הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו. גורמים שונים במוסד לביטוח לאומי מברכים על היוזמה וטוענים כי הניסוי עבר בהצלחה ויש להופכו לנוהל חדש, שכן אין הכרח בהעסקת גורם מתווך בין צורך השירות ובין נותנו, אשר גם על הדרך יגזור קופון משל עצמו.

הצעת החוק לרפורמה בסיעוד

מה אומרת הצעת החוק?
בעצם מציעה הצעת החוק כי אותו ניסוי יורחב – הוא ייארך עוד שנה והוא יקיף יותר אזורים בארץ. עד כה בוצע הניסוי בערים אשקלון, רמת גן, בני ברק ונהריה ומעתה הוא יכלול 9 אזורים.

המשמעות של הניסוי היא ראשית, העברת גמלת הסיעוד ישירות למי שזכאי לה, ככל התשלומים והגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. רק בשביל לסבר את האוזן – הביטוח הלאומי משלם לקבלניות הסיעוד 40 ₪ לכל שעת סיעוד, אשר בדרכם הופכים לשכר זעום של 21.5 ₪ למטפלת הסיעודית בפועל, אשר עוסקת בעבודה פיזית תובענית ואינטנסיבית. וכי מדוע ששכרה לא יהיה בצידה?

שנית, המשמעות  של הניסוי היא מתן הבחירה בידיו של הקשיש הזכאי לגמלה – האם לקבל אליו את הכסף ישירות, או לפנות לחברה של כוח אדם שתבצע עבורו את תהליך ההעסקה. בכדי להבטיח כי אכן יקבל הקשיש את הטיפול הסיעודי לו הוא זקוק, הסייגים לניסוי הם שניים:

• את הגמלה יקבל רק מי שכבר מקבל טיפול סיעודי על ידי מטפל חיצוני (שאינו בן משפחתו של הזכאי).
• הזכאות לתשלום הישיר תינתן רק למי שזכאי לגמלת סיעוד מלאה.

המתנגדים להצעת החוק

במהלך השלבים שהובילו לאישור המיוחל של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת, היו לה להצעה מתנגדים גדולים. ניתן רק לנחש מי…

חברות הסיעוד הפעילו לחץ ציבורי, אשר טען באיומים כי הניסוי לא ייטיב את המצב הנתון, כי אם יחריף אותו ויוביל למצב שבו משפחות הזכאים לגמלה בעצם ישלשלו את הכספים ישירות לכיסם הפרטי וימנעו מהזכאי לגמלה את שירותי הסיעוד להם הוא זקוק.

חברות הסיעוד והמרכז לשלטון מקומי הפעילו יחדיו לחצים על חברי כנסת שונים, אשר חברים בוועדת העבודה והרווחה, להביע התנגדות להצעת החוק. הם רמזו כי אותה וועדה מזניחה את האינטרסים של הקשישים הסיעודיים, וכי הרחבת הניסוי והרעיון בכלל יפגעו בכל הליכי הביקורת של המוסד לביטוח לאומי ותחום הסיעוד לקשישים. יצויין כי אין מדובר בטענה רציונלית, שכן הכספים יהיו באחריות הוועדות המקומיות של כל רשות עירונית והן שיחליטו האם יקבל הקשיש את הגמלה בכסף או בשעת סיעוד ויהיו ערים לכל חשש שבו תיקח המשפחה את הכסף אליה.

1. רשימת תכונות – ערכו רשימה של התכונות החשובות לכם במטפלת וכן על כאלה שלא תוכלו לוותר. הרשימה צריכה לכלול מספר רב של תכונות כגון: תכונות אופי, גיל, ניסיון, מצב משפחתי, איזור מגורים, האם מעשנת, האם מבשלת ועוד.

