לא פעם קשישים מתגוררים רחוק מילדיהם ולעיתים קרובות גם לבדם. במקרים כאלה, הזעקת עזרה וקבלת סיוע מיידי הופכים להיות מסובכים יותר לביצוע.

במקרים כאלה הפתרון נמצא בדמות לחצן מצוקה, פתרון זה נותן לקשיש אפשרות לחיות בגפו ובאופן עצמאי אך במקרה של מצוקה כלשהי, להזעיק סיוע במהירות ובצורה יעילה.

לחצן מצוקה חיוני במיוחד במצבים בהם הקשיש חולה במחלות העלולות להביאו למצבי חירום ומצוקה באופן מפתיע, לדוגמא היסטוריה של התקפי לב או אירועי מוחיים.

לחצן המצוקה – מוקד חירום הוא הערובה שלנו לכך שהקשיש יוכל להזעיק עזרה בכל זמן שיזדקק לה וכמעט בכל מצב בו ימצא. הלחצן מוצמד אל הקשיש בצמיד או בשרשרת על צאוורו. כאשר נקלע הקשיש למצוקה הוא לוחץ על הלחצן, המפעיל אות תקשורת ישירות ובאופן מיידי אל המוקד. המוקד מאוייש 24 שעות ביממה, בכל יימה ללא יוצא מן הכלל. במוקד מועסקים מוקדנים מנוסיים המעניקים עזרה, תמיכה וייעוץ במקרה שהקשיש זקוק להם.

לא רק לחצן

כאשר נלחץ לחצן המצוקה מקבל מוקד המצוקה התראה, בחלק מן הלחצנים ישנו מיקרופון זעיר ורגיש אשר מאפשר למוקד יצירת קשר ישירות ממקום האירוע בין אם הוא ארע בחדרו, בחדר האמבטיה או במטבח. ישנם לחצנים שמאפשרים יצירת קשר גם מחוץ לבית הקשיש. לחצנים אחרים מתריעים למוקד והמוקדנים יוצרים קשר עם הפונה לצורך בירור צרכיו. במידה והפונה אינו מסוגל להגיע ולענות לטלפון, המוקד שולח ניידת לבירור מצבו של הקשיש.

לחצן המצוקה יכול להציל את חיי הקשיש בעת הצורך, אך תפקידו ביום יום הוא לתת ביטחון הן לקשיש והן למשפחתו, כך שבעת מצוקה יהיה מי שידאג באופן מיידי לקשיש.

החברות המפעילות את מוקדי המצוקה מעניקות סיוע יומיומי למגוון רחב של לקוחות אשר משתמשים בלחצני מצוקה והסיוע בעת הזעקתו הוא מיידי ומקצועי. כדאי לבחון את ההתמחות של המוקד ולהעדיף מוקד שמתמחה במתן סיוע ועזרה לקשישים. כמו כן מומלץ לרכוש מנוי בחברה בעלת ניסיון ויכולות מוכחות.

לחצני מצוקה יכולים כמו כן להתחבר למוקדי רפואה, מוקדים אלה תפקידם להעניק שירותי רפואה מיידיים באמצעות רופאים ואחיות הנמצאים במוקד. במוקד הרפואה ניתן לקבל שירותים כגון: ביקורי רופאים, הזעקת אמבולנס, מעקב א.ק.ג לחולי לב וכן מענה מיידי במקרה של אירועים בריאותיים שונים כגון התקפת לב.

כאמור, חשוב ביותר להתאים את הצרכים של הקשיש אל השירותים אותם מציע כל מוקד.

התחברות ללחצן מצוקה

התקנת לחצן המצוקה עולה, עלות חד פעמית של כ-100 שקלים. דמי המנויים החודשיים עולים בסביבות השבעים שקלים בחודש. אולם, התשלום החודשי משתנה בהתאם לשירותים אותם נותן המוקד.

כאשר הינכם חותמים על חוזה התחברות למוקד מצוקה או מסייעים לקרוביכם לחתום על כזה, קראו היטב את פרטי החוזה ואת השירותים שמעניקה החברה. אל תהססו לחפש חברות אחרות שמציעות שירותים נרחבים יותר בעלויות נמוכות.

אצל קשישים הזכאים לגמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי (חוק סיעוד) ניתן להתקין לחצן מצוקה בבית או לחצן אל-חוטי נישא בתמורה לחלק משעות הסיעוד הניתנות במסגרת הגימלה.

גמלת הסיעוד מוענקת לקשישים אחרי גיל פרישה, אשר זקוקים לסיוע או השגחה בביצוע פעולות היומיום. הגמלה מתורגמת לשעות סיעוד הניתנות על ידי מטפלים סיעודיים, אולם חלק משעות הטיפול ניתן לתרגם לשירותים של לחצני מצוקה.

הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו. גורמים שונים במוסד לביטוח לאומי מברכים על היוזמה וטוענים כי הניסוי עבר בהצלחה ויש להופכו לנוהל חדש, שכן אין הכרח בהעסקת גורם מתווך בין צורך השירות ובין נותנו, אשר גם על הדרך יגזור קופון משל עצמו.

הצעת החוק לרפורמה בסיעוד

מה אומרת הצעת החוק?
בעצם מציעה הצעת החוק כי אותו ניסוי יורחב – הוא ייארך עוד שנה והוא יקיף יותר אזורים בארץ. עד כה בוצע הניסוי בערים אשקלון, רמת גן, בני ברק ונהריה ומעתה הוא יכלול 9 אזורים.

המשמעות של הניסוי היא ראשית, העברת גמלת הסיעוד ישירות למי שזכאי לה, ככל התשלומים והגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. רק בשביל לסבר את האוזן – הביטוח הלאומי משלם לקבלניות הסיעוד 40 ₪ לכל שעת סיעוד, אשר בדרכם הופכים לשכר זעום של 21.5 ₪ למטפלת הסיעודית בפועל, אשר עוסקת בעבודה פיזית תובענית ואינטנסיבית. וכי מדוע ששכרה לא יהיה בצידה?

