כאשר הורה, בן זוג, אח או כל קרוב משפחה אחר, מאבד את עצמאותו, הדבר משפיע על כל בני המשפחה. המשפחה היא הארגון החברתי הבסיסי, והיא שמספקת לחבריה תמיכה לאורך כל החיים.
לפיכך המחויבות היא לכאורה מובנת מאליה, אך בפועל הדבר אינו פשוט: מדובר בשינוי משמעותי במבנה המשפחה ובחלוקת הזמן והנטל, שינוי שדורש הסתגלות לאורח חיים חדש וכן הסתגלות נפשית למצבים לא מוכרים ולקבלת החלטות קשות. לעתים ההתמודדות הקשה ביותר היא של בן או בת הזוג, שעוברים גם מעין תהליך של אובדן על חיי הזוגיות, כפי שהכירו אותם.

במה כרוכה התמודדות עם קרוב סיעודי?

א.       טיפול פיזי- סיוע פיזי לקרוב החולה, האכלה, הלבשה, נתינת תרופות ועוד מטלות רבות. העסקת מטפל סיעודי או שיקום בבית אבות סיעודי מסייעים בחלק הפיזי של הטיפול, אך לאו דווקא בשאר מרכיבי ההתמודדות.

ב.       קבלת תפקידיו של החולה- המשפחה צריכה להמשיך להתנהל גם בלי קשר למחלה: טיפול בילדים, תשלום חשבונות, ביצוע עבודות הבית ודאגה לפרנסה. בני המשפחה צריכים להמשיך למלא את תפקידיהם וגם לקחת על עצמם גם את תפקידיו של החולה.

ג.        תמיכה וסיוע מנטלי- הידרדרות המצב הבריאותי כרוכה פעמים רבות בירידה במצב הרוח. באם מדובר בדיכאון ממושך וחמור הדבר מקשה על ההתמודדות עם המחלה, ועלול להביא לנטיות אובדניות. במקרה כזה חשוב להפנות את החולה לאבחון ולטיפול, אך מדובר גם בהתמודדות לא פשוטה עבור בני המשפחה: הללו נדרשים לספק תמיכה נפשית, אף על פי שפעמים רבות הם לא זוכים כלל להערכה ותודה מצד המטופל. כשמדובר בחולים דמנטיים, פעמים רבות מצבי רוח והתקפי זעם הם חלק בלתי נפרד מתסמיני המחלה.

ד.       סיוע כלכלי- טיפולים רפואיים וסיעודיים הם עסק יקר. אם בן המשפחה שהפך סיעודי עבד לפני כן, חסר גם חלקו בפרנסת המשפחה. בכל אופן, הנטל הכלכלי גובר ומוסיף ללחץ ולמצוקה.

לפעמים המשפחה עוברת את תהליכי ההתמודדות וההסתגלות מתוך שיתוף, הידברות וחלוקת נטל הוגנת. אבל פעמים רבות גם משפחה קרובה מתקשה להתמודד עם המצב המורכב וחלק מבני המשפחה עלולים לחוש תסכול, זעם ואפילו דיכאון.

צריך לזכור שכל אחד מתמודד בצורה שונה: ישנם כאלה שמתעסקים אך ורק במחלה, עד כדי הזנחת אנשים ועיסוקים אחרים בחייהם. אחרים מדחיקים את הקושי הנפשי הכרוך במחלה ומתנהלים באופן אוטומטי, מבלי להבחין במצוקה שבו הם שרויים. שני המצבים הללו אינם אידיאליים לבריאות הנפש של בני המשפחה. חוסר- ודאות בנוגע למצבו של קרוב חולה מגביר את הקושי ואת הבלבול.

כיצד מתמודדים?

במצב של התמודדות מורכבת עם מחלת בן הזוג או בן משפחה אחר כדאי להיעזר באנשים אחרים, בין אם מדובר בחברים וקרובים ובין אם מדובר בתמיכה נפשית מצד גורמים קהילתיים שונים. השיתוף במשא הכבד מסייע בהקלת הלחץ והתסכול ובבניית תחושת מסוגלות וערך עצמי.

תמיכה חברתית בלתי פורמלית: שיחות עם חברים קרובים, עם בני המשפחה האחרים וכדומה.

השתתפות  בקבוצות תמיכה לבני משפחה של חולים. קבוצות כאלה ניתן למצוא דרך השירותים הסוציאליים ולעתים גם בבתי החולים.

תמיכה נפשית פורמאלית: פניה לפסיכולוג או לגורם אחר כמו עובד סוציאלי.

דיור מוגן

זוהי מסגרת מגורים המיועדת לקשישים עצמאיים אשר מתפקדים בכוחות עצמם ומסוגלים לדאוג לצורכיהם, אולם מעדיפים להתגורר במסגרת מסודרת על פני מגורים בביתם הפרטי. מסגרת דיור מוגן מעניקה סביבה המתאימה לצרכי הקשיש מבחינת גיל, חברה, שירותים רפואיים ושירותים סוציאליים. לדיור המוגן שני פנים האחד הוא אנטומיה מוחלטת של הקשיש והשני הוא מתן מענה מלא לצרכיו.