2. חיפוש – אין ספק שעדיף לפנות למטפלות עליהן ממליצים חברים או משפחה. ספרו למכריכם כי אתם מחפשים מטפלת לצורכי סיעוד, אולם אם לא תקבלו המלצות תוכל לפרסם על גבי שילוט ברחובות (בשכונות ותיקות בהן ריבוי מטפלות פוטנציאליות ותיקות או בשכונות צעירות הרוויות מטפלות אשר מטפלות בילדי השכונה), באמצעות אתרי האינטרנט או באמצעות מודעות עיתון. פרסום המוני כרוך בפניות מרובות ולווא דווקא רלוונטיות, לכן מומלץ לנסח מודעת דרושים מפורטת עם הדרישות העיקריות מהמטפלת. פתרון נוסף הוא חיפוש בסוכנות מטפלות או חברות סיעוד אשר מבצעות את תהליך המיון בעצמן, אך הדבר כרוך בתשלום והחברה אינה יכולה להבטיח שהמטפלת אכן תהיה טובה.

3. בקשת המלצות – ראשית כל, כאשר המטפלת הפונה אלינו עונה על הקריטריונים הראשוניים שהצבנו, נבקש ממנה לדבר עם ממליצים, טרם ההיכרות עימה. בראיון חשוב לברר מה היו טיב היחסים בין המטפלת למעסיקיה, מדוע סיימה המטפלת את תפקידה, מהן תכונותיה הטובות ומהם מגרעותיה, האם ההורים היו מרוצים מעבודתה, על מה הקפידה המטפלת וכו’. יש לקחת בחשבון כי ההמלצות הינם רק הכנה לראיון עצמו וכדאי לקחת אותם בעירבון מוגבל לטוב ולרע.

4. עריכת ראיון – חשוב שלא לוותר על ראיון אישי למטפלת טרם העסקת. אל הראיון כדאי להגיע מוכנים עם שאלות המדברות על נושאים העקרוניים לכם כהורים. חשוב ששני בני הזוג יהיו נוכחים כדי לקבל שתי חוות דעת במקביל. את הראיון כדאי לערוך בביתכם באופן שאינו פורמאלי מדי אולם חשוב להקפיד לברר את הפרטים הבאים:

א. קורות חייה עד כה.

ב. מדוע היא בחרה להיות מטפלת.

ג. מדוע היא הפסיקה את עבודתה הקודמת כמטפלת.

ד. מהן תכונותיה הטובות ומהן תכונותיה השליליות.

ה. האם תהיה מוכנה להישאר שעות נוספות כשתצטרך.

ו. מהם המטלות בבית שהיא מבצעת מתוקף תפקידה.

ז. מהו אורך התקופה בה היא מתחייבת לעבוד.

ח. הציגו בפניה סיטואציות שונות ובקשו לדעת כיצד היא הייתה נוהגת בהן (פציעת הילד, מחלת הילד, הילד מסרב לאכול וכו’).

מעבר לתשובותיה, חשוב לשים לב לשפת הגוף של המטפלת, האם היא משדרת אמינות, חום, אכפתיות וכו’. בנוסף התייחסו להופעה שלה וכן לכושר הביטוי שלה. בתום הראיון אל תבטיחו לה את העסקתה, שקלו את האפשרות למשך יום-יומיים.

5. תחילת העבודה – לפני תחילת העבודה כדאי לערוך מפגש בין המטפלת לילד ולבדוק את תגובתו. טרם העבודה יש לספר למטפלת על אופיו של הילד, על הרגליו (אכילה, שינה, משחק) ועל סדר יומו, הראו לה את המוקדים החשובים בבית (ארון תרופות, ארון חשמל וכו’), השאירו רשימת מספרי טלפון בהם ניתן יהיה להשיגכם וכן טלפונים של קרובים אחרים.

במידה והינכם מבחינים כי לאחר תקופה של שבוע-שבועיים ילדכם לא מסתגל למטפלת, מביע חוסר רצון להישאר עימה או לחילופין היא משאירה רושם לא טוב, תוכלו לשוחח איתה על הנושא ובמידת הצורך להתחיל בחיפוש אחר מטפלת אחרת.

