דיור מוגן

זוהי מסגרת מגורים המיועדת לקשישים עצמאיים אשר מתפקדים בכוחות עצמם ומסוגלים לדאוג לצורכיהם, אולם מעדיפים להתגורר במסגרת מסודרת על פני מגורים בביתם הפרטי. מסגרת דיור מוגן מעניקה סביבה המתאימה לצרכי הקשיש מבחינת גיל, חברה, שירותים רפואיים ושירותים סוציאליים. לדיור המוגן שני פנים האחד הוא אנטומיה מוחלטת של הקשיש והשני הוא מתן מענה מלא לצרכיו.

כאשר הקשיש בוחר להתגורר בדיור מוגן, הוא יכול לבחון את זכאות לטיפול סיעודי במידה והוא זקוק לו מתוקף “חוק סיעוד“. החוק מופעל מטעם במוסד לביטוח לאומי ומטרתו לאפשר לקשישים להתגורר בסביבה טבעית ובאופן עצמאי ככל האפשר. מצד אחד הקשיש מנהל אורח חיים עצמאי, אך מצד שני החוק מעניק לו מטפל אשר מסייע לו בביצוע פעולות היומיום ואחזקת משק הבית במידת הצורך.

הזכאות לגמלת הסיעוד ניתנת לתושבי ישראל אחרי גיל הפרישה אשר מתגוררים בביתם או בדיור מוגן בלבד ועומדים בקריטריונים של מבחני תלות וכן עמידה בתנאי הכנסה חודשיים. היקף הגמלה משתנה בהתאם למצב התלות של הקשיש בסיוע חיצוני ונע בין 5 שעות ל-22 שעות שבועיות. שירותי הסיעוד כוללים סיוע בביצוע פעולות כגון: אכילה, רחצה, הבאת תרופות, ליווי לרופא, ניקיון משק הבית, ביצוע קניות, בישול ועוד.

לצורך קבלת גמלת הסיעוד יש לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהציג מסמכים מתאימים.

בית אבות

זוהי מסגרת מגורים המעניקה שירותי סיעוד ושירותים רפואיים צמודים על פי צרכיו המשתנים של כל קשיש ובהתאם למצבו התפקודי. קיימים מספר בתי אבות שההבדל ביניהם הוא האוכלוסייה השוהה: עצמאיים, סיעודיים, חולים, תשושי נפש וכו’. אולם בכל בתי האבות יש השגחה וסיוע לשוהים בו לביצוע פעולות היומיום וטיפוח סביבת מגוריהם.

בבית האבות מסופקים שירותי סיעוד ושירותים רפואיים לאורך היממה כולה ועל כן העסקה של מטפל סיעודי אינה הכרחית במקרה כזה. למעשה בית האבות הוא זה שמספק את כל שירותי הסיעוד להם זקוק הקשיש. השהות בבתי האבות אינה כלולה בסל הבריאות, אבל המדינה מעניקה סיוע כספי לזכאים במסגרת מתן “קוד גריאטרי”. זהו מסמך המאפשר מימון חלקי או מלא עבור שהייה בבית האבות. הקוד מוענק בהתאם למצב הרפואי והכלכלי של הקשיש וכן בהתחשב בגובה התקציב אותו מאשרת הממשלה לנושא באותה השנה.

כמו כן יש לקחת בחשבון כי הכניסה אל בית האבות היא על בסיס מקום פנוי ולעיתים הטיפול בנושא לוקח מספר חודשים, גם אם הקוד אושר.

על פי כללי ביטוח לאומי לא ניתן לקבל גמלת סיעוד למי שנמצא בבית אבות.

בבית דיור מוגן, במידת הצורך ניתן להעסיק מטפל זר לטיפול סיעוד לכל שעות היממה. לצורך כך הקשיש צריך לעבור מבחני תלות ולהימצא כנזקק לסיוע בביצוע פעולות היום יום. את הבקשה יש להגיש למשרד התמ”ת לקבלת היתר להעסקת עובד זר. לאחר מכן יש למצוא מטפל זר באמצעות חברת השמה למטפלים סיעודיים זרים. במידה והמטפל שוהה בחו”ל, יש להזמינו לארץ באמצעות משרד הפנים. המטפל מגיע מחו”ל ומועסק על ידי חברת ההשמה. חשוב לבחור מטפל אשר יש לו לשון משותפת עם הקשיש, שהוא בעל נתונים מתאמים (גיל, יכולת פיזית, ניסיון) וכן מומלץ לבחור במטפל בעל המלצות.

הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו. גורמים שונים במוסד לביטוח לאומי מברכים על היוזמה וטוענים כי הניסוי עבר בהצלחה ויש להופכו לנוהל חדש, שכן אין הכרח בהעסקת גורם מתווך בין צורך השירות ובין נותנו, אשר גם על הדרך יגזור קופון משל עצמו.

הצעת החוק לרפורמה בסיעוד

מה אומרת הצעת החוק?
בעצם מציעה הצעת החוק כי אותו ניסוי יורחב – הוא ייארך עוד שנה והוא יקיף יותר אזורים בארץ. עד כה בוצע הניסוי בערים אשקלון, רמת גן, בני ברק ונהריה ומעתה הוא יכלול 9 אזורים.

המשמעות של הניסוי היא ראשית, העברת גמלת הסיעוד ישירות למי שזכאי לה, ככל התשלומים והגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. רק בשביל לסבר את האוזן – הביטוח הלאומי משלם לקבלניות הסיעוד 40 ₪ לכל שעת סיעוד, אשר בדרכם הופכים לשכר זעום של 21.5 ₪ למטפלת הסיעודית בפועל, אשר עוסקת בעבודה פיזית תובענית ואינטנסיבית. וכי מדוע ששכרה לא יהיה בצידה?

שנית, המשמעות  של הניסוי היא מתן הבחירה בידיו של הקשיש הזכאי לגמלה – האם לקבל אליו את הכסף ישירות, או לפנות לחברה של כוח אדם שתבצע עבורו את תהליך ההעסקה. בכדי להבטיח כי אכן יקבל הקשיש את הטיפול הסיעודי לו הוא זקוק, הסייגים לניסוי הם שניים:

• את הגמלה יקבל רק מי שכבר מקבל טיפול סיעודי על ידי מטפל חיצוני (שאינו בן משפחתו של הזכאי).
• הזכאות לתשלום הישיר תינתן רק למי שזכאי לגמלת סיעוד מלאה.

המתנגדים להצעת החוק

במהלך השלבים שהובילו לאישור המיוחל של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת, היו לה להצעה מתנגדים גדולים. ניתן רק לנחש מי…

חברות הסיעוד הפעילו לחץ ציבורי, אשר טען באיומים כי הניסוי לא ייטיב את המצב הנתון, כי אם יחריף אותו ויוביל למצב שבו משפחות הזכאים לגמלה בעצם ישלשלו את הכספים ישירות לכיסם הפרטי וימנעו מהזכאי לגמלה את שירותי הסיעוד להם הוא זקוק.

חברות הסיעוד והמרכז לשלטון מקומי הפעילו יחדיו לחצים על חברי כנסת שונים, אשר חברים בוועדת העבודה והרווחה, להביע התנגדות להצעת החוק. הם רמזו כי אותה וועדה מזניחה את האינטרסים של הקשישים הסיעודיים, וכי הרחבת הניסוי והרעיון בכלל יפגעו בכל הליכי הביקורת של המוסד לביטוח לאומי ותחום הסיעוד לקשישים. יצויין כי אין מדובר בטענה רציונלית, שכן הכספים יהיו באחריות הוועדות המקומיות של כל רשות עירונית והן שיחליטו האם יקבל הקשיש את הגמלה בכסף או בשעת סיעוד ויהיו ערים לכל חשש שבו תיקח המשפחה את הכסף אליה.

1. רשימת תכונות – ערכו רשימה של התכונות החשובות לכם במטפלת וכן על כאלה שלא תוכלו לוותר. הרשימה צריכה לכלול מספר רב של תכונות כגון: תכונות אופי, גיל, ניסיון, מצב משפחתי, איזור מגורים, האם מעשנת, האם מבשלת ועוד.

