פסק דין תקדימי: מגורים בבית אבות אינם שוללים זכאות לגמלת סיעוד

חוק הביטוח הלאומי קובע כי קשיש השוהה במוסד סיעודי לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד מביטוח לאומי. כמו כן הגדיר החוק מוסד סיעודי כמסגרת אשר שוהים בה קשישים הזקוקים לטיפול, תשושי נפש או תשושים.

בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, שלל ביטוח לאומי את הזכאות לגמלת סיעוד מקשישה המתגוררת בבית אבות במחלקת תמיכה. האישה עתרה לבית הדין לעבודה בטענה כי המחלקה בה היא שוהה אינה מחלקה סיעודית ולכן היא זכאית לגמלת סיעוד.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענת האישה וקבע כי על ביטוח לאומי לחזור ולאשר לה את גמלת הסיעוד.

טענות הביטוח הלאומי

המוסד לביטוח לאומי הצדיק את ביטול גמלת הסיעוד לקשישה בטענות הבאות:

1 . האישה שוהה בבית אבות הנמצא בפיקוח של משרד הרווחה. בית אבות הנמצא בפיקוח של משרד הרווחה מחויב לספק שירותי סיעוד לדייריו ולכן ניתן לכנות את בית האבות בו מתגוררת הקשישה "מוסד סיעודי" כלשון החוק.

2 . ניתן גם להגדיר את בית האבות בו מתגוררת האישה כ"מוסד סיעודי" מכיוון שלשון החוק קובעת כי מוסד סיעודי הוא מוסד בו שוהים קשישים הזקוקים לטיפול, תשושי נפש, או תשושים. מכיוון שבמוסד בו שוהה הקשישה ישנם קשישים העונים להגדרה זו, ניתן להגדיר בית אבות זה כמוסד סיעודי.

3 . מכיוון שביטוח לאומי מגדיר את בית האבות כמוסד סיעודי, ומכיוון שבהתאם לחוק קשישים אשר מתגוררים במוסד סיעודי אינם זכאים לגמלת סיעוד, הרי שגם הקשישה דנן, אינה זכאית לגמלה זו.

טענות הקשישה התובעת

1 . המחלקה בה מתגוררת הקשישה הינה "מחלקת תמיכה" ולא מחלקה סיעודית. בבית האבות ישנה מחלקה סיעודית נפרדת הנמצאת בפיקוח משרד הבריאות, ואילו המחלקה שלה מיועדת לקשישים עצמאיים, הזקוקים לעזרה קלה בלבד.

2 . מכיוון שהמחלקה בה היא מתגוררת אינה נחשבת למחלקה סיעודית, אין המחלקה מספקת שירותי סיעוד מספיקים לצרכיה. הצוות הסיעודי במחלקה מצומצם מאד והוא שוהה במחלקה שעות ספורות במשך היום. כמו כן, אין דלפק אחיות ושירותי רופא כנדרש במחלקה סיעודית.

3 . פרקליטי התובעת טענו כי אין לכלול את כל בית האבות בו מתגוררת הקשישה כמוסד סיעודי, אלא רק את המחלקה הסיעודית בבית האבות, אשר הקשישה אינה מתגוררת בה.

4 . מכיוון שהמחלקה בה מתגוררת הקשישה אינה עונה להגדרה של "מוסד או מחלקה סיעודיים" הרי שהיא זכאית להמשך קבלת גמלת סיעוד.

פסק הדין: התובעת זכאית לגמלת סיעוד

יש לציין כי התביעה נדונה לראשונה בבית הדין לעבודה, אשר קיבל את טענות המוסד לביטוח לאומי כי הקשישה אינה זכאית לגמלת סיעוד. פסק הדין הנוכחי ניתן בבית הדין הארצי לעבודה, לאחר שהתובעת הגישה ערעור על החלטת בית הדין לעבודה.

בפסק הדין נקבע כי המוסד בו מתגוררת הקשישה והמחלקה הספציפית בה היא מתגוררת אינם עונים לקריטריונים המוגדרים בחוק של מוסד סיעודי. מכיוון שכך, זכאית הקשישה להמשך קבלת הקצבה.

טיעוני פסק הדין:

• האישה מתגוררת במחלקת תמיכה ולא במחלקה סיעודית. בבית האבות ישנה מחלקה סיעודית נפרדת אשר אינה קשורה למחלקת התמיכה בה מתגוררת האישה.
• מחלקה סיעודית צריכה להיות בפיקוח של משרד הבריאות, ואילו המחלקה בה שוהה הקשישה נמצאת בפיקוח של משרד הרווחה.
• לא ניתן להגדיר מחלקה סיעודית בהתאם לאופי הדיירים שבה (מן הסתם בבית אבות מתגוררים אנשים קשישים אשר חלק מהם זקוקים לעזרה כלשהי), אלא בהתאם לשירות ולטיפול המוצעים לדיירים.

לפיכך קבע בית הדין כי האישה זכאית להמשך תשלום גמלת סיעוד. כמו כן קבע כי מעתה לא יוכל ביטוח לאומי לשלול באופן גורף מקשישים המתגוררים בבית אבות את גמלת הסיעוד, אלא יהיה עליו לקבל אישור לכך מבית הדין לאחר שהאחרון ילמד את פרטי המקרה.

ראו גם:
פסק דין – בית דיור מוגן רשאי לגבות תשלום על שיכון מטפל סיעודי ביחידת הדיור