הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו. גורמים שונים במוסד לביטוח לאומי מברכים על היוזמה וטוענים כי הניסוי עבר בהצלחה ויש להופכו לנוהל חדש, שכן אין הכרח בהעסקת גורם מתווך בין צורך השירות ובין נותנו, אשר גם על הדרך יגזור קופון משל עצמו.

הצעת החוק לרפורמה בסיעוד

מה אומרת הצעת החוק?
בעצם מציעה הצעת החוק כי אותו ניסוי יורחב – הוא ייארך עוד שנה והוא יקיף יותר אזורים בארץ. עד כה בוצע הניסוי בערים אשקלון, רמת גן, בני ברק ונהריה ומעתה הוא יכלול 9 אזורים.

המשמעות של הניסוי היא ראשית, העברת גמלת הסיעוד ישירות למי שזכאי לה, ככל התשלומים והגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. רק בשביל לסבר את האוזן – הביטוח הלאומי משלם לקבלניות הסיעוד 40 ₪ לכל שעת סיעוד, אשר בדרכם הופכים לשכר זעום של 21.5 ₪ למטפלת הסיעודית בפועל, אשר עוסקת בעבודה פיזית תובענית ואינטנסיבית. וכי מדוע ששכרה לא יהיה בצידה?

שנית, המשמעות  של הניסוי היא מתן הבחירה בידיו של הקשיש הזכאי לגמלה – האם לקבל אליו את הכסף ישירות, או לפנות לחברה של כוח אדם שתבצע עבורו את תהליך ההעסקה. בכדי להבטיח כי אכן יקבל הקשיש את הטיפול הסיעודי לו הוא זקוק, הסייגים לניסוי הם שניים:

• את הגמלה יקבל רק מי שכבר מקבל טיפול סיעודי על ידי מטפל חיצוני (שאינו בן משפחתו של הזכאי).
• הזכאות לתשלום הישיר תינתן רק למי שזכאי לגמלת סיעוד מלאה.

המתנגדים להצעת החוק

במהלך השלבים שהובילו לאישור המיוחל של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת, היו לה להצעה מתנגדים גדולים. ניתן רק לנחש מי…

חברות הסיעוד הפעילו לחץ ציבורי, אשר טען באיומים כי הניסוי לא ייטיב את המצב הנתון, כי אם יחריף אותו ויוביל למצב שבו משפחות הזכאים לגמלה בעצם ישלשלו את הכספים ישירות לכיסם הפרטי וימנעו מהזכאי לגמלה את שירותי הסיעוד להם הוא זקוק.

חברות הסיעוד והמרכז לשלטון מקומי הפעילו יחדיו לחצים על חברי כנסת שונים, אשר חברים בוועדת העבודה והרווחה, להביע התנגדות להצעת החוק. הם רמזו כי אותה וועדה מזניחה את האינטרסים של הקשישים הסיעודיים, וכי הרחבת הניסוי והרעיון בכלל יפגעו בכל הליכי הביקורת של המוסד לביטוח לאומי ותחום הסיעוד לקשישים. יצויין כי אין מדובר בטענה רציונלית, שכן הכספים יהיו באחריות הוועדות המקומיות של כל רשות עירונית והן שיחליטו האם יקבל הקשיש את הגמלה בכסף או בשעת סיעוד ויהיו ערים לכל חשש שבו תיקח המשפחה את הכסף אליה.

1. רשימת תכונות – ערכו רשימה של התכונות החשובות לכם במטפלת וכן על כאלה שלא תוכלו לוותר. הרשימה צריכה לכלול מספר רב של תכונות כגון: תכונות אופי, גיל, ניסיון, מצב משפחתי, איזור מגורים, האם מעשנת, האם מבשלת ועוד.

2. חיפוש – אין ספק שעדיף לפנות למטפלות עליהן ממליצים חברים או משפחה. ספרו למכריכם כי אתם מחפשים מטפלת לצורכי סיעוד, אולם אם לא תקבלו המלצות תוכל לפרסם על גבי שילוט ברחובות (בשכונות ותיקות בהן ריבוי מטפלות פוטנציאליות ותיקות או בשכונות צעירות הרוויות מטפלות אשר מטפלות בילדי השכונה), באמצעות אתרי האינטרנט או באמצעות מודעות עיתון. פרסום המוני כרוך בפניות מרובות ולווא דווקא רלוונטיות, לכן מומלץ לנסח מודעת דרושים מפורטת עם הדרישות העיקריות מהמטפלת. פתרון נוסף הוא חיפוש בסוכנות מטפלות או חברות סיעוד אשר מבצעות את תהליך המיון בעצמן, אך הדבר כרוך בתשלום והחברה אינה יכולה להבטיח שהמטפלת אכן תהיה טובה.

3. בקשת המלצות – ראשית כל, כאשר המטפלת הפונה אלינו עונה על הקריטריונים הראשוניים שהצבנו, נבקש ממנה לדבר עם ממליצים, טרם ההיכרות עימה. בראיון חשוב לברר מה היו טיב היחסים בין המטפלת למעסיקיה, מדוע סיימה המטפלת את תפקידה, מהן תכונותיה הטובות ומהם מגרעותיה, האם ההורים היו מרוצים מעבודתה, על מה הקפידה המטפלת וכו’. יש לקחת בחשבון כי ההמלצות הינם רק הכנה לראיון עצמו וכדאי לקחת אותם בעירבון מוגבל לטוב ולרע.

4. עריכת ראיון – חשוב שלא לוותר על ראיון אישי למטפלת טרם העסקת. אל הראיון כדאי להגיע מוכנים עם שאלות המדברות על נושאים העקרוניים לכם כהורים. חשוב ששני בני הזוג יהיו נוכחים כדי לקבל שתי חוות דעת במקביל. את הראיון כדאי לערוך בביתכם באופן שאינו פורמאלי מדי אולם חשוב להקפיד לברר את הפרטים הבאים:

א. קורות חייה עד כה.