שנית, המשמעות  של הניסוי היא מתן הבחירה בידיו של הקשיש הזכאי לגמלה – האם לקבל אליו את הכסף ישירות, או לפנות לחברה של כוח אדם שתבצע עבורו את תהליך ההעסקה. בכדי להבטיח כי אכן יקבל הקשיש את הטיפול הסיעודי לו הוא זקוק, הסייגים לניסוי הם שניים:

• את הגמלה יקבל רק מי שכבר מקבל טיפול סיעודי על ידי מטפל חיצוני (שאינו בן משפחתו של הזכאי).
• הזכאות לתשלום הישיר תינתן רק למי שזכאי לגמלת סיעוד מלאה.

המתנגדים להצעת החוק

במהלך השלבים שהובילו לאישור המיוחל של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת, היו לה להצעה מתנגדים גדולים. ניתן רק לנחש מי…

חברות הסיעוד הפעילו לחץ ציבורי, אשר טען באיומים כי הניסוי לא ייטיב את המצב הנתון, כי אם יחריף אותו ויוביל למצב שבו משפחות הזכאים לגמלה בעצם ישלשלו את הכספים ישירות לכיסם הפרטי וימנעו מהזכאי לגמלה את שירותי הסיעוד להם הוא זקוק.

חברות הסיעוד והמרכז לשלטון מקומי הפעילו יחדיו לחצים על חברי כנסת שונים, אשר חברים בוועדת העבודה והרווחה, להביע התנגדות להצעת החוק. הם רמזו כי אותה וועדה מזניחה את האינטרסים של הקשישים הסיעודיים, וכי הרחבת הניסוי והרעיון בכלל יפגעו בכל הליכי הביקורת של המוסד לביטוח לאומי ותחום הסיעוד לקשישים. יצויין כי אין מדובר בטענה רציונלית, שכן הכספים יהיו באחריות הוועדות המקומיות של כל רשות עירונית והן שיחליטו האם יקבל הקשיש את הגמלה בכסף או בשעת סיעוד ויהיו ערים לכל חשש שבו תיקח המשפחה את הכסף אליה.

חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי קובע כי אנשים אחרי גיל הפרישה, אשר מתגוררים בביתם וזקוקים לסיוע בביצוע פעולות בחיי היומיום (אכילה, רחצה, שליטה בהפרשות וכו’), זכאים בתנאים מסוימים לגמלת סיעוד. על פי היקף גמלת הסיעוד זכאי האדם לסיוע של מטפל שמגיע לביתו ומסייע לו.

התנאים בהם צריך לעמוד האדם לצורך קבלת הגמלה הם: הגעה לגיל פרישה, תושבות ישראלית, התגוררות בקהילה, גודל הכנסה וקצבאות וכן מבחן תלות ותפקוד הנקרא ADL.

מבחני תפקוד

בדיקת התפקוד מבוצעת על ידי בוחן שהוכשר לביצוע הבדיקה (אחות, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק). הבדיקה נעשית בבית של מבקש הגמלה ובה נבחן תפקודו בסביבה הטבעית שלו וכן מידת התלות שלו בסיוע.

המבחן כולל שלושה שלבים, בכל שלב נבחן פרמטר אחר לגבי מצבו של מבקש הגמלה וניתן ניקוד אשר נסכם ומהווה את האינדיקציה לגבי היקף הסיוע שינתן לו בהמשך.

• סכום מעל 2.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלת סיעוד חלקית הכוללת סיעוד בהיקף של  9.75 שעות שבועיות.
• סכום מעל 6.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלה חלקית הכוללת בין 16 ל18 שעות סיעוד בשבוע.
• הניקוד המרבי במבחני התלות הינו 16.5 נקודות.

שלושת השלבים של מבחן ADL:

1.       בחינת התפקוד - כאן נבדקת רמת תפקודו של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות, ניתן לצבור בין 0 ל-8 נקודות, בהתאם למידת התלות (פירוט בהמשך מטה).

2.       צורך בהשגחה – כאן נבדק האם מבקש הגמלה זקוק להשגחה אישית קבועה. מבקש גמלה שימצא זקוק צובר 6.5 נקודות.

3.       מגורים לבד - כאן נבדק האם מבקש הגמלה מתגורר לבדו. במידה ובבחינת בתפקוד הוא צבר 2 נקודות, עבור מגורים לבד הוא יצבור 2.5 נקודות נוספות.

בחינת תפקוד

מבחני התפקוד בודקים את רמת התפקוד של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות. חשוב לציין כי הבחינה איננה של רמת הקושי של מבקש הגמלה בביצוע הפעולות אלא במידת הסיוע לה הוא זקוק כאשר הוא מבצע פעולות אלה. הפעולות הנבדקות הן:

• אכילה – האם מבקש הגמלה מסוגל להזין את עצמו באופן עצמאי כאשר המזון הוכן והוגש לו.
• רחצה - האם מבקש הגמלה מסוגל להיכנס ולצאת מהמקלחת וכן להתרחץ באופן עצמאי.
• קימה ושכיבה – האם מבקש הגמלה יכול לעבור ממצב של שכיבה לישיבה וכן מישיבה לעמידה ללא סיוע.
• ניידות - האם מבקש הגמלה יכול לנוע בביתו ללא צורך בסיוע.
• לבוש – האם מבקש הגמלה מסוגל ללבוש ולפשוט פרטי לבוש.
• שליטה על סוגרים - האם מבקש הגמלה מסוגל לשלוט על סוגריו ולטפל בצרכיו באופן עצמאי.

בבחינה זו ניתן ציון הנע בין 1 ל-3. כאשר:

1= מבצע את הפעולה בקלות.

2= מבצע את הפעולה עם עזרה או הכוונה.

3= תלוי בעזרה לצורך ביצוע הפעולה.

הגשת ערעור

במידה ולאחר ביצוע בחינת התפקוד מבקש הגמלה לא נמצא זכאי לגמלת הסיעוד, או שאושרה לו גמלה קטנה מדי בכדי לענות על צורכי הסיעוד שלו, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך חצי שנה מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי או להגיש בקשה חדשה לביטוח לאומי.

כמו כן, במידה ומצבו של מבקש הגמלה הורע והוא חייב טיפול סיעודי, והוא אינו זכאי לגמלה מלאה, ניתן להגיש אל המוסד לביטוח לאומי בקשה לבדיקת תפקוד חוזרת בשל החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש בצירוף מסמכים שאכן מעידים על ההחמרה. חשוב להקפיד ולזמן בדיקה חוזרת רק אם מצבו של מבקש הגמלה אכן הורע, שכן הנטייה בבדיקות חוזרות היא להפחית ואף לשלול את הזכאות לקבלת גמלת סיעוד.

מהם השירותים המוענקים לזכאי גמלת סיעוד?

גמלת סיעוד מיועדת לאנשים אחרי גיל פרישה שמתקשים בביצוע הפעולות היומיומיות בחייהם. גמלה זו מקנה להם סל שירותים, אותם נפרט להלן.

השירות העיקרי והחשוב ביותר הינו טיפול סיעודי – העסקת מטפל צמוד לצורך סיוע בפעולות היומיום הבסיסיות.

סיוע ממטפל

על המטפל מוטלת האחריות בסיוע לביצוע הפעולות היומיומיות במסגרת היקף השעות שאושרו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

המטפל יגיע לביתו של הקשיש ויסייע לו בביצוע הפעולות היומיומיות והחזקת משק הבית שלו. הסיוע כולל:

עזרה ברחצה, הלבשה, אכילה, ליווי לרופא, הבאת תרופות. במסגרת החזקת משק הבית המטפל יסייע בביצוע עבודות הניקיון, הכביסה, קניות וכן בישול. הכל בהתאם לצורכי הקשיש ועל פי ההגדרה של המוסד לביטוח לאומי.

המרת גמלה

כאשר ניתנת הזכאות לגמלה יכול הקשיש להמיר חלק ממנה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול הן סיעוד של מטפל בחלק ממסגרת הזכאות והן שירותים נוספים המוזכרים להלן:

1. ביקור במרכז יום לקשיש – במרכז מבוצעות שלל פעילויות המותאמות במיוחד לקשישים: השירות כולל הסעות מבית הקשיש אל המרכז וחזרה, ארוחות חמות, רחצה, תספורת וטיפולי טיפוח, שירותי כביסה, שירותים מקצועיים של צוות אחיות, עובדים סוציאלים, פזיותרפיה ועוד, ביצוע ריפוי בעיסוק, םעילויות חברתיתות (הרצאות, הופעות וחוגים), ציון חגים וימי הולדת וכן תכוניות מיוחדות כגון גינון, טיפול בחיות מחמד ועוד. מרכז יום לקשיש נועד לספק לקשיש מסגרת חברתית, עניין בחייו ושיפור איכות חייו. במקביל הביקור במרכז מקל על בני המשפחה ו/או המטפלים במתן מסגרת טיפולית למספר שעות בשבוע.
2. שירותי כביסה – שירות איסוף וביצוע כביסה במנות של 5 ק”ג כבסים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבה אש וכו’. קיימים לחצנים הקבועים למקום המגורים או לחצנים אל-חוטיים המאפשרים קריאות מצוקה מכל מקום בו נמצא הקשיש.

4. מוצרי ספיגה – קיימים מספר מקרים בהם הקשיש סובל מחוסר שליטה בצרכיו: בעיה תפקודית הנובעת ממוגבלות בתנועה, איבוד היכולת השכלית לשלוט בצרכים או פגיעה ביכולת התקשורת להבעת הצורך בעשיית צרכים. כמו כן אנשים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים אינם מסוגלים להגיע בכוחות עצמם אל השירותים. בנוסף, יתכן מצב ובו כתוצאה מניתוח, פגיעה במערכת העצבים ותהליכים שונים הקשורים בזיקנה ישנה בעיה בשליטה על הצרכים.  במקרים כאלו ניתן לעשות שימוש במוצרי ספיגה שונים. ניתן להשתמש בחיתולים רב פעמיים המטיבים עם הסביבה ומיאים לחיסכון כספי ניכר, אולם החיתולים החד פעמיים נוחים יותר מבחינת הגיינה וכושר ספיגה.
   מוצרי הספיגה אינם זולים והאפשרות לרכשם במסגרת גמלת הסיעוד, חוסכת כסף רב.

5. השתתפות במימון עובדים זרים – ניתן להעסיק עובד סיעודי קבוע בהתאם לתנאי הזכאות, ולהשתמש בגמלת הסיעוד לצורך מימון חלקי של המטפל. הזכאים למטפל זר צריכים להוכיח במבחני התלות הפיזיים כי הינם זקוקים לעזרה קבועה ומתמדת בביצוע הפעילות היומיומית וכן השגחה של 24 שעות

המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

ההמרה מתבצעת על פי המפתח הבא:

1.       ביקור חד פעמי במרכז יום לקשיש שווה ערך לשעתיים סיעודיות, במקרה של זכאות ב-100% גמלת סיעוד, ושלוש שעות סיעודיות במקרה של 150% גמלה.

2.       שווי מוצרי הספיגה נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.