כאשר הקשיש בוחר להתגורר בדיור מוגן, הוא יכול לבחון את זכאות לטיפול סיעודי במידה והוא זקוק לו מתוקף “חוק סיעוד“. החוק מופעל מטעם במוסד לביטוח לאומי ומטרתו לאפשר לקשישים להתגורר בסביבה טבעית ובאופן עצמאי ככל האפשר. מצד אחד הקשיש מנהל אורח חיים עצמאי, אך מצד שני החוק מעניק לו מטפל אשר מסייע לו בביצוע פעולות היומיום ואחזקת משק הבית במידת הצורך.

הזכאות לגמלת הסיעוד ניתנת לתושבי ישראל אחרי גיל הפרישה אשר מתגוררים בביתם או בדיור מוגן בלבד ועומדים בקריטריונים של מבחני תלות וכן עמידה בתנאי הכנסה חודשיים. היקף הגמלה משתנה בהתאם למצב התלות של הקשיש בסיוע חיצוני ונע בין 5 שעות ל-22 שעות שבועיות. שירותי הסיעוד כוללים סיוע בביצוע פעולות כגון: אכילה, רחצה, הבאת תרופות, ליווי לרופא, ניקיון משק הבית, ביצוע קניות, בישול ועוד.

לצורך קבלת גמלת הסיעוד יש לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהציג מסמכים מתאימים.

בית אבות

זוהי מסגרת מגורים המעניקה שירותי סיעוד ושירותים רפואיים צמודים על פי צרכיו המשתנים של כל קשיש ובהתאם למצבו התפקודי. קיימים מספר בתי אבות שההבדל ביניהם הוא האוכלוסייה השוהה: עצמאיים, סיעודיים, חולים, תשושי נפש וכו’. אולם בכל בתי האבות יש השגחה וסיוע לשוהים בו לביצוע פעולות היומיום וטיפוח סביבת מגוריהם.

בבית האבות מסופקים שירותי סיעוד ושירותים רפואיים לאורך היממה כולה ועל כן העסקה של מטפל סיעודי אינה הכרחית במקרה כזה. למעשה בית האבות הוא זה שמספק את כל שירותי הסיעוד להם זקוק הקשיש. השהות בבתי האבות אינה כלולה בסל הבריאות, אבל המדינה מעניקה סיוע כספי לזכאים במסגרת מתן “קוד גריאטרי”. זהו מסמך המאפשר מימון חלקי או מלא עבור שהייה בבית האבות. הקוד מוענק בהתאם למצב הרפואי והכלכלי של הקשיש וכן בהתחשב בגובה התקציב אותו מאשרת הממשלה לנושא באותה השנה.

כמו כן יש לקחת בחשבון כי הכניסה אל בית האבות היא על בסיס מקום פנוי ולעיתים הטיפול בנושא לוקח מספר חודשים, גם אם הקוד אושר.

על פי כללי ביטוח לאומי לא ניתן לקבל גמלת סיעוד למי שנמצא בבית אבות.

בבית דיור מוגן, במידת הצורך ניתן להעסיק מטפל זר לטיפול סיעוד לכל שעות היממה. לצורך כך הקשיש צריך לעבור מבחני תלות ולהימצא כנזקק לסיוע בביצוע פעולות היום יום. את הבקשה יש להגיש למשרד התמ”ת לקבלת היתר להעסקת עובד זר. לאחר מכן יש למצוא מטפל זר באמצעות חברת השמה למטפלים סיעודיים זרים. במידה והמטפל שוהה בחו”ל, יש להזמינו לארץ באמצעות משרד הפנים. המטפל מגיע מחו”ל ומועסק על ידי חברת ההשמה. חשוב לבחור מטפל אשר יש לו לשון משותפת עם הקשיש, שהוא בעל נתונים מתאמים (גיל, יכולת פיזית, ניסיון) וכן מומלץ לבחור במטפל בעל המלצות.

לא פעם קשישים מתגוררים רחוק מילדיהם ולעיתים קרובות גם לבדם. במקרים כאלה, הזעקת עזרה וקבלת סיוע מיידי הופכים להיות מסובכים יותר לביצוע.

במקרים כאלה הפתרון נמצא בדמות לחצן מצוקה, פתרון זה נותן לקשיש אפשרות לחיות בגפו ובאופן עצמאי אך במקרה של מצוקה כלשהי, להזעיק סיוע במהירות ובצורה יעילה.

לחצן מצוקה חיוני במיוחד במצבים בהם הקשיש חולה במחלות העלולות להביאו למצבי חירום ומצוקה באופן מפתיע, לדוגמא היסטוריה של התקפי לב או אירועי מוחיים.

לחצן המצוקה – מוקד חירום הוא הערובה שלנו לכך שהקשיש יוכל להזעיק עזרה בכל זמן שיזדקק לה וכמעט בכל מצב בו ימצא. הלחצן מוצמד אל הקשיש בצמיד או בשרשרת על צאוורו. כאשר נקלע הקשיש למצוקה הוא לוחץ על הלחצן, המפעיל אות תקשורת ישירות ובאופן מיידי אל המוקד. המוקד מאוייש 24 שעות ביממה, בכל יימה ללא יוצא מן הכלל. במוקד מועסקים מוקדנים מנוסיים המעניקים עזרה, תמיכה וייעוץ במקרה שהקשיש זקוק להם.

לא רק לחצן

כאשר נלחץ לחצן המצוקה מקבל מוקד המצוקה התראה, בחלק מן הלחצנים ישנו מיקרופון זעיר ורגיש אשר מאפשר למוקד יצירת קשר ישירות ממקום האירוע בין אם הוא ארע בחדרו, בחדר האמבטיה או במטבח. ישנם לחצנים שמאפשרים יצירת קשר גם מחוץ לבית הקשיש. לחצנים אחרים מתריעים למוקד והמוקדנים יוצרים קשר עם הפונה לצורך בירור צרכיו. במידה והפונה אינו מסוגל להגיע ולענות לטלפון, המוקד שולח ניידת לבירור מצבו של הקשיש.

לחצן המצוקה יכול להציל את חיי הקשיש בעת הצורך, אך תפקידו ביום יום הוא לתת ביטחון הן לקשיש והן למשפחתו, כך שבעת מצוקה יהיה מי שידאג באופן מיידי לקשיש.

החברות המפעילות את מוקדי המצוקה מעניקות סיוע יומיומי למגוון רחב של לקוחות אשר משתמשים בלחצני מצוקה והסיוע בעת הזעקתו הוא מיידי ומקצועי. כדאי לבחון את ההתמחות של המוקד ולהעדיף מוקד שמתמחה במתן סיוע ועזרה לקשישים. כמו כן מומלץ לרכוש מנוי בחברה בעלת ניסיון ויכולות מוכחות.

לחצני מצוקה יכולים כמו כן להתחבר למוקדי רפואה, מוקדים אלה תפקידם להעניק שירותי רפואה מיידיים באמצעות רופאים ואחיות הנמצאים במוקד. במוקד הרפואה ניתן לקבל שירותים כגון: ביקורי רופאים, הזעקת אמבולנס, מעקב א.ק.ג לחולי לב וכן מענה מיידי במקרה של אירועים בריאותיים שונים כגון התקפת לב.

כאמור, חשוב ביותר להתאים את הצרכים של הקשיש אל השירותים אותם מציע כל מוקד.

התחברות ללחצן מצוקה

התקנת לחצן המצוקה עולה, עלות חד פעמית של כ-100 שקלים. דמי המנויים החודשיים עולים בסביבות השבעים שקלים בחודש. אולם, התשלום החודשי משתנה בהתאם לשירותים אותם נותן המוקד.

כאשר הינכם חותמים על חוזה התחברות למוקד מצוקה או מסייעים לקרוביכם לחתום על כזה, קראו היטב את פרטי החוזה ואת השירותים שמעניקה החברה. אל תהססו לחפש חברות אחרות שמציעות שירותים נרחבים יותר בעלויות נמוכות.

אצל קשישים הזכאים לגמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי (חוק סיעוד) ניתן להתקין לחצן מצוקה בבית או לחצן אל-חוטי נישא בתמורה לחלק משעות הסיעוד הניתנות במסגרת הגימלה.

גמלת הסיעוד מוענקת לקשישים אחרי גיל פרישה, אשר זקוקים לסיוע או השגחה בביצוע פעולות היומיום. הגמלה מתורגמת לשעות סיעוד הניתנות על ידי מטפלים סיעודיים, אולם חלק משעות הטיפול ניתן לתרגם לשירותים של לחצני מצוקה.

חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי קובע כי אנשים אחרי גיל הפרישה, אשר מתגוררים בביתם וזקוקים לסיוע בביצוע פעולות בחיי היומיום (אכילה, רחצה, שליטה בהפרשות וכו’), זכאים בתנאים מסוימים לגמלת סיעוד. על פי היקף גמלת הסיעוד זכאי האדם לסיוע של מטפל שמגיע לביתו ומסייע לו.

התנאים בהם צריך לעמוד האדם לצורך קבלת הגמלה הם: הגעה לגיל פרישה, תושבות ישראלית, התגוררות בקהילה, גודל הכנסה וקצבאות וכן מבחן תלות ותפקוד הנקרא ADL.

מבחני תפקוד

בדיקת התפקוד מבוצעת על ידי בוחן שהוכשר לביצוע הבדיקה (אחות, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק). הבדיקה נעשית בבית של מבקש הגמלה ובה נבחן תפקודו בסביבה הטבעית שלו וכן מידת התלות שלו בסיוע.

המבחן כולל שלושה שלבים, בכל שלב נבחן פרמטר אחר לגבי מצבו של מבקש הגמלה וניתן ניקוד אשר נסכם ומהווה את האינדיקציה לגבי היקף הסיוע שינתן לו בהמשך.

