פרקינסון

פרקינסון היא מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים. המחלה מתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות – רעידות, נוקשות, תנועה איטית ואי יציבות התוקפים את כל האיברים בגוף. ככל שעובר הזמן הסימפטומים מתגברים והופכים קיצוניים עד לרמה שהחולים לא מצליחים ללכת בכוחות עצמם או לבצע פעולות בסיסיות אחרות. פרקינסון היא מחלה לא מדבקת ואינה מועברת בתורשה.

גורמים למחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון נגרמת כתוצאה מפגיעה או הרס של תאי העצב במוח באזור שנקרא Substantia Nigra. לתאי העצב שנהרסים במסגרת המחלה יש תפקיד חשוב בייצור דופמין, אשר מהווה מעין שליח כימי האחראי על העברת אותות בין "הרשות המחוקקת" (האחראית על עיבוד נתונים) של המוח לבין "הרשות המבצעת" (האחראית על הפעולה עצמה).

סימנים מוקדמים לגילוי פרקינסון

כדי לגלות את הסימנים המוקדמים למחלה, על משפחתו וסביבתו של החולה להיות ערים במיוחד לשינויים או לתסמינים יוצאי דופן, מאחר שאינם בולטים ולרוב מופיעים בהדרגה. בין התסמינים המוקדמים:

• תחושת עייפות והרגשה כללית רעה.
• אי יציבות.
• קושי לקום ממצב ישיבה.
• דיבור רך ואיטי מדי וכתב ידם נראה מכווץ ועכבישי.
• נטייה פתאומית לשכוח מילים או קטיעת חוט המחשבה.
• תחושות דיכאון ועצבים בלי סיבה נראית לעין.

תקופת הסימנים המוקדמים יכולה להימשך זמן רב לפני שמופיעים הסימפטומים העיקריים הבולטים לעין, אשר מאפיינים את המחלה.

מאפיינים בולטים וסימפטומים עיקריים

מחלת הפרקינסון לא משפיעה על כל החולים באותה צורה. אצל חולים מסוימים המחלה מחמירה במהירות והופכת אותם למוגבלים בתנועתם, בעוד שאחרים יכולים לחיות משך שנים רבות עם התסמינים המוקדמים של המחלה והפרעה מוטורית קלה בלבד. ככלל, הסימפטומים המאפיינים את מחלת הפרקינסון הם:

• רעד – שיכול לתקוף את הידיים, הרגליים או הלסת. הרעד בולט בעיקר בזמן מנוחה.
• נוקשות של השרירים – או התנגדות לתנועה, אשר מאפיינת חולים בבואם לעשות פעולה.
• איטיות בתנועה – האטת או איבוד התנועה האוטומטית, בלי שניתן לצפות את ההאטה. פעולות כמו מקלחת, לבוש בגדים וכדומה הופכות להיות קשות ומסורבלות.
• חוסר-יציבות – או בעיות שיווי משקל וקואורדינציה פגומים, גורמים לחולים לרכון קדימה או אחורה וליפול ביתר קלות.

סימפטומים נוספים שמאפיינים את המחלה: דיכאון, מצבי-רוח משתנים, אובדן זכרון וחשיבה איטית, קשיים בבליעה ובלעיסה, שינויים בדיבור, בעיות בעיכול ובדרכי השתן, בעיות עור.

אבחון פרקינסון

בשלב המוקדם של המחלה קשה מאוד לאבחן פרקינסון. כיום, אין בנמצא בדיקה אשר תוכל לאבחן את המצב. על הרופא להביט במטופל זמן ממושך עד לרגע שיבחין ברעד שמופיע באופן קבוע. בנוסף, יש לחפש תסמינים מוכרים נוספים לצד הרעד. אבחנה נכונה ומוקדמת תאפשר נטילת תרופות הולמות, שיוכלו למנוע את הידרדרות החולה. במקרה של חשד לפרקינסון מומלץ לפנות לרופא המטפל או לפסיכוגריאטר לביצוע אבחון מקיף ומקצועי.

פרקינסון – דרכי טיפול

עדיין לא נמצאה תרופה לפרקינסון, אך קיימות מגוון תרופות המקלות באופן ניכר על תסמיניה. הטיפול מותאם באופן אישי לחולה, בהתאם למצבו.

• פעילות גופנית ודיאטה: בתור התחלה מומלץ לאמץ תפריט תזונה המתאים לחולי פרקינסון (בהתאם לרגישויות המסוימות של החולה) ולאמץ תרגילי התעמלות מתאימים לאימון השרירים על בסיס קבוע כדי לחזק אותם ולמנוע ניוון.
• טיפול תרופתי: מאחר שאין אפשרות להעביר דופמין לאזור הספציפי במוח שם הוא חסר (דופמין נספג בדם), ניתנות תרופות המחקות או מדמות את פעילות הדופמין באופן מלאכותי: DOPAMIN AGONIST, LEVODOPA, SINEMET או DOPICAR.
• ניתוח PALLIDOTOMY מתאים כטיפול עבור חולי פרקינסון בני פחות משבעים שטופלו במשך שנים בטיפול התרופתי והגיעו למצב בו מינון גבוה של תרופות לא משפיע עליהם יותר, או שיוצרתופעות לוואי קשות.
• הידרותרפיה: טיפולי הידרותרפיה ידועים כטיפולים משלימים המקלים על נפשם של החולים. המים מרגיעים ומחזקים את מצבם הנפשי הרעוע של החולים.