קלנועית

קלנועיות הן כלי ניידות נפוץ מאוד בישראל, כיום בכל הישובים, קלנועית עוזרת מבחינת ניידות לבני גיל הזהב שכבר מתקשים ללכת ולהגיע ממקום למקום וכמובן לבעלי מוגבלויות פיזיות כאלו ואחרות.

מאוד נפוץ בימינו לראות קלנועיות נוסעות על כבישים רגילים במרכזי הערים, הרבה יותר מאשר בעבר בהן הכלים החשמליים היעילים והנוחים האלו נראו בעיקר בשבילי קיבוצים, מושבים ובתוך שכונות עירוניות. ריבוי הנסיעות על כבישים וכמו כן ריבוי סוגי הכלים והמשתמשים קוראים להגברת תשומת הלב לבטיחות וכן שציבור נהגי הקלנועיות יכיר את החוקים והתקנות לגבי הכלי.

תקנות רישוי ושימוש בקלנועית

ישנן כמה תקנות רשמיות לגבי רישוי של קלנועית ולגבי השימוש בה, אלו כוללות את הדוגמאות הבאות:

• בעלי הקלנועית אינו חייב לרשום את הכלי ככלי רכב רגיל ואין חובת רישוי על קלנועיות.
• אדם שנוהג בקלנועית אינו חייב להחזיק רישיון נהיגה כלשהו.
• למרות האמור בסעיף לגבי רישיון הנהיגה, אוסר לנהוג בקלנועית לפני שמלאו לנהג שש עשרה שנים לפחות – אלא אם כן מדובר על נכה, שאז גם צעירים יותר רשאים לנהוג בכלי.
• נהיגה בקלנועית מחייבת כשירות גופנית, נפשית וקוגניטיבית לשם כך, אם זאת, אין בפועל בדיקות רשמיות שעל נהגי קלנועיות לעבור ומדובר בעיקר על שיקול דעת עצמי ושל משפחת הנהג בקלנועית.
• כמובן שנהגים בקלנועיות חייבים לדעת לתפעל את הכלים מכל הבחינות.
• אסור לנהוג על קלנועית בכביש, אלא אם מדובר על שימוש בקלנועית בבתי אבות או בדיור מוגן בהם יש שטחים מיוחדים לנסיעה, שטחים של קיבוצים ומושבים ונסיעה בכבישים פנימיים של ישובים כפריים אלו או במקרים בהם אי אפשר לנסוע על מדרכה מוסדרת בגלל הרוחב שלה או מגבלות ומכשולים אחרים שנמצאים עליה. או כמובן במקרים בהם אין לצד הכביש מדרכה קיימת.
• אסור במהלך נסיעה על קלנועיות לעלות או לרדת מהמדרכה – זוהי תקנה קשה ליישום בהרבה מקרים מובנים של תנאי השטח ורצון להגיע למקום מסוים.
• אסור לעבור עם קלנועית מהירות של 12 קמ"ש – מרבית הכלים לא עוברים מהירות זו בכל מקרה ואלו שכן מגיעים לרוב רק עד מהירות של 15 קמ"ש.

תאונות וביטוח

בגלל שהחוק ובתי המשפט קבע כי קלנועיות אינן רכב מנועי אלא יותר דומות באופיין לכיסאות גלגלים אין חובת ביטוח של קלנועית. על פי התקנות הקלנועית לא אמורה באופן כללי להגיע לכביש ולכן הסכנה שבתאונות עם כלי רכב אחרים פחותה, למרות שידוע כי המצב בשטח שונה ובמקרים רבים הנהגים נמצאים על כבישים עירוניים כחלק מתנועת שאר הרכבים.

בגלל שאין חובת ביטוח חובה (ביטוח שהוא על נזקי גוף) ומשום שבית משפט קבע במסגרת תיק ספציפי כי קלנועית איננה רכב מנועי אז במקרים של תאונות דרכים בהן מעורבות קלנועיות הנהגים של הקלנועית לא יקבלו פיצוי כלשהו מחברות הביטוח או מהמדינה.

המשמעות של נושאים אלו היא כפולה, גם שנהגי קלנועיות חשופים לדרישה משפטית לתשלום פיצויים גבוהים במקרה של תאונות עם פגיעות גוף או רכוש שנגרמו באשמת הנוהג בקלנועית וגם שבמקרה של פגיעות גוף או רכוש של נהגי קלנועיות הם לא יקבלו פיצוי ביטוחי כלשהו.

ישנה המלצה אם כך לרכוש פוליסת ביטוח חובה בכל זאת עבור קלנועית פרטית, זאת כדי לכסות את הנהגים לפחות על מקרים בהם יש פגיעות גוף. ניתן גם להוסיף סעיף ביטוח לנזקי גוף לצד שלישי. לא כל חברת ביטוח תסכים למכור פוליסת ביטוח עבור קלנועית אך אם חברה כן מכרה פוליסה שכזו היא לא יכולה על פי חוק להתכחש לה בעתיד או לטעון כי לא מדובר על רכב מנועי.

ראו גם:
בטיחות בנהיגה בגיל השלישי