ניצולי שואה אשר זכאים לגמלת סיעוד מאחר והם זקוקים לסיוע בביצוע הפעילות היומיומית, זכאים לתוספת בשירותי הסיעוד שבאה לידי ביטוי בשעות סיעוד נוספות, מעבר למה שניתן להם על ידי המוסד לביטוח לאומי.
על תוספת שעות הטיפול אחראית הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אשר הוקמה על ידי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, במטרה לסייע לניצולי השואה בישראל.

חוק הסיעוד מופעל על ידי הביטוח הלאומי ובשיתוף משרד הרווחה ושירותי הבריאות. החוק קובע כי אנשים אשר הגיעו לגיל פרישה ומתגוררים בביתם אך נזקקים לעזרה בחיי היום-יום, זכאים על פי תנאים מסוימים לגמלת סיעוד.
בעצם, מאפשר חוק סיעוד לאנשים אחרי גיל הפרישה להישאר בסביבת מגוריהם הטבעית ולשמור על איכות חייהם בצורה במירבית.

כאשר קיימת זכאות לגמלת סיעוד מן המוסד לביטוח לאומי, הסיוע והסיעוד שמקבל הקשיש מתבצע על ידי מטפל או מטפלת סיעודיים מספר שעות בשבוע, לפי מכסה הנקבעת בתהליך מתן גימלת הסיעוד.
סיוע מורחב יותר – של העסקת מטפלת סיעודית בבית המטופל, למשך 24 שעות ביממה – מתקבל לפי תנאי זכאות של הגעת המטופל לגיל פרישה וכן ממצאים מתאימים של מבחן תלות – ADL.

אין זה מין הנמנע שיום אחד כולנו נזדקן ויותר ויותר נתקשה בתפקוד עצמאי. תהליך ההזדקנות מלווה לצערינו במגוון תופעות לא נעימות כגון: מחלות, תשישות פיזית, תשישות נפשית ועוד. תופעות אלה בדרך כלל דורשות סיעוד.
מי שמצבו מוגדר סיעודי מתקשה לבצע פעולות יומיומיות שונות כגון: תזונה, רחצה, שליטה בסוגרים, קימה, תנועה וכו’. לצורך ביצוע פעולות אלה הוא נזקק לעזרה – טיפול סיעודי – שניתן לקבל במספר דרכים

לפי חוק סיעוד, לצורך אישור הזכאות לגמלת הסיעוד של ביטוח לאומי יש לעמוד במספר תנאים: הגעה לגיל פרישה (67 עבור גברים ו64 עבור נשים), תושבות ישראלית, התגוררות בקהילה, מבחני תפקוד ותלות, קבלת קצבאות נוספות מהמדינה וכן מבחן הכנסה.
לצורך קבלת גמלת הסיעוד, הכנסותיו של מבקש הגמלה צריכות להיות מתחת לתקרה מסוימת. להלן פירוט הפרמטרים הנכנסים תחת מבחן ההכנסות של הביטוח הלאומי: