גורמים למחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון נגרמת כתוצאה מפגיעה או הרס של תאי העצב במוח באזור שנקרא Substantia Nigra. לתאי העצב שנהרסים במסגרת המחלה יש תפקיד חשוב בייצור דופמין, אשר מהווה מעין שליח כימי האחראי על העברת אותות בין “הרשות המחוקקת” (האחראית על עיבוד נתונים) של המוח לבין “הרשות המבצעת” (האחראית על הפעולה עצמה).

סימנים מוקדמים לגילוי פרקינסון

כדי לגלות את הסימנים המוקדמים למחלה, על משפחתו וסביבתו של החולה להיות ערים במיוחד לשינויים או לתסמינים יוצאי דופן, מאחר שאינם בולטים ולרוב מופיעים בהדרגה. בין התסמינים המוקדמים:

• תחושת עייפות והרגשה כללית רעה.
• אי יציבות.
• קושי לקום ממצב ישיבה.
• דיבור רך ואיטי מדי וכתב ידם נראה מכווץ ועכבישי.
• נטייה פתאומית לשכוח מילים או קטיעת חוט המחשבה.
• תחושות דיכאון ועצבים בלי סיבה נראית לעין.

תקופת הסימנים המוקדמים יכולה להימשך זמן רב לפני שמופיעים הסימפטומים העיקריים הבולטים לעין, אשר מאפיינים את המחלה.

מאפיינים בולטים וסימפטומים עיקריים

מחלת הפרקינסון לא משפיעה על כל החולים באותה צורה. אצל חולים מסוימים המחלה מחמירה במהירות והופכת אותם למוגבלים בתנועתם, בעוד שאחרים יכולים לחיות משך שנים רבות עם התסמינים המוקדמים של המחלה והפרעה מוטורית קלה בלבד. ככלל, הסימפטומים המאפיינים את מחלת הפרקינסון הם:

רעד- שיכול לתקוף את הידיים, הרגליים או הלסת. הרעד בולט בעיקר בזמן מנוחה.

נוקשות של השרירים – או התנגדות לתנועה, אשר מאפיינת חולים בבואם לעשות פעולה.

איטיות בתנועה – האטת או איבוד התנועה האוטומטית, בלי שניתן לצפות את ההאטה. פעולות כמו מקלחת, לבוש בגדים וכדומה הופכות להיות קשות ומסורבלות.

חוסר-יציבות – או שיווי-משקל וקואורדינציה פגומים, גורמים לחולים לרכון קדימה או אחורה וליפול ביתר קלות.

סימפטומים נוספים שמאפיינים את המחלה: דיכאון, מצבי-רוח משתנים, אובדן זכרון וחשיבה איטית, קשיים בבליעה ובלעיסה, שינויים בדיבור, בעיות בעיכול ובדרכי השתן, בעיות עור.

אבחון פרקינסון

קיים קושי רב באבחון מדויק של מחלת הפרקינסון בשלביה המוקדמים. לא קיימות בדיקות דם או מעבדה היכולות לאבחן את המחלה. הרופא צריך להתבונן בחולה לאורך זמן עד שיראה כי הוא סובל מרעד באופן עקבי וכי מצטרפים אליו סימפטומים קלאסיים נוספים (אחד או יותר). אבחון מדויק בהקדם האפשרי חיוני להתחלת מתן תרופות מתאימות לחולה ולמניעת התדרדרות המחלה.

במקרה של חשד לפרקינסון מומלץ לפנות לרופא המטפל או לפסיכוגריאטר לביצוע אבחון מקיף ומקצועי.

פרקינסון – דרכי טיפול

עדיין לא נמצאה תרופה לפרקינסון, אך קיימות מגוון תרופות המקלות באופן ניכר על תסמיניה. הטיפול מותאם באופן אישי לחולה, בהתאם למצבו.

פעילות גופנית ודיאטה – בתור התחלה מומלץ לאמץ תפריט תזונה המתאים לחולי פרקינסון (בהתאם לרגישויות המסוימות של החולה) ולאמץ תרגילי התעמלות מתאימים לאימון השרירים על בסיס קבוע כדי לחזק אותם ולמנוע ניוון.

טיפול תרופתי: מאחר שאין אפשרות להעביר דופמין לאזור הספציפי במוח שם הוא חסר (דופמין נספג בדם), ניתנות תרופות המחקות או מדמות את פעילות הדופמין באופן מלאכותי: DOPAMIN AGONIST, LEVODOPA, SINEMET או DOPICAR.

ניתוח PALLIDOTOMY מתאים כטיפול עבור חולי פרקינסון בני פחות משבעים שטופלו במשך שנים בטיפול התרופתי והגיעו למצב בו מינון גבוה של תרופות לא משפיע עליהם יותר, או שיוצר תופעות לוואי קשות.

כאשר הורה, בן זוג, אח או כל קרוב משפחה אחר, מאבד את עצמאותו, הדבר משפיע על כל בני המשפחה. המשפחה היא הארגון החברתי הבסיסי, והיא שמספקת לחבריה תמיכה לאורך כל החיים.
לפיכך המחויבות היא לכאורה מובנת מאליה, אך בפועל הדבר אינו פשוט: מדובר בשינוי משמעותי במבנה המשפחה ובחלוקת הזמן והנטל, שינוי שדורש הסתגלות לאורח חיים חדש וכן הסתגלות נפשית למצבים לא מוכרים ולקבלת החלטות קשות. לעתים ההתמודדות הקשה ביותר היא של בן או בת הזוג, שעוברים גם מעין תהליך של אובדן על חיי הזוגיות, כפי שהכירו אותם.

במה כרוכה התמודדות עם קרוב סיעודי?

א.       טיפול פיזי- סיוע פיזי לקרוב החולה, האכלה, הלבשה, נתינת תרופות ועוד מטלות רבות. העסקת מטפל סיעודי או שיקום בבית אבות סיעודי מסייעים בחלק הפיזי של הטיפול, אך לאו דווקא בשאר מרכיבי ההתמודדות.

