מחלת הגלאוקומה

גלאוקומה היא מחלת עיניים במהלכה מתגבר לחץ נוזלי בתוך העין. אם המצב אינו מטופל, הוא עלול לגרום לאובדן ראייה, ואף לעיוורון. בדרך כלל פוגעת מחלה זו בשתי העיניים ולהתבטא בסימנים ותסמינים חמורים. חלל קטן בחלק הקדמי של העין מושפע מנוזל צלול שזורם דרכו ועובר אל רקמות סמוכות.

במצב של גלאוקומה, הנוזל אינו מתנקז כראוי, ומתנקז לאט מידי מחוץ לעין. המצב מוביל להצטברות נוזלים ולחץ מתגבר בתוך העין. אם לחץ זה אינו מופחת ומבוקר, עצב הראייה וחלקים אחרים של העין עשויים להיות פגומים, ולהוביל לאובדן הראיה.

גורמים לגלאוקומה

מחלה זו מתפתחת בדרך כלל בגילאים מבוגרים, אך היא עלולה להיגרם אף כתוצאה מגורמים שונים, הכוללים בין היתר חסימה במעברי הניקוז המצויים בזווית העין, ברוב המקרים, המחלה נגרמת בשל עלייה בלחץ התוך עיני, הפרעה במסלול זרימת הדם אל עצב הראייה, חוסר איזון בין ייצור הנוזל התוך עיני, וניקוזו, והפרעות ונזקים כימיים לתאי עצב הראייה.

גלאוקומה נפוצה יותר בקרב אנשים בטווח הגילאים בין ארבעים לשמונים ומעלה, והיא נחשבת לאחד משלושת גורמי העיוורון בעולם בכלל ובישראל בפרט. בנוסף, קיים הגורם התורשתי, ואנשים שבמשפחתם קיים חולה אחד, נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בה. גורמי סיכון נוספים לגיל מבוגר כוללים חולי סוכרת, בעיות ראייה שונות, ואנשים הסובלים מהפרעות כלי דם ולב.

אבחון גלאוקומה

האבחון מתבצע באמצעות בדיקת לחץ. הרופא משתמש במכשיר המודד את הלחץ התוך עיני. הוא משתמש בהרדמה מקומית ומחדיר צבע ואור כחול לקרנית, לשם מדידת הלחץ. בדיקה זו מאבחנת יתר לחץ דם עיני, המהווה את אחד מגורמי הסיכון לגלאוקומה. בנוסף, מודד הרופא את עובי הקרנית, המשפיע על האופן שבו מתפרש הלחץ בתוך העין.

בדיקה אחרת מתבצעת באמצעות שימוש במכשירים המתבוננים על החלק האחורי של העין, לשם חשיפת שינויים קלים אשר עשויים אף הם להצביע על כיוון של תחילת גלאוקומה. בדיקת שדה הראייה, קובעת באיזה איזור של הראייה סובל המטופל מחוסר. הרופא מציג לו כתמי אור ומבקש אותו לזהותם. אם המטופל אינו מסוגל לזהות נקודות היקפיות אלו, מצביע הדבר על התרחשות של חלק מנזק הראייה.

עוד על חשיבות אבחון מוקדם של גלאוקומה ניתן לקרוא כאן

אפשרויות הטיפול בגלאוקומה

הטיפול נועד לשפר את זרימת הנוזל בתוך העין, הפחתת ייצור הנוזל ולעיתים שניהם. המחלה עצמה אינה ניתנת לריפוי מוחלט, אך בדיקות סדירות וטיפול מתאים מאטים באופן משמעותי את התקדמות המחלה, ואף מונעים אובדן נוסף של ראייה.

טיפות עיניים – ברוב המכריע של המקרים, הטיפול הראשוני כולל טיפות עיניים. טיפול זה חיוני להשגת התוצאות הטובות ביותר ומניעת תופעות לוואי שאינן רצויות. יש לעקוב בזהירות אחר הוראות הרופא.

תרופות – אם טיפות העיניים אינן יעילות מספיק, הרופא רושם תרופות לבליעה, אותן יש לצרוך במהלך הארוחות, על מנת להפחית את תופעות הלוואי שלהן. תופעות הלוואי הראשוניות עשויות לכלול עקצוץ באצבעות הידיים והרגליים, והטלת שתן תכופה, אך לאחר מספר ימים תופעות אלו בדרך כלל נפתרות.

ניתוח – אם התרופות אינן עובדות, או שהמטופל אינו יכול לסבול אותן, התערבות כירורגית עשויה להיות אופציה. מטרת הניתוח היא בדרך כלל להסיר את הלחץ בתוך העין.

גלאוקומה עם זווית סגירה אקוטית – זהו מצב חירום רפואי, הכרוך במתן תרופות להפחתת לחץ באופן מיידי. בדרך כלל, הליך לייזר מתבצע ליצירת חור זעיר בקשתית העין, המאפשר לנוזלים לעבור לתוך הטרבקולות. גם אם עין אחת בלבד מושפעת מהמחלה, הרופא עשוי להחליט לטפל בשתיהן, היות וזהו סוג של גלאוקומה המשפיע לעיתים קרובות גם על העין השניה.