• סכום מעל 2.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלת סיעוד חלקית הכוללת סיעוד בהיקף של  9.75 שעות שבועיות.
• סכום מעל 6.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלה חלקית הכוללת בין 16 ל18 שעות סיעוד בשבוע.
• הניקוד המרבי במבחני התלות הינו 16.5 נקודות.

שלושת השלבים של מבחן ADL:

1.       בחינת התפקוד - כאן נבדקת רמת תפקודו של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות, ניתן לצבור בין 0 ל-8 נקודות, בהתאם למידת התלות (פירוט בהמשך מטה).

2.       צורך בהשגחה – כאן נבדק האם מבקש הגמלה זקוק להשגחה אישית קבועה. מבקש גמלה שימצא זקוק צובר 6.5 נקודות.

3.       מגורים לבד - כאן נבדק האם מבקש הגמלה מתגורר לבדו. במידה ובבחינת בתפקוד הוא צבר 2 נקודות, עבור מגורים לבד הוא יצבור 2.5 נקודות נוספות.

בחינת תפקוד

מבחני התפקוד בודקים את רמת התפקוד של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות. חשוב לציין כי הבחינה איננה של רמת הקושי של מבקש הגמלה בביצוע הפעולות אלא במידת הסיוע לה הוא זקוק כאשר הוא מבצע פעולות אלה. הפעולות הנבדקות הן:

• אכילה – האם מבקש הגמלה מסוגל להזין את עצמו באופן עצמאי כאשר המזון הוכן והוגש לו.
• רחצה - האם מבקש הגמלה מסוגל להיכנס ולצאת מהמקלחת וכן להתרחץ באופן עצמאי.
• קימה ושכיבה – האם מבקש הגמלה יכול לעבור ממצב של שכיבה לישיבה וכן מישיבה לעמידה ללא סיוע.
• ניידות - האם מבקש הגמלה יכול לנוע בביתו ללא צורך בסיוע.
• לבוש – האם מבקש הגמלה מסוגל ללבוש ולפשוט פרטי לבוש.
• שליטה על סוגרים - האם מבקש הגמלה מסוגל לשלוט על סוגריו ולטפל בצרכיו באופן עצמאי.

בבחינה זו ניתן ציון הנע בין 1 ל-3. כאשר:

1= מבצע את הפעולה בקלות.

2= מבצע את הפעולה עם עזרה או הכוונה.

3= תלוי בעזרה לצורך ביצוע הפעולה.

הגשת ערעור

במידה ולאחר ביצוע בחינת התפקוד מבקש הגמלה לא נמצא זכאי לגמלת הסיעוד, או שאושרה לו גמלה קטנה מדי בכדי לענות על צורכי הסיעוד שלו, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך חצי שנה מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי או להגיש בקשה חדשה לביטוח לאומי.

כמו כן, במידה ומצבו של מבקש הגמלה הורע והוא חייב טיפול סיעודי, והוא אינו זכאי לגמלה מלאה, ניתן להגיש אל המוסד לביטוח לאומי בקשה לבדיקת תפקוד חוזרת בשל החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש בצירוף מסמכים שאכן מעידים על ההחמרה. חשוב להקפיד ולזמן בדיקה חוזרת רק אם מצבו של מבקש הגמלה אכן הורע, שכן הנטייה בבדיקות חוזרות היא להפחית ואף לשלול את הזכאות לקבלת גמלת סיעוד.

מהם השירותים המוענקים לזכאי גמלת סיעוד?

גמלת סיעוד מיועדת לאנשים אחרי גיל פרישה שמתקשים בביצוע הפעולות היומיומיות בחייהם. גמלה זו מקנה להם סל שירותים, אותם נפרט להלן.

השירות העיקרי והחשוב ביותר הינו טיפול סיעודי – העסקת מטפל צמוד לצורך סיוע בפעולות היומיום הבסיסיות.

סיוע ממטפל

על המטפל מוטלת האחריות בסיוע לביצוע הפעולות היומיומיות במסגרת היקף השעות שאושרו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

המטפל יגיע לביתו של הקשיש ויסייע לו בביצוע הפעולות היומיומיות והחזקת משק הבית שלו. הסיוע כולל:

עזרה ברחצה, הלבשה, אכילה, ליווי לרופא, הבאת תרופות. במסגרת החזקת משק הבית המטפל יסייע בביצוע עבודות הניקיון, הכביסה, קניות וכן בישול. הכל בהתאם לצורכי הקשיש ועל פי ההגדרה של המוסד לביטוח לאומי.