ב. מדוע היא בחרה להיות מטפלת.

ג. מדוע היא הפסיקה את עבודתה הקודמת כמטפלת.

ד. מהן תכונותיה הטובות ומהן תכונותיה השליליות.

ה. האם תהיה מוכנה להישאר שעות נוספות כשתצטרך.

ו. מהם המטלות בבית שהיא מבצעת מתוקף תפקידה.

ז. מהו אורך התקופה בה היא מתחייבת לעבוד.

ח. הציגו בפניה סיטואציות שונות ובקשו לדעת כיצד היא הייתה נוהגת בהן (פציעת הילד, מחלת הילד, הילד מסרב לאכול וכו’).

מעבר לתשובותיה, חשוב לשים לב לשפת הגוף של המטפלת, האם היא משדרת אמינות, חום, אכפתיות וכו’. בנוסף התייחסו להופעה שלה וכן לכושר הביטוי שלה. בתום הראיון אל תבטיחו לה את העסקתה, שקלו את האפשרות למשך יום-יומיים.

5. תחילת העבודה – לפני תחילת העבודה כדאי לערוך מפגש בין המטפלת לילד ולבדוק את תגובתו. טרם העבודה יש לספר למטפלת על אופיו של הילד, על הרגליו (אכילה, שינה, משחק) ועל סדר יומו, הראו לה את המוקדים החשובים בבית (ארון תרופות, ארון חשמל וכו’), השאירו רשימת מספרי טלפון בהם ניתן יהיה להשיגכם וכן טלפונים של קרובים אחרים.

במידה והינכם מבחינים כי לאחר תקופה של שבוע-שבועיים ילדכם לא מסתגל למטפלת, מביע חוסר רצון להישאר עימה או לחילופין היא משאירה רושם לא טוב, תוכלו לשוחח איתה על הנושא ובמידת הצורך להתחיל בחיפוש אחר מטפלת אחרת.

טיפול סביר – בכל הנוגע לרשלנות רפואית אמות המידה למה שיחשב טיפול סביר יקבעו על פי הרמה לה ניתן היה לצפות מבעל מקצוע סביר, דהינו מי שהינו בעל הכשרה מתאימה לעסוק במקצוע והינו בקיא דיו בשיטות ומידע עדכניים. לפיכך רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב תבחן לעיתים בהתחשב בהכשרה וידע הנחוצים לשם התמודדות ברמה נאותה עם קשיים בריאותיים ייחודיים לבני גיל הזהב.

מתי ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי

מקצוע הרפואה עוסק באופן ישיר בבריאות האדם ובאיכות חייו. לפיכך למדנו לצפות מן העוסקים במלאכה זו לספק טיפול באיכות מעולה תמיד. אך יש לזכור כי רפואה בכלל, בודאי בכל הנוגע לטיפול רפואי בבני גיל הזהב, אינו מדע מדוייק.
גוף האדם הינו מכונה מופלאה אשר משתנים אין ספור משפיעים על אופן תפקודה. תמיד ייתכנו תגובות בלתי צפויות לטכניקות טיפול בדוקות, מקרים של תוצאות מאכזבות, תסבוכות שונות וכו’. ככל שגופינו מתבגר גורמי אי הוודאות רק גדלים ולכן נחשב טיפול רפואי בבני גיל הזהב כרגיש במיוחד.

לאור שתואר לעיל ניתן להבין כי במקרים רבים אף כי מטופל ניזוק, אפילו באופן חמור, מן הטיפול שקיבל לא מדובר בנזק כתוצאה מרשלנות רפואית ולכן לא ניתן יהיה לתבוע פיצויים באופן זה.
כאמור, רק כאשר הטיפול שניתן נופל ברמתו מזו שניתן לצפות לה מאותו “בעל מקצוע סביר” מדובר ברשלנות רפואית. רשלנות כזו יכול שתתגלה בהחלטות רפואיות שנתקבלו (למשל באשר לבחירה בסוג טיפול מסויים מבין כמה חלופות אפשריות), באבחנה (טעויות, אבחנה מאוחרת), באיכות הטיפול עצמו ועוד.

ברגע שמתעורר חשד כי נגרם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות שכאלה. רק ייעוץ משפטי שכזה יוכל לאפשר לנו לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה.
מטבע הדברים אצל בני גיל הזהב, אשר הינם לעיתים עצמאיים פחות, ידרשו האנשים הקרובים להם לתשומת לב מיוחדת על מנת לחוש אם יש מקום לבירור שכזה אצל עורך דין.

פסיקה בנושא רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב

מאז שנכנס לתוקפו חוק זכויות החולה (בשנת 1996) החלה בפסיקה מגמה של הענקת הגנה רחבה למטופלים והורחבה אחריותם של רופאים מטפלים ומוסדות רפואיים.

בפסק דין בעניין ולדימיר רכטמן ז”ל, שהיה בן 73 בעת שאושפז לצורך ביצוע ניתוח מעקפים, נקבע כי הרופא המטפל ובית החולים נהגו ברשלנות כאשר שחררו אותו לביתו בטרם בוצעה בדיקת דם שנלקחה ממנו. בפסק דין זה נידונו גם שאלות הנוגעות להשפעתם של שיקולי עלות על טיפול רפואי, בעניין זה נקבע כי טיפול רפואי יחשב רשלני אם הושפע לרעה משיקולים שכאלה.

אם חש מטופל בן גיל הזהב, או אדם הקרוב לו, בהתנהגות חריגה ומחשידה מצד הצוות הרפואי,  אם נראה כי נעלמו או שונו מסמכים בתיק הרפואי, אם ניסיונות לקבל מידע נענים בשתיקות או תשובות מהוססות מומלץ למהר ולפנות לעורך דין המצוי בתחום תביעות רשלנות רפואית ורצוי שיהיה בעל ניסיון בטיפול בתביעות רשלנות רפואית אצל בני גיל הזהב.

בתביעות רשלנות רפואית יש צורך להוכיח לא רק כי נגרם נזק ואת היקפו אלא גם שנזק זה מקורו בטיפול רפואי רשלני. עורך דין המייצג מטופל בן גיל הזהב אשר ניזוק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני ידאג לאתר את הרישום הרפואי הדרוש (החוק מחייב עריכת רשומות רפואיות ושמירתן בארכיונים), יטפל בקבלת חוות דעת מומחה המעידה על היקף הנזק ומקורו, יערוך חישוב לקבוע את סכום הפיצוי שיתבע, יכין את התביעה וינהל את התיק בבית המשפט עד לקבלת פסק דין או הסכם פשרה.

חולה סיעודי

חולה סיעודי מוגדר כמי שסובל מבעיות רפואיות אשר מונעות ממנו לתפקד בחיי היומיום באופן נורמטיבי ועל כן הוא נזקק לסיוע ועזרה בביצוע רוב פעולות היומיום.
בין הפעולות בהן הוא נדרש לעזרה: אכילה, הלבשה, רחצה, טיפול בצרכים, התניידות וכן ביצוע פעולות פשוטות בסביבתו הטבעית.
בשל כך החולה הסיעודי אינו זקוק להשגחה רפואית צמודה מצד רופא או אחות, אך הוא זקוק למטפלת סיעודית או אחות סיעודית, אשר יסייעו בביצוע הפעולות הללו.

יתכן שעד לפני זמן קצר היה החולה הסיעודי עצמאי לחלוטין, אך כתוצאה ממחלה, אשפוז או התדרדרות כלשהי הוא הפך לחולה סיעודי. לרוב, קשה מאוד לבני המשפחה לטפל ולסייע לחולה סיעודי ויש צורך בעזרה מגורם חיצוני, כגון מטפל המטפל בחולה בביתו או מעבר לבית אבות סיעודי.

חולה סיעודי יכול לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי, לצורך קבלת עזרה סיעודית צמודה, וזאת לאחר שהוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כחולה סיעודי על פי קרטריונים מסויימים. כמו כן ניתן לממש פוליסות ביטוח סיעודי מקופת החולים או מחברת הביטוח במידה וקיימת כזו. ללא ביטוח רפואי מתאים, קופות החולים אינן נותנות שירותים לחולים סיעודיים, כיוון שעל פי חוק הן אינן מחויבות לתת שירות שכזה. מימון של מטפל בבית או שהות בבית אבות נעשה באופן עצמאי או באמצעות פנייה למשרד הבריאות.

חולה סיעודי מורכב

כאשר חולה סיעודי נזקק לטיפולים מורכבים יותר כגון: אינפוזיה לזמן ממושך, האכלה באמצעות זונדה, טיפול דיאליזה, טיפול בפצעי לחץ, טיפולים כימוטרפיים ועוד, הוא מכונה חולה סיעודי מורכב. טיפול בחולה סיעודי מורכב מתאפשר רק במחלקות מיוחדות המיועדות לכך בבתי חולים לסיעודיים מורכבים.

מהחולה הסיעודי המורכב נמנעת היכולת לבצע פעולות יומיומיות ללא סיוע בשל בעיות רפואיות קשות כגון: חולים במחלות כליות, חולי סרטן במצב מתקדם, חולי מחלות ריאה כרוניות, בעלי פצעי לחץ עמוקים ועוד. בניגוד לחולה הסיעודי, החולה הסיעודי המורכב נזקק הן להשגחה צמודה והן לטיפול רפואי צמוד בשל חומרת מחלתו ואינטנסיביות הטיפול המיוחד. החולה הסיעודי המורכב נמצא במצב רפואי קשה ונתון בסכנת חיים, על-פי-רוב, ועל כן הוא זקוק לבדיקות וטיפולים רפואיים יומיומיים.

אשפוזו של החולה הסיעודי המורכב הינו באחריות קופת החולים, לעומת החולה הסיעודי. האשפוז כרוך בהשתתפות עצמית של כ-100 שקלים ליום אשפוז כאשר בעלי ביטוח מקבלים הנחות בתשלום זה.

כיצד מוגדר חולה כחולה סיעודי מורכב?

ההגדרה מתבצעת על ידי הצוות הרפואי בבית החולים בו מאושפז החולה. לצורך ההגדרה החולה יזדקק הן לעזרה בתפקודו היומיומי והן בהשגחה רפואית עקב מצב רפואי מורכב כגון: הנשמה, טיפולים בפצעי לחץ, טיפול דיאליזה ועוד.

המחלקה לסיעודיים מורכבים

לעיתים החולה אינו נזקק לאישפוז, אך הוא נמצא במצב רגיש ונדרשת השגחה רפואית צמודה. במצב זה ניתן לשכנו במוסד בו קיימת מחלקה לסיעוד מורכב. במחלקות כאלה החולה מקבל עזרה סיעודית בפעולות היומיום והן את ההשגחה הרפואית הצמודה בידי צוות רפואי, להן הוא נזקק.

לרוב ימומן הטיפול במחלקה הסיעודית על ידי קופות החולים, אולם ניתן להתאשפז במחלקה באופן פרטי, באם הדבר לא מאושר על ידי קופות החולים.

חשוב לציין כי בשל הצורך בהשגחה רפואית צמודה, מוסדות כגון דיור מוגן או בית אבות הם אינם מוסדות המתאימים למצבם של החולים הסיעודיים המורכבים.

תנאי האשפוז

חשוב לשים לב לתנאי האשפוז במחלקה הסיעודית המורכבת:

המחלקה צריכה להכיל ציוד ומכשור רפואי מתקדם בתחום. תנאי הסניטציה והניקיון חייבים להיות גבוהים ומוקפדים, כך שבכל חדר ישהו מקסימום של שלושה חולים ולכל חדר יהיו צמודים שירותים ומקלחת.

חשוב להקפיד שלמטופלים אכן תהיה השגחה צמודה של צוות רפואי וכן של צוות סיעודי מקצועי המתמחה במתן טיפול סיעודי מורכב, אך לא פחות חשוב מכך, שהצוות יהיה אנושי וחם.

עבור מי  שמכיר אדם הנמצא במצב סיעודי, קשיש או חולה במחלה קשה, והוא אחד האחראיים לטיפול בו – חיפוש חברת סיעוד הוא מושג מוכר. זוהי הכתובת לקבלת סיעוד לקשישים וסיעוד לנכים.

בשנים האחרונות חברות הסיעוד מופיעות כמו פטריות אחרי הגשם וקשה להבחין האם מדובר בחברה מקצועית או שמדובר בחברה קיקיונית הפועלת ללא רישיון. על מנת להימנע מתקריות לא נעימות למטופל ומשפחתו, חשוב להבין כיצד פועלת חברת סיעוד המורשה במסגרת החוק.

מיון והכשרת עובדים

חברת הסיעוד עוסקת במיון והשמת העובדים הזרים המגיעים אליה בהתאם לכישוריהם והתאמתם למטופלים השונים. כמו כן החברה מעבירה את העובדים הדרכות והכשרות טרם העסקתם לטיפול סיעודי בבית הלקוח וכן הדרכות נוספות בהתאם לצרכי כל מטופל בו הם מטפלים.

העסקת עובדים

עובדים זרים בתחום הסיעוד חייבים להיות רשומים בחברת סיעוד פרטית, שיש לה רישיון לפעול בתחום הסיעוד. החברה אחראית על הכנת חוזה למטופל ולעובד הזר. החוזה יהיה באישור עורך דין ויתאם לדיני העבודה בארץ. חשוב להקפיד כי לעובד הזר יש חוזה, מכיוון שהוא מעיד על כך שהוא רשום כחוק.  החברה מחויבת לדווח על העובדים הזרים המועסקים אצלה לרשות ההגירה במשרד הפנים ולקבל ממנה אישור העסקה.

דאגה סוציאלית לעובד הזר

החברה תסייע להסדיר את תשלומי הביטוח הרפואי והלאומי עבור העובד הזר וכן תסייע במקרה של תביעה של אחד הגופים. בנוסף תעמוד החברה אל מול חברת הביטוח והגופים האזרחיים במקרה בו העובד חלה. במידה והעובד הזר נפטר, צריכה לדאוג החברה לדווח לרשות ההגירה וכן לשגרירות ארצו. החברה תהיה אחראית על כל הסידורים לאחר מות העובד. במקרה בו המטופל מעוניין להחליף עובד או העובד מעוניין להפסיק את עבודתו, החברה תמצא לעובד מקום עבודה חלופי.

סיוע למטופל

החברה תסייע למטופל להגיש בקשה ל”היתר העסקת עובד זר בתחום הסיעוד” וכן תסייע בהארכת תוקף ההיתרים, אם צריך.

בקרה על העובדים הזרים

החברה מחויבת לספק ביקורים של עובדים סוציאלים בבית המטופל, על מנת לעמוד על צרכיו ולהתאים לו מטפל מתאים. העובד הסוציאלי יפקח על עבודת המטפל באמצעות שיחות עם העובד וביקורים בבית המטופל. הביקורים יתקיימו בתדירות של לפחות פעם בשלושה חודשים. בתום כל ביקור יוכן דוח המסכם את המצב אשר יתוייק בתיק המטופל. העובד הסוציאלי מחויב לדווח במקרה של חשש לאלימות, הטרדה מינית וכו’.

רווח חברת הסיעוד

חברת הסיעוד אינה גובה מחיר על עצם הרישום אליה, אך היא גובה עבור שירותים שהיא מספקת, כגון: ביקורים של עובד סוציאלי בבית המטופל, סיוע בהעסקת עובדים זרים, הארכת אשרות שהייה וכו’.
כמו כן, במידה והמטופל מעוניין להחליף עובד, רשאית החברה לגבות דמי טיפול, להם סכום מקסימלי על פי חוק.

בנוסף, החברה מרוויחה עבור דמי התיווך שהיא מקבלת מחברות כח אדם זרות. חברות כח האדם דורשות דמי תיווך גבוהים מהעובדים הזרים בבואם להירשם וסכומים אלה מחולקים בין החברות בארץ לאלה בחו”ל.

בחירה בחברת סיעוד

בתום בחינת הסעיפים שלעיל, ניתן לראות כיצד חברת סעוד צריכה לעבוד. בנוסף חשוב להתרשם מרצינות החברה ומהיחס שהיא נותנת לכם ולעובדיה.

כדאי לעבוד עם חברה שמספקת מגוון רחב של מטפלים: ישראלים ודוברי שפות ממדינות מגוונות בעולם. בצורה כזו ניתן יהיה לבצע התאמת מטפל סיעודי למטופל בצורה אופטימאלית. התאמה כזו חשובה לשביעות רצון המטופל ולשקט הנפשי שלכם.

חשוב לזכור כי גם אם העובד שקיבל המטופל דרך חוק הסיעוד של ביטוח לאומי שייך לחברת סיעוד מסוימת, אין זה אומר שהינכם מחויבים לעבוד עם אותה החברה גם בהקשר של העסקת עובד זר.

חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי קובע כי אנשים אחרי גיל הפרישה, אשר מתגוררים בביתם וזקוקים לסיוע בביצוע פעולות בחיי היומיום (אכילה, רחצה, שליטה בהפרשות וכו’), זכאים בתנאים מסוימים לגמלת סיעוד. על פי היקף גמלת הסיעוד זכאי האדם לסיוע של מטפל שמגיע לביתו ומסייע לו.

התנאים בהם צריך לעמוד האדם לצורך קבלת הגמלה הם: הגעה לגיל פרישה, תושבות ישראלית, התגוררות בקהילה, גודל הכנסה וקצבאות וכן מבחן תלות ותפקוד הנקרא ADL.

מבחני תפקוד

בדיקת התפקוד מבוצעת על ידי בוחן שהוכשר לביצוע הבדיקה (אחות, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק). הבדיקה נעשית בבית של מבקש הגמלה ובה נבחן תפקודו בסביבה הטבעית שלו וכן מידת התלות שלו בסיוע.

המבחן כולל שלושה שלבים, בכל שלב נבחן פרמטר אחר לגבי מצבו של מבקש הגמלה וניתן ניקוד אשר נסכם ומהווה את האינדיקציה לגבי היקף הסיוע שינתן לו בהמשך.

• סכום מעל 2.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלת סיעוד חלקית הכוללת סיעוד בהיקף של  9.75 שעות שבועיות.
• סכום מעל 6.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלה חלקית הכוללת בין 16 ל18 שעות סיעוד בשבוע.
• הניקוד המרבי במבחני התלות הינו 16.5 נקודות.

שלושת השלבים של מבחן ADL:

1.       בחינת התפקוד - כאן נבדקת רמת תפקודו של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות, ניתן לצבור בין 0 ל-8 נקודות, בהתאם למידת התלות (פירוט בהמשך מטה).

2.       צורך בהשגחה – כאן נבדק האם מבקש הגמלה זקוק להשגחה אישית קבועה. מבקש גמלה שימצא זקוק צובר 6.5 נקודות.

3.       מגורים לבד - כאן נבדק האם מבקש הגמלה מתגורר לבדו. במידה ובבחינת בתפקוד הוא צבר 2 נקודות, עבור מגורים לבד הוא יצבור 2.5 נקודות נוספות.

בחינת תפקוד

מבחני התפקוד בודקים את רמת התפקוד של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות. חשוב לציין כי הבחינה איננה של רמת הקושי של מבקש הגמלה בביצוע הפעולות אלא במידת הסיוע לה הוא זקוק כאשר הוא מבצע פעולות אלה. הפעולות הנבדקות הן:

• אכילה – האם מבקש הגמלה מסוגל להזין את עצמו באופן עצמאי כאשר המזון הוכן והוגש לו.
• רחצה - האם מבקש הגמלה מסוגל להיכנס ולצאת מהמקלחת וכן להתרחץ באופן עצמאי.
• קימה ושכיבה – האם מבקש הגמלה יכול לעבור ממצב של שכיבה לישיבה וכן מישיבה לעמידה ללא סיוע.
• ניידות - האם מבקש הגמלה יכול לנוע בביתו ללא צורך בסיוע.
• לבוש – האם מבקש הגמלה מסוגל ללבוש ולפשוט פרטי לבוש.
• שליטה על סוגרים - האם מבקש הגמלה מסוגל לשלוט על סוגריו ולטפל בצרכיו באופן עצמאי.

בבחינה זו ניתן ציון הנע בין 1 ל-3. כאשר:

1= מבצע את הפעולה בקלות.

2= מבצע את הפעולה עם עזרה או הכוונה.

3= תלוי בעזרה לצורך ביצוע הפעולה.

הגשת ערעור

במידה ולאחר ביצוע בחינת התפקוד מבקש הגמלה לא נמצא זכאי לגמלת הסיעוד, או שאושרה לו גמלה קטנה מדי בכדי לענות על צורכי הסיעוד שלו, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך חצי שנה מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי או להגיש בקשה חדשה לביטוח לאומי.

כמו כן, במידה ומצבו של מבקש הגמלה הורע והוא חייב טיפול סיעודי, והוא אינו זכאי לגמלה מלאה, ניתן להגיש אל המוסד לביטוח לאומי בקשה לבדיקת תפקוד חוזרת בשל החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש בצירוף מסמכים שאכן מעידים על ההחמרה. חשוב להקפיד ולזמן בדיקה חוזרת רק אם מצבו של מבקש הגמלה אכן הורע, שכן הנטייה בבדיקות חוזרות היא להפחית ואף לשלול את הזכאות לקבלת גמלת סיעוד.

מהם השירותים המוענקים לזכאי גמלת סיעוד?

גמלת סיעוד מיועדת לאנשים אחרי גיל פרישה שמתקשים בביצוע הפעולות היומיומיות בחייהם. גמלה זו מקנה להם סל שירותים, אותם נפרט להלן.

השירות העיקרי והחשוב ביותר הינו טיפול סיעודי – העסקת מטפל צמוד לצורך סיוע בפעולות היומיום הבסיסיות.

סיוע ממטפל

על המטפל מוטלת האחריות בסיוע לביצוע הפעולות היומיומיות במסגרת היקף השעות שאושרו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

המטפל יגיע לביתו של הקשיש ויסייע לו בביצוע הפעולות היומיומיות והחזקת משק הבית שלו. הסיוע כולל:

עזרה ברחצה, הלבשה, אכילה, ליווי לרופא, הבאת תרופות. במסגרת החזקת משק הבית המטפל יסייע בביצוע עבודות הניקיון, הכביסה, קניות וכן בישול. הכל בהתאם לצורכי הקשיש ועל פי ההגדרה של המוסד לביטוח לאומי.

