ניצולי שואה רבים חולקים את אותו חתך הגילאים. רובם חצו כבר את גיל הפרישה וחלקם לצערנו נמצאים במצב סיעודי לאחר או בין אשפוזים, ואינם מסוגלים לבצע את מטלות היום יום ללא עזרה מתמדת. כך שנוצר מצב בו ניצולי שואה אשר עומדים להיכנס למצב הגדרתי סיעודי, אינם יודעים מהן זכויות ניצולי השואה ורק באמצעות תיווך של עובדות סוציאליות, המידע מתחיל לחלחל פנימה.

הצורך בשיקום, הינו שכיח למדי בקרב האוכלוסייה המבוגרת. התהליך נועד להחזיר מטופל למצב תפקוד מרבי לאחר נזק גופני (או במקרים מסוימים, נפשי ) אשר נגרם לו. תהליך שיקומי מערב מספר רב של אנשי צוות אשר שיתוף הפעולה ביניהם מוביל במקרים רבים לתוצאות משמעותיות ולשיפור רב במצב החולה. זכויות הקשישים לשיקום נאכפות בחוק בריאות ממלכתי (1994) ואף בתוספת לחוק אשר מתייחסת בפרט לזכות לשיקום נאות (1996). למרות כי לעיתים קשישים ובני משפחתם חשים כי האחריות על מציאת מסגרת מתאימה הינה שלהם, לא כך הדבר והאחריות הינה של קופת החולים …

מהי גמלת סיעוד מביטוח לאומי?
המוסד לביטוח לאומי קובע את הזכאות לגמלת סיעוד. ישנן הנחיות ברורות מאוד לגבי קבלת הגמלה. ביטוח לאומי מעניק גמלת סיעוד לאנשים שהגיעו לגיל הפרישה וגרים בביתם, ושאינם מסוגלים לבצע בכוחות עצמם שש פעולות בסיסיות: אכילה ושתיה, הלבשה, רחצה, קימה ושכיבה, הליכה ושליטה בסוגרים. במידה והחולה עונה על הדרישות, הוא זכאי לקבל גמלת סיעוד מביטוח לאומי. בנוסף, אדם שנחשב כתשוש נפש וזקוק לסיוע ולהשגחה צמודה, ייחשב בעייניי הביטוח הלאומי גם כן כחולה סיעודי. כמו כן, לאדם קשיש הנזקק להשגחה ולשמירה על בטחונו בבית, תינתן גם כן גמלה.

מגוון מצבים בחיים עלולים להביא את האדם להזדקקות לאחר בביצוע פעילויות היומיום, מחלה, גיל או תאונה. ביטוח לאומי הוא הגוף האחראי על הענקת עזרה סיעודית לנזקקים, עם זאת, עליהם לעמוד במבחן הסיעוד של הביטוח הלאומי, הראשון שבהם הוא גיל הגבוה מגיל הפרישה. מבחן תלות לסיעוד הוא מבחן של הביטוח הלאומי לבחינת מידת תלותו של המבקש בזולת בביצוע פעולות יומיומיות.
ראשית יש להגיש את הבקשה בסניף ביטוח הלאומי אליו משתייך אזור המגורים של המבקש, לבקשה יש לצרף אישור רפואי על מצבו וכן לפרט, עד כמה שניתן, על מצבו וקשייו היומיומיים. בבחינת הבקשה …

יחסי טיפול הם תמיד יחסים מורכבים. ביחסים כאלה בין אם מדובר בטיפול פסיכולוגי, טיפול רפואי או סיעוד נוצרת תלות בין המטופל למטפל שלו. לכן יש הפרדה בין “מטופל” לבין “לקוח”- של שירות או חברה כלשהי, אשר יכול להחליף חברה או איש שירות בכל רגע. ביחסי טיפול הדבר הרבה יותר מורכב.
המטופל, בניגוד ללקוח, סובל מאיזשהו מצב שלא מאפשר לו לדאוג לעצמו לבד. העצמאות שלו נפגעת. הוא זקוק למישהו אחר. במצב כזה כל זלזול או פגיעה בכבודו של המטופל יכולה להשאיר אותו בתחושה נוראית של עלבון או חוסר אונים.