גיל הזהב הוא אחת התקופות המבלבלות והמורכבות בחייו של אדם. תקופה זו היא תקופה של שינויים, שרובם אינם קלים: פרישה מחיי העבודה, אובדן בני זוג וחברים, מחלות ומכאובים גופניים, אובדן ניידות ועוד.
כל הגורמים הללו מביאים לקשיים רגשיים, שמתבטאים בכך שאחוז גבוה מאוכלוסיית הקשישים כ-15%-18% סובלת מדיכאון.
בארץ, אוכלוסיית הקשישים היא אכלוסיה שמורכבת ברובה ממהגרים- דבר שכרוך בקשיי הסתגלות ובקשיים כלכליים. ביניהם ישנם עדיין ניצולי שואה רבים, אוכלוסייה שסובלת באופן מיוחד מבעיות נפשיות. דיכאון אינו תלוי רק בנסיבות החיים שתיארנו, אלא קשור גם בגורמים גנטיים ושינויים אורגנים הקשורים בזקנה.

הבשורה הגדולה – גמלת הסיעוד, אשר עד היום היתה מועברת לקשיש דרך גורם שלישי מתווך, חברות הסיעוד, תועבר ישירות לידי הקשישים הזכאים לה.
הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו.

תביעות בגין רשלנות רפואית בכלל וביניהן תביעות לפיצויים על נזקים שנגרמו עקב רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב נידונות כתביעות נזיקיות לפיצוי כתוצאה מעוולת הרשלנות.
בבוא בית המשפט לקבוע אם חלה עוולת הרשלנות בודק הוא את מעשי הנתבע אל מול “האדם הסביר”. אותו “אדם סביר” הינו ישות משפטית אשר פעילות שניתן לצפות ממנה תחשב תקינה ורק מעשים החורגים מתחום זה יחשבו רשלניים.