גם אם הקשיש מנהל את אורח חייו באופן עצמאי לחלוטין ואינו סובל ממצב רפואי מעורער בחיי היומיום, כמעט ואין ספק שיום אחד הוא יקלע לשעת חירום או מצוקה ויזדקק להזעקת עזרה מיידית.
לא פעם קשישים מתגוררים רחוק מילדיהם ולעיתים קרובות גם לבדם. במקרים כאלה, הזעקת עזרה וקבלת סיוע מיידי הופכים להיות מסובכים יותר לביצוע.
במקרים כאלה הפתרון נמצא בדמות לחצן מצוקה, פתרון זה נותן לקשיש אפשרות לחיות בגפו ובאופן עצמאי אך במקרה של מצוקה כלשהי, להזעיק סיוע במהירות ובצורה יעילה.

הבשורה הגדולה – גמלת הסיעוד, אשר עד היום היתה מועברת לקשיש דרך גורם שלישי מתווך, חברות הסיעוד, תועבר ישירות לידי הקשישים הזכאים לה.
הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו.

שירותי סיעוד מיועדים למי שמתקשה בביצוע הפעולות היומיומיות וזקוק לסיוע ועזרה סיעודית – קשישים, נכים, ילדים, חולים במחלה זמן ממושך או לאחר ניתוח.  ניתן לקבל טיפול סיעודי במסגרת חוק הסיעוד על ידי מטפל סיעודי ישראלי או מטפל סיעודי זר באופן פרטי או במימון חלקי או מלא של המוסד לביטוח לאומי, פוליסת בריאות פרטית או על ידי קופת החולים.

חוק הסיעוד מופעל על ידי הביטוח הלאומי ובשיתוף משרד הרווחה ושירותי הבריאות. החוק קובע כי אנשים אשר הגיעו לגיל פרישה ומתגוררים בביתם אך נזקקים לעזרה בחיי היום-יום, זכאים על פי תנאים מסוימים לגמלת סיעוד.
בעצם, מאפשר חוק סיעוד לאנשים אחרי גיל הפרישה להישאר בסביבת מגוריהם הטבעית ולשמור על איכות חייהם בצורה במירבית.

אין זה מין הנמנע שיום אחד כולנו נזדקן ויותר ויותר נתקשה בתפקוד עצמאי. תהליך ההזדקנות מלווה לצערינו במגוון תופעות לא נעימות כגון: מחלות, תשישות פיזית, תשישות נפשית ועוד. תופעות אלה בדרך כלל דורשות סיעוד.
מי שמצבו מוגדר סיעודי מתקשה לבצע פעולות יומיומיות שונות כגון: תזונה, רחצה, שליטה בסוגרים, קימה, תנועה וכו’. לצורך ביצוע פעולות אלה הוא נזקק לעזרה – טיפול סיעודי – שניתן לקבל במספר דרכים