הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו. גורמים שונים במוסד לביטוח לאומי מברכים על היוזמה וטוענים כי הניסוי עבר בהצלחה ויש להופכו לנוהל חדש, שכן אין הכרח בהעסקת גורם מתווך בין צורך השירות ובין נותנו, אשר גם על הדרך יגזור קופון משל עצמו.

הצעת החוק לרפורמה בסיעוד

מה אומרת הצעת החוק?
בעצם מציעה הצעת החוק כי אותו ניסוי יורחב – הוא ייארך עוד שנה והוא יקיף יותר אזורים בארץ. עד כה בוצע הניסוי בערים אשקלון, רמת גן, בני ברק ונהריה ומעתה הוא יכלול 9 אזורים.

המשמעות של הניסוי היא ראשית, העברת גמלת הסיעוד ישירות למי שזכאי לה, ככל התשלומים והגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. רק בשביל לסבר את האוזן – הביטוח הלאומי משלם לקבלניות הסיעוד 40 ₪ לכל שעת סיעוד, אשר בדרכם הופכים לשכר זעום של 21.5 ₪ למטפלת הסיעודית בפועל, אשר עוסקת בעבודה פיזית תובענית ואינטנסיבית. וכי מדוע ששכרה לא יהיה בצידה?

שנית, המשמעות  של הניסוי היא מתן הבחירה בידיו של הקשיש הזכאי לגמלה – האם לקבל אליו את הכסף ישירות, או לפנות לחברה של כוח אדם שתבצע עבורו את תהליך ההעסקה. בכדי להבטיח כי אכן יקבל הקשיש את הטיפול הסיעודי לו הוא זקוק, הסייגים לניסוי הם שניים:

• את הגמלה יקבל רק מי שכבר מקבל טיפול סיעודי על ידי מטפל חיצוני (שאינו בן משפחתו של הזכאי).
• הזכאות לתשלום הישיר תינתן רק למי שזכאי לגמלת סיעוד מלאה.

המתנגדים להצעת החוק

במהלך השלבים שהובילו לאישור המיוחל של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת, היו לה להצעה מתנגדים גדולים. ניתן רק לנחש מי…

חברות הסיעוד הפעילו לחץ ציבורי, אשר טען באיומים כי הניסוי לא ייטיב את המצב הנתון, כי אם יחריף אותו ויוביל למצב שבו משפחות הזכאים לגמלה בעצם ישלשלו את הכספים ישירות לכיסם הפרטי וימנעו מהזכאי לגמלה את שירותי הסיעוד להם הוא זקוק.

חברות הסיעוד והמרכז לשלטון מקומי הפעילו יחדיו לחצים על חברי כנסת שונים, אשר חברים בוועדת העבודה והרווחה, להביע התנגדות להצעת החוק. הם רמזו כי אותה וועדה מזניחה את האינטרסים של הקשישים הסיעודיים, וכי הרחבת הניסוי והרעיון בכלל יפגעו בכל הליכי הביקורת של המוסד לביטוח לאומי ותחום הסיעוד לקשישים. יצויין כי אין מדובר בטענה רציונלית, שכן הכספים יהיו באחריות הוועדות המקומיות של כל רשות עירונית והן שיחליטו האם יקבל הקשיש את הגמלה בכסף או בשעת סיעוד ויהיו ערים לכל חשש שבו תיקח המשפחה את הכסף אליה.

חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי קובע כי אנשים אחרי גיל הפרישה, אשר מתגוררים בביתם וזקוקים לסיוע בביצוע פעולות בחיי היומיום (אכילה, רחצה, שליטה בהפרשות וכו’), זכאים בתנאים מסוימים לגמלת סיעוד. על פי היקף גמלת הסיעוד זכאי האדם לסיוע של מטפל שמגיע לביתו ומסייע לו.

התנאים בהם צריך לעמוד האדם לצורך קבלת הגמלה הם: הגעה לגיל פרישה, תושבות ישראלית, התגוררות בקהילה, גודל הכנסה וקצבאות וכן מבחן תלות ותפקוד הנקרא ADL.

מבחני תפקוד

בדיקת התפקוד מבוצעת על ידי בוחן שהוכשר לביצוע הבדיקה (אחות, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק). הבדיקה נעשית בבית של מבקש הגמלה ובה נבחן תפקודו בסביבה הטבעית שלו וכן מידת התלות שלו בסיוע.

המבחן כולל שלושה שלבים, בכל שלב נבחן פרמטר אחר לגבי מצבו של מבקש הגמלה וניתן ניקוד אשר נסכם ומהווה את האינדיקציה לגבי היקף הסיוע שינתן לו בהמשך.

• סכום מעל 2.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלת סיעוד חלקית הכוללת סיעוד בהיקף של  9.75 שעות שבועיות.
• סכום מעל 6.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלה חלקית הכוללת בין 16 ל18 שעות סיעוד בשבוע.
• הניקוד המרבי במבחני התלות הינו 16.5 נקודות.

שלושת השלבים של מבחן ADL:

1.       בחינת התפקוד - כאן נבדקת רמת תפקודו של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות, ניתן לצבור בין 0 ל-8 נקודות, בהתאם למידת התלות (פירוט בהמשך מטה).

2.       צורך בהשגחה – כאן נבדק האם מבקש הגמלה זקוק להשגחה אישית קבועה. מבקש גמלה שימצא זקוק צובר 6.5 נקודות.

3.       מגורים לבד - כאן נבדק האם מבקש הגמלה מתגורר לבדו. במידה ובבחינת בתפקוד הוא צבר 2 נקודות, עבור מגורים לבד הוא יצבור 2.5 נקודות נוספות.

בחינת תפקוד

מבחני התפקוד בודקים את רמת התפקוד של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות. חשוב לציין כי הבחינה איננה של רמת הקושי של מבקש הגמלה בביצוע הפעולות אלא במידת הסיוע לה הוא זקוק כאשר הוא מבצע פעולות אלה. הפעולות הנבדקות הן:

• אכילה – האם מבקש הגמלה מסוגל להזין את עצמו באופן עצמאי כאשר המזון הוכן והוגש לו.
• רחצה - האם מבקש הגמלה מסוגל להיכנס ולצאת מהמקלחת וכן להתרחץ באופן עצמאי.
• קימה ושכיבה – האם מבקש הגמלה יכול לעבור ממצב של שכיבה לישיבה וכן מישיבה לעמידה ללא סיוע.
• ניידות - האם מבקש הגמלה יכול לנוע בביתו ללא צורך בסיוע.
• לבוש – האם מבקש הגמלה מסוגל ללבוש ולפשוט פרטי לבוש.
• שליטה על סוגרים - האם מבקש הגמלה מסוגל לשלוט על סוגריו ולטפל בצרכיו באופן עצמאי.

בבחינה זו ניתן ציון הנע בין 1 ל-3. כאשר:

1= מבצע את הפעולה בקלות.

2= מבצע את הפעולה עם עזרה או הכוונה.

3= תלוי בעזרה לצורך ביצוע הפעולה.

הגשת ערעור

במידה ולאחר ביצוע בחינת התפקוד מבקש הגמלה לא נמצא זכאי לגמלת הסיעוד, או שאושרה לו גמלה קטנה מדי בכדי לענות על צורכי הסיעוד שלו, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך חצי שנה מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי או להגיש בקשה חדשה לביטוח לאומי.

כמו כן, במידה ומצבו של מבקש הגמלה הורע והוא חייב טיפול סיעודי, והוא אינו זכאי לגמלה מלאה, ניתן להגיש אל המוסד לביטוח לאומי בקשה לבדיקת תפקוד חוזרת בשל החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש בצירוף מסמכים שאכן מעידים על ההחמרה. חשוב להקפיד ולזמן בדיקה חוזרת רק אם מצבו של מבקש הגמלה אכן הורע, שכן הנטייה בבדיקות חוזרות היא להפחית ואף לשלול את הזכאות לקבלת גמלת סיעוד.

הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. גיל פרישה ותושבות – הקשיש צריך להיות תושב ישראל אשר הגיע לגיל הפרישה. גיל הפרישה עומד כיום על 67 לגברים ו64 לנשים.
2. מקום מגורים - כדי לקבל טיפול סיעודי בבית, הקשיש צריך להתגורר בביתו הפרטי או בדיור מוגן באופן עצמאי. קשיש אשר מתגורר במוסד המספק שירות סיעוד, כגון בית אבות סיעודי, אינו זכאי לגמלת סיעוד.
3. הכנסה - הכנסותיו של הקשיש צריכות להיות מתחת לתקרת השכר הממוצעת במשק, כיום (2009) עומדת התקרה על 7,928 ₪. הכנסותיהם של זוג צריכות להיות עד לפי 1.5 מההכנסה הממוצעת במשק. כאשר ההכנסה עוברת את תקרת השכר הממוצעת, ניתנת זכאות לחצי גמלת סיעוד.
4. קבלת קצבאות - הקשיש לא מקבל קצבאות מהביטוח הלאומי או מאוצר המדינה. במקרה שכן, יהיה עליו לבחור בין 2 הגמלאות הרצויות.
5. תפקוד - הקשיש נזקק לטיפול סיעודי, שכן הוא מתקשה בביצוע פעילות יומיומית הכוללת: אכילה, רחצה, הלבשה, טיפול במשק הבית ועוד. נציג של המוסד לביטוח לאומי קובע את רמת התפקוד של הקשיש באמצעות בדיקות תפקוד וכך מחליט על היקף העזרה לה זקוק הקשיש.

תקופה מקסימלית לזכאות

הזכאות לגמלת הסיעוד אינה לצמיתות. הביטוח הלאומי מבצע בדיקות תקופתיות של זכאי הגמלה ובודק את מצבם ובהתאם לכך את היקף הגמלה המתאימה למצבו הנוכחי. במקרה של החמרה במצבו של הקשיש, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך בדיקת זכאות מחודשת.

אופן הגשת תביעה

1. מילוי טופס תביעה לגמלת סיעוד - לצורך קבלת גמלת הסיעוד יש למלא ולמסור טופס זה לפקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי. אל הטופס יש לצרף חוות דעת מרופא ואישורים על הכנסות הקשיש. חשוב מאוד לפרט בהרחבה על מצבו של הקשיש ועל הקשיים התפקודיים שלו בחיי היום-יום. במקרה בו הקשיש מתקשה למלא את הטופס בעצמו ניתן למלאו בסיוע של בן משפחה, עובד סוציאלי, פקיד של הביטוח הלאומי או חברת סיעוד.
2. המתנה לתשובת הביטוח הלאומי - הביטוח הלאומי מתחייב להשיב על הבקשה שהוגשה תוך תקופה של 60 יום מהראשון לחודש שלאחר הגשת הבקשה.
3. ביצוע בדיקת תפקוד - בדיקת התפקוד נעשית ע”י בוחן מקצועי בעל הכשרה מתאימה (מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט או אחות). הבדיקה נעשית בביתו של הקשיש ובה נבחן תפקודו בסביבתו הטבעית.
   בעת ביקור הבוחן, חשוב שתהיה נוכחות של בן משפחה אשר מעודכן לגבי מצב הקשיש. חשוב לציין כי זכאות לגמלת סיעוד אינה מושפעת מהמצב הבריאותי, אלא מקשיים בהם נתקל הקשיש בחיי היומיום ועל כן יש לפרטם. קשיי ניידות של הקשיש מחוץ לביתו אינם רלוונטים מכיוון שהזכאות כוללת סיוע בתוך ביתו. מבחן התפקוד בא לבדוק את יכולתו של הקשיש לבצע פעילויות יומיומיות כגון אכילה, הלבשה, רחצה וכו’ או את הזדקקותו להשגחה בגין מצבו הקוגניטיבי-רגשי. הבוחן קובע את הזכאות וכן את היקף הגמלה.
4. הגשת ערעור - במידה והקשיש לא נמצא זכאי לסיוע או שאושרה לו גמלה קטנה מכפי הצורך, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך שישה חודשים מקבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי.
   לחילופין ניתן להגיש בקשה חדשה אל הביטוח הלאומי. במקרה כזה מומלץ להיעזר בגורם מקצועי כגון עובד סוציאלי על מנת לקבל הכוונה נכונה יותר.
5. החמרה במצב הקשיש - במידה וחלה החמרה במצבו של הקשיש והוא אינו זכאי לגמלה המלאה, ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי והגיש בקשה לבדיקה מחודשת של תפקודו לאור החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש עם מסמכים המעידים על החמרה במצבו

למידע נוסף – גמלת סיעוד – סל השירותים שמגיע לי.

קצבת נכות

ראשית חשוב לבדוק את הזכאות לקצבת נכות. כל אזרח מעל גיל 18 אשר מוגדר כנכה זכאי לקצבת נכות באם עקב נכותו נפגע כושר ההשתכרות שלו ב50% לפחות, או שמשכורתו נמוכה מ25% מהשכר הממוצע במשק.

את הבקשה לקצבת נכות יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על הנכות ואישורי שכר ממקומות העבודה וכן כל מסמך שבאפשרותו להוכיח את הזכאות לקצבה. בהתאם לבקשת המוסד לביטוח לאומי יהיה על מבקש הקצבה להגיע לבדיקה רפואית במידה ויתבקש.

ילדים נכים עד גיל 18, זכאים גם הם לגמלת ילד נכה שהיקפה נקבע על פי מידת הנכות ממנה הם סובלים. הזכאות לגמלה נבדקת תקופתית ומשתנה בהתאם לתלותו של הילד. הגמלה כוללת בתוכה הן גמלה לשירותים מיוחדים (עליה יפורט בהמשך) והן גמלה לסיוע בלימודים וטיפולים התפתחותיים.

סכום הגמלה תלוי באחוזי הנכות, כאשר 100% גמלה עומד כיום (2009) על 1,945 ₪.

את הבקשה לקצבה יגיש הורה הילד שחי עימו או האפוטרופוס שלו למוסד לביטוח לאומי. אל טופס הבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים, אישורי לימודים ואישור על טיפולים התפתחותיים.

קצבה לשירותים מיוחדים

אדם עד גיל הפרישה אשר זקוק לעזרה בפעולות יומיומיות כגון רחצה, אכילה, תנועה בביתו וכו’, זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים. הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 18 שנים ועד ל- 90 ימים טרם הגיעו לגיל פרישה.
2. אדם אשר מקבל קצבת נכות ונכותו אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי עומדת על 60% נכות או אדם שאינו מקבל קצבת נכות אך נכותו, אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, עומדת על 75%.
3. אדם אשר אינו מקבל הטבות של ניידות.
4. אדם אשר אינו שוהה במוסד סיעודי או שיקומי.

שיעורי הקצבה עומדים על:

• • אדם הזקוק לסיוע בביצוע רב הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 50% מקצבת נכות מלאה (973 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 272 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם הזקוק לסיוע בביצוע כל הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 105% מקצבת נכות מלאה (2,042 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 554 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם התלוי לחלוטין בביצוע הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 175% מקצבת נכות מלאה (3,404 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 827 ₪ (נכון ל2009).

את הבקשה לקצבת שירותים מיוחדים יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על המגבלות. יתכן מאוד והמוסד לביטוח לאומי יבקש לבדוק את התובע ולהעריך את מידת התלות שלו.

גמלת ניידות

אדם אשר מוגבל בניידותו, זכאי לגמלת ניידות אשר כוללת הלוואות והחזרי הוצאות עבור הוצאות נסיעה וכן ציוד לרכב ואביזרים אשר מקלים על ניידות. מוגבל בניידות צריך לענות על מספר תנאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 3 שנים ועד גיל הפרישה. במידה ובבית קיימים 2 אחים להם לפחות 80% מוגבלות בניידות, תינתן להם זכאות גם אם טרם מלאו להם 3.
2. עמידה בתנאי ועדה רפואית של משרד הבריאות אשר קובעת אחוזי מוגבלות על פי רשימת ליקויים קבועה ומוגדרת מראש.

להגשת הבקשה לגמלת ניידות יש למלא טופס “בקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות” ולהגישו ללשכת הבריאות המחוזית. לאחר שהועדה קובעת את אחוזי המוגבלות בניידות אשר מזכים בגמלה, יש להגיש טופס מתאים למוסד לביטוח הלאומי.

על תוספת שעות הטיפול אחראית הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אשר הוקמה על ידי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, במטרה לסייע לניצולי השואה בישראל.

הגדרת ניצול שואה

הגדרת ניצול שואה נקבעה על ידי הקרן לנפגעי השואה וועדות התביעות של המדינה. על פי הגדרה זו ניצול שואה הוא מי שחי תחת הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה וסבלו מרדיפות הנאצים. מי שחי בגטאות, במסתור או במחנות ריכוז, וכן, מי שברח משטחי הכיבוש נאצי לאחר שנת 1933, מאוסטריה לאחר שנת 1938 ומיתר הארצות לאחר פרוץ המלחמה ועד לתאריך סיומה.

תנאי זכאות

זכאות לשעות סיוע נוספות מהקרן לרווחה לנפגעי שואה ניתנת למי שמוגדר ניצול שואה, על פי ההגדרה וזכאי לגמלת סיעוד מלאה (150% או 168%) מהמוסד לביטוח לאומי.

אופן הגשת בקשה

יש להגיש טופס בקשה לשעות סיעוד החתום על ידי המבקש או בן משפחה. אל הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

1. צילום של תעודת הזהות הכולל את הספח.
2. אישור על פיצויים כניצול שואה. כגון: פיצויים חד פעמיים מועדת התביעות, תגמולים מהלשכה לשיקום נכי רדיפות, אישור מהצלב האדום וכו’.
3. פירוט התאריכים והמקומות בהם שהה הניצול עם פרוץ המלחמה.
4. אישור מהמוסד לביטוח לאומי על היקף גמלת הסיעוד, חתום בידי המוסד לביטוח הלאומי.
5. פרטי חברת הסיעוד מהם ניתן סיעוד של הביטוח הלאומי הכוללים כתובת וטלפון.

זכאות להטבות

ההטבות להם זכאים ניצולי השואה מטעם הקרן לרווחת ניצולי שואה:

1. סיוע סיעודי מורחב – זכאות ל-9 שעות סיעוד נוספות על השעות המאושרות על ידי הביטוח הלאומי.
2. סיוע סיעודי קצר מועד – זכאות ל-50 שעות סיעוד הניתנים למי שאושפז בבית חולים ושב כעת לביתו. 50 השעות ניתנות במהלך 60 יום מרגע החזרה לבית. סיוע זה ניתן גם למי שאינו זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ויש לבקשו מהעובדת הסוציאלית בבית החולים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע בעתות מצוקה,  24 שעות ביממה,  באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. התקנת הלחצן בבית אינו כרוך בתשלום, במידה וישנה זכאות ל-9 שעות סיעוד. בכל מקרה אחר ישנה השתתפות עצמית של 105 ₪ לשנה.
4. מענק חד פעמי – זכאות למענק חד פעמי לצורך ציוד רפואי, ציוד שיקומי, רכישת משקפיים, רכישת מכשירי שמיעה, קניית תרופות, נסיעות לטיפולים ועוד. גובה המענק הוא עד 4000 ₪.
5. טיפולי שיניים – זכאות לטיפולי שיניים, כאשר ההוצאה היא עבור החומרים בלבד. השירות ניתן על ידי מערך התנדבותי של רופאים מההסתדרות לרפואת שיניים.

הטבות נוספות

1. סיוע בדמי שכירות ממשרד האוצר- במסגרת חוק נכי המלחמה בנאצים ניתנת עזרה בדמי שכירות למי שנלחם בנאצים במסגרת הצבא האדום או הפרטיזנים ונפצע ודרגת נכותו מעל ל10%.
2. הטבות לנזקקים – ניצולי שואה נזקקים זכאים למענק חד שנתי בגובה 4000 ₪, פטור מאגרת טלוויזיה וכן 10% מסכום הסיוע עבור שכר דירה.
3. מענק מועדת התביעות – תשלום בגובה 2550 יורו למי שטרם קיבל מענק כלשהו בעבר.
4. מענק מטעם חוק הוונטים – מענק מטעם משרד הביטחון למי שלחם נגד הנאצים, ניתן מדי שנה וכולל הנחה בתרופות, פטור מאגרת טלוויזיה ועוד.
5. מענק מקרן הפיצוי הגרמנית – מענק בגובה 2000 יורו למי שעבד בעבודות כפייה או הוחזק בגטו.

בעצם, מאפשר חוק סיעוד לאנשים אחרי גיל הפרישה להישאר בסביבת מגוריהם הטבעית ולשמור על איכות חייהם בצורה במירבית.

מי זכאי לגמלה?

תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה ומתגורר בקהילה, אשר נזקק במידה רבה בסיוע מאדם אחר לביצוע פעולות יומיומיות והחזקת משק הבית.

גיל פרישה – מוגדר כ-65 לגברים ו-60 לנשים.

הכנסותיו של האדם והקצבאות אותן הוא מקבל, משפיעות על גודל הגמלה לה הוא יהיה זכאי והיקפה.
גמלת סיעוד אינה גמלה כספית הניתנת ישירות לאדם המצוי במצד סיעודי, אלא שהיא מתורגמת לשעות סיוע שבועיות של טיפול סיעודי בידי מטפל סיעודי צמוד אשר יעניק את הסיוע הנדרש בביתו של המטופל.

הכספים מועברים לחברות וארגונים, המוכרים בידי הביטוח הלאומי, אשר מספקים את שירותי הסיעוד. מי שנמצא זכאי לגמלה מקבל את שירותי הסיעוד הללו על פי היקף השעות המואשר עבורו בגמלה, ללא כל תשלום מצידו.
השכר למטפל משולם לו ישירות על ידי חברת הסיעוד, אשר אחראית על הבאת והשמת מטפלים זרים..

סוגי הגמלאות

100% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע במידה רבה, אך לא לגמרי, וכן למי שזקוק להשגחה.
הגמלה כוללת 9 ושלושת רבעי שעות של טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו-5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
150% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע לגמרי או זקוק להשגחה צמודה. הגמלה כוללת 15.5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו7.5 שעות סיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
168% גמלה: מיועדת למי שתלוי לחלוטין בצורה המקסימלית בסיוע וטיפול.*

שעות סיוע שבועיות*

מה כולל הסיוע של המטפל?

המטפל מגיע לביתו של הקשיש ומסייע לו בפעילויות היומיומיות וכן בהחזקת משק הבית. הסיוע כולל עזרה ברחצה, הלבשה, רחצה, ליווי לרופא, הבאת תרופות וכל פעולה שגרתית הכלולה בצרכיו של המטופל והוא אינו מסוגל לבצעה ועל כן נכללת עזרה במשק הבית הכוללת ביצוע ניקיון, כביסה, קניית מצרכים ובישול.

המרת הגמלה

ניתן להמיר חלק מהגמלה או את כולה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול טיפול על ידי מטפל בבית בכל שעות הזכאות או לחילופין שילוב בין סיוע בחלק מהשעות וכן קבלת שירותים נוספים:

• מרכז יום לקשיש - מרכז אשר מספק שירותי סיעוד בסיסיים: רחצה, השגחה, תעסוקה, בילוי וחברה, ארוחות חמות במשך היום וכן הסעות אליו וממנו.  ניתן לבקר במרכז פעם עד 5 פעמים בשבוע. המרת השעות מתבססת על:
  • זכאים לחצי גמלת סיעוד: יום שהות במרכז שווה ערך לשעתיים סיעודיות.
  • זכאים לגמלה מלאה: יום שהות במרכז שווה ערך לשלוש שעות סיעודיות.
• מוצרי ספיגה - ניתן לבקש אספקה חודשית של מוצרי ספיגה כגון חיתולים, סדינים, סופגנים ועוד. שווי מוצרי הספיגה על פי השעות הסיעודיות נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.
• לחצן מצוקה - מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. שווי לחצן המצוקה הינו 1/4 שעת סיעוד שבועית.
• שירותי כביסה- מאפשרת איסוף וביצוע כביסה עבור מנות של 5 ק”ג כביסה עבור אחת ורבע שעות סיעוד.

ביצוע המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

סיעוד זמני

במידה וקיים צורך בסיוע לתקופה שאינה עולה על 60 יום, כתוצאה מאשפוז, מחלה או פציעה, ניתן לקבל זכאות לסיעוד קצר מועד מביטוח לאומי. את הבקשה לגמלה מגישים ישירות מבית החולים והזכאות הינה מיידית עם החזרה של הקשיש לביתו.

לצורך קבלת גמלת הסיעוד, הכנסותיו של מבקש הגמלה צריכות להיות מתחת לתקרה מסוימת. להלן פירוט הפרמטרים הנכנסים תחת מבחן ההכנסות של הביטוח הלאומי:

1.  הכנסות מעבודה.

2.  הכנסות מעסק.

3.  דמי שכירות מהשכרת דירה, חנות, עסק וכו’.

4.  דיבינדים.

5.  קצבאות מעבודה או מהמדינה (כולל קצבת זקנה וקצבת נכות של בן הזוג)

6.  כל הכנסה ללא פטור מפורש.

בעת הגשת המסמכים לבקשת גמלת סיעוד יש צורך לדווח על כל הכנסה שיש למבקש הגמלה. הדיווח נעשה על כל ההכנסות בשלושה חודשים מתוך ארבעת החודשים שקדמו לחודש בה מוגשת הבקשה. כלומר, ניתן לבחור האם לדווח על החודש האחרון והשניים שלפניו או על שלושת החודשים שקדמו לחודש האחרון. אפשרות זו חשובה בעיקר למי שהכנסותיו אינן קבועות בכל חודש.

ההוצאות המנוכות מההכנסות המדווחות הינן:

1.       תשלומי שכר דירה או דיור מוגן.

2.       תשלומי מימון של הוצאות אחזקה במוסד או בית אבות עבור בן זוג, הורה או ילדו.

3.       תשלומי מזונות לבן זוגו או ילדיו שאינם מתגוררים עימו.

הזכאות לגמלת סיעוד נקבעת בהתאם לשכר הממוצע במשק. כיום (שנת 2009) עומד השכר הממוצע על 7,928 ₪ לחודש. השכר הממוצע לחודש נקבע במשק אחת לשנה בחודש ינואר, על מנת להתעדכן בשכר הממוצע המשתנה משנה לשנה יש לבדוק את תקרות השכר המפורסמות בכל שנה.

זכאות לגמלת סיעוד מלאה

הזכאות לגמלת סיעוד מלאה על בסיס סכום ההכנסה ניתנת במקרים הבאים:

• מבקש גמלה יחיד - הכנסה שאינה עוברת את תקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה בעל בן זוג – הכנסה שאינה עוברת פעם וחצי מתקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה עם ילד – עבור כל ילד מתווסף סכום של מחצית השכר הממוצע במשק. ההכנסה אינה עוברת את הסכום המחושב על פי מספר הילדים.

זכאות למחצית גמלת סיעוד

הזכאות למחצית גמלת סיעוד על בסיס סכום ההכנסה ניתנת במקרים הבאים:

• מבקש גמלה יחיד – הכנסה שאינה עוברת 150% מתקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה בעל בן זוג – הכנסה שאינה עוברת 225% מתקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה עם ילד – עבור כל ילד מתווסף סכום של שלושת רבעי מהשכר הממוצע במשק. ההכנסה אינה עוברת את הסכום המחושב על פי מספר הילדים.

גמלת סיעוד מלאה נחשבת גמלה של 150% ואילו גמלת סיעוד חלקית נחשבת 100%. הפערים הבאים לידי ביטוי בהיקף הגמלה על סמך ההכנסה הם:

• 100% גמלה: כוללת 9 ושלושת רבעי שעות של טיפול סיעודי לבעלי הכנסה נמוכה ו-5 שעות טיפול לבעלי הכנסה גבוהה.
• 150% גמלה: כוללת 15.5 שעות טיפול לבעלי הכנסה נמוכה ו7.5 שעות לבעלי הכנסה גבוהה.

בטרם הגשת הבקשה לזכאות לגמלת סיעוד, יש לבדוק היטב את ההכנסה המדווחת וכן את ההוצאות השונות. במידה וסך ההכנסות גבוהות מהתקרה שנקבעה בחוק, מבקש הגמלה אינו זכאי לקבל גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי והבקשה תדחה.

לעיתים, כאשר עוברים את תקרת ההכנסה כדאי לבדוק אפשרות לוותר על הכנסות מסויימות כאשר הן נמוכות (שכר דירה, עבודה, קצבה וכו’) על מנת לקבל אישור לגמלת סיעוד.

חשוב מאוד לשמור על אמינות לדווח אמת ולא להשמיט אף הכנסה, השמטה כזו הינה עבירה על החוק ועלולה לגרום לשלילה מוחלטת של הגמלה.