לא פעם קשישים מתגוררים רחוק מילדיהם ולעיתים קרובות גם לבדם. במקרים כאלה, הזעקת עזרה וקבלת סיוע מיידי הופכים להיות מסובכים יותר לביצוע.

במקרים כאלה הפתרון נמצא בדמות לחצן מצוקה, פתרון זה נותן לקשיש אפשרות לחיות בגפו ובאופן עצמאי אך במקרה של מצוקה כלשהי, להזעיק סיוע במהירות ובצורה יעילה.

לחצן מצוקה חיוני במיוחד במצבים בהם הקשיש חולה במחלות העלולות להביאו למצבי חירום ומצוקה באופן מפתיע, לדוגמא היסטוריה של התקפי לב או אירועי מוחיים.

לחצן המצוקה – מוקד חירום הוא הערובה שלנו לכך שהקשיש יוכל להזעיק עזרה בכל זמן שיזדקק לה וכמעט בכל מצב בו ימצא. הלחצן מוצמד אל הקשיש בצמיד או בשרשרת על צאוורו. כאשר נקלע הקשיש למצוקה הוא לוחץ על הלחצן, המפעיל אות תקשורת ישירות ובאופן מיידי אל המוקד. המוקד מאוייש 24 שעות ביממה, בכל יימה ללא יוצא מן הכלל. במוקד מועסקים מוקדנים מנוסיים המעניקים עזרה, תמיכה וייעוץ במקרה שהקשיש זקוק להם.

לא רק לחצן

כאשר נלחץ לחצן המצוקה מקבל מוקד המצוקה התראה, בחלק מן הלחצנים ישנו מיקרופון זעיר ורגיש אשר מאפשר למוקד יצירת קשר ישירות ממקום האירוע בין אם הוא ארע בחדרו, בחדר האמבטיה או במטבח. ישנם לחצנים שמאפשרים יצירת קשר גם מחוץ לבית הקשיש. לחצנים אחרים מתריעים למוקד והמוקדנים יוצרים קשר עם הפונה לצורך בירור צרכיו. במידה והפונה אינו מסוגל להגיע ולענות לטלפון, המוקד שולח ניידת לבירור מצבו של הקשיש.

לחצן המצוקה יכול להציל את חיי הקשיש בעת הצורך, אך תפקידו ביום יום הוא לתת ביטחון הן לקשיש והן למשפחתו, כך שבעת מצוקה יהיה מי שידאג באופן מיידי לקשיש.

החברות המפעילות את מוקדי המצוקה מעניקות סיוע יומיומי למגוון רחב של לקוחות אשר משתמשים בלחצני מצוקה והסיוע בעת הזעקתו הוא מיידי ומקצועי. כדאי לבחון את ההתמחות של המוקד ולהעדיף מוקד שמתמחה במתן סיוע ועזרה לקשישים. כמו כן מומלץ לרכוש מנוי בחברה בעלת ניסיון ויכולות מוכחות.

לחצני מצוקה יכולים כמו כן להתחבר למוקדי רפואה, מוקדים אלה תפקידם להעניק שירותי רפואה מיידיים באמצעות רופאים ואחיות הנמצאים במוקד. במוקד הרפואה ניתן לקבל שירותים כגון: ביקורי רופאים, הזעקת אמבולנס, מעקב א.ק.ג לחולי לב וכן מענה מיידי במקרה של אירועים בריאותיים שונים כגון התקפת לב.

כאמור, חשוב ביותר להתאים את הצרכים של הקשיש אל השירותים אותם מציע כל מוקד.

התחברות ללחצן מצוקה

התקנת לחצן המצוקה עולה, עלות חד פעמית של כ-100 שקלים. דמי המנויים החודשיים עולים בסביבות השבעים שקלים בחודש. אולם, התשלום החודשי משתנה בהתאם לשירותים אותם נותן המוקד.

כאשר הינכם חותמים על חוזה התחברות למוקד מצוקה או מסייעים לקרוביכם לחתום על כזה, קראו היטב את פרטי החוזה ואת השירותים שמעניקה החברה. אל תהססו לחפש חברות אחרות שמציעות שירותים נרחבים יותר בעלויות נמוכות.

אצל קשישים הזכאים לגמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי (חוק סיעוד) ניתן להתקין לחצן מצוקה בבית או לחצן אל-חוטי נישא בתמורה לחלק משעות הסיעוד הניתנות במסגרת הגימלה.

גמלת הסיעוד מוענקת לקשישים אחרי גיל פרישה, אשר זקוקים לסיוע או השגחה בביצוע פעולות היומיום. הגמלה מתורגמת לשעות סיעוד הניתנות על ידי מטפלים סיעודיים, אולם חלק משעות הטיפול ניתן לתרגם לשירותים של לחצני מצוקה.

הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו. גורמים שונים במוסד לביטוח לאומי מברכים על היוזמה וטוענים כי הניסוי עבר בהצלחה ויש להופכו לנוהל חדש, שכן אין הכרח בהעסקת גורם מתווך בין צורך השירות ובין נותנו, אשר גם על הדרך יגזור קופון משל עצמו.

הצעת החוק לרפורמה בסיעוד

מה אומרת הצעת החוק?
בעצם מציעה הצעת החוק כי אותו ניסוי יורחב – הוא ייארך עוד שנה והוא יקיף יותר אזורים בארץ. עד כה בוצע הניסוי בערים אשקלון, רמת גן, בני ברק ונהריה ומעתה הוא יכלול 9 אזורים.

המשמעות של הניסוי היא ראשית, העברת גמלת הסיעוד ישירות למי שזכאי לה, ככל התשלומים והגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. רק בשביל לסבר את האוזן – הביטוח הלאומי משלם לקבלניות הסיעוד 40 ₪ לכל שעת סיעוד, אשר בדרכם הופכים לשכר זעום של 21.5 ₪ למטפלת הסיעודית בפועל, אשר עוסקת בעבודה פיזית תובענית ואינטנסיבית. וכי מדוע ששכרה לא יהיה בצידה?

שנית, המשמעות  של הניסוי היא מתן הבחירה בידיו של הקשיש הזכאי לגמלה – האם לקבל אליו את הכסף ישירות, או לפנות לחברה של כוח אדם שתבצע עבורו את תהליך ההעסקה. בכדי להבטיח כי אכן יקבל הקשיש את הטיפול הסיעודי לו הוא זקוק, הסייגים לניסוי הם שניים:

• את הגמלה יקבל רק מי שכבר מקבל טיפול סיעודי על ידי מטפל חיצוני (שאינו בן משפחתו של הזכאי).
• הזכאות לתשלום הישיר תינתן רק למי שזכאי לגמלת סיעוד מלאה.

המתנגדים להצעת החוק

במהלך השלבים שהובילו לאישור המיוחל של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת, היו לה להצעה מתנגדים גדולים. ניתן רק לנחש מי…

חברות הסיעוד הפעילו לחץ ציבורי, אשר טען באיומים כי הניסוי לא ייטיב את המצב הנתון, כי אם יחריף אותו ויוביל למצב שבו משפחות הזכאים לגמלה בעצם ישלשלו את הכספים ישירות לכיסם הפרטי וימנעו מהזכאי לגמלה את שירותי הסיעוד להם הוא זקוק.

חברות הסיעוד והמרכז לשלטון מקומי הפעילו יחדיו לחצים על חברי כנסת שונים, אשר חברים בוועדת העבודה והרווחה, להביע התנגדות להצעת החוק. הם רמזו כי אותה וועדה מזניחה את האינטרסים של הקשישים הסיעודיים, וכי הרחבת הניסוי והרעיון בכלל יפגעו בכל הליכי הביקורת של המוסד לביטוח לאומי ותחום הסיעוד לקשישים. יצויין כי אין מדובר בטענה רציונלית, שכן הכספים יהיו באחריות הוועדות המקומיות של כל רשות עירונית והן שיחליטו האם יקבל הקשיש את הגמלה בכסף או בשעת סיעוד ויהיו ערים לכל חשש שבו תיקח המשפחה את הכסף אליה.

קצבת נכות

ראשית חשוב לבדוק את הזכאות לקצבת נכות. כל אזרח מעל גיל 18 אשר מוגדר כנכה זכאי לקצבת נכות באם עקב נכותו נפגע כושר ההשתכרות שלו ב50% לפחות, או שמשכורתו נמוכה מ25% מהשכר הממוצע במשק.

את הבקשה לקצבת נכות יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על הנכות ואישורי שכר ממקומות העבודה וכן כל מסמך שבאפשרותו להוכיח את הזכאות לקצבה. בהתאם לבקשת המוסד לביטוח לאומי יהיה על מבקש הקצבה להגיע לבדיקה רפואית במידה ויתבקש.

ילדים נכים עד גיל 18, זכאים גם הם לגמלת ילד נכה שהיקפה נקבע על פי מידת הנכות ממנה הם סובלים. הזכאות לגמלה נבדקת תקופתית ומשתנה בהתאם לתלותו של הילד. הגמלה כוללת בתוכה הן גמלה לשירותים מיוחדים (עליה יפורט בהמשך) והן גמלה לסיוע בלימודים וטיפולים התפתחותיים.

סכום הגמלה תלוי באחוזי הנכות, כאשר 100% גמלה עומד כיום (2009) על 1,945 ₪.

את הבקשה לקצבה יגיש הורה הילד שחי עימו או האפוטרופוס שלו למוסד לביטוח לאומי. אל טופס הבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים, אישורי לימודים ואישור על טיפולים התפתחותיים.

קצבה לשירותים מיוחדים

אדם עד גיל הפרישה אשר זקוק לעזרה בפעולות יומיומיות כגון רחצה, אכילה, תנועה בביתו וכו’, זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים. הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 18 שנים ועד ל- 90 ימים טרם הגיעו לגיל פרישה.
2. אדם אשר מקבל קצבת נכות ונכותו אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי עומדת על 60% נכות או אדם שאינו מקבל קצבת נכות אך נכותו, אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, עומדת על 75%.
3. אדם אשר אינו מקבל הטבות של ניידות.
4. אדם אשר אינו שוהה במוסד סיעודי או שיקומי.

שיעורי הקצבה עומדים על:

• • אדם הזקוק לסיוע בביצוע רב הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 50% מקצבת נכות מלאה (973 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 272 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם הזקוק לסיוע בביצוע כל הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 105% מקצבת נכות מלאה (2,042 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 554 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם התלוי לחלוטין בביצוע הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 175% מקצבת נכות מלאה (3,404 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 827 ₪ (נכון ל2009).

את הבקשה לקצבת שירותים מיוחדים יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על המגבלות. יתכן מאוד והמוסד לביטוח לאומי יבקש לבדוק את התובע ולהעריך את מידת התלות שלו.

גמלת ניידות

אדם אשר מוגבל בניידותו, זכאי לגמלת ניידות אשר כוללת הלוואות והחזרי הוצאות עבור הוצאות נסיעה וכן ציוד לרכב ואביזרים אשר מקלים על ניידות. מוגבל בניידות צריך לענות על מספר תנאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 3 שנים ועד גיל הפרישה. במידה ובבית קיימים 2 אחים להם לפחות 80% מוגבלות בניידות, תינתן להם זכאות גם אם טרם מלאו להם 3.
2. עמידה בתנאי ועדה רפואית של משרד הבריאות אשר קובעת אחוזי מוגבלות על פי רשימת ליקויים קבועה ומוגדרת מראש.

להגשת הבקשה לגמלת ניידות יש למלא טופס “בקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות” ולהגישו ללשכת הבריאות המחוזית. לאחר שהועדה קובעת את אחוזי המוגבלות בניידות אשר מזכים בגמלה, יש להגיש טופס מתאים למוסד לביטוח הלאומי.

בעצם, מאפשר חוק סיעוד לאנשים אחרי גיל הפרישה להישאר בסביבת מגוריהם הטבעית ולשמור על איכות חייהם בצורה במירבית.

מי זכאי לגמלה?

תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה ומתגורר בקהילה, אשר נזקק במידה רבה בסיוע מאדם אחר לביצוע פעולות יומיומיות והחזקת משק הבית.

גיל פרישה – מוגדר כ-65 לגברים ו-60 לנשים.

הכנסותיו של האדם והקצבאות אותן הוא מקבל, משפיעות על גודל הגמלה לה הוא יהיה זכאי והיקפה.
גמלת סיעוד אינה גמלה כספית הניתנת ישירות לאדם המצוי במצד סיעודי, אלא שהיא מתורגמת לשעות סיוע שבועיות של טיפול סיעודי בידי מטפל סיעודי צמוד אשר יעניק את הסיוע הנדרש בביתו של המטופל.

הכספים מועברים לחברות וארגונים, המוכרים בידי הביטוח הלאומי, אשר מספקים את שירותי הסיעוד. מי שנמצא זכאי לגמלה מקבל את שירותי הסיעוד הללו על פי היקף השעות המואשר עבורו בגמלה, ללא כל תשלום מצידו.
השכר למטפל משולם לו ישירות על ידי חברת הסיעוד, אשר אחראית על הבאת והשמת מטפלים זרים..

סוגי הגמלאות

100% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע במידה רבה, אך לא לגמרי, וכן למי שזקוק להשגחה.
הגמלה כוללת 9 ושלושת רבעי שעות של טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו-5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
150% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע לגמרי או זקוק להשגחה צמודה. הגמלה כוללת 15.5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו7.5 שעות סיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
168% גמלה: מיועדת למי שתלוי לחלוטין בצורה המקסימלית בסיוע וטיפול.*

שעות סיוע שבועיות*

מה כולל הסיוע של המטפל?

המטפל מגיע לביתו של הקשיש ומסייע לו בפעילויות היומיומיות וכן בהחזקת משק הבית. הסיוע כולל עזרה ברחצה, הלבשה, רחצה, ליווי לרופא, הבאת תרופות וכל פעולה שגרתית הכלולה בצרכיו של המטופל והוא אינו מסוגל לבצעה ועל כן נכללת עזרה במשק הבית הכוללת ביצוע ניקיון, כביסה, קניית מצרכים ובישול.

המרת הגמלה

ניתן להמיר חלק מהגמלה או את כולה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול טיפול על ידי מטפל בבית בכל שעות הזכאות או לחילופין שילוב בין סיוע בחלק מהשעות וכן קבלת שירותים נוספים:

• מרכז יום לקשיש - מרכז אשר מספק שירותי סיעוד בסיסיים: רחצה, השגחה, תעסוקה, בילוי וחברה, ארוחות חמות במשך היום וכן הסעות אליו וממנו.  ניתן לבקר במרכז פעם עד 5 פעמים בשבוע. המרת השעות מתבססת על:
  • זכאים לחצי גמלת סיעוד: יום שהות במרכז שווה ערך לשעתיים סיעודיות.
  • זכאים לגמלה מלאה: יום שהות במרכז שווה ערך לשלוש שעות סיעודיות.
• מוצרי ספיגה - ניתן לבקש אספקה חודשית של מוצרי ספיגה כגון חיתולים, סדינים, סופגנים ועוד. שווי מוצרי הספיגה על פי השעות הסיעודיות נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.
• לחצן מצוקה - מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. שווי לחצן המצוקה הינו 1/4 שעת סיעוד שבועית.
• שירותי כביסה- מאפשרת איסוף וביצוע כביסה עבור מנות של 5 ק”ג כביסה עבור אחת ורבע שעות סיעוד.

ביצוע המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

סיעוד זמני

במידה וקיים צורך בסיוע לתקופה שאינה עולה על 60 יום, כתוצאה מאשפוז, מחלה או פציעה, ניתן לקבל זכאות לסיעוד קצר מועד מביטוח לאומי. את הבקשה לגמלה מגישים ישירות מבית החולים והזכאות הינה מיידית עם החזרה של הקשיש לביתו.

אין זה מין הנמנע שיום אחד כולנו נזדקן ויותר ויותר נתקשה בתפקוד עצמאי. תהליך ההזדקנות מלווה לצערינו במגוון תופעות לא נעימות כגון: מחלות, תשישות פיזית, תשישות נפשית ועוד. תופעות אלה בדרך כלל דורשות סיעוד.

מי שמצבו מוגדר סיעודי מתקשה לבצע פעולות יומיומיות שונות כגון: תזונה, רחצה, שליטה בסוגרים, קימה, תנועה וכו’. לצורך ביצוע פעולות אלה הוא נזקק לעזרה – טיפול סיעודי – שניתן לקבל במספר דרכים

טיפול סיעודי

• קבלת סיוע ממטפלת סיעודית מתוקף חוק הסיעוד – מטרת חוק סיעוד היא מתן אפשרות לקשישים להתגורר בסביבתם הטבעית ברמת איכות חיים גבוהה ככל האפשר וזאת על ידי מתן סיוע סיעודי על ידי מטפל מטעם חברת השמה המוכרת למוסד לביטוח לאומי, למשך מספר שעות בשבוע, לפי מכסה הנקבעת בכל מקרה לגופו.
  הזכאות לגמלת הסיעוד ניתנת למי שגילו מעל גיל פרישה והוא תושב ישראל, מי שמתגורר באופן עצמאי בביתו או בדיור מוגן, מי שהכנסותיו השונות אינן עוברות את תקרת השכר הממוצעת וכן מי שרמת תפקודו דורשת סיוע.
  היקף הגמלה (100% גמלה שהן 9.75 שעות שבועיות, 150% גמלה שהם 16 שעות שבועיות או 168% גמלה שהם 18 שעות שבועיות) נקבע על פי רמת תלותו של הקשיש בסיוע לצורך ביצוע הפעולות היומיומיות.
  רמת התלות נבחנת על ידי איש מקצוע ונעשית בבית הקשיש. שירותי הסיעוד כוללים סיוע בביצוע פעולות היומיום: אכילה, רחצה, הלבשה, הבאת תרופות וליווי לרופא וכן סיוע במשק הבית: ניקיון, בישולים, קניות ועוד. לצורך קבלת הגמלה יש להגיש טפסים אותם ניתן להשיג במוסד לביטוח לאומי.

• שהייה בבית אבות סיעודי – במידה והקשיש מתקשה לנהל אורח חיים עצמאי בביתו או בדיור מוגן כתוצאה מהתדרדרות בתפקודו, בית אבות סיעודי הוא הפתרון עבורו. בית האבות הסיעודי הינו מוסד המספק שירותי סיעוד ושירותים רפואיים 24 שעות ביממה.
  השהייה בבית אבות סיעודי אינה כלולה בסל הבריאות, אולם ניתן לקבל מהמדינה “קוד גריאטרי”. ה”קוד” הינו מסמך מטעם משרד הבריאות המאפשר מימון חלקי או מלא עבור השהייה. הקוד ניתן על סמך מצבו הבריאותי של הקשיש, מצבם הכלכלי של הקשיש ובני משפחתו ועל סמך מקום פנוי במוסד המוכר על ידי משרד הבריאות.
  את הטפסים ניתן להוריד מאתר משרד הבריאות. מגישי הטפסים יכולים להיות משפחת הקשיש, קופת החולים, בית החולים או שירותי הרווחה. בעת קבלת “קוד”, הקשיש ומשפחתו מחויבים להשתתף במימון חלקי של השהייה. סכום ההשתתפות מתחיל ב-700 ₪. השתתפות המדינה מושפעת מהיתרה התקציבית שיועדה למטרה זו על ידי הממשלה.

• העסקת מטפל זר – קיימת אפשרות להעסיק עובד סיעודי 24 שעות ביממה, כאשר הקשיש הגיע לגיל פרישה ואובחן כמתאים על ידי ביצוע מבחני התלות (ממצאי המבחן מעידים על תלות מלאה).
  תחילה יש להגיש בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי.
  לאחר קבלת האישור, יש לפנות למשרד התמ”ת לקבלת היתר להעסקת עובדים זרים. לאחר מכן יש למצוא מטפל זר מתאים באמצעות חברת השמה.
  במידה והמטפל שוהה בחו”ל, יש צורך להזמין את המטפל לארץ באמצעות משרד הפנים. המטפל יאסוף את ההזמנה בשגרירות ישראל במדינתו וכן את כרטיס הטיסה הניתן לו על ידי חברת ההשמה.
  את המטפל כדאי לבחור על סמך מספר נתונים:

  • שפות בהן המטפל מדבר: עדיפות לדובר עברית

  • נתונים אישיים: גיל, חוסן פיזי בכל הקשור בביצוע מטלות, ניסיון עבר.

  • קורות חיים והמלצות: עדיף לשכור את שירותיו של מטפל בעל ניסיון עבר בטיפול סיעודי, ואף הכשרה מתאימה וכן המלצות ממעסיק קודם או חברת ההשמה

חשוב להדגיש כי במידה ולא נמצאת זכאות לסיוע מהמדינה עבור שירותי סיעוד, יש לבדוק האם קיים ביטוח סיעודי, ביטוח חיים או ביטוח משלים מקופת החולים שיכול לכסות את ההוצאות.