ב.       קבלת תפקידיו של החולה- המשפחה צריכה להמשיך להתנהל גם בלי קשר למחלה: טיפול בילדים, תשלום חשבונות, ביצוע עבודות הבית ודאגה לפרנסה. בני המשפחה צריכים להמשיך למלא את תפקידיהם וגם לקחת על עצמם גם את תפקידיו של החולה.

ג.        תמיכה וסיוע מנטלי- הידרדרות המצב הבריאותי כרוכה פעמים רבות בירידה במצב הרוח. באם מדובר בדיכאון ממושך וחמור הדבר מקשה על ההתמודדות עם המחלה, ועלול להביא לנטיות אובדניות. במקרה כזה חשוב להפנות את החולה לאבחון ולטיפול, אך מדובר גם בהתמודדות לא פשוטה עבור בני המשפחה: הללו נדרשים לספק תמיכה נפשית, אף על פי שפעמים רבות הם לא זוכים כלל להערכה ותודה מצד המטופל. כשמדובר בחולים דמנטיים, פעמים רבות מצבי רוח והתקפי זעם הם חלק בלתי נפרד מתסמיני המחלה.

ד.       סיוע כלכלי- טיפולים רפואיים וסיעודיים הם עסק יקר. אם בן המשפחה שהפך סיעודי עבד לפני כן, חסר גם חלקו בפרנסת המשפחה. בכל אופן, הנטל הכלכלי גובר ומוסיף ללחץ ולמצוקה.

לפעמים המשפחה עוברת את תהליכי ההתמודדות וההסתגלות מתוך שיתוף, הידברות וחלוקת נטל הוגנת. אבל פעמים רבות גם משפחה קרובה מתקשה להתמודד עם המצב המורכב וחלק מבני המשפחה עלולים לחוש תסכול, זעם ואפילו דיכאון.

צריך לזכור שכל אחד מתמודד בצורה שונה: ישנם כאלה שמתעסקים אך ורק במחלה, עד כדי הזנחת אנשים ועיסוקים אחרים בחייהם. אחרים מדחיקים את הקושי הנפשי הכרוך במחלה ומתנהלים באופן אוטומטי, מבלי להבחין במצוקה שבו הם שרויים. שני המצבים הללו אינם אידיאליים לבריאות הנפש של בני המשפחה. חוסר- ודאות בנוגע למצבו של קרוב חולה מגביר את הקושי ואת הבלבול.

כיצד מתמודדים?

במצב של התמודדות מורכבת עם מחלת בן הזוג או בן משפחה אחר כדאי להיעזר באנשים אחרים, בין אם מדובר בחברים וקרובים ובין אם מדובר בתמיכה נפשית מצד גורמים קהילתיים שונים. השיתוף במשא הכבד מסייע בהקלת הלחץ והתסכול ובבניית תחושת מסוגלות וערך עצמי.

תמיכה חברתית בלתי פורמלית: שיחות עם חברים קרובים, עם בני המשפחה האחרים וכדומה.

השתתפות  בקבוצות תמיכה לבני משפחה של חולים. קבוצות כאלה ניתן למצוא דרך השירותים הסוציאליים ולעתים גם בבתי החולים.

תמיכה נפשית פורמאלית: פניה לפסיכולוג או לגורם אחר כמו עובד סוציאלי.

דיור מוגן

זוהי מסגרת מגורים המיועדת לקשישים עצמאיים אשר מתפקדים בכוחות עצמם ומסוגלים לדאוג לצורכיהם, אולם מעדיפים להתגורר במסגרת מסודרת על פני מגורים בביתם הפרטי. מסגרת דיור מוגן מעניקה סביבה המתאימה לצרכי הקשיש מבחינת גיל, חברה, שירותים רפואיים ושירותים סוציאליים. לדיור המוגן שני פנים האחד הוא אנטומיה מוחלטת של הקשיש והשני הוא מתן מענה מלא לצרכיו.

כאשר הקשיש בוחר להתגורר בדיור מוגן, הוא יכול לבחון את זכאות לטיפול סיעודי במידה והוא זקוק לו מתוקף “חוק סיעוד“. החוק מופעל מטעם במוסד לביטוח לאומי ומטרתו לאפשר לקשישים להתגורר בסביבה טבעית ובאופן עצמאי ככל האפשר. מצד אחד הקשיש מנהל אורח חיים עצמאי, אך מצד שני החוק מעניק לו מטפל אשר מסייע לו בביצוע פעולות היומיום ואחזקת משק הבית במידת הצורך.

הזכאות לגמלת הסיעוד ניתנת לתושבי ישראל אחרי גיל הפרישה אשר מתגוררים בביתם או בדיור מוגן בלבד ועומדים בקריטריונים של מבחני תלות וכן עמידה בתנאי הכנסה חודשיים. היקף הגמלה משתנה בהתאם למצב התלות של הקשיש בסיוע חיצוני ונע בין 5 שעות ל-22 שעות שבועיות. שירותי הסיעוד כוללים סיוע בביצוע פעולות כגון: אכילה, רחצה, הבאת תרופות, ליווי לרופא, ניקיון משק הבית, ביצוע קניות, בישול ועוד.

לצורך קבלת גמלת הסיעוד יש לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהציג מסמכים מתאימים.

בית אבות

זוהי מסגרת מגורים המעניקה שירותי סיעוד ושירותים רפואיים צמודים על פי צרכיו המשתנים של כל קשיש ובהתאם למצבו התפקודי. קיימים מספר בתי אבות שההבדל ביניהם הוא האוכלוסייה השוהה: עצמאיים, סיעודיים, חולים, תשושי נפש וכו’. אולם בכל בתי האבות יש השגחה וסיוע לשוהים בו לביצוע פעולות היומיום וטיפוח סביבת מגוריהם.

בבית האבות מסופקים שירותי סיעוד ושירותים רפואיים לאורך היממה כולה ועל כן העסקה של מטפל סיעודי אינה הכרחית במקרה כזה. למעשה בית האבות הוא זה שמספק את כל שירותי הסיעוד להם זקוק הקשיש. השהות בבתי האבות אינה כלולה בסל הבריאות, אבל המדינה מעניקה סיוע כספי לזכאים במסגרת מתן “קוד גריאטרי”. זהו מסמך המאפשר מימון חלקי או מלא עבור שהייה בבית האבות. הקוד מוענק בהתאם למצב הרפואי והכלכלי של הקשיש וכן בהתחשב בגובה התקציב אותו מאשרת הממשלה לנושא באותה השנה.

כמו כן יש לקחת בחשבון כי הכניסה אל בית האבות היא על בסיס מקום פנוי ולעיתים הטיפול בנושא לוקח מספר חודשים, גם אם הקוד אושר.

על פי כללי ביטוח לאומי לא ניתן לקבל גמלת סיעוד למי שנמצא בבית אבות.

בבית דיור מוגן, במידת הצורך ניתן להעסיק מטפל זר לטיפול סיעוד לכל שעות היממה. לצורך כך הקשיש צריך לעבור מבחני תלות ולהימצא כנזקק לסיוע בביצוע פעולות היום יום. את הבקשה יש להגיש למשרד התמ”ת לקבלת היתר להעסקת עובד זר. לאחר מכן יש למצוא מטפל זר באמצעות חברת השמה למטפלים סיעודיים זרים. במידה והמטפל שוהה בחו”ל, יש להזמינו לארץ באמצעות משרד הפנים. המטפל מגיע מחו”ל ומועסק על ידי חברת ההשמה. חשוב לבחור מטפל אשר יש לו לשון משותפת עם הקשיש, שהוא בעל נתונים מתאמים (גיל, יכולת פיזית, ניסיון) וכן מומלץ לבחור במטפל בעל המלצות.

זיווה, כמו קשישים רבים אחרים, אוהבת את חייה כמו שהם ולכן קשה לה לבחור בין העזרה הצמודה הנחוצה לה לבין העצמאות שלה – במצב כזה, הפתרון המתאים ביותר הוא דיור מוגן תומך.

דיור מוגן תומך הינו סוג דיור שתוכנן כך שדייריו יוכלו לשמור על מירב העצמאיות תוך קבלת כל העזרה שהם זקוקים לה כדי לחיות חיים עצמאיים. הוא שונה מדיור מוגן רגיל בכך שהשירותים המוצעים כוללים עזרה בתפקוד היומיומי, ולא רק שירותי אחזקה כלליים ושירותים חברתיים. דיור תומך הינו בעצם מחלקה בתוך בית דיור מוגן ומיועד לדיירים מהבית אשר זקוקים לעזרה או לפונים חדשים.

טיפול וסיעוד הניתנים  בדיור התומך:

• ליווי והשגחה עשרים וארבע שעות ביממה
• הכנת הארוחות
• צוות רפואי הנוכח במקום בכל שעות היממה
• חלוקת תרופות
• לחצני מצוקה המותקנים בחדרים

בנוסף לשירותים אלה, ניתנים בבית הדיור התומך גם שירותים נוספים הכוללים חוגים, טיולים, הרצאות, קונצרטים ועוד. שירותים אלה מגוונים ורבים, ומשתנים מבית דיור מוגן תומך אחד למשנהו.

שירותים אלה עוזרים לדיירים הזקוקים לעזרה לתפקד בצורה אופטימאלית: מגורים בדירה משלהם המאפשרת פרטיות ושקט שנחוצים להם כל כך, כשממש מחוץ לבית מחכה להם עולם שלם של שירותים מסוגים שונים, חברה עשירה ומגוונת ופעילויות רבות.

אפשרויות המימון:

הדיור המוגן התומך מציע מגוון רחב ויקר של שירותים ובדרך כלל מתקני המקום מתאפיינים ברמה גבוהה במיוחד.

לכן, דיור מסוג זה נחשב למותרות ולכן המדינה אינה נותנת עזרה פיננסית למימון הדיור, והכול מתנהל באופן פרטי.

שיטת התשלום העיקרית כוללת פיקדון חד פעמי בנוסף לתשלום חודשי, אולם ישנן שיטות תשלום נוספות וקיימת גמישות בהתאמת שיטת התשלום ליכולותיו של הדייר.

5 טיפים לבחירת דיור מוגן תומך:

כמו כל החלטה חשובה בחיים, גם את ההחלטה לעבור לדיור מוגן תומך יש לבצע בזהירות ותוך בדיקה מעמיקה של התנאים המוצעים לכם.

אתם בוחרים את המקום בו תבלו את השנים הבאות בחייכם, ולהחלטות שלכם תהיה השפעה מכריעה לגבי אופי החיים שלכם בעתיד. לכן, ישנם מספר נושאים חשובים שכדאי לבדוק בבתי הדיור התומך שאתם שוקלים:

אילו תנאי תשלום מוצעים לכם?

שיטות התשלום הן שונות ומגוונות. בדקו לעומק את יתרונותיה וחסרונותיה של כל שיטת מימון. ייתכן שתגלו כי אין לכם את ההכשרה הדרושה כדי להבין את המשמעויות הפיננסיות של ההחלטות שלכם, ובמקרה כזה ניתן ואף רצוי להעסיק עורך דין.

איש מקצוע טוב יחסוך לכם כסף רב בטווח הרחוק. הוא יוכל אף לדאוג לאינטרסים שלכם בנוגע להחזרה של הפיקדון במצב של ביטול החוזה ומצבים נוספים הדורשים ידע מקצועי.

מטפל סיעודי פרטי

קשישים רבים זקוקים לעזרתו של מטפל צמוד. גם אם כרגע אין צורך במטפל כזה, יתכן שיהיה בעתיד ולכן כדאי לבדוק אם המקום מאפשר העסקת עובד חיצוני. כמו כן כדאי לבחון אם הדירה מרווחת מספיק לשהות נוחה של אדם נוסף.

רצף טיפולי

כדאי לבחור במקום המאפשר רצף טיפולי: מקום הכוללים דיור מוגן תומך ובנוסף גם מחלקה סיעודית יאפשר מעבר חלק מהדיור למחלקה.

שירותים שונים

לכל קשיש יש העדפות שונות. ישנם כאלה שיעדיפו בית כנסת מפואר על פני שירותים אחרים, ואחרים לא יכולים להסתדר ללא מספרה. בדקו היטב האם בית הדיור התומך מתאים לקשיש: האם הוא ימצא שם את השירותים המיוחדים להם הוא זקוק? האם החברה מתאימה לאופיו ולרקע ממנו הוא בא?

נוחות, נוחות, נוחות:

כמה יצטרך הקשיש ללכת כדי להגיע לשירותים השונים?

האם בית הדיור התומך קרוב למקום המגורים של הילדים?

האם הדירות נוחות ומרווחות?

עד כמה גבוהה הזמינות של הצוות הטיפולי?

כשבוחרים בית, כל פרט חשוב…

יחסים בין אישיים טובים והרצון לתת עזרה לזולת הם הגורמים העיקריים שמובילים את מי שמעוניין ללימודי סיעוד. תפקיד המטפל הסיעודי מיועד למי שאוהב לעזור לזולת וליבו רחב. כמו כן התפקיד טומן בחובו את הצורך לנוע ממקום למקום ולהתנסות בקשת רחבה של תחומים.

תפקיד המטפל הסיעודי אינו פשוט. העבודה כרוכה בשעות עבודה מרובות, עובדה במשמרות ומגע עם תופעות שאינן נעימות במהלך יום העבודה. אולם מי שחש שהתפקיד מתאים לו ומעוניין לעסוק בתחום זה המשלב בתוכו סיוע לזולת וכן מדעי בריאות ורפואה, יכול לפנות ללימודי הסיעוד.

עבודה בסיעוד

מרבית בוגרי לימודי הסיעוד הינם אחים/אחיות בבתי חולים. בתפקיד זה האח/ות אחראים למתן סיעוד צמוד למטופלים ואחראים למתן תרופות וטיפולים רפואיים קלים. לרב האח/ות צוברים התמחות בתחום ספציפי כלשהו כגון מחלקת ילדים, חדר ניתוח, מחלקה אורטופדית, אונקולוגית וכו’.

אולם ישנם גם בוגרי לימודי סיעוד אשר עובדים בבתי אבות, מוסדות שיקומיים ובבתים פרטיים כמטפלים סיעודיים.

תוחלת החיים הממוצעת עולה מכיוון שהטכנולוגיה מאפשרת מתן מענה רפואי מתקדם לקשישים וחולים. מספר החולים והקשישים המאושפזים בביתם במקום בבתי החולים עולה וכך גם הדרישה למטפלים סיעודיים. כיום מספר המטפלים הזרים המורשים להיכנס לארץ נמצא במגמת ירידה ועל כן ישנה עלייה בביקוש למטפלים סיעודיים ישראלים.

מוסדות לימוד

ניתן ללמוד סיעוד בכל האוניברסיטאות, מכללות ובתי הספר לסיעוד של בתי החולים, לפניכם רשימה:

• אוניברסיטת חיפה
• אוניברסיטת בן גוריון
• אוניברסיטת תל אביב-ביה”ס למקצועות הבריאות ע”ש רקנאטי
• האוניברסיטה העברית ירושלים- ביה”ס לסיעוד הדסה
• ביה”ס האקדמי לסיעוד בי”ח קפלן, רחובות
• ביה”ס לסיעוד בי”ח מאיר, כפר סבא
• ביה”ס לסיעוד בי”ח ברזילי, אשקלון
• ביה”ס לסיעוד בי”ח זיו, צפת
• ביה”ס לסיעוד בני ציון ע”ש זיידה, חיפה
• ביה”ס האקדמי לסיעוד אסף הרופא
• ביה”ס לסיעוד בי”ח שערי צדק , ירושלים
• ביה”ס האקדמי לסיעוד, תל השומר שיבא
• בית הספר האקדמי לסיעוד על שם א. וולפסון
• בית הספר לסיעוד,  בית חולים נצרת
• שלוחות המכללה לישראל
• המכללה האקדמית צפת
• המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע”ש מקס שטרן
• המכללה האקדמית תל חי
• ביה”ס האקדמי לסיעוד דינה, בילינסון פתח תקווה
• ביה”ס האקדמי לסיעוד שיינברון, אוניברסיטת תל אביב
• בית ספר לסיעוד עש טסלר, נתניה
• ביה”ס לסיעוד ע”ש שרמן , עפולה
• ביה”ס האקדמי לסיעוד ע”ש פט מתיוס, חדרה

עלות הלימודים באוניברסיטאות היא שכר לימוד אוניברסיטאי ואילו במכללות שכר הלימוד שונה ממכללה למכללה.

לימודי סיעוד: מסלולים

בלימודי הסיעוד מספר מסלולים: ראשית תואר ראשון שפרק זמן הלימוד בו עומד על ארבע שנים בממוצע וכוללים בתוכם לימודי תאורטיים-עיוניים וכן התנסויות מעשיות.
בשלב מאוחר יותר ניתן ללמוד לתואר שני ואף לדוקטורט. התארים המתקדמים עושים בהרחבת של סוגיות שונות בעולם הסיעוד ובעיקר במחקר בתחום שנועד לשפר את איכות חייהם של המטופלים.

לימודי הסיעוד כוללים בתוכם ערב רב של תחומים כגון: מדעי הבריאות, מדעי החיים, גריאטריה, פיזיולוגיה, אנטומיה, פסיכולוגיה, מדעי התנהגות, שיטות מחקר, התנהגות ארגונית, מנהל ועוד.

ישנם מספר מסלולי לימוד בהתאם לרקע של המועמד ללימודים:

תואר ראשון לאחות מוסמכת (4 שנתי), הסבת חובשים (3 שנים), הסבת אקדמאים (שנתיים), תעודת גמר לאחות מוסמכת ועוד.

הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו. גורמים שונים במוסד לביטוח לאומי מברכים על היוזמה וטוענים כי הניסוי עבר בהצלחה ויש להופכו לנוהל חדש, שכן אין הכרח בהעסקת גורם מתווך בין צורך השירות ובין נותנו, אשר גם על הדרך יגזור קופון משל עצמו.

הצעת החוק לרפורמה בסיעוד

מה אומרת הצעת החוק?
בעצם מציעה הצעת החוק כי אותו ניסוי יורחב – הוא ייארך עוד שנה והוא יקיף יותר אזורים בארץ. עד כה בוצע הניסוי בערים אשקלון, רמת גן, בני ברק ונהריה ומעתה הוא יכלול 9 אזורים.

המשמעות של הניסוי היא ראשית, העברת גמלת הסיעוד ישירות למי שזכאי לה, ככל התשלומים והגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. רק בשביל לסבר את האוזן – הביטוח הלאומי משלם לקבלניות הסיעוד 40 ₪ לכל שעת סיעוד, אשר בדרכם הופכים לשכר זעום של 21.5 ₪ למטפלת הסיעודית בפועל, אשר עוסקת בעבודה פיזית תובענית ואינטנסיבית. וכי מדוע ששכרה לא יהיה בצידה?

שנית, המשמעות  של הניסוי היא מתן הבחירה בידיו של הקשיש הזכאי לגמלה – האם לקבל אליו את הכסף ישירות, או לפנות לחברה של כוח אדם שתבצע עבורו את תהליך ההעסקה. בכדי להבטיח כי אכן יקבל הקשיש את הטיפול הסיעודי לו הוא זקוק, הסייגים לניסוי הם שניים:

• את הגמלה יקבל רק מי שכבר מקבל טיפול סיעודי על ידי מטפל חיצוני (שאינו בן משפחתו של הזכאי).
• הזכאות לתשלום הישיר תינתן רק למי שזכאי לגמלת סיעוד מלאה.

המתנגדים להצעת החוק

במהלך השלבים שהובילו לאישור המיוחל של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת, היו לה להצעה מתנגדים גדולים. ניתן רק לנחש מי…

חברות הסיעוד הפעילו לחץ ציבורי, אשר טען באיומים כי הניסוי לא ייטיב את המצב הנתון, כי אם יחריף אותו ויוביל למצב שבו משפחות הזכאים לגמלה בעצם ישלשלו את הכספים ישירות לכיסם הפרטי וימנעו מהזכאי לגמלה את שירותי הסיעוד להם הוא זקוק.

חברות הסיעוד והמרכז לשלטון מקומי הפעילו יחדיו לחצים על חברי כנסת שונים, אשר חברים בוועדת העבודה והרווחה, להביע התנגדות להצעת החוק. הם רמזו כי אותה וועדה מזניחה את האינטרסים של הקשישים הסיעודיים, וכי הרחבת הניסוי והרעיון בכלל יפגעו בכל הליכי הביקורת של המוסד לביטוח לאומי ותחום הסיעוד לקשישים. יצויין כי אין מדובר בטענה רציונלית, שכן הכספים יהיו באחריות הוועדות המקומיות של כל רשות עירונית והן שיחליטו האם יקבל הקשיש את הגמלה בכסף או בשעת סיעוד ויהיו ערים לכל חשש שבו תיקח המשפחה את הכסף אליה.

1. רשימת תכונות – ערכו רשימה של התכונות החשובות לכם במטפלת וכן על כאלה שלא תוכלו לוותר. הרשימה צריכה לכלול מספר רב של תכונות כגון: תכונות אופי, גיל, ניסיון, מצב משפחתי, איזור מגורים, האם מעשנת, האם מבשלת ועוד.

2. חיפוש – אין ספק שעדיף לפנות למטפלות עליהן ממליצים חברים או משפחה. ספרו למכריכם כי אתם מחפשים מטפלת לצורכי סיעוד, אולם אם לא תקבלו המלצות תוכל לפרסם על גבי שילוט ברחובות (בשכונות ותיקות בהן ריבוי מטפלות פוטנציאליות ותיקות או בשכונות צעירות הרוויות מטפלות אשר מטפלות בילדי השכונה), באמצעות אתרי האינטרנט או באמצעות מודעות עיתון. פרסום המוני כרוך בפניות מרובות ולווא דווקא רלוונטיות, לכן מומלץ לנסח מודעת דרושים מפורטת עם הדרישות העיקריות מהמטפלת. פתרון נוסף הוא חיפוש בסוכנות מטפלות או חברות סיעוד אשר מבצעות את תהליך המיון בעצמן, אך הדבר כרוך בתשלום והחברה אינה יכולה להבטיח שהמטפלת אכן תהיה טובה.

3. בקשת המלצות – ראשית כל, כאשר המטפלת הפונה אלינו עונה על הקריטריונים הראשוניים שהצבנו, נבקש ממנה לדבר עם ממליצים, טרם ההיכרות עימה. בראיון חשוב לברר מה היו טיב היחסים בין המטפלת למעסיקיה, מדוע סיימה המטפלת את תפקידה, מהן תכונותיה הטובות ומהם מגרעותיה, האם ההורים היו מרוצים מעבודתה, על מה הקפידה המטפלת וכו’. יש לקחת בחשבון כי ההמלצות הינם רק הכנה לראיון עצמו וכדאי לקחת אותם בעירבון מוגבל לטוב ולרע.

4. עריכת ראיון – חשוב שלא לוותר על ראיון אישי למטפלת טרם העסקת. אל הראיון כדאי להגיע מוכנים עם שאלות המדברות על נושאים העקרוניים לכם כהורים. חשוב ששני בני הזוג יהיו נוכחים כדי לקבל שתי חוות דעת במקביל. את הראיון כדאי לערוך בביתכם באופן שאינו פורמאלי מדי אולם חשוב להקפיד לברר את הפרטים הבאים:

א. קורות חייה עד כה.

ב. מדוע היא בחרה להיות מטפלת.

ג. מדוע היא הפסיקה את עבודתה הקודמת כמטפלת.

ד. מהן תכונותיה הטובות ומהן תכונותיה השליליות.

ה. האם תהיה מוכנה להישאר שעות נוספות כשתצטרך.

ו. מהם המטלות בבית שהיא מבצעת מתוקף תפקידה.

ז. מהו אורך התקופה בה היא מתחייבת לעבוד.

ח. הציגו בפניה סיטואציות שונות ובקשו לדעת כיצד היא הייתה נוהגת בהן (פציעת הילד, מחלת הילד, הילד מסרב לאכול וכו’).

מעבר לתשובותיה, חשוב לשים לב לשפת הגוף של המטפלת, האם היא משדרת אמינות, חום, אכפתיות וכו’. בנוסף התייחסו להופעה שלה וכן לכושר הביטוי שלה. בתום הראיון אל תבטיחו לה את העסקתה, שקלו את האפשרות למשך יום-יומיים.

5. תחילת העבודה – לפני תחילת העבודה כדאי לערוך מפגש בין המטפלת לילד ולבדוק את תגובתו. טרם העבודה יש לספר למטפלת על אופיו של הילד, על הרגליו (אכילה, שינה, משחק) ועל סדר יומו, הראו לה את המוקדים החשובים בבית (ארון תרופות, ארון חשמל וכו’), השאירו רשימת מספרי טלפון בהם ניתן יהיה להשיגכם וכן טלפונים של קרובים אחרים.

במידה והינכם מבחינים כי לאחר תקופה של שבוע-שבועיים ילדכם לא מסתגל למטפלת, מביע חוסר רצון להישאר עימה או לחילופין היא משאירה רושם לא טוב, תוכלו לשוחח איתה על הנושא ובמידת הצורך להתחיל בחיפוש אחר מטפלת אחרת.

טיפול סביר – בכל הנוגע לרשלנות רפואית אמות המידה למה שיחשב טיפול סביר יקבעו על פי הרמה לה ניתן היה לצפות מבעל מקצוע סביר, דהינו מי שהינו בעל הכשרה מתאימה לעסוק במקצוע והינו בקיא דיו בשיטות ומידע עדכניים. לפיכך רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב תבחן לעיתים בהתחשב בהכשרה וידע הנחוצים לשם התמודדות ברמה נאותה עם קשיים בריאותיים ייחודיים לבני גיל הזהב.

מתי ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי

מקצוע הרפואה עוסק באופן ישיר בבריאות האדם ובאיכות חייו. לפיכך למדנו לצפות מן העוסקים במלאכה זו לספק טיפול באיכות מעולה תמיד. אך יש לזכור כי רפואה בכלל, בודאי בכל הנוגע לטיפול רפואי בבני גיל הזהב, אינו מדע מדוייק.

גוף האדם הינו מכונה מופלאה אשר משתנים אין ספור משפיעים על אופן תפקודה. תמיד ייתכנו תגובות בלתי צפויות לטכניקות טיפול בדוקות, מקרים של תוצאות מאכזבות, תסבוכות שונות וכו’. ככל שגופינו מתבגר גורמי אי הוודאות רק גדלים ולכן נחשב טיפול רפואי בבני גיל הזהב כרגיש במיוחד.

לאור שתואר לעיל ניתן להבין כי במקרים רבים אף כי מטופל ניזוק, אפילו באופן חמור, מן הטיפול שקיבל לא מדובר בנזק כתוצאה מרשלנות רפואית ולכן לא ניתן יהיה לתבוע פיצויים באופן זה.
כאמור, רק כאשר הטיפול שניתן נופל ברמתו מזו שניתן לצפות לה מאותו “בעל מקצוע סביר” מדובר ברשלנות רפואית. רשלנות כזו יכול שתתגלה בהחלטות רפואיות שנתקבלו (למשל באשר לבחירה בסוג טיפול מסויים מבין כמה חלופות אפשריות), באבחנה (טעויות, אבחנה מאוחרת), באיכות הטיפול עצמו ועוד.

ברגע שמתעורר חשד כי נגרם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות שכאלה. רק ייעוץ משפטי שכזה יוכל לאפשר לנו לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה.
מטבע הדברים אצל בני גיל הזהב, אשר הינם לעיתים עצמאיים פחות, ידרשו האנשים הקרובים להם לתשומת לב מיוחדת על מנת לחוש אם יש מקום לבירור שכזה אצל עורך דין.

פסיקה בנושא רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב

מאז שנכנס לתוקפו חוק זכויות החולה (בשנת 1996) החלה בפסיקה מגמה של הענקת הגנה רחבה למטופלים והורחבה אחריותם של רופאים מטפלים ומוסדות רפואיים.

בפסק דין בעניין ולדימיר רכטמן ז”ל, שהיה בן 73 בעת שאושפז לצורך ביצוע ניתוח מעקפים, נקבע כי הרופא המטפל ובית החולים נהגו ברשלנות כאשר שחררו אותו לביתו בטרם בוצעה בדיקת דם שנלקחה ממנו. בפסק דין זה נידונו גם שאלות הנוגעות להשפעתם של שיקולי עלות על טיפול רפואי, בעניין זה נקבע כי טיפול רפואי יחשב רשלני אם הושפע לרעה משיקולים שכאלה.

אם חש מטופל בן גיל הזהב, או אדם הקרוב לו, בהתנהגות חריגה ומחשידה מצד הצוות הרפואי,  אם נראה כי נעלמו או שונו מסמכים בתיק הרפואי, אם ניסיונות לקבל מידע נענים בשתיקות או תשובות מהוססות מומלץ למהר ולפנות לעורך דין המצוי בתחום תביעות רשלנות רפואית ורצוי שיהיה בעל ניסיון בטיפול בתביעות רשלנות רפואית אצל בני גיל הזהב.

בתביעות רשלנות רפואית יש צורך להוכיח לא רק כי נגרם נזק ואת היקפו אלא גם שנזק זה מקורו בטיפול רפואי רשלני. עורך דין המייצג מטופל בן גיל הזהב אשר ניזוק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני ידאג לאתר את הרישום הרפואי הדרוש (החוק מחייב עריכת רשומות רפואיות ושמירתן בארכיונים), יטפל בקבלת חוות דעת מומחה המעידה על היקף הנזק ומקורו, יערוך חישוב לקבוע את סכום הפיצוי שיתבע, יכין את התביעה וינהל את התיק בבית המשפט עד לקבלת פסק דין או הסכם פשרה.

חולה סיעודי

חולה סיעודי מוגדר כמי שסובל מבעיות רפואיות אשר מונעות ממנו לתפקד בחיי היומיום באופן נורמטיבי ועל כן הוא נזקק לסיוע ועזרה בביצוע רוב פעולות היומיום.
בין הפעולות בהן הוא נדרש לעזרה: אכילה, הלבשה, רחצה, טיפול בצרכים, התניידות וכן ביצוע פעולות פשוטות בסביבתו הטבעית.
בשל כך החולה הסיעודי אינו זקוק להשגחה רפואית צמודה מצד רופא או אחות, אך הוא זקוק למטפלת סיעודית או אחות סיעודית, אשר יסייעו בביצוע הפעולות הללו.

יתכן שעד לפני זמן קצר היה החולה הסיעודי עצמאי לחלוטין, אך כתוצאה ממחלה, אשפוז או התדרדרות כלשהי הוא הפך לחולה סיעודי. לרוב, קשה מאוד לבני המשפחה לטפל ולסייע לחולה סיעודי ויש צורך בעזרה מגורם חיצוני, כגון מטפל המטפל בחולה בביתו או מעבר לבית אבות סיעודי.

חולה סיעודי יכול לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי, לצורך קבלת עזרה סיעודית צמודה, וזאת לאחר שהוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כחולה סיעודי על פי קרטריונים מסויימים. כמו כן ניתן לממש פוליסות ביטוח סיעודי מקופת החולים או מחברת הביטוח במידה וקיימת כזו. ללא ביטוח רפואי מתאים, קופות החולים אינן נותנות שירותים לחולים סיעודיים, כיוון שעל פי חוק הן אינן מחויבות לתת שירות שכזה. מימון של מטפל בבית או שהות בבית אבות נעשה באופן עצמאי או באמצעות פנייה למשרד הבריאות.

חולה סיעודי מורכב

כאשר חולה סיעודי נזקק לטיפולים מורכבים יותר כגון: אינפוזיה לזמן ממושך, האכלה באמצעות זונדה, טיפול דיאליזה, טיפול בפצעי לחץ, טיפולים כימוטרפיים ועוד, הוא מכונה חולה סיעודי מורכב. טיפול בחולה סיעודי מורכב מתאפשר רק במחלקות מיוחדות המיועדות לכך בבתי חולים לסיעודיים מורכבים.

מהחולה הסיעודי המורכב נמנעת היכולת לבצע פעולות יומיומיות ללא סיוע בשל בעיות רפואיות קשות כגון: חולים במחלות כליות, חולי סרטן במצב מתקדם, חולי מחלות ריאה כרוניות, בעלי פצעי לחץ עמוקים ועוד. בניגוד לחולה הסיעודי, החולה הסיעודי המורכב נזקק הן להשגחה צמודה והן לטיפול רפואי צמוד בשל חומרת מחלתו ואינטנסיביות הטיפול המיוחד. החולה הסיעודי המורכב נמצא במצב רפואי קשה ונתון בסכנת חיים, על-פי-רוב, ועל כן הוא זקוק לבדיקות וטיפולים רפואיים יומיומיים.

אשפוזו של החולה הסיעודי המורכב הינו באחריות קופת החולים, לעומת החולה הסיעודי. האשפוז כרוך בהשתתפות עצמית של כ-100 שקלים ליום אשפוז כאשר בעלי ביטוח מקבלים הנחות בתשלום זה.

כיצד מוגדר חולה כחולה סיעודי מורכב?

ההגדרה מתבצעת על ידי הצוות הרפואי בבית החולים בו מאושפז החולה. לצורך ההגדרה החולה יזדקק הן לעזרה בתפקודו היומיומי והן בהשגחה רפואית עקב מצב רפואי מורכב כגון: הנשמה, טיפולים בפצעי לחץ, טיפול דיאליזה ועוד.

המחלקה לסיעודיים מורכבים

לעיתים החולה אינו נזקק לאישפוז, אך הוא נמצא במצב רגיש ונדרשת השגחה רפואית צמודה. במצב זה ניתן לשכנו במוסד בו קיימת מחלקה לסיעוד מורכב. במחלקות כאלה החולה מקבל עזרה סיעודית בפעולות היומיום והן את ההשגחה הרפואית הצמודה בידי צוות רפואי, להן הוא נזקק.

לרוב ימומן הטיפול במחלקה הסיעודית על ידי קופות החולים, אולם ניתן להתאשפז במחלקה באופן פרטי, באם הדבר לא מאושר על ידי קופות החולים.

חשוב לציין כי בשל הצורך בהשגחה רפואית צמודה, מוסדות כגון דיור מוגן או בית אבות הם אינם מוסדות המתאימים למצבם של החולים הסיעודיים המורכבים.

תנאי האשפוז

חשוב לשים לב לתנאי האשפוז במחלקה הסיעודית המורכבת:

המחלקה צריכה להכיל ציוד ומכשור רפואי מתקדם בתחום. תנאי הסניטציה והניקיון חייבים להיות גבוהים ומוקפדים, כך שבכל חדר ישהו מקסימום של שלושה חולים ולכל חדר יהיו צמודים שירותים ומקלחת.

חשוב להקפיד שלמטופלים אכן תהיה השגחה צמודה של צוות רפואי וכן של צוות סיעודי מקצועי המתמחה במתן טיפול סיעודי מורכב, אך לא פחות חשוב מכך, שהצוות יהיה אנושי וחם.

עבור מי  שמכיר אדם הנמצא במצב סיעודי, קשיש או חולה במחלה קשה, והוא אחד האחראיים לטיפול בו – חיפוש חברת סיעוד הוא מושג מוכר. זוהי הכתובת לקבלת סיעוד לקשישים וסיעוד לנכים.

בשנים האחרונות חברות הסיעוד מופיעות כמו פטריות אחרי הגשם וקשה להבחין האם מדובר בחברה מקצועית או שמדובר בחברה קיקיונית הפועלת ללא רישיון. על מנת להימנע מתקריות לא נעימות למטופל ומשפחתו, חשוב להבין כיצד פועלת חברת סיעוד המורשה במסגרת החוק.

מיון והכשרת עובדים

חברת הסיעוד עוסקת במיון והשמת העובדים הזרים המגיעים אליה בהתאם לכישוריהם והתאמתם למטופלים השונים. כמו כן החברה מעבירה את העובדים הדרכות והכשרות טרם העסקתם לטיפול סיעודי בבית הלקוח וכן הדרכות נוספות בהתאם לצרכי כל מטופל בו הם מטפלים.

העסקת עובדים

עובדים זרים בתחום הסיעוד חייבים להיות רשומים בחברת סיעוד פרטית, שיש לה רישיון לפעול בתחום הסיעוד. החברה אחראית על הכנת חוזה למטופל ולעובד הזר. החוזה יהיה באישור עורך דין ויתאם לדיני העבודה בארץ. חשוב להקפיד כי לעובד הזר יש חוזה, מכיוון שהוא מעיד על כך שהוא רשום כחוק.  החברה מחויבת לדווח על העובדים הזרים המועסקים אצלה לרשות ההגירה במשרד הפנים ולקבל ממנה אישור העסקה.

דאגה סוציאלית לעובד הזר

החברה תסייע להסדיר את תשלומי הביטוח הרפואי והלאומי עבור העובד הזר וכן תסייע במקרה של תביעה של אחד הגופים. בנוסף תעמוד החברה אל מול חברת הביטוח והגופים האזרחיים במקרה בו העובד חלה. במידה והעובד הזר נפטר, צריכה לדאוג החברה לדווח לרשות ההגירה וכן לשגרירות ארצו. החברה תהיה אחראית על כל הסידורים לאחר מות העובד. במקרה בו המטופל מעוניין להחליף עובד או העובד מעוניין להפסיק את עבודתו, החברה תמצא לעובד מקום עבודה חלופי.

סיוע למטופל

החברה תסייע למטופל להגיש בקשה ל”היתר העסקת עובד זר בתחום הסיעוד” וכן תסייע בהארכת תוקף ההיתרים, אם צריך.

בקרה על העובדים הזרים

החברה מחויבת לספק ביקורים של עובדים סוציאלים בבית המטופל, על מנת לעמוד על צרכיו ולהתאים לו מטפל מתאים. העובד הסוציאלי יפקח על עבודת המטפל באמצעות שיחות עם העובד וביקורים בבית המטופל. הביקורים יתקיימו בתדירות של לפחות פעם בשלושה חודשים. בתום כל ביקור יוכן דוח המסכם את המצב אשר יתוייק בתיק המטופל. העובד הסוציאלי מחויב לדווח במקרה של חשש לאלימות, הטרדה מינית וכו’.

רווח חברת הסיעוד

חברת הסיעוד אינה גובה מחיר על עצם הרישום אליה, אך היא גובה עבור שירותים שהיא מספקת, כגון: ביקורים של עובד סוציאלי בבית המטופל, סיוע בהעסקת עובדים זרים, הארכת אשרות שהייה וכו’.
כמו כן, במידה והמטופל מעוניין להחליף עובד, רשאית החברה לגבות דמי טיפול, להם סכום מקסימלי על פי חוק.

בנוסף, החברה מרוויחה עבור דמי התיווך שהיא מקבלת מחברות כח אדם זרות. חברות כח האדם דורשות דמי תיווך גבוהים מהעובדים הזרים בבואם להירשם וסכומים אלה מחולקים בין החברות בארץ לאלה בחו”ל.

בחירה בחברת סיעוד

בתום בחינת הסעיפים שלעיל, ניתן לראות כיצד חברת סעוד צריכה לעבוד. בנוסף חשוב להתרשם מרצינות החברה ומהיחס שהיא נותנת לכם ולעובדיה.

כדאי לעבוד עם חברה שמספקת מגוון רחב של מטפלים: ישראלים ודוברי שפות ממדינות מגוונות בעולם. בצורה כזו ניתן יהיה לבצע התאמת מטפל סיעודי למטופל בצורה אופטימאלית. התאמה כזו חשובה לשביעות רצון המטופל ולשקט הנפשי שלכם.

חשוב לזכור כי גם אם העובד שקיבל המטופל דרך חוק הסיעוד של ביטוח לאומי שייך לחברת סיעוד מסוימת, אין זה אומר שהינכם מחויבים לעבוד עם אותה החברה גם בהקשר של העסקת עובד זר.