הבשורה הגדולה – גמלת הסיעוד, אשר עד היום היתה מועברת לקשיש דרך גורם שלישי מתווך, חברות הסיעוד, תועבר ישירות לידי הקשישים הזכאים לה.
הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו.

תביעות בגין רשלנות רפואית בכלל וביניהן תביעות לפיצויים על נזקים שנגרמו עקב רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב נידונות כתביעות נזיקיות לפיצוי כתוצאה מעוולת הרשלנות.
בבוא בית המשפט לקבוע אם חלה עוולת הרשלנות בודק הוא את מעשי הנתבע אל מול “האדם הסביר”. אותו “אדם סביר” הינו ישות משפטית אשר פעילות שניתן לצפות ממנה תחשב תקינה ורק מעשים החורגים מתחום זה יחשבו רשלניים.

מהם מבחני התלות של ביטוח לאומי- ADL?
חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי קובע כי אנשים אחרי גיל הפרישה, אשר מתגוררים בביתם וזקוקים לסיוע בביצוע פעולות בחיי היומיום (אכילה, רחצה, שליטה בהפרשות וכו’), זכאים בתנאים מסוימים לגמלת סיעוד. על פי היקף גמלת הסיעוד זכאי האדם לסיוע של מטפל שמגיע לביתו ומסייע לו.
התנאים בהם צריך לעמוד האדם לצורך קבלת הגמלה הם: הגעה לגיל פרישה, תושבות ישראלית, התגוררות בקהילה, גודל הכנסה וקצבאות וכן מבחן תלות ותפקוד הנקרא ADL.

תנאי זכאות לגמלת סיעוד
הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

גיל פרישה ותושבות – הקשיש צריך להיות תושב ישראל אשר הגיע לגיל הפרישה. גיל הפרישה עומד כיום על 67 לגברים ו64 לנשים.
מקום מגורים – כדי לקבל טיפול סיעודי בבית, הקשיש צריך להתגורר בביתו הפרטי או בדיור מוגן באופן עצמאי. קשיש אשר מתגורר במוסד המספק שירות סיעוד, כגון בית אבות סיעודי, אינו זכאי …

חוק הסיעוד מופעל על ידי הביטוח הלאומי ובשיתוף משרד הרווחה ושירותי הבריאות. החוק קובע כי אנשים אשר הגיעו לגיל פרישה ומתגוררים בביתם אך נזקקים לעזרה בחיי היום-יום, זכאים על פי תנאים מסוימים לגמלת סיעוד.
בעצם, מאפשר חוק סיעוד לאנשים אחרי גיל הפרישה להישאר בסביבת מגוריהם הטבעית ולשמור על איכות חייהם בצורה במירבית.