2. חיפוש – אין ספק שעדיף לפנות למטפלות עליהן ממליצים חברים או משפחה. ספרו למכריכם כי אתם מחפשים מטפלת לצורכי סיעוד, אולם אם לא תקבלו המלצות תוכל לפרסם על גבי שילוט ברחובות (בשכונות ותיקות בהן ריבוי מטפלות פוטנציאליות ותיקות או בשכונות צעירות הרוויות מטפלות אשר מטפלות בילדי השכונה), באמצעות אתרי האינטרנט או באמצעות מודעות עיתון. פרסום המוני כרוך בפניות מרובות ולווא דווקא רלוונטיות, לכן מומלץ לנסח מודעת דרושים מפורטת עם הדרישות העיקריות מהמטפלת. פתרון נוסף הוא חיפוש בסוכנות מטפלות או חברות סיעוד אשר מבצעות את תהליך המיון בעצמן, אך הדבר כרוך בתשלום והחברה אינה יכולה להבטיח שהמטפלת אכן תהיה טובה.

3. בקשת המלצות – ראשית כל, כאשר המטפלת הפונה אלינו עונה על הקריטריונים הראשוניים שהצבנו, נבקש ממנה לדבר עם ממליצים, טרם ההיכרות עימה. בראיון חשוב לברר מה היו טיב היחסים בין המטפלת למעסיקיה, מדוע סיימה המטפלת את תפקידה, מהן תכונותיה הטובות ומהם מגרעותיה, האם ההורים היו מרוצים מעבודתה, על מה הקפידה המטפלת וכו’. יש לקחת בחשבון כי ההמלצות הינם רק הכנה לראיון עצמו וכדאי לקחת אותם בעירבון מוגבל לטוב ולרע.

4. עריכת ראיון – חשוב שלא לוותר על ראיון אישי למטפלת טרם העסקת. אל הראיון כדאי להגיע מוכנים עם שאלות המדברות על נושאים העקרוניים לכם כהורים. חשוב ששני בני הזוג יהיו נוכחים כדי לקבל שתי חוות דעת במקביל. את הראיון כדאי לערוך בביתכם באופן שאינו פורמאלי מדי אולם חשוב להקפיד לברר את הפרטים הבאים:

א. קורות חייה עד כה.

ב. מדוע היא בחרה להיות מטפלת.

ג. מדוע היא הפסיקה את עבודתה הקודמת כמטפלת.

ד. מהן תכונותיה הטובות ומהן תכונותיה השליליות.

ה. האם תהיה מוכנה להישאר שעות נוספות כשתצטרך.

ו. מהם המטלות בבית שהיא מבצעת מתוקף תפקידה.

ז. מהו אורך התקופה בה היא מתחייבת לעבוד.

ח. הציגו בפניה סיטואציות שונות ובקשו לדעת כיצד היא הייתה נוהגת בהן (פציעת הילד, מחלת הילד, הילד מסרב לאכול וכו’).

מעבר לתשובותיה, חשוב לשים לב לשפת הגוף של המטפלת, האם היא משדרת אמינות, חום, אכפתיות וכו’. בנוסף התייחסו להופעה שלה וכן לכושר הביטוי שלה. בתום הראיון אל תבטיחו לה את העסקתה, שקלו את האפשרות למשך יום-יומיים.

5. תחילת העבודה – לפני תחילת העבודה כדאי לערוך מפגש בין המטפלת לילד ולבדוק את תגובתו. טרם העבודה יש לספר למטפלת על אופיו של הילד, על הרגליו (אכילה, שינה, משחק) ועל סדר יומו, הראו לה את המוקדים החשובים בבית (ארון תרופות, ארון חשמל וכו’), השאירו רשימת מספרי טלפון בהם ניתן יהיה להשיגכם וכן טלפונים של קרובים אחרים.

במידה והינכם מבחינים כי לאחר תקופה של שבוע-שבועיים ילדכם לא מסתגל למטפלת, מביע חוסר רצון להישאר עימה או לחילופין היא משאירה רושם לא טוב, תוכלו לשוחח איתה על הנושא ובמידת הצורך להתחיל בחיפוש אחר מטפלת אחרת.

חולה סיעודי

חולה סיעודי מוגדר כמי שסובל מבעיות רפואיות אשר מונעות ממנו לתפקד בחיי היומיום באופן נורמטיבי ועל כן הוא נזקק לסיוע ועזרה בביצוע רוב פעולות היומיום.
בין הפעולות בהן הוא נדרש לעזרה: אכילה, הלבשה, רחצה, טיפול בצרכים, התניידות וכן ביצוע פעולות פשוטות בסביבתו הטבעית.
בשל כך החולה הסיעודי אינו זקוק להשגחה רפואית צמודה מצד רופא או אחות, אך הוא זקוק למטפלת סיעודית או אחות סיעודית, אשר יסייעו בביצוע הפעולות הללו.

יתכן שעד לפני זמן קצר היה החולה הסיעודי עצמאי לחלוטין, אך כתוצאה ממחלה, אשפוז או התדרדרות כלשהי הוא הפך לחולה סיעודי. לרוב, קשה מאוד לבני המשפחה לטפל ולסייע לחולה סיעודי ויש צורך בעזרה מגורם חיצוני, כגון מטפל המטפל בחולה בביתו או מעבר לבית אבות סיעודי.

חולה סיעודי יכול לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי, לצורך קבלת עזרה סיעודית צמודה, וזאת לאחר שהוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כחולה סיעודי על פי קרטריונים מסויימים. כמו כן ניתן לממש פוליסות ביטוח סיעודי מקופת החולים או מחברת הביטוח במידה וקיימת כזו. ללא ביטוח רפואי מתאים, קופות החולים אינן נותנות שירותים לחולים סיעודיים, כיוון שעל פי חוק הן אינן מחויבות לתת שירות שכזה. מימון של מטפל בבית או שהות בבית אבות נעשה באופן עצמאי או באמצעות פנייה למשרד הבריאות.

חולה סיעודי מורכב

כאשר חולה סיעודי נזקק לטיפולים מורכבים יותר כגון: אינפוזיה לזמן ממושך, האכלה באמצעות זונדה, טיפול דיאליזה, טיפול בפצעי לחץ, טיפולים כימוטרפיים ועוד, הוא מכונה חולה סיעודי מורכב. טיפול בחולה סיעודי מורכב מתאפשר רק במחלקות מיוחדות המיועדות לכך בבתי חולים לסיעודיים מורכבים.

מהחולה הסיעודי המורכב נמנעת היכולת לבצע פעולות יומיומיות ללא סיוע בשל בעיות רפואיות קשות כגון: חולים במחלות כליות, חולי סרטן במצב מתקדם, חולי מחלות ריאה כרוניות, בעלי פצעי לחץ עמוקים ועוד. בניגוד לחולה הסיעודי, החולה הסיעודי המורכב נזקק הן להשגחה צמודה והן לטיפול רפואי צמוד בשל חומרת מחלתו ואינטנסיביות הטיפול המיוחד. החולה הסיעודי המורכב נמצא במצב רפואי קשה ונתון בסכנת חיים, על-פי-רוב, ועל כן הוא זקוק לבדיקות וטיפולים רפואיים יומיומיים.

אשפוזו של החולה הסיעודי המורכב הינו באחריות קופת החולים, לעומת החולה הסיעודי. האשפוז כרוך בהשתתפות עצמית של כ-100 שקלים ליום אשפוז כאשר בעלי ביטוח מקבלים הנחות בתשלום זה.

כיצד מוגדר חולה כחולה סיעודי מורכב?

ההגדרה מתבצעת על ידי הצוות הרפואי בבית החולים בו מאושפז החולה. לצורך ההגדרה החולה יזדקק הן לעזרה בתפקודו היומיומי והן בהשגחה רפואית עקב מצב רפואי מורכב כגון: הנשמה, טיפולים בפצעי לחץ, טיפול דיאליזה ועוד.

המחלקה לסיעודיים מורכבים

לעיתים החולה אינו נזקק לאישפוז, אך הוא נמצא במצב רגיש ונדרשת השגחה רפואית צמודה. במצב זה ניתן לשכנו במוסד בו קיימת מחלקה לסיעוד מורכב. במחלקות כאלה החולה מקבל עזרה סיעודית בפעולות היומיום והן את ההשגחה הרפואית הצמודה בידי צוות רפואי, להן הוא נזקק.

לרוב ימומן הטיפול במחלקה הסיעודית על ידי קופות החולים, אולם ניתן להתאשפז במחלקה באופן פרטי, באם הדבר לא מאושר על ידי קופות החולים.

חשוב לציין כי בשל הצורך בהשגחה רפואית צמודה, מוסדות כגון דיור מוגן או בית אבות הם אינם מוסדות המתאימים למצבם של החולים הסיעודיים המורכבים.

תנאי האשפוז

חשוב לשים לב לתנאי האשפוז במחלקה הסיעודית המורכבת:

המחלקה צריכה להכיל ציוד ומכשור רפואי מתקדם בתחום. תנאי הסניטציה והניקיון חייבים להיות גבוהים ומוקפדים, כך שבכל חדר ישהו מקסימום של שלושה חולים ולכל חדר יהיו צמודים שירותים ומקלחת.

חשוב להקפיד שלמטופלים אכן תהיה השגחה צמודה של צוות רפואי וכן של צוות סיעודי מקצועי המתמחה במתן טיפול סיעודי מורכב, אך לא פחות חשוב מכך, שהצוות יהיה אנושי וחם.

עבור מי  שמכיר אדם הנמצא במצב סיעודי, קשיש או חולה במחלה קשה, והוא אחד האחראיים לטיפול בו – חיפוש חברת סיעוד הוא מושג מוכר. זוהי הכתובת לקבלת סיעוד לקשישים וסיעוד לנכים.

בשנים האחרונות חברות הסיעוד מופיעות כמו פטריות אחרי הגשם וקשה להבחין האם מדובר בחברה מקצועית או שמדובר בחברה קיקיונית הפועלת ללא רישיון. על מנת להימנע מתקריות לא נעימות למטופל ומשפחתו, חשוב להבין כיצד פועלת חברת סיעוד המורשה במסגרת החוק.

מיון והכשרת עובדים

חברת הסיעוד עוסקת במיון והשמת העובדים הזרים המגיעים אליה בהתאם לכישוריהם והתאמתם למטופלים השונים. כמו כן החברה מעבירה את העובדים הדרכות והכשרות טרם העסקתם לטיפול סיעודי בבית הלקוח וכן הדרכות נוספות בהתאם לצרכי כל מטופל בו הם מטפלים.

העסקת עובדים

עובדים זרים בתחום הסיעוד חייבים להיות רשומים בחברת סיעוד פרטית, שיש לה רישיון לפעול בתחום הסיעוד. החברה אחראית על הכנת חוזה למטופל ולעובד הזר. החוזה יהיה באישור עורך דין ויתאם לדיני העבודה בארץ. חשוב להקפיד כי לעובד הזר יש חוזה, מכיוון שהוא מעיד על כך שהוא רשום כחוק.  החברה מחויבת לדווח על העובדים הזרים המועסקים אצלה לרשות ההגירה במשרד הפנים ולקבל ממנה אישור העסקה.

דאגה סוציאלית לעובד הזר

החברה תסייע להסדיר את תשלומי הביטוח הרפואי והלאומי עבור העובד הזר וכן תסייע במקרה של תביעה של אחד הגופים. בנוסף תעמוד החברה אל מול חברת הביטוח והגופים האזרחיים במקרה בו העובד חלה. במידה והעובד הזר נפטר, צריכה לדאוג החברה לדווח לרשות ההגירה וכן לשגרירות ארצו. החברה תהיה אחראית על כל הסידורים לאחר מות העובד. במקרה בו המטופל מעוניין להחליף עובד או העובד מעוניין להפסיק את עבודתו, החברה תמצא לעובד מקום עבודה חלופי.

סיוע למטופל

החברה תסייע למטופל להגיש בקשה ל”היתר העסקת עובד זר בתחום הסיעוד” וכן תסייע בהארכת תוקף ההיתרים, אם צריך.

בקרה על העובדים הזרים

החברה מחויבת לספק ביקורים של עובדים סוציאלים בבית המטופל, על מנת לעמוד על צרכיו ולהתאים לו מטפל מתאים. העובד הסוציאלי יפקח על עבודת המטפל באמצעות שיחות עם העובד וביקורים בבית המטופל. הביקורים יתקיימו בתדירות של לפחות פעם בשלושה חודשים. בתום כל ביקור יוכן דוח המסכם את המצב אשר יתוייק בתיק המטופל. העובד הסוציאלי מחויב לדווח במקרה של חשש לאלימות, הטרדה מינית וכו’.

רווח חברת הסיעוד

חברת הסיעוד אינה גובה מחיר על עצם הרישום אליה, אך היא גובה עבור שירותים שהיא מספקת, כגון: ביקורים של עובד סוציאלי בבית המטופל, סיוע בהעסקת עובדים זרים, הארכת אשרות שהייה וכו’.
כמו כן, במידה והמטופל מעוניין להחליף עובד, רשאית החברה לגבות דמי טיפול, להם סכום מקסימלי על פי חוק.

בנוסף, החברה מרוויחה עבