בריאות גיל הזהב, חוק סיעוד, מטפלת סיעודית, סיעוד, עובדים זרים, פיננסי ומשפטי »

[ 12 בJan 2011 | אין תגובות | | orit ]

חוק סיעוד ביטוח לאומי, ניתן לקשישים סיעודיים אשר איבדו את היכולת לתפקד ולבצע פעולות יומיומיות, מתוך מטרה לאפשר להם להמשיך את חייהם בעזרת סיוע סיעודי המופעל על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות.
על מנת לקבל מטפלת סיעודית מביטוח לאומי ללא תשלום חייבים לעמוד בתנאים הבאים:

אינם זכאים לקצבת נכות מהביטוח הלאומי. במידה והם נתמכים על קצבה כלשהי, ייאלצו לוותר עליה לטובת קבלת קצבת חוק סיעוד.
המבקשים חיים בביתם או בדיור מוגן ולא נמצאים בבית אבות או מטופלים בבית חולים. כאשר הטיפול במוסדות אלו זמני, הדבר יילקח בחשבון.

בריאות גיל הזהב, חוק סיעוד, סיעוד, פיננסי ומשפטי »

[ 9 בJan 2011 | אין תגובות | | orit ]

ניצולי שואה רבים חולקים את אותו חתך הגילאים. רובם חצו כבר את גיל הפרישה וחלקם לצערנו נמצאים במצב סיעודי לאחר או בין אשפוזים, ואינם מסוגלים לבצע את מטלות היום יום ללא עזרה מתמדת. כך שנוצר מצב בו ניצולי שואה אשר עומדים להיכנס למצב הגדרתי סיעודי, אינם יודעים מהן זכויות ניצולי השואה ורק באמצעות תיווך של עובדות סוציאליות, המידע מתחיל לחלחל פנימה.

בריאות גיל הזהב, סיעוד, פיננסי ומשפטי »

[ 4 בJan 2011 | אין תגובות | | orit ]

הצורך בשיקום, הינו שכיח למדי בקרב האוכלוסייה המבוגרת. התהליך נועד להחזיר מטופל למצב תפקוד מרבי לאחר נזק גופני (או במקרים מסוימים, נפשי ) אשר נגרם לו. תהליך שיקומי מערב מספר רב של אנשי צוות אשר שיתוף הפעולה ביניהם מוביל במקרים רבים לתוצאות משמעותיות ולשיפור רב במצב החולה. זכויות הקשישים לשיקום נאכפות בחוק בריאות ממלכתי (1994) ואף בתוספת לחוק אשר מתייחסת בפרט לזכות לשיקום נאות (1996). למרות כי לעיתים קשישים ובני משפחתם חשים כי האחריות על מציאת מסגרת מתאימה הינה שלהם, לא כך הדבר והאחריות הינה של קופת החולים …

חוק סיעוד, סיעוד, פיננסי ומשפטי »

[ 2 בDec 2010 | אין תגובות | | orit ]

מהי גמלת סיעוד מביטוח לאומי?
המוסד לביטוח לאומי קובע את הזכאות לגמלת סיעוד. ישנן הנחיות ברורות מאוד לגבי קבלת הגמלה. ביטוח לאומי מעניק גמלת סיעוד לאנשים שהגיעו לגיל הפרישה וגרים בביתם, ושאינם מסוגלים לבצע בכוחות עצמם שש פעולות בסיסיות: אכילה ושתיה, הלבשה, רחצה, קימה ושכיבה, הליכה ושליטה בסוגרים. במידה והחולה עונה על הדרישות, הוא זכאי לקבל גמלת סיעוד מביטוח לאומי. בנוסף, אדם שנחשב כתשוש נפש וזקוק לסיוע ולהשגחה צמודה, ייחשב בעייניי הביטוח הלאומי גם כן כחולה סיעודי. כמו כן, לאדם קשיש הנזקק להשגחה ולשמירה על בטחונו בבית, תינתן גם כן גמלה.

חוק סיעוד, סיעוד, פיננסי ומשפטי »

[ 22 בNov 2010 | אין תגובות | | orit ]

מגוון מצבים בחיים עלולים להביא את האדם להזדקקות לאחר בביצוע פעילויות היומיום, מחלה, גיל או תאונה. ביטוח לאומי הוא הגוף האחראי על הענקת עזרה סיעודית לנזקקים, עם זאת, עליהם לעמוד במבחן הסיעוד של הביטוח הלאומי, הראשון שבהם הוא גיל הגבוה מגיל הפרישה. מבחן תלות לסיעוד הוא מבחן של הביטוח הלאומי לבחינת מידת תלותו של המבקש בזולת בביצוע פעולות יומיומיות.
ראשית יש להגיש את הבקשה בסניף ביטוח הלאומי אליו משתייך אזור המגורים של המבקש, לבקשה יש לצרף אישור רפואי על מצבו וכן לפרט, עד כמה שניתן, על מצבו וקשייו היומיומיים. בבחינת הבקשה …

פיננסי ומשפטי »

[ 18 בNov 2010 | אין תגובות | | orit ]

נושא כתיבת הצוואה הוא נושא מורכב, הדורש לא מעט תשומת לב, והתייעצות עם אדם שמתמחה בכתיבתן. במאמר זה איגדנו מספר שאלות ותשובות חשובות הנוגעות לנושא: צוואות.
מהי צוואה?
צוואה היא מסמך משפטי המהווה ציווי, בכתב או בעל פה, של אדם, מה ייעשו ברכושו לאחר מותו. על מנת שצוואה תהא בעלת תוקף, עליה לעמוד בתנאים מסוימים ועליה להיעשות על פי אחת הדרכים הקבועות בחוק.
מי יכול לכתוב צוואה?
כל אדם יכול לכתוב צוואה, בתנאי שהינו כשיר משפטית לכך, והוא אינו ילד, או לוקה בשכלו. לפיכך, על אדם חולה המאושפז בבית חולים או מוסד אחר, לצרף …

פיננסי ומשפטי »

[ 8 בNov 2010 | אין תגובות | | admin ]

מלחמת העולם השנייה התרחשה בין השנים אלף תשע מאות שלושים ותשע ועד אלף תשע מאות ארבעים וחמש. הגרמנים הם שפתחו במלחמה ומטרתם הייתה להשמיד, במיוחד יהודים ובני מיעוטים. הם הרכיבו מכונות הרג משוכללות בתנאי שיעבוד אכזריים. סך ההרוגים במלחמה, מכל המדינות שלקחו בה חלק הגיע לשבעים מיליון בני אדם בערך, מתוכם כשישה מיליון יהודים אבדו בשואה, כמות השווה למספר היהודים החיים כיום במדינת ישראל. מספר הניצולים היהודים מהמלחמה הוא כחצי מיליון, הצעירים מביניהם חוגגים בשנה זו שישים ושלוש שנים, רוב הניצולים כבר נפטרו, בעיקר אלו שחוו ממש את המלחמה על …

בריאות גיל הזהב, פיננסי ומשפטי »

[ 1 בNov 2010 | אין תגובות | | admin ]

המתת חסד מוגדרת כ”זירוז המוות של החולה על ידי המטפלים בו” (חושן, 1992). לפיכך, כל פעולה פסיבית או אקטיבית, של גרימת מוות בכוונה תחילה וללא כאב לחולה, יכולה להיחשב כהמתת חסד. המושג “המתת חסד”, מקורו ביוון הקלאסית, שם המושג נחשב כ”מוות טוב”. על פי סוקרטס, ההוגה והפילוסוף, מוות מתקרב, מחלה כואבת או סבל, הם סיבות טובות מספיק שלא להמשיך לחיות.
סוגים שונים של “המתת חסד”
“המתת חסד” יכולה להתבצע באופן סביל (פאסיבי) או פעיל (אקטיבי):

המתת חסד פאסיבית היא המתת חסד המתבצעת על ידי מניעה או הפסקה של שימוש באמצעים רפואיים שיכולים להאריך …