עבור מי  שמכיר אדם הנמצא במצב סיעודי, קשיש או חולה במחלה קשה, והוא אחד האחראיים לטיפול בו – חיפוש חברת סיעוד הוא מושג מוכר. זוהי הכתובת לקבלת סיעוד לקשישים וסיעוד לנכים.

בשנים האחרונות חברות הסיעוד מופיעות כמו פטריות אחרי הגשם וקשה להבחין האם מדובר בחברה מקצועית או שמדובר בחברה קיקיונית הפועלת ללא רישיון. על מנת להימנע מתקריות לא נעימות למטופל ומשפחתו, חשוב להבין כיצד פועלת חברת סיעוד המורשה במסגרת החוק.

מיון והכשרת עובדים

חברת הסיעוד עוסקת במיון והשמת העובדים הזרים המגיעים אליה בהתאם לכישוריהם והתאמתם למטופלים השונים. כמו כן החברה מעבירה את העובדים הדרכות והכשרות טרם העסקתם לטיפול סיעודי בבית הלקוח וכן הדרכות נוספות בהתאם לצרכי כל מטופל בו הם מטפלים.

העסקת עובדים

עובדים זרים בתחום הסיעוד חייבים להיות רשומים בחברת סיעוד פרטית, שיש לה רישיון לפעול בתחום הסיעוד. החברה אחראית על הכנת חוזה למטופל ולעובד הזר. החוזה יהיה באישור עורך דין ויתאם לדיני העבודה בארץ. חשוב להקפיד כי לעובד הזר יש חוזה, מכיוון שהוא מעיד על כך שהוא רשום כחוק.  החברה מחויבת לדווח על העובדים הזרים המועסקים אצלה לרשות ההגירה במשרד הפנים ולקבל ממנה אישור העסקה.

דאגה סוציאלית לעובד הזר

החברה תסייע להסדיר את תשלומי הביטוח הרפואי והלאומי עבור העובד הזר וכן תסייע במקרה של תביעה של אחד הגופים. בנוסף תעמוד החברה אל מול חברת הביטוח והגופים האזרחיים במקרה בו העובד חלה. במידה והעובד הזר נפטר, צריכה לדאוג החברה לדווח לרשות ההגירה וכן לשגרירות ארצו. החברה תהיה אחראית על כל הסידורים לאחר מות העובד. במקרה בו המטופל מעוניין להחליף עובד או העובד מעוניין להפסיק את עבודתו, החברה תמצא לעובד מקום עבודה חלופי.

סיוע למטופל

החברה תסייע למטופל להגיש בקשה ל”היתר העסקת עובד זר בתחום הסיעוד” וכן תסייע בהארכת תוקף ההיתרים, אם צריך.

בקרה על העובדים הזרים

החברה מחויבת לספק ביקורים של עובדים סוציאלים בבית המטופל, על מנת לעמוד על צרכיו ולהתאים לו מטפל מתאים. העובד הסוציאלי יפקח על עבודת המטפל באמצעות שיחות עם העובד וביקורים בבית המטופל. הביקורים יתקיימו בתדירות של לפחות פעם בשלושה חודשים. בתום כל ביקור יוכן דוח המסכם את המצב אשר יתוייק בתיק המטופל. העובד הסוציאלי מחויב לדווח במקרה של חשש לאלימות, הטרדה מינית וכו’.

רווח חברת הסיעוד

חברת הסיעוד אינה גובה מחיר על עצם הרישום אליה, אך היא גובה עבור שירותים שהיא מספקת, כגון: ביקורים של עובד סוציאלי בבית המטופל, סיוע בהעסקת עובדים זרים, הארכת אשרות שהייה וכו’.
כמו כן, במידה והמטופל מעוניין להחליף עובד, רשאית החברה לגבות דמי טיפול, להם סכום מקסימלי על פי חוק.

בנוסף, החברה מרוויחה עבור דמי התיווך שהיא מקבלת מחברות כח אדם זרות. חברות כח האדם דורשות דמי תיווך גבוהים מהעובדים הזרים בבואם להירשם וסכומים אלה מחולקים בין החברות בארץ לאלה בחו”ל.

בחירה בחברת סיעוד

בתום בחינת הסעיפים שלעיל, ניתן לראות כיצד חברת סעוד צריכה לעבוד. בנוסף חשוב להתרשם מרצינות החברה ומהיחס שהיא נותנת לכם ולעובדיה.

כדאי לעבוד עם חברה שמספקת מגוון רחב של מטפלים: ישראלים ודוברי שפות ממדינות מגוונות בעולם. בצורה כזו ניתן יהיה לבצע התאמת מטפל סיעודי למטופל בצורה אופטימאלית. התאמה כזו חשובה לשביעות רצון המטופל ולשקט הנפשי שלכם.

חשוב לזכור כי גם אם העובד שקיבל המטופל דרך חוק הסיעוד של ביטוח לאומי שייך לחברת סיעוד מסוימת, אין זה אומר שהינכם מחויבים לעבוד עם אותה החברה גם בהקשר של העסקת עובד זר.

אדם מוגדר כנכה צה”ל כאשר הוא עונה על אחד מהתנאים הבאים:

1. אדם שבעת פגיעה בגופו שירת שירות צבאי בצה”ל, כחייל סדיר, קבע או מילואים. כמו כן מי ששירת במשטרה, בשב”כ, במוסד או השב”ס. כמו כן, מי שנפגע עקב שירותו הצבאי.

2. אדם אשר נתגלתה בגופו מחלה שנגרמה במהלך שירותו הצבאי או בעקבותיו.

3. אדם אשר נפגע בעת חופשה אשר אושרה על ידי מפקדיו, שלא בעת מילוי תפקידו, ואחוזי נכותו, כפי שנקבעו על ידי ועדה רפואית, עולים על 20%.

תביעת תגמולים

לצורך זכאות תגמולים עקב הפגיעה בעת השירות יש להגיש תביעת תגמולים למשרד הביטחון, על פי השלבים הנ”ל:

1. את התביעה מגישים על טופס “בקשה להכרת זכויות”, כאשר ישנם שני סוגי טפסים: האחד עבור חבלות והשני עבור מחלות. במקרה של חבלה ומחלה, יש להגיש את שני הטפסים.
בטופס יש לפרט את סוג הפגיעה, היכן ומתי התרחשה וכן מהם נזקי הגוף שנגרמו בעקבותיה. יש לצרף לטופס מסמכים רפואיים הקשורים לפגיעה וכן דו”ח תאונה במידה וקיים.

2. את טופס התביעה יש להגיש לקצין התגמולים תוך שלוש שנים ממועד השחרור. על פגיעות מסוג זה חלה התיישנות ולכן כדאי להגיש תביעה זו בהקדם. בחבלות אשר תועדו בדו”חות שונים, מחלות נפש ומחלות קשות תקופת ההתיישנות מוארכת.

3. לאחר הגשת הטופס נעשה בירור אצל קצין התגמולים לגבי נסיבות הפגיעה, לרב יוזמן הנפגע לוועדה רפואית לצורך קביעת נכותו. לבסוף נשלחת תשובה בדואר לגבי הכרת הנפגע כנכה צה”ל.

הכרה כנכה צה”ל

אחוזי הנכות נקבעים על פי תקנות חוק הנכים:

• נכות שקטנה מ10%, לא תזכה את הנפגע בתשלום.
• נכות בשיעור 10%-19% תזכה את הנפגע במענק חד פעמי, התלוי בשיעור הנכות.
• נכות בשיעור 20% ויותר תזכה את הנפגע בקצבה חודשית.

אי הכרה כנכה צה”ל

ניתן לערער על החלטה בפני ועדת ערער בבית משפט השלום. במידה וועדה זו קובעת כי נמצא קשר בין השירות לבין הפגיעה, יוזמן המערער לועדה הרפואית לצורך קביעת אחוזי נכות.

במידה ומתקבלת החלטה שלא להכיר בנפגע כנכה צה”ל גם בועדת הערער, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

נכה צה”ל – נכות קשה

נכה צה”ל אשר אחוזי הנכות שלו עולים על 50% זכאי לסיוע משמעותי ברכישת רכב, קבלת טיפולים רפואיים, ציוד עזר רפואי, שירותי ליווי ושירותי סיעוד, תרופות ודמי הבראה.

נכה קשה, המוגדר כבעל שיתוק מלא בפל גוף תחתון, קטיעת 2 גפיים לפחות או עיוורון, זכאי לתוספת של 40% על התגמול שקיבל.

סיעוד נכה צה”ל

נכה צה”ל זכאי על פי חוק לליווי על ידי מטפלים ישראלים (מט”בים) במימון משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי וזאת בהתאם להיקף השעות הנקבע על יד הוועדה הרפואית. בנוסף תתאפשר העסקת עובדים זרים במידה ומספר שעות הסיעוד ליום עולות על 17.

נכה צה”ל שמטופל בגין סיעוד במוסד לביטוח לאומי זכאי לבקש היתר העסקת עובד זר, גם אם לא ניתנה לו זכאות לשעות ליווי על ידי משרד הביטחון.

עזרה סיעודית תוענק באמצעות חברת סיעוד אשר נמצאת במעמד “ספק מוכר” של משרד הביטחון, באמצעותה מספק אגף השיקום במשרד הביטחון טיפול סיעודי לאוכלוסיית הזכאים.

הסיוע הסיעודי כולל מתן מלווים לסיעוד לנכים קשים בביצוע פעולות יומיומיות, מתן שירותים רפואיים בידי אנשי רפואה מוסמכים בבית הנכה, כגון: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד, מתן חונכים לנכי צה”ל אשר סובלים מפגיעות נפשיות  או פגיעות ראש לצורך עזרה ותמיכה בצרכים חברתיים ותפקודיים.

סיוע מורחב יותר – של העסקת מטפלת סיעודית בבית המטופל, למשך 24 שעות ביממה – מתקבל לפי תנאי זכאות של הגעת המטופל לגיל פרישה וכן ממצאים מתאימים של מבחן תלות – ADL.

העסקת מטפל/ת סיעודי/ת

כאשר בוחרים מטפל או מטפלת סיעודית, ישראליים או עובדים זרים, יש לקחת בחשבון שהמטפל/מטפלת ישהו פרקי זמן ארוכים עם הקשיש או אף יעברו להתגורר בדרך קבע עימו.

מטפל כזה יהפוך להיות חלק מרכזי בחייו של הקשיש, כמעט כמו קרוב משפחה ועל כן הבחירה של מטפל כזה היא מורכבת וכלל לא פשוטה.

כאמור, קיימות 2 אופציות להעסקת מטפל:

מטפלת ישראלית (מט”בית) – היתרון בהעסקת מטפל או מטפלת ישראליים הוא היעדר סיבוכים בירוקרטיים בעת תהליך ההעסקה וקלות השהות עימם (שפה משותפת, העדר פערי תרבות משמעותיים).
החיסרון בהעסקתם הוא, אם להשוות לעובדים זרים, העלות הגבוהה.

עובדים זרים – ניתן לקבל עובדים שכבר שוהים בארץ או כאלה שמגיעים מחו”ל במיוחד עבור המטופל. עובדים ששוהים בארץ הם לרב בעלי המלצות או שניתן לראיינם לפני הקבלה לעבודה ובנוסף, הם עברו כבר את כל התהליך הביורוקרטי הכרוך בהגעתם ארצה ובאישורים להעסקה.
כאשר מדובר במטפלים שמגיעים מחו”ל, לא ניתן לדעת במי מדובר, אולם האפשרויות רחבות יותר וניתן לבקש מטפל דובר שפה ספציפית, גם אם מטפל כזה לא נמצא בארץ.
שכר העובדים הזרים נמוך משמעותית מזה של עובד סיעודי ישראלי. מעבר לכך, העובדים הזרים בדרך כלל יבצעו את כל העבודות הנדרשות ללא היסוס, לעומת עובדים ישראלים שהם בעלי הסתייגויות שונות.

כיצד בוחרים מטפל?

חשוב מאוד להכיר את צרכיו של הקשיש על מנת להתאים לו מטפל נכון, מאחר ומדובר בהתאמה בין בני אדם שונים קשה מאוד לקבל החלטה גורפת אך חשוב מאוד להתחשב בפרמטרים הבאים:

שפה – זהו קרטריון חשוב ובסיסי מאוד. התקשורת עם הקשיש חשובה מאוד וחשוב להתאים מטפל אשר יוכל לעשות זאת באופן שוטף יחסי. בודקים האם המטפל דובר עברית (כאלו שכבר שוהים בארץ ורכשו את בסיס השפה) או שהוא דובר שפה זרה נוספת, אותה דובר הקשיש.
כמובן שנשאף לעובד אשר העברית שלו כמה שיותר טובה.

נתוני המטפל – גיל המטפל/ת וכן החוסן הפיסי שלו קשורים ישירות למתן הסיוע שיוכל לספק לקשיש בהתאם לצרכיו. חשוב לבחור מטפל שאינו מבוגר או חלש מדי על מנת שיוכל לבצע מטלות פיזיות, אך גם שאינו צעיר מדי על מנת שיהיה בעל ניסיון ויוכל להבין את המצב בו הקשיש נמצא ולנהוג אליו בכבוד.

קורות חיים והמלצות - ברוב המקרים עדיף לשכור שירותים של מטפל בעל ניסיון קודם – בסיעוד בסיסי וכן במתן טיפולים רפואיים בסיסיים, כמו מתן זריקות, טיפול בפצע לחץ וכדומה. בנוסף, רצוי שהוא יהיה בעל הכשרה סיעודית מסודרת.
ניתן ואף רצוי לבקש חוות דעת של מעסיקים קודמים על מנת ללמוד על ההתנהלות והמקצועיות של המטפל.

התרשמות אישית – מומלץ שכמה מבני המשפחה יערכו פגישות מספר עם המטפלת הפוטנציאלית. המטרה היא לתת הזדמנות להתרשם ממנה באופן אישי ולהגיע להחלטה סופית על סמך התרשמות זו ואינטואיציה ראשונית.

כיצד מעסיקים מטפלת זרה?

לצורך העסקת עובד זר יש לבצע את השלבים הבאים:

1. הגשת בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי

2. לאחר קבלת הגמלה, יש לפנות לקבלת בקשת היתר להעסקת עובד זר מיחידת הסמך במשרד התמ”ת.

3. לאחר קבלת האישור יש לחבור לחברת השמה לעובדים זרים ולבחור את המטפל המתאים ביותר עבור הקשיש.

4. במידה והמטפל הזר שוהה בחו”ל, יש להגיע למשרד הפנים על מנת להזמין את המטפל הזר. משרד הפנים שולח את המסמכים לשגרירות בארץ ממנה מגיע המטפל.

5. המטפל הזר אוסף את המסמכים מהשגרירות ובאחריות חברת ההשמה לקנות לו כרטיס טיסה לישראל.

6. המטפל מגיע לארץ ובחברת ההשמה מלמדים אותו על תנאי העסקתו, מסגרת העבודה והפעולות הנדרשות ממנו.

7. זכאי גמלת סעד יכולים לקבל החזר כספי, כאשר העובד הזר ירשם בחברת הסיעוד.