המרת גמלה

כאשר ניתנת הזכאות לגמלה יכול הקשיש להמיר חלק ממנה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול הן סיעוד של מטפל בחלק ממסגרת הזכאות והן שירותים נוספים המוזכרים להלן:

1. ביקור במרכז יום לקשיש – במרכז מבוצעות שלל פעילויות המותאמות במיוחד לקשישים: השירות כולל הסעות מבית הקשיש אל המרכז וחזרה, ארוחות חמות, רחצה, תספורת וטיפולי טיפוח, שירותי כביסה, שירותים מקצועיים של צוות אחיות, עובדים סוציאלים, פזיותרפיה ועוד, ביצוע ריפוי בעיסוק, םעילויות חברתיתות (הרצאות, הופעות וחוגים), ציון חגים וימי הולדת וכן תכוניות מיוחדות כגון גינון, טיפול בחיות מחמד ועוד. מרכז יום לקשיש נועד לספק לקשיש מסגרת חברתית, עניין בחייו ושיפור איכות חייו. במקביל הביקור במרכז מקל על בני המשפחה ו/או המטפלים במתן מסגרת טיפולית למספר שעות בשבוע.
2. שירותי כביסה – שירות איסוף וביצוע כביסה במנות של 5 ק”ג כבסים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבה אש וכו’. קיימים לחצנים הקבועים למקום המגורים או לחצנים אל-חוטיים המאפשרים קריאות מצוקה מכל מקום בו נמצא הקשיש.

4. מוצרי ספיגה – קיימים מספר מקרים בהם הקשיש סובל מחוסר שליטה בצרכיו: בעיה תפקודית הנובעת ממוגבלות בתנועה, איבוד היכולת השכלית לשלוט בצרכים או פגיעה ביכולת התקשורת להבעת הצורך בעשיית צרכים. כמו כן אנשים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים אינם מסוגלים להגיע בכוחות עצמם אל השירותים. בנוסף, יתכן מצב ובו כתוצאה מניתוח, פגיעה במערכת העצבים ותהליכים שונים הקשורים בזיקנה ישנה בעיה בשליטה על הצרכים.  במקרים כאלו ניתן לעשות שימוש במוצרי ספיגה שונים. ניתן להשתמש בחיתולים רב פעמיים המטיבים עם הסביבה ומיאים לחיסכון כספי ניכר, אולם החיתולים החד פעמיים נוחים יותר מבחינת הגיינה וכושר ספיגה.
   מוצרי הספיגה אינם זולים והאפשרות לרכשם במסגרת גמלת הסיעוד, חוסכת כסף רב.

5. השתתפות במימון עובדים זרים – ניתן להעסיק עובד סיעודי קבוע בהתאם לתנאי הזכאות, ולהשתמש בגמלת הסיעוד לצורך מימון חלקי של המטפל. הזכאים למטפל זר צריכים להוכיח במבחני התלות הפיזיים כי הינם זקוקים לעזרה קבועה ומתמדת בביצוע הפעילות היומיומית וכן השגחה של 24 שעות

המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

ההמרה מתבצעת על פי המפתח הבא:

1.       ביקור חד פעמי במרכז יום לקשיש שווה ערך לשעתיים סיעודיות, במקרה של זכאות ב-100% גמלת סיעוד, ושלוש שעות סיעודיות במקרה של 150% גמלה.

2.       שווי מוצרי הספיגה נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.

3.       שווי לחצן מצוקה הינו רבע שעה סיעודית בשבוע.

4.       מנה של 5 ק”ג כביסה שווה לשעה ורבע סיעודיות.

הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. גיל פרישה ותושבות – הקשיש צריך להיות תושב ישראל אשר הגיע לגיל הפרישה. גיל הפרישה עומד כיום על 67 לגברים ו64 לנשים.
2. מקום מגורים - כדי לקבל טיפול סיעודי בבית, הקשיש צריך להתגורר בביתו הפרטי או בדיור מוגן באופן עצמאי. קשיש אשר מתגורר במוסד המספק שירות סיעוד, כגון בית אבות סיעודי, אינו זכאי לגמלת סיעוד.
3. הכנסה - הכנסותיו של הקשיש צריכות להיות מתחת לתקרת השכר הממוצעת במשק, כיום (2009) עומדת התקרה על 7,928 ₪. הכנסותיהם של זוג צריכות להיות עד לפי 1.5 מההכנסה הממוצעת במשק. כאשר ההכנסה עוברת את תקרת השכר הממוצעת, ניתנת זכאות לחצי גמלת סיעוד.
4. קבלת קצבאות - הקשיש לא מקבל קצבאות מהביטוח הלאומי או מאוצר המדינה. במקרה שכן, יהיה עליו לבחור בין 2 הגמלאות הרצויות.
5. תפקוד - הקשיש נזקק לטיפול סיעודי, שכן הוא מתקשה בביצוע פעילות יומיומית הכוללת: אכילה, רחצה, הלבשה, טיפול במשק הבית ועוד. נציג של המוסד לביטוח לאומי קובע את רמת התפקוד של הקשיש באמצעות בדיקות תפקוד וכך מחליט על היקף העזרה לה זקוק הקשיש.

תקופה מקסימלית לזכאות

הזכאות לגמלת הסיעוד אינה לצמיתות. הביטוח הלאומי מבצע בדיקות תקופתיות של זכאי הגמלה ובודק את מצבם ובהתאם לכך את היקף הגמלה המתאימה למצבו הנוכחי. במקרה של החמרה במצבו של הקשיש, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך בדיקת זכאות מחודשת.

אופן הגשת תביעה

1. מילוי טופס תביעה לגמלת סיעוד - לצורך קבלת גמלת הסיעוד יש למלא ולמסור טופס זה לפקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי. אל הטופס יש לצרף חוות דעת מרופא ואישורים על הכנסות הקשיש. חשוב מאוד לפרט בהרחבה על מצבו של הקשיש ועל הקשיים התפקודיים שלו בחיי היום-יום. במקרה בו הקשיש מתקשה למלא את הטופס בעצמו ניתן למלאו בסיוע של בן משפחה, עובד סוציאלי, פקיד של הביטוח הלאומי או חברת סיעוד.
2. המתנה לתשובת הביטוח הלאומי - הביטוח הלאומי מתחייב להשיב על הבקשה שהוגשה תוך תקופה של 60 יום מהראשון לחודש שלאחר הגשת הבקשה.
3. ביצוע בדיקת תפקוד - בדיקת התפקוד נעשית ע”י בוחן מקצועי בעל הכשרה מתאימה (מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט או אחות). הבדיקה נעשית בביתו של הקשיש ובה נבחן תפקודו בסביבתו הטבעית.
   בעת ביקור הבוחן, חשוב שתהיה נוכחות של בן משפחה אשר מעודכן לגבי מצב הקשיש. חשוב לציין כי זכאות לגמלת סיעוד אינה מושפעת מהמצב הבריאותי, אלא מקשיים בהם נתקל הקשיש בחיי היומיום ועל כן יש לפרטם. קשיי ניידות של הקשיש מחוץ לביתו אינם רלוונטים מכיוון שהזכאות כוללת סיוע בתוך ביתו. מבחן התפקוד בא לבדוק את יכולתו של הקשיש לבצע פעילויות יומיומיות כגון אכילה, הלבשה, רחצה וכו’ או את הזדקקותו להשגחה בגין מצבו הקוגניטיבי-רגשי. הבוחן קובע את הזכאות וכן את היקף הגמלה.
4. הגשת ערעור - במידה והקשיש לא נמצא זכאי לסיוע או שאושרה לו גמלה קטנה מכפי הצורך, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך שישה חודשים מקבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי.
   לחילופין ניתן להגיש בקשה חדשה אל הביטוח הלאומי. במקרה כזה מומלץ להיעזר בגורם מקצועי כגון עובד סוציאלי על מנת לקבל הכוונה נכונה יותר.
5. החמרה במצב הקשיש - במידה וחלה החמרה במצבו של הקשיש והוא אינו זכאי לגמלה המלאה, ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי והגיש בקשה לבדיקה מחודשת של תפקודו לאור החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש עם מסמכים המעידים על החמרה במצבו

למידע נוסף – גמלת סיעוד – סל השירותים שמגיע לי.

קצבת נכות

ראשית חשוב לבדוק את הזכאות לקצבת נכות. כל אזרח מעל גיל 18 אשר מוגדר כנכה זכאי לקצבת נכות באם עקב נכותו נפגע כושר ההשתכרות שלו ב50% לפחות, או שמשכורתו נמוכה מ25% מהשכר הממוצע במשק.

את הבקשה לקצבת נכות יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על הנכות ואישורי שכר ממקומות העבודה וכן כל מסמך שבאפשרותו להוכיח את הזכאות לקצבה. בהתאם לבקשת המוסד לביטוח לאומי יהיה על מבקש הקצבה להגיע לבדיקה רפואית במידה ויתבקש.

ילדים נכים עד גיל 18, זכאים גם הם לגמלת ילד נכה שהיקפה נקבע על פי מידת הנכות ממנה הם סובלים. הזכאות לגמלה נבדקת תקופתית ומשתנה בהתאם לתלותו של הילד. הגמלה כוללת בתוכה הן גמלה לשירותים מיוחדים (עליה יפורט בהמשך) והן גמלה לסיוע בלימודים וטיפולים התפתחותיים.

סכום הגמלה תלוי באחוזי הנכות, כאשר 100% גמלה עומד כיום (2009) על 1,945 ₪.

את הבקשה לקצבה יגיש הורה הילד שחי עימו או האפוטרופוס שלו למוסד לביטוח לאומי. אל טופס הבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים, אישורי לימודים ואישור על טיפולים התפתחותיים.

קצבה לשירותים מיוחדים

אדם עד גיל הפרישה אשר זקוק לעזרה בפעולות יומיומיות כגון רחצה, אכילה, תנועה בביתו וכו’, זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים. הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 18 שנים ועד ל- 90 ימים טרם הגיעו לגיל פרישה.
2. אדם אשר מקבל קצבת נכות ונכותו אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי עומדת על 60% נכות או אדם שאינו מקבל קצבת נכות אך נכותו, אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, עומדת על 75%.
3. אדם אשר אינו מקבל הטבות של ניידות.
4. אדם אשר אינו שוהה במוסד סיעודי או שיקומי.

שיעורי הקצבה עומדים על:

• • אדם הזקוק לסיוע בביצוע רב הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 50% מקצבת נכות מלאה (973 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 272 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם הזקוק לסיוע בביצוע כל הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 105% מקצבת נכות מלאה (2,042 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 554 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם התלוי לחלוטין בביצוע הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 175% מקצבת נכות מלאה (3,404 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 827 ₪ (נכון ל2009).

את הבקשה לקצבת שירותים מיוחדים יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על המגבלות. יתכן מאוד והמוסד לביטוח לאומי יבקש לבדוק את התובע ולהעריך את מידת התלות שלו.

גמלת ניידות

אדם אשר מוגבל בניידותו, זכאי לגמלת ניידות אשר כוללת הלוואות והחזרי הוצאות עבור הוצאות נסיעה וכן ציוד לרכב ואביזרים אשר מקלים על ניידות. מוגבל בניידות צריך לענות על מספר תנאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 3 שנים ועד גיל הפרישה. במידה ובבית קיימים 2 אחים להם לפחות 80% מוגבלות בניידות, תינתן להם זכאות גם אם טרם מלאו להם 3.
2. עמידה בתנאי ועדה רפואית של משרד הבריאות אשר קובעת אחוזי מוגבלות על פי רשימת ליקויים קבועה ומוגדרת מראש.

להגשת הבקשה לגמלת ניידות יש למלא טופס “בקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות” ולהגישו ללשכת הבריאות המחוזית. לאחר שהועדה קובעת את אחוזי המוגבלות בניידות אשר מזכים בגמלה, יש להגיש טופס מתאים למוסד לביטוח הלאומי.

אדם מוגדר כנכה צה”ל כאשר הוא עונה על אחד מהתנאים הבאים:

1. אדם שבעת פגיעה בגופו שירת שירות צבאי בצה”ל, כחייל סדיר, קבע או מילואים. כמו כן מי ששירת במשטרה, בשב”כ, במוסד או השב”ס. כמו כן, מי שנפגע עקב שירותו הצבאי.

2. אדם אשר נתגלתה בגופו מחלה שנגרמה במהלך שירותו הצבאי או בעקבותיו.

3. אדם אשר נפגע בעת חופשה אשר אושרה על ידי מפקדיו, שלא בעת מילוי תפקידו, ואחוזי נכותו, כפי שנקבעו על ידי ועדה רפואית, עולים על 20%.

תביעת תגמולים

לצורך זכאות תגמולים עקב הפגיעה בעת השירות יש להגיש תביעת תגמולים למשרד הביטחון, על פי השלבים הנ”ל:

1. את התביעה מגישים על טופס “בקשה להכרת זכויות”, כאשר ישנם שני סוגי טפסים: האחד עבור חבלות והשני עבור מחלות. במקרה של חבלה ומחלה, יש להגיש את שני הטפסים.
בטופס יש לפרט את סוג הפגיעה, היכן ומתי התרחשה וכן מהם נזקי הגוף שנגרמו בעקבותיה. יש לצרף לטופס מסמכים רפואיים הקשורים לפגיעה וכן דו”ח תאונה במידה וקיים.

2. את טופס התביעה יש להגיש לקצין התגמולים תוך שלוש שנים ממועד השחרור. על פגיעות מסוג זה חלה התיישנות ולכן כדאי להגיש תביעה זו בהקדם. בחבלות אשר תועדו בדו”חות שונים, מחלות נפש ומחלות קשות תקופת ההתיישנות מוארכת.

3. לאחר הגשת הטופס נעשה בירור אצל קצין התגמולים לגבי נסיבות הפגיעה, לרב יוזמן הנפגע לוועדה רפואית לצורך קביעת נכותו. לבסוף נשלחת תשובה בדואר לגבי הכרת הנפגע כנכה צה”ל.

הכרה כנכה צה”ל

אחוזי הנכות נקבעים על פי תקנות חוק הנכים:

• נכות שקטנה מ10%, לא תזכה את הנפגע בתשלום.
• נכות בשיעור 10%-19% תזכה את הנפגע במענק חד פעמי, התלוי בשיעור הנכות.
• נכות בשיעור 20% ויותר תזכה את הנפגע בקצבה חודשית.

אי הכרה כנכה צה”ל

ניתן לערער על החלטה בפני ועדת ערער בבית משפט השלום. במידה וועדה זו קובעת כי נמצא קשר בין השירות לבין הפגיעה, יוזמן המערער לועדה הרפואית לצורך קביעת אחוזי נכות.

במידה ומתקבלת החלטה שלא להכיר בנפגע כנכה צה”ל גם בועדת הערער, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

נכה צה”ל – נכות קשה

נכה צה”ל אשר אחוזי הנכות שלו עולים על 50% זכאי לסיוע משמעותי ברכישת רכב, קבלת טיפולים רפואיים, ציוד עזר רפואי, שירותי ליווי ושירותי סיעוד, תרופות ודמי הבראה.

נכה קשה, המוגדר כבעל שיתוק מלא בפל גוף תחתון, קטיעת 2 גפיים לפחות או עיוורון, זכאי לתוספת של 40% על התגמול שקיבל.

סיעוד נכה צה”ל

נכה צה”ל זכאי על פי חוק לליווי על ידי מטפלים ישראלים (מט”בים) במימון משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי וזאת בהתאם להיקף השעות הנקבע על יד הוועדה הרפואית. בנוסף תתאפשר העסקת עובדים זרים במידה ומספר שעות הסיעוד ליום עולות על 17.

נכה צה”ל שמטופל בגין סיעוד במוסד לביטוח לאומי זכאי לבקש היתר העסקת עובד זר, גם אם לא ניתנה לו זכאות לשעות ליווי על ידי משרד הביטחון.

עזרה סיעודית תוענק באמצעות חברת סיעוד אשר נמצאת במעמד “ספק מוכר” של משרד הביטחון, באמצעותה מספק אגף השיקום במשרד הביטחון טיפול סיעודי לאוכלוסיית הזכאים.

הסיוע הסיעודי כולל מתן מלווים לסיעוד לנכים קשים בביצוע פעולות יומיומיות, מתן שירותים רפואיים בידי אנשי רפואה מוסמכים בבית הנכה, כגון: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד, מתן חונכים לנכי צה”ל אשר סובלים מפגיעות נפשיות  או פגיעות ראש לצורך עזרה ותמיכה בצרכים חברתיים ותפקודיים.