גיל הזהב מאופיין בשינוי מהיר יחסית בשינוי התפקודי. קשישים עצמאיים עוברים פעמים רבות למצב סיעודי ונזקקים לסיוע רפואי צמוד. פתרונות הדיור הקיימים כיום כגון דיור מוגן או בית אבות סיעודי נותנים מענה רק למצב תפקודי אחד של הקשישים ולא מאפשרים מעבר פשוט ממעון למעון. בשנים האחרונות התפתחו בתי האבות המשולבים אשר מאפשרים לקשישים במצבים שונים לגור באותו מעון אשר מספק לו מענה בהתאם למצבו התפקודי.

בחירת בית אבות הינו נושא רגיש בקרב משפחות רבות. להוציא בן משפחה אהוב מהבית ולהעבירו לטיפול והשגחה בידי זרים מלווה בקשיים והתלבטויות רבות. למרות שבישראל פועלים כיום בתי אבות ברמה גבוהה, הרגש משחק תפקיד משמעותי במהלך ומשפיע על ההחלטה השכלית. בתי האבות בישראל מציעים רמות טיפול וסיעוד שונות המותאמות לצרכים וליכולות של הדייר ובני משפחתו.

דמנציה, או בשמה העברי שטיון, היא שם כולל לקבוצה של מחלות שבהן קיימת פגיעה בתפקוד המוחי. המחלה הדמנטית הנפוצה ביותר היא אלצהייימר ובסך הכל שכיחות המחלות הדמנטיות עולה עם הגיל: בגיל 60-65 השכיחות היא כ-1%, בעוד מעל גיל 85 כשליש מהקשישים חולים בדמנציה. הסימפטומים הדמנטיים מתבטאים בתחום הקוגנטיבי והרגשי: בעיות חשיבה, פגיעה בזכרון, קשיי התמצאות וזיהוי, שיבושי שפה ושינויים התנהגותיים (דכאון, תוקפנות ועוד).

רמת התפקוד בקרב בני הגיל השלישי משתנה בין אדם לאדם ונעה מעצמאות מלאה עד לתלות מוחלטת. אנשים רבים מנהלים שגרת חיים מלאה ואילו אחרים זקוקים לתמיכה, השגחה וסיעוד. רמת התפקוד בגיל הזהב נקבעת באמצעות מבחן תלות על פי יכולתו של הקשיש להתלבש, לאכול, לנוע ממקום למקום, להתרחץ ולשלוט בהפרשות. קשיש אשר מרותק לכיסא או למיטה, מוגדר סיעודי.

אנשים מבוגרים שנמצאים בגיל השלישי לרוב מקבלים סיוע אשר מטרתו להקל על התנהלותם היומיומית. בדרך כלל, קשישים השוהים בביתם מטופלים בהתאם למצבם על ידי בני משפחה או מטפלת סיעודית, אך במקרים מסוימים, על פי צרכי המטפלים או הקשיש ניתן להחליף את הטיפול הביתי בשהות זמנית בנופשון.