3.       שווי לחצן מצוקה הינו רבע שעה סיעודית בשבוע.

4.       מנה של 5 ק”ג כביסה שווה לשעה ורבע סיעודיות.

הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. גיל פרישה ותושבות – הקשיש צריך להיות תושב ישראל אשר הגיע לגיל הפרישה. גיל הפרישה עומד כיום על 67 לגברים ו64 לנשים.
2. מקום מגורים - כדי לקבל טיפול סיעודי בבית, הקשיש צריך להתגורר בביתו הפרטי או בדיור מוגן באופן עצמאי. קשיש אשר מתגורר במוסד המספק שירות סיעוד, כגון בית אבות סיעודי, אינו זכאי לגמלת סיעוד.
3. הכנסה - הכנסותיו של הקשיש צריכות להיות מתחת לתקרת השכר הממוצעת במשק, כיום (2009) עומדת התקרה על 7,928 ₪. הכנסותיהם של זוג צריכות להיות עד לפי 1.5 מההכנסה הממוצעת במשק. כאשר ההכנסה עוברת את תקרת השכר הממוצעת, ניתנת זכאות לחצי גמלת סיעוד.
4. קבלת קצבאות - הקשיש לא מקבל קצבאות מהביטוח הלאומי או מאוצר המדינה. במקרה שכן, יהיה עליו לבחור בין 2 הגמלאות הרצויות.
5. תפקוד - הקשיש נזקק לטיפול סיעודי, שכן הוא מתקשה בביצוע פעילות יומיומית הכוללת: אכילה, רחצה, הלבשה, טיפול במשק הבית ועוד. נציג של המוסד לביטוח לאומי קובע את רמת התפקוד של הקשיש באמצעות בדיקות תפקוד וכך מחליט על היקף העזרה לה זקוק הקשיש.

תקופה מקסימלית לזכאות

הזכאות לגמלת הסיעוד אינה לצמיתות. הביטוח הלאומי מבצע בדיקות תקופתיות של זכאי הגמלה ובודק את מצבם ובהתאם לכך את היקף הגמלה המתאימה למצבו הנוכחי. במקרה של החמרה במצבו של הקשיש, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך בדיקת זכאות מחודשת.

אופן הגשת תביעה

1. מילוי טופס תביעה לגמלת סיעוד - לצורך קבלת גמלת הסיעוד יש למלא ולמסור טופס זה לפקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי. אל הטופס יש לצרף חוות דעת מרופא ואישורים על הכנסות הקשיש. חשוב מאוד לפרט בהרחבה על מצבו של הקשיש ועל הקשיים התפקודיים שלו בחיי היום-יום. במקרה בו הקשיש מתקשה למלא את הטופס בעצמו ניתן למלאו בסיוע של בן משפחה, עובד סוציאלי, פקיד של הביטוח הלאומי או חברת סיעוד.
2. המתנה לתשובת הביטוח הלאומי - הביטוח הלאומי מתחייב להשיב על הבקשה שהוגשה תוך תקופה של 60 יום מהראשון לחודש שלאחר הגשת הבקשה.
3. ביצוע בדיקת תפקוד - בדיקת התפקוד נעשית ע”י בוחן מקצועי בעל הכשרה מתאימה (מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט או אחות). הבדיקה נעשית בביתו של הקשיש ובה נבחן תפקודו בסביבתו הטבעית.
   בעת ביקור הבוחן, חשוב שתהיה נוכחות של בן משפחה אשר מעודכן לגבי מצב הקשיש. חשוב לציין כי זכאות לגמלת סיעוד אינה מושפעת מהמצב הבריאותי, אלא מקשיים בהם נתקל הקשיש בחיי היומיום ועל כן יש לפרטם. קשיי ניידות של הקשיש מחוץ לביתו אינם רלוונטים מכיוון שהזכאות כוללת סיוע בתוך ביתו. מבחן התפקוד בא לבדוק את יכולתו של הקשיש לבצע פעילויות יומיומיות כגון אכילה, הלבשה, רחצה וכו’ או את הזדקקותו להשגחה בגין מצבו הקוגניטיבי-רגשי. הבוחן קובע את הזכאות וכן את היקף הגמלה.
4. הגשת ערעור - במידה והקשיש לא נמצא זכאי לסיוע או שאושרה לו גמלה קטנה מכפי הצורך, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך שישה חודשים מקבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי.
   לחילופין ניתן להגיש בקשה חדשה אל הביטוח הלאומי. במקרה כזה מומלץ להיעזר בגורם מקצועי כגון עובד סוציאלי על מנת לקבל הכוונה נכונה יותר.
5. החמרה במצב הקשיש - במידה וחלה החמרה במצבו של הקשיש והוא אינו זכאי לגמלה המלאה, ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי והגיש בקשה לבדיקה מחודשת של תפקודו לאור החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש עם מסמכים המעידים על החמרה במצבו

למידע נוסף – גמלת סיעוד – סל השירותים שמגיע לי.

על תוספת שעות הטיפול אחראית הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אשר הוקמה על ידי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, במטרה לסייע לניצולי השואה בישראל.

הגדרת ניצול שואה

הגדרת ניצול שואה נקבעה על ידי הקרן לנפגעי השואה וועדות התביעות של המדינה. על פי הגדרה זו ניצול שואה הוא מי שחי תחת הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה וסבלו מרדיפות הנאצים. מי שחי בגטאות, במסתור או במחנות ריכוז, וכן, מי שברח משטחי הכיבוש נאצי לאחר שנת 1933, מאוסטריה לאחר שנת 1938 ומיתר הארצות לאחר פרוץ המלחמה ועד לתאריך סיומה.

תנאי זכאות

זכאות לשעות סיוע נוספות מהקרן לרווחה לנפגעי שואה ניתנת למי שמוגדר ניצול שואה, על פי ההגדרה וזכאי לגמלת סיעוד מלאה (150% או 168%) מהמוסד לביטוח לאומי.

אופן הגשת בקשה

יש להגיש טופס בקשה לשעות סיעוד החתום על ידי המבקש או בן משפחה. אל הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

1. צילום של תעודת הזהות הכולל את הספח.
2. אישור על פיצויים כניצול שואה. כגון: פיצויים חד פעמיים מועדת התביעות, תגמולים מהלשכה לשיקום נכי רדיפות, אישור מהצלב האדום וכו’.
3. פירוט התאריכים והמקומות בהם שהה הניצול עם פרוץ המלחמה.
4. אישור מהמוסד לביטוח לאומי על היקף גמלת הסיעוד, חתום בידי המוסד לביטוח הלאומי.
5. פרטי חברת הסיעוד מהם ניתן סיעוד של הביטוח הלאומי הכוללים כתובת וטלפון.

זכאות להטבות

ההטבות להם זכאים ניצולי השואה מטעם הקרן לרווחת ניצולי שואה:

1. סיוע סיעודי מורחב – זכאות ל-9 שעות סיעוד נוספות על השעות המאושרות על ידי הביטוח הלאומי.
2. סיוע סיעודי קצר מועד – זכאות ל-50 שעות סיעוד הניתנים למי שאושפז בבית חולים ושב כעת לביתו. 50 השעות ניתנות במהלך 60 יום מרגע החזרה לבית. סיוע זה ניתן גם למי שאינו זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ויש לבקשו מהעובדת הסוציאלית בבית החולים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע בעתות מצוקה,  24 שעות ביממה,  באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. התקנת הלחצן בבית אינו כרוך בתשלום, במידה וישנה זכאות ל-9 שעות סיעוד. בכל מקרה אחר ישנה השתתפות עצמית של 105 ₪ לשנה.
4. מענק חד פעמי – זכאות למענק חד פעמי לצורך ציוד רפואי, ציוד שיקומי, רכישת משקפיים, רכישת מכשירי שמיעה, קניית תרופות, נסיעות לטיפולים ועוד. גובה המענק הוא עד 4000 ₪.
5. טיפולי שיניים – זכאות לטיפולי שיניים, כאשר ההוצאה היא עבור החומרים בלבד. השירות ניתן על ידי מערך התנדבותי של רופאים מההסתדרות לרפואת שיניים.

הטבות נוספות

1. סיוע בדמי שכירות ממשרד האוצר- במסגרת חוק נכי המלחמה בנאצים ניתנת עזרה בדמי שכירות למי שנלחם בנאצים במסגרת הצבא האדום או הפרטיזנים ונפצע ודרגת נכותו מעל ל10%.
2. הטבות לנזקקים – ניצולי שואה נזקקים זכאים למענק חד שנתי בגובה 4000 ₪, פטור מאגרת טלוויזיה וכן 10% מסכום הסיוע עבור שכר דירה.
3. מענק מועדת התביעות – תשלום בגובה 2550 יורו למי שטרם קיבל מענק כלשהו בעבר.
4. מענק מטעם חוק הוונטים – מענק מטעם משרד הביטחון למי שלחם נגד הנאצים, ניתן מדי שנה וכולל הנחה בתרופות, פטור מאגרת טלוויזיה ועוד.
5. מענק מקרן הפיצוי הגרמנית – מענק בגובה 2000 יורו למי שעבד בעבודות כפייה או הוחזק בגטו.

בעצם, מאפשר חוק סיעוד לאנשים אחרי גיל הפרישה להישאר בסביבת מגוריהם הטבעית ולשמור על איכות חייהם בצורה במירבית.

מי זכאי לגמלה?

תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה ומתגורר בקהילה, אשר נזקק במידה רבה בסיוע מאדם אחר לביצוע פעולות יומיומיות והחזקת משק הבית.

גיל פרישה – מוגדר כ-65 לגברים ו-60 לנשים.

הכנסותיו של האדם והקצבאות אותן הוא מקבל, משפיעות על גודל הגמלה לה הוא יהיה זכאי והיקפה.
גמלת סיעוד אינה גמלה כספית הניתנת ישירות לאדם המצוי במצד סיעודי, אלא שהיא מתורגמת לשעות סיוע שבועיות של טיפול סיעודי בידי מטפל סיעודי צמוד אשר יעניק את הסיוע הנדרש בביתו של המטופל.

הכספים מועברים לחברות וארגונים, המוכרים בידי הביטוח הלאומי, אשר מספקים את שירותי הסיעוד. מי שנמצא זכאי לגמלה מקבל את שירותי הסיעוד הללו על פי היקף השעות המואשר עבורו בגמלה, ללא כל תשלום מצידו.
השכר למטפל משולם לו ישירות על ידי חברת הסיעוד, אשר אחראית על הבאת והשמת מטפלים זרים..

סוגי הגמלאות

100% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע במידה רבה, אך לא לגמרי, וכן למי שזקוק להשגחה.
הגמלה כוללת 9 ושלושת רבעי שעות של טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו-5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
150% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע לגמרי או זקוק להשגחה צמודה. הגמלה כוללת 15.5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו7.5 שעות סיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
168% גמלה: מיועדת למי שתלוי לחלוטין בצורה המקסימלית בסיוע וטיפול.*

שעות סיוע שבועיות*

מה כולל הסיוע של המטפל?

המטפל מגיע לביתו של הקשיש ומסייע לו בפעילויות היומיומיות וכן בהחזקת משק הבית. הסיוע כולל עזרה ברחצה, הלבשה, רחצה, ליווי לרופא, הבאת תרופות וכל פעולה שגרתית הכלולה בצרכיו של המטופל והוא אינו מסוגל לבצעה ועל כן נכללת עזרה במשק הבית הכוללת ביצוע ניקיון, כביסה, קניית מצרכים ובישול.

המרת הגמלה

ניתן להמיר חלק מהגמלה או את כולה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול טיפול על ידי מטפל בבית בכל שעות הזכאות או לחילופין שילוב בין סיוע בחלק מהשעות וכן קבלת שירותים נוספים:

• מרכז יום לקשיש - מרכז אשר מספק שירותי סיעוד בסיסיים: רחצה, השגחה, תעסוקה, בילוי וחברה, ארוחות חמות במשך היום וכן הסעות אליו וממנו.  ניתן לבקר במרכז פעם עד 5 פעמים בשבוע. המרת השעות מתבססת על:
  • זכאים לחצי גמלת סיעוד: יום שהות במרכז שווה ערך לשעתיים סיעודיות.
  • זכאים לגמלה מלאה: יום שהות במרכז שווה ערך לשלוש שעות סיעודיות.
• מוצרי ספיגה - ניתן לבקש אספקה חודשית של מוצרי ספיגה כגון חיתולים, סדינים, סופגנים ועוד. שווי מוצרי הספיגה על פי השעות הסיעודיות נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.
• לחצן מצוקה - מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. שווי לחצן המצוקה הינו 1/4 שעת סיעוד שבועית.
• שירותי כביסה- מאפשרת איסוף וביצוע כביסה עבור מנות של 5 ק”ג כביסה עבור אחת ורבע שעות סיעוד.

ביצוע המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

סיעוד זמני

במידה וקיים צורך בסיוע לתקופה שאינה עולה על 60 יום, כתוצאה מאשפוז, מחלה או פציעה, ניתן לקבל זכאות לסיעוד קצר מועד מביטוח לאומי. את הבקשה לגמלה מגישים ישירות מבית החולים והזכאות הינה מיידית עם החזרה של הקשיש לביתו.

סיוע מורחב יותר – של העסקת מטפלת סיעודית בבית המטופל, למשך 24 שעות ביממה – מתקבל לפי תנאי זכאות של הגעת המטופל לגיל פרישה וכן ממצאים מתאימים של מבחן תלות – ADL.

העסקת מטפל/ת סיעודי/ת

כאשר בוחרים מטפל או מטפלת סיעודית, ישראליים או עובדים זרים, יש לקחת בחשבון שהמטפל/מטפלת ישהו פרקי זמן ארוכים עם הקשיש או אף יעברו להתגורר בדרך קבע עימו.

מטפל כזה יהפוך להיות חלק מרכזי בחייו של הקשיש, כמעט כמו קרוב משפחה ועל כן הבחירה של מטפל כזה היא מורכבת וכלל לא פשוטה.

כאמור, קיימות 2 אופציות להעסקת מטפל:

מטפלת ישראלית (מט”בית) – היתרון בהעסקת מטפל או מטפלת ישראליים הוא היעדר סיבוכים בירוקרטיים בעת תהליך ההעסקה וקלות השהות עימם (שפה משותפת, העדר פערי תרבות משמעותיים).
החיסרון בהעסקתם הוא, אם להשוות לעובדים זרים, העלות הגבוהה.

עובדים זרים – ניתן לקבל עובדים שכבר שוהים בארץ או כאלה שמגיעים מחו”ל במיוחד עבור המטופל. עובדים ששוהים בארץ הם לרב בעלי המלצות או שניתן לראיינם לפני הקבלה לעבודה ובנוסף, הם עברו כבר את כל התהליך הביורוקרטי הכרוך בהגעתם ארצה ובאישורים להעסקה.
כאשר מדובר במטפלים שמגיעים מחו”ל, לא ניתן לדעת במי מדובר, אולם האפשרויות רחבות יותר וניתן לבקש מטפל דובר שפה ספציפית, גם אם מטפל כזה לא נמצא בארץ.
שכר העובדים הזרים נמוך משמעותית מזה של עובד סיעודי ישראלי. מעבר לכך, העובדים הזרים בדרך כלל יבצעו את כל העבודות הנדרשות ללא היסוס, לעומת עובדים ישראלים שהם בעלי הסתייגויות שונות.

כיצד בוחרים מטפל?

חשוב מאוד להכיר את צרכיו של הקשיש על מנת להתאים לו מטפל נכון, מאחר ומדובר בהתאמה בין בני אדם שונים קשה מאוד לקבל החלטה גורפת אך חשוב מאוד להתחשב בפרמטרים הבאים:

שפה – זהו קרטריון חשוב ובסיסי מאוד. התקשורת עם הקשיש חשובה מאוד וחשוב להתאים מטפל אשר יוכל לעשות זאת באופן שוטף יחסי. בודקים האם המטפל דובר עברית (כאלו שכבר שוהים בארץ ורכשו את בסיס השפה) או שהוא דובר שפה זרה נוספת, אותה דובר הקשיש.
כמובן שנשאף לעובד אשר העברית שלו כמה שיותר טובה.

נתוני המטפל – גיל המטפל/ת וכן החוסן הפיסי שלו קשורים ישירות למתן הסיוע שיוכל לספק לקשיש בהתאם לצרכיו. חשוב לבחור מטפל שאינו מבוגר או חלש מדי על מנת שיוכל לבצע מטלות פיזיות, אך גם שאינו צעיר מדי על מנת שיהיה בעל ניסיון ויוכל להבין את המצב בו הקשיש נמצא ולנהוג אליו בכבוד.