המרת גמלה

כאשר ניתנת הזכאות לגמלה יכול הקשיש להמיר חלק ממנה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול הן סיעוד של מטפל בחלק ממסגרת הזכאות והן שירותים נוספים המוזכרים להלן:

1. ביקור במרכז יום לקשיש – במרכז מבוצעות שלל פעילויות המותאמות במיוחד לקשישים: השירות כולל הסעות מבית הקשיש אל המרכז וחזרה, ארוחות חמות, רחצה, תספורת וטיפולי טיפוח, שירותי כביסה, שירותים מקצועיים של צוות אחיות, עובדים סוציאלים, פזיותרפיה ועוד, ביצוע ריפוי בעיסוק, םעילויות חברתיתות (הרצאות, הופעות וחוגים), ציון חגים וימי הולדת וכן תכוניות מיוחדות כגון גינון, טיפול בחיות מחמד ועוד. מרכז יום לקשיש נועד לספק לקשיש מסגרת חברתית, עניין בחייו ושיפור איכות חייו. במקביל הביקור במרכז מקל על בני המשפחה ו/או המטפלים במתן מסגרת טיפולית למספר שעות בשבוע.
2. שירותי כביסה – שירות איסוף וביצוע כביסה במנות של 5 ק”ג כבסים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבה אש וכו’. קיימים לחצנים הקבועים למקום המגורים או לחצנים אל-חוטיים המאפשרים קריאות מצוקה מכל מקום בו נמצא הקשיש.

4. מוצרי ספיגה – קיימים מספר מקרים בהם הקשיש סובל מחוסר שליטה בצרכיו: בעיה תפקודית הנובעת ממוגבלות בתנועה, איבוד היכולת השכלית לשלוט בצרכים או פגיעה ביכולת התקשורת להבעת הצורך בעשיית צרכים. כמו כן אנשים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים אינם מסוגלים להגיע בכוחות עצמם אל השירותים. בנוסף, יתכן מצב ובו כתוצאה מניתוח, פגיעה במערכת העצבים ותהליכים שונים הקשורים בזיקנה ישנה בעיה בשליטה על הצרכים.  במקרים כאלו ניתן לעשות שימוש במוצרי ספיגה שונים. ניתן להשתמש בחיתולים רב פעמיים המטיבים עם הסביבה ומיאים לחיסכון כספי ניכר, אולם החיתולים החד פעמיים נוחים יותר מבחינת הגיינה וכושר ספיגה.
   מוצרי הספיגה אינם זולים והאפשרות לרכשם במסגרת גמלת הסיעוד, חוסכת כסף רב.

5. השתתפות במימון עובדים זרים – ניתן להעסיק עובד סיעודי קבוע בהתאם לתנאי הזכאות, ולהשתמש בגמלת הסיעוד לצורך מימון חלקי של המטפל. הזכאים למטפל זר צריכים להוכיח במבחני התלות הפיזיים כי הינם זקוקים לעזרה קבועה ומתמדת בביצוע הפעילות היומיומית וכן השגחה של 24 שעות

המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

ההמרה מתבצעת על פי המפתח הבא:

1.       ביקור חד פעמי במרכז יום לקשיש שווה ערך לשעתיים סיעודיות, במקרה של זכאות ב-100% גמלת סיעוד, ושלוש שעות סיעודיות במקרה של 150% גמלה.

2.       שווי מוצרי הספיגה נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.

3.       שווי לחצן מצוקה הינו רבע שעה סיעודית בשבוע.

4.       מנה של 5 ק”ג כביסה שווה לשעה ורבע סיעודיות.

הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. גיל פרישה ותושבות – הקשיש צריך להיות תושב ישראל אשר הגיע לגיל הפרישה. גיל הפרישה עומד כיום על 67 לגברים ו64 לנשים.
2. מקום מגורים - כדי לקבל טיפול סיעודי בבית, הקשיש צריך להתגורר בביתו הפרטי או בדיור מוגן באופן עצמאי. קשיש אשר מתגורר במוסד המספק שירות סיעוד, כגון בית אבות סיעודי, אינו זכאי לגמלת סיעוד.
3. הכנסה - הכנסותיו של הקשיש צריכות להיות מתחת לתקרת השכר הממוצעת במשק, כיום (2009) עומדת התקרה על 7,928 ₪. הכנסותיהם של זוג צריכות להיות עד לפי 1.5 מההכנסה הממוצעת במשק. כאשר ההכנסה עוברת את תקרת השכר הממוצעת, ניתנת זכאות לחצי גמלת סיעוד.
4. קבלת קצבאות - הקשיש לא מקבל קצבאות מהביטוח הלאומי או מאוצר המדינה. במקרה שכן, יהיה עליו לבחור בין 2 הגמלאות הרצויות.
5. תפקוד - הקשיש נזקק לטיפול סיעודי, שכן הוא מתקשה בביצוע פעילות יומיומית הכוללת: אכילה, רחצה, הלבשה, טיפול במשק הבית ועוד. נציג של המוסד לביטוח לאומי קובע את רמת התפקוד של הקשיש באמצעות בדיקות תפקוד וכך מחליט על היקף העזרה לה זקוק הקשיש.

תקופה מקסימלית לזכאות

הזכאות לגמלת הסיעוד אינה לצמיתות. הביטוח הלאומי מבצע בדיקות תקופתיות של זכאי הגמלה ובודק את מצבם ובהתאם לכך את היקף הגמלה המתאימה למצבו הנוכחי. במקרה של החמרה במצבו של הקשיש, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך בדיקת זכאות מחודשת.

אופן הגשת תביעה

1. מילוי טופס תביעה לגמלת סיעוד - לצורך קבלת גמלת הסיעוד יש למלא ולמסור טופס זה לפקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי. אל הטופס יש לצרף חוות דעת מרופא ואישורים על הכנסות הקשיש. חשוב מאוד לפרט בהרחבה על מצבו של הקשיש ועל הקשיים התפקודיים שלו בחיי היום-יום. במקרה בו הקשיש מתקשה למלא את הטופס בעצמו ניתן למלאו בסיוע של בן משפחה, עובד סוציאלי, פקיד של הביטוח הלאומי או חברת סיעוד.
2. המתנה לתשובת הביטוח הלאומי - הביטוח הלאומי מתחייב להשיב על הבקשה שהוגשה תוך תקופה של 60 יום מהראשון לחודש שלאחר הגשת הבקשה.
3. ביצוע בדיקת תפקוד - בדיקת התפקוד נעשית ע”י בוחן מקצועי בעל הכשרה מתאימה (מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט או אחות). הבדיקה נעשית בביתו של הקשיש ובה נבחן תפקודו בסביבתו הטבעית.
   בעת ביקור הבוחן, חשוב שתהיה נוכחות של בן משפחה אשר מעודכן לגבי מצב הקשיש. חשוב לציין כי זכאות לגמלת סיעוד אינה מושפעת מהמצב הבריאותי, אלא מקשיים בהם נתקל הקשיש בחיי היומיום ועל כן יש לפרטם. קשיי ניידות של הקשיש מחוץ לביתו אינם רלוונטים מכיוון שהזכאות כוללת סיוע בתוך ביתו. מבחן התפקוד בא לבדוק את יכולתו של הקשיש לבצע פעילויות יומיומיות כגון אכילה, הלבשה, רחצה וכו’ או את הזדקקותו להשגחה בגין מצבו הקוגניטיבי-רגשי. הבוחן קובע את הזכאות וכן את היקף הגמלה.
4. הגשת ערעור - במידה והקשיש לא נמצא זכאי לסיוע או שאושרה לו גמלה קטנה מכפי הצורך, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך שישה חודשים מקבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי.
   לחילופין ניתן להגיש בקשה חדשה אל הביטוח הלאומי. במקרה כזה מומלץ להיעזר בגורם מקצועי כגון עובד סוציאלי על מנת לקבל הכוונה נכונה יותר.
5. החמרה במצב הקשיש - במידה וחלה החמרה במצבו של הקשיש והוא אינו זכאי לגמלה המלאה, ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי והגיש בקשה לבדיקה מחודשת של תפקודו לאור החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש עם מסמכים המעידים על החמרה במצבו

למידע נוסף – גמלת סיעוד – סל השירותים שמגיע לי.

קצבת נכות

ראשית חשוב לבדוק את הזכאות לקצבת נכות. כל אזרח מעל גיל 18 אשר מוגדר כנכה זכאי לקצבת נכות באם עקב נכותו נפגע כושר ההשתכרות שלו ב50% לפחות, או שמשכורתו נמוכה מ25% מהשכר הממוצע במשק.

את הבקשה לקצבת נכות יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על הנכות ואישורי שכר ממקומות העבודה וכן כל מסמך שבאפשרותו להוכיח את הזכאות לקצבה. בהתאם לבקשת המוסד לביטוח לאומי יהיה על מבקש הקצבה להגיע לבדיקה רפואית במידה ויתבקש.

ילדים נכים עד גיל 18, זכאים גם הם לגמלת ילד נכה שהיקפה נקבע על פי מידת הנכות ממנה הם סובלים. הזכאות לגמלה נבדקת תקופתית ומשתנה בהתאם לתלותו של הילד. הגמלה כוללת בתוכה הן גמלה לשירותים מיוחדים (עליה יפורט בהמשך) והן גמלה לסיוע בלימודים וטיפולים התפתחותיים.

סכום הגמלה תלוי באחוזי הנכות, כאשר 100% גמלה עומד כיום (2009) על 1,945 ₪.

את הבקשה לקצבה יגיש הורה הילד שחי עימו או האפוטרופוס שלו למוסד לביטוח לאומי. אל טופס הבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים, אישורי לימודים ואישור על טיפולים התפתחותיים.

קצבה לשירותים מיוחדים

אדם עד גיל הפרישה אשר זקוק לעזרה בפעולות יומיומיות כגון רחצה, אכילה, תנועה בביתו וכו’, זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים. הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 18 שנים ועד ל- 90 ימים טרם הגיעו לגיל פרישה.
2. אדם אשר מקבל קצבת נכות ונכותו אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי עומדת על 60% נכות או אדם שאינו מקבל קצבת נכות אך נכותו, אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, עומדת על 75%.
3. אדם אשר אינו מקבל הטבות של ניידות.
4. אדם אשר אינו שוהה במוסד סיעודי או שיקומי.

שיעורי הקצבה עומדים על:

• • אדם הזקוק לסיוע בביצוע רב הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 50% מקצבת נכות מלאה (973 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 272 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם הזקוק לסיוע בביצוע כל הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 105% מקצבת נכות מלאה (2,042 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 554 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם התלוי לחלוטין בביצוע הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 175% מקצבת נכות מלאה (3,404 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 827 ₪ (נכון ל2009).

את הבקשה לקצבת שירותים מיוחדים יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על המגבלות. יתכן מאוד והמוסד לביטוח לאומי יבקש לבדוק את התובע ולהעריך את מידת התלות שלו.

גמלת ניידות

אדם אשר מוגבל בניידותו, זכאי לגמלת ניידות אשר כוללת הלוואות והחזרי הוצאות עבור הוצאות נסיעה וכן ציוד לרכב ואביזרים אשר מקלים על ניידות. מוגבל בניידות צריך לענות על מספר תנאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 3 שנים ועד גיל הפרישה. במידה ובבית קיימים 2 אחים להם לפחות 80% מוגבלות בניידות, תינתן להם זכאות גם אם טרם מלאו להם 3.
2. עמידה בתנאי ועדה רפואית של משרד הבריאות אשר קובעת אחוזי מוגבלות על פי רשימת ליקויים קבועה ומוגדרת מראש.

להגשת הבקשה לגמלת ניידות יש למלא טופס “בקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות” ולהגישו ללשכת הבריאות המחוזית. לאחר שהועדה קובעת את אחוזי המוגבלות בניידות אשר מזכים בגמלה, יש להגיש טופס מתאים למוסד לביטוח הלאומי.

בעצם, מאפשר חוק סיעוד לאנשים אחרי גיל הפרישה להישאר בסביבת מגוריהם הטבעית ולשמור על איכות חייהם בצורה במירבית.

מי זכאי לגמלה?

תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה ומתגורר בקהילה, אשר נזקק במידה רבה בסיוע מאדם אחר לביצוע פעולות יומיומיות והחזקת משק הבית.

גיל פרישה – מוגדר כ-65 לגברים ו-60 לנשים.

הכנסותיו של האדם והקצבאות אותן הוא מקבל, משפיעות על גודל הגמלה לה הוא יהיה זכאי והיקפה.
גמלת סיעוד אינה גמלה כספית הניתנת ישירות לאדם המצוי במצד סיעודי, אלא שהיא מתורגמת לשעות סיוע שבועיות של טיפול סיעודי בידי מטפל סיעודי צמוד אשר יעניק את הסיוע הנדרש בביתו של המטופל.

הכספים מועברים לחברות וארגונים, המוכרים בידי הביטוח הלאומי, אשר מספקים את שירותי הסיעוד. מי שנמצא זכאי לגמלה מקבל את שירותי הסיעוד הללו על פי היקף השעות המואשר עבורו בגמלה, ללא כל תשלום מצידו.
השכר למטפל משולם לו ישירות על ידי חברת הסיעוד, אשר אחראית על הבאת והשמת מטפלים זרים..

סוגי הגמלאות

100% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע במידה רבה, אך לא לגמרי, וכן למי שזקוק להשגחה.
הגמלה כוללת 9 ושלושת רבעי שעות של טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו-5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
150% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע לגמרי או זקוק להשגחה צמודה. הגמלה כוללת 15.5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו7.5 שעות סיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
168% גמלה: מיועדת למי שתלוי לחלוטין בצורה המקסימלית בסיוע וטיפול.*

שעות סיוע שבועיות*

מה כולל הסיוע של המטפל?

המטפל מגיע לביתו של הקשיש ומסייע לו בפעילויות היומיומיות וכן בהחזקת משק הבית. הסיוע כולל עזרה ברחצה, הלבשה, רחצה, ליווי לרופא, הבאת תרופות וכל פעולה שגרתית הכלולה בצרכיו של המטופל והוא אינו מסוגל לבצעה ועל כן נכללת עזרה במשק הבית הכוללת ביצוע ניקיון, כביסה, קניית מצרכים ובישול.

המרת הגמלה

ניתן להמיר חלק מהגמלה או את כולה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול טיפול על ידי מטפל בבית בכל שעות הזכאות או לחילופין שילוב בין סיוע בחלק מהשעות וכן קבלת שירותים נוספים:

• מרכז יום לקשיש - מרכז אשר מספק שירותי סיעוד בסיסיים: רחצה, השגחה, תעסוקה, בילוי וחברה, ארוחות חמות במשך היום וכן הסעות אליו וממנו.  ניתן לבקר במרכז פעם עד 5 פעמים בשבוע. המרת השעות מתבססת על:
  • זכאים לחצי גמלת סיעוד: יום שהות במרכז שווה ערך לשעתיים סיעודיות.
  • זכאים לגמלה מלאה: יום שהות במרכז שווה ערך לשלוש שעות סיעודיות.
• מוצרי ספיגה - ניתן לבקש אספקה חודשית של מוצרי ספיגה כגון חיתולים, סדינים, סופגנים ועוד. שווי מוצרי הספיגה על פי השעות הסיעודיות נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.
• לחצן מצוקה - מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. שווי לחצן המצוקה הינו 1/4 שעת סיעוד שבועית.
• שירותי כביסה- מאפשרת איסוף וביצוע כביסה עבור מנות של 5 ק”ג כביסה עבור אחת ורבע שעות סיעוד.

ביצוע המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

סיעוד זמני

במידה וקיים צורך בסיוע לתקופה שאינה עולה על 60 יום, כתוצאה מאשפוז, מחלה או פציעה, ניתן לקבל זכאות לסיעוד קצר מועד מביטוח לאומי. את הבקשה לגמלה מגישים ישירות מבית החולים והזכאות הינה מיידית עם החזרה של הקשיש לביתו.

לצורך קבלת גמלת הסיעוד, הכנסותיו של מבקש הגמלה צריכות להיות מתחת לתקרה מסוימת. להלן פירוט הפרמטרים הנכנסים תחת מבחן ההכנסות של הביטוח הלאומי:

1.  הכנסות מעבודה.

2.  הכנסות מעסק.

3.  דמי שכירות מהשכרת דירה, חנות, עסק וכו’.

4.  דיבינדים.

5.  קצבאות מעבודה או מהמדינה (כולל קצבת זקנה וקצבת נכות של בן הזוג)

6.  כל הכנסה ללא פטור מפורש.

בעת הגשת המסמכים לבקשת גמלת סיעוד יש צורך לדווח על כל הכנסה שיש למבקש הגמלה. הדיווח נעשה על כל ההכנסות בשלושה חודשים מתוך ארבעת החודשים שקדמו לחודש בה מוגשת הבקשה. כלומר, ניתן לבחור האם לדווח על החודש האחרון והשניים שלפניו או על שלושת החודשים שקדמו לחודש האחרון. אפשרות זו חשובה בעיקר למי שהכנסותיו אינן קבועות בכל חודש.

ההוצאות המנוכות מההכנסות המדווחות הינן:

1.       תשלומי שכר דירה או דיור מוגן.

2.       תשלומי מימון של הוצאות אחזקה במוסד או בית אבות עבור בן זוג, הורה או ילדו.

3.       תשלומי מזונות לבן זוגו או ילדיו שאינם מתגוררים עימו.

הזכאות לגמלת סיעוד נקבעת בהתאם לשכר הממוצע במשק. כיום (שנת 2009) עומד השכר הממוצע על 7,928 ₪ לחודש. השכר הממוצע לחודש נקבע במשק אחת לשנה בחודש ינואר, על מנת להתעדכן בשכר הממוצע המשתנה משנה לשנה יש לבדוק את תקרות השכר המפורסמות בכל שנה.

זכאות לגמלת סיעוד מלאה

הזכאות לגמלת סיעוד מלאה על בסיס סכום ההכנסה ניתנת במקרים הבאים:

• מבקש גמלה יחיד - הכנסה שאינה עוברת את תקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה בעל בן זוג – הכנסה שאינה עוברת פעם וחצי מתקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה עם ילד – עבור כל ילד מתווסף סכום של מחצית השכר הממוצע במשק. ההכנסה אינה עוברת את הסכום המחושב על פי מספר הילדים.

זכאות למחצית גמלת סיעוד

הזכאות למחצית גמלת סיעוד על בסיס סכום ההכנסה ניתנת במקרים הבאים:

• מבקש גמלה יחיד – הכנסה שאינה עוברת 150% מתקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה בעל בן זוג – הכנסה שאינה עוברת 225% מתקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה עם ילד – עבור כל ילד מתווסף סכום של שלושת רבעי מהשכר הממוצע במשק. ההכנסה אינה עוברת את הסכום המחושב על פי מספר הילדים.

גמלת סיעוד מלאה נחשבת גמלה של 150% ואילו גמלת סיעוד חלקית נחשבת 100%. הפערים הבאים לידי ביטוי בהיקף הגמלה על סמך ההכנסה הם:

• 100% גמלה: כוללת 9 ושלושת רבעי שעות של טיפול סיעודי לבעלי הכנסה נמוכה ו-5 שעות טיפול לבעלי הכנסה גבוהה.
• 150% גמלה: כוללת 15.5 שעות טיפול לבעלי הכנסה נמוכה ו7.5 שעות לבעלי הכנסה גבוהה.

בטרם הגשת הבקשה לזכאות לגמלת סיעוד, יש לבדוק היטב את ההכנסה המדווחת וכן את ההוצאות השונות. במידה וסך ההכנסות גבוהות מהתקרה שנקבעה בחוק, מבקש הגמלה אינו זכאי לקבל גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי והבקשה תדחה.

לעיתים, כאשר עוברים את תקרת ההכנסה כדאי לבדוק אפשרות לוותר על הכנסות מסויימות כאשר הן נמוכות (שכר דירה, עבודה, קצבה וכו’) על מנת לקבל אישור לגמלת סיעוד.

חשוב מאוד לשמור על אמינות לדווח אמת ולא להשמיט אף הכנסה, השמטה כזו הינה עבירה על החוק ועלולה לגרום לשלילה מוחלטת של הגמלה.

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה

צוות האתר