וגורמי סיכון המובילים לריבוי של מטפלים- אורטופד, נוירולוג, המטולוג ועוד מומחים רבים אחרים. בהנחה שכל אחד מהמטפלים בוחר את התרופה המיטבית עבור המטופל, סופו של התהליך הוא במספר גדול של תרופות או פוליפרמסיה, בעגה המקצועית. כידוע, ריבוי תרופות טומן בחובו מורכבות המערבת תופעות לוואי ותגובות בינתרופתיות, הנותנות את אותותיהן על מצבו הבריאותי של המטופל הקשיש.

התהליך מסתבך עוד יותר כאשר בוחנים את הכלים העומדים לרשותו של הרופא בבואו לבחור את התרופה עבור המטופל הגריאטרי. מסתבר, שפעמים רבות, הרופא בוחר בתרופה אשר נבחנה על מטופלים צעירים יותר ומשליך את תוצאות הניסויים הקליניים גם על המטופלים הקשישים.

גישה זו אינה בהכרח נכונה, שכן גופו של הקשיש שונה במידה רבה מגופו של אדם צעיר יותר. השוני העיקרי, הרלוונטי מבחינת ההתאמה התרופתית, הוא במערכת העיכול האחראית על ספיגת התרופה ובתפקודי הכבד והכליות האמונים על עיבודה והפרשתה. להבדלים אלה השלכות משמעותיות על רמות התרופה בגוף אשר עלולות להוביל למגוון תוצאות, החל מחוסר יעילות, דרך הופעה של תופעות לוואי ועד לרעילות התרופה.

יתרה מכך, תהליך בחירת התרופה על ידי הרופא מעמיד בפניו שאלות אתיות כבדות משקל. במקרים מסוימים, עליו להחליט האם להעניק למטופל איכות חיים או טיפול מאריך חיים, האם לתת מענה למחלה מסוימת על חשבון פגיעה באיבר אחר ועוד שאלות רבות אחרות.

מיותר לציין, כי אין תשובה לכל השאלות הנ"ל ועל הרופא לתמרן בין שלל האספקטים המלווים את בחירת התרופה האופטימלית. אל המורכבות המדוברת, מצטרף גם משתנה ההיענות לטיפול התרופתי של המטופל עצמו. מחקרים הראו כי מרכיב זה משחק תפקיד משמעותי בכישלון הטיפול התרופתי.

מדוע המטופל מתקשה כל כך בקיום הטיפול התרופתי?

התשובה היא כי כיום אין פורמולציות רוקחיות הנותנות מענה למינון הגריאטרי, והקשיש עצמו הוא זה שאחראי על זמני הנטילה, שילוב התרופות והרכבת המינון שהותאם לו על-ידי הרופא. לכאורה מדובר בפעולה פשוטה של שבירה, איחוד, הזלפה או שאיפה של התרופה, אך לא כך הדבר למעשה. קשישים רבים מתקשים לעמוד בדרישות אלה ומכאן הדרך לכישלון הטיפול קצרה.

באותה נשימה יש לציין גם את נושא התרופות הגנריות (תרופות התחליף), חשוב להבהיר כי תרופות מסוג זה מהוות את הכוח המניע את תעשיית התרופות לעבר פיתוח של תרופות חדשות והמנגיש אותן לאוכלוסיות רחבות יותר. יחד עם זאת, פרקטיקה רוקחית מראה כי גנריקה תורמת לקושי בהתמודדותו של המטופל עם הטיפול הכרוני. פעמים רבות ניתן להיתקל בקשישים הנוטלים את אותה התרופה תחת שמות רבים או נמנעים מליטול תרופה רק משום ששמה וצורתה המסחרית שונה מתרופה אליה הורגלו.

פן נוסף שחשוב לציין בהקשר למורכבות הטיפול באוכלוסיה הותיקה הוא השימוש בתרופות ללא מרשם ותוספי תזונה. מדובר במרכיב נוסף אשר עלול לפגוע באיזון המחלה, לגרום לתופעות לוואי ואף להתנגש עם תרופות אחרות.

איך מתמודדים עם מורכבות הטיפול?

חלק מהפתרון הוא התייעצות עם יועץ רוקחי מקצועי אשר יערוך סקירה יסודית של כלל המידע הרפואי הנוגע למטופל המסוים ובסיומה ייתן את המלצותיו לייעול הטיפול.

חשוב שהייעוץ יהיה במסגרת של מפגש אישי בין הרוקח לבין המטופל. מפגש כזה מאפשר שיחה נינוחה ודיסקרטית במהלכה הרוקח מקבל הזדמנות להציג את השאלות ולאסוף את המידע הרלוונטי ואילו המטופל זוכה לאוזן קשבת לשאלותיו, תלונותיו וחששותיו.

אילו המלצות ניתנות וכיצד הן יכולות לשפר את הטיפול?

ההמלצות יכולות להיות מגוונות, כגון שינוי בזמני או אופן נטילת התרופה, צמצום, הוספה או החלפה של טיפול קיים בטיפול מותאם יותר למטופל המסוים ועוד. חשיבותן הגדולה של ההמלצות היא בהתאמתן למטופל הספציפי תוך התחשבות במחלות הרקע, בדיקות הדם העדכניות ויכולתו האישית של המטופל להקפיד על הטיפול ולהשלימו בהצלחה.

כאן המקום לציין כי ייעוץ רוקחי מהווה גורם המשלים לייעוץ והטיפול הרפואי ואינו בא להחליפו. כלומר, המלצתו של היועץ הרוקחי מעניקה לרופא ולמטופל השקפה רוקחית על הטיפול הנבחר תוך שימת הדגש על התאמה או מודולציה טובה יותר למטופל המסוים.

תרומתו של הרוקח היועץ אינה מסתיימת בסקירה רוקחית של מטופל זה או אחר. כבעל השכלה ומיומנויות מתאימות, יש ביכולתו לכוון ולהדריך את המטופל בכל הקשור להיענות נכונה לטיפול התרופתי במטרה לרתום אותו להשגת היעדים הטיפוליים. מחקרים רבים מראים כי עבודה משותפת של רופא, רוקח ואחות תורמת רבות למטופל ומקרבת אותו למטרות הטיפוליות במידה רבה יותר.

 סשה ז'וראט –  רוקחת יועצת ומובילת מיזם  Consultant Pharmacist