קורות חיים והמלצות - ברוב המקרים עדיף לשכור שירותים של מטפל בעל ניסיון קודם – בסיעוד בסיסי וכן במתן טיפולים רפואיים בסיסיים, כמו מתן זריקות, טיפול בפצע לחץ וכדומה. בנוסף, רצוי שהוא יהיה בעל הכשרה סיעודית מסודרת.
ניתן ואף רצוי לבקש חוות דעת של מעסיקים קודמים על מנת ללמוד על ההתנהלות והמקצועיות של המטפל.

התרשמות אישית – מומלץ שכמה מבני המשפחה יערכו פגישות מספר עם המטפלת הפוטנציאלית. המטרה היא לתת הזדמנות להתרשם ממנה באופן אישי ולהגיע להחלטה סופית על סמך התרשמות זו ואינטואיציה ראשונית.

כיצד מעסיקים מטפלת זרה?

לצורך העסקת עובד זר יש לבצע את השלבים הבאים:

1. הגשת בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי

2. לאחר קבלת הגמלה, יש לפנות לקבלת בקשת היתר להעסקת עובד זר מיחידת הסמך במשרד התמ”ת.

3. לאחר קבלת האישור יש לחבור לחברת השמה לעובדים זרים ולבחור את המטפל המתאים ביותר עבור הקשיש.

4. במידה והמטפל הזר שוהה בחו”ל, יש להגיע למשרד הפנים על מנת להזמין את המטפל הזר. משרד הפנים שולח את המסמכים לשגרירות בארץ ממנה מגיע המטפל.

5. המטפל הזר אוסף את המסמכים מהשגרירות ובאחריות חברת ההשמה לקנות לו כרטיס טיסה לישראל.

6. המטפל מגיע לארץ ובחברת ההשמה מלמדים אותו על תנאי העסקתו, מסגרת העבודה והפעולות הנדרשות ממנו.

7. זכאי גמלת סעד יכולים לקבל החזר כספי, כאשר העובד הזר ירשם בחברת הסיעוד.

אין זה מין הנמנע שיום אחד כולנו נזדקן ויותר ויותר נתקשה בתפקוד עצמאי. תהליך ההזדקנות מלווה לצערינו במגוון תופעות לא נעימות כגון: מחלות, תשישות פיזית, תשישות נפשית ועוד. תופעות אלה בדרך כלל דורשות סיעוד.

מי שמצבו מוגדר סיעודי מתקשה לבצע פעולות יומיומיות שונות כגון: תזונה, רחצה, שליטה בסוגרים, קימה, תנועה וכו’. לצורך ביצוע פעולות אלה הוא נזקק לעזרה – טיפול סיעודי – שניתן לקבל במספר דרכים

טיפול סיעודי

• קבלת סיוע ממטפלת סיעודית מתוקף חוק הסיעוד – מטרת חוק סיעוד היא מתן אפשרות לקשישים להתגורר בסביבתם הטבעית ברמת איכות חיים גבוהה ככל האפשר וזאת על ידי מתן סיוע סיעודי על ידי מטפל מטעם חברת השמה המוכרת למוסד לביטוח לאומי, למשך מספר שעות בשבוע, לפי מכסה הנקבעת בכל מקרה לגופו.
  הזכאות לגמלת הסיעוד ניתנת למי שגילו מעל גיל פרישה והוא תושב ישראל, מי שמתגורר באופן עצמאי בביתו או בדיור מוגן, מי שהכנסותיו השונות אינן עוברות את תקרת השכר הממוצעת וכן מי שרמת תפקודו דורשת סיוע.
  היקף הגמלה (100% גמלה שהן 9.75 שעות שבועיות, 150% גמלה שהם 16 שעות שבועיות או 168% גמלה שהם 18 שעות שבועיות) נקבע על פי רמת תלותו של הקשיש בסיוע לצורך ביצוע הפעולות היומיומיות.
  רמת התלות נבחנת על ידי איש מקצוע ונעשית בבית הקשיש. שירותי הסיעוד כוללים סיוע בביצוע פעולות היומיום: אכילה, רחצה, הלבשה, הבאת תרופות וליווי לרופא וכן סיוע במשק הבית: ניקיון, בישולים, קניות ועוד. לצורך קבלת הגמלה יש להגיש טפסים אותם ניתן להשיג במוסד לביטוח לאומי.

• שהייה בבית אבות סיעודי – במידה והקשיש מתקשה לנהל אורח חיים עצמאי בביתו או בדיור מוגן כתוצאה מהתדרדרות בתפקודו, בית אבות סיעודי הוא הפתרון עבורו. בית האבות הסיעודי הינו מוסד המספק שירותי סיעוד ושירותים רפואיים 24 שעות ביממה.
  השהייה בבית אבות סיעודי אינה כלולה בסל הבריאות, אולם ניתן לקבל מהמדינה “קוד גריאטרי”. ה”קוד” הינו מסמך מטעם משרד הבריאות המאפשר מימון חלקי או מלא עבור השהייה. הקוד ניתן על סמך מצבו הבריאותי של הקשיש, מצבם הכלכלי של הקשיש ובני משפחתו ועל סמך מקום פנוי במוסד המוכר על ידי משרד הבריאות.
  את הטפסים ניתן להוריד מאתר משרד הבריאות. מגישי הטפסים יכולים להיות משפחת הקשיש, קופת החולים, בית החולים או שירותי הרווחה. בעת קבלת “קוד”, הקשיש ומשפחתו מחויבים להשתתף במימון חלקי של השהייה. סכום ההשתתפות מתחיל ב-700 ₪. השתתפות המדינה מושפעת מהיתרה התקציבית שיועדה למטרה זו על ידי הממשלה.

• העסקת מטפל זר – קיימת אפשרות להעסיק עובד סיעודי 24 שעות ביממה, כאשר הקשיש הגיע לגיל פרישה ואובחן כמתאים על ידי ביצוע מבחני התלות (ממצאי המבחן מעידים על תלות מלאה).
  תחילה יש להגיש בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי.
  לאחר קבלת האישור, יש לפנות למשרד התמ”ת לקבלת היתר להעסקת עובדים זרים. לאחר מכן יש למצוא מטפל זר מתאים באמצעות חברת השמה.
  במידה והמטפל שוהה בחו”ל, יש צורך להזמין את המטפל לארץ באמצעות משרד הפנים. המטפל יאסוף את ההזמנה בשגרירות ישראל במדינתו וכן את כרטיס הטיסה הניתן לו על ידי חברת ההשמה.
  את המטפל כדאי לבחור על סמך מספר נתונים:

  • שפות בהן המטפל מדבר: עדיפות לדובר עברית

  • נתונים אישיים: גיל, חוסן פיזי בכל הקשור בביצוע מטלות, ניסיון עבר.

  • קורות חיים והמלצות: עדיף לשכור את שירותיו של מטפל בעל ניסיון עבר בטיפול סיעודי, ואף הכשרה מתאימה וכן המלצות ממעסיק קודם או חברת ההשמה

חשוב להדגיש כי במידה ולא נמצאת זכאות לסיוע מהמדינה עבור שירותי סיעוד, יש לבדוק האם קיים ביטוח סיעודי, ביטוח חיים או ביטוח משלים מקופת החולים שיכול לכסות את ההוצאות.

לצורך קבלת גמלת הסיעוד, הכנסותיו של מבקש הגמלה צריכות להיות מתחת לתקרה מסוימת. להלן פירוט הפרמטרים הנכנסים תחת מבחן ההכנסות של הביטוח הלאומי:

1.  הכנסות מעבודה.

2.  הכנסות מעסק.

3.  דמי שכירות מהשכרת דירה, חנות, עסק וכו’.

4.  דיבינדים.

5.  קצבאות מעבודה או מהמדינה (כולל קצבת זקנה וקצבת נכות של בן הזוג)

6.  כל הכנסה ללא פטור מפורש.

בעת הגשת המסמכים לבקשת גמלת סיעוד יש צורך לדווח על כל הכנסה שיש למבקש הגמלה. הדיווח נעשה על כל ההכנסות בשלושה חודשים מתוך ארבעת החודשים שקדמו לחודש בה מוגשת הבקשה. כלומר, ניתן לבחור האם לדווח על החודש האחרון והשניים שלפניו או על שלושת החודשים שקדמו לחודש האחרון. אפשרות זו חשובה בעיקר למי שהכנסותיו אינן קבועות בכל חודש.

ההוצאות המנוכות מההכנסות המדווחות הינן:

1.       תשלומי שכר דירה או דיור מוגן.

2.       תשלומי מימון של הוצאות אחזקה במוסד או בית אבות עבור בן זוג, הורה או ילדו.

3.       תשלומי מזונות לבן זוגו או ילדיו שאינם מתגוררים עימו.

הזכאות לגמלת סיעוד נקבעת בהתאם לשכר הממוצע במשק. כיום (שנת 2009) עומד השכר הממוצע על 7,928 ₪ לחודש. השכר הממוצע לחודש נקבע במשק אחת לשנה בחודש ינואר, על מנת להתעדכן בשכר הממוצע המשתנה משנה לשנה יש לבדוק את תקרות השכר המפורסמות בכל שנה.

זכאות לגמלת סיעוד מלאה

הזכאות לגמלת סיעוד מלאה על בסיס סכום ההכנסה ניתנת במקרים הבאים:

• מבקש גמלה יחיד - הכנסה שאינה עוברת את תקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה בעל בן זוג – הכנסה שאינה עוברת פעם וחצי מתקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה עם ילד – עבור כל ילד מתווסף סכום של מחצית השכר הממוצע במשק. ההכנסה אינה עוברת את הסכום המחושב על פי מספר הילדים.

זכאות למחצית גמלת סיעוד

הזכאות למחצית גמלת סיעוד על בסיס סכום ההכנסה ניתנת במקרים הבאים:

• מבקש גמלה יחיד – הכנסה שאינה עוברת 150% מתקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה בעל בן זוג – הכנסה שאינה עוברת 225% מתקרת השכר הממוצע במשק.
• מבקש גמלה עם ילד – עבור כל ילד מתווסף סכום של שלושת רבעי מהשכר הממוצע במשק. ההכנסה אינה עוברת את הסכום המחושב על פי מספר הילדים.

גמלת סיעוד מלאה נחשבת גמלה של 150% ואילו גמלת סיעוד חלקית נחשבת 100%. הפערים הבאים לידי ביטוי בהיקף הגמלה על סמך ההכנסה הם:

• 100% גמלה: כוללת 9 ושלושת רבעי שעות של טיפול סיעודי לבעלי הכנסה נמוכה ו-5 שעות טיפול לבעלי הכנסה גבוהה.
• 150% גמלה: כוללת 15.5 שעות טיפול לבעלי הכנסה נמוכה ו7.5 שעות לבעלי הכנסה גבוהה.

בטרם הגשת הבקשה לזכאות לגמלת סיעוד, יש לבדוק היטב את ההכנסה המדווחת וכן את ההוצאות השונות. במידה וסך ההכנסות גבוהות מהתקרה שנקבעה בחוק, מבקש הגמלה אינו זכאי לקבל גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי והבקשה תדחה.

לעיתים, כאשר עוברים את תקרת ההכנסה כדאי לבדוק אפשרות לוותר על הכנסות מסויימות כאשר הן נמוכות (שכר דירה, עבודה, קצבה וכו’) על מנת לקבל אישור לגמלת סיעוד.

חשוב מאוד לשמור על אמינות לדווח אמת ולא להשמיט אף הכנסה, השמטה כזו הינה עבירה על החוק ועלולה לגרום לשלילה מוחלטת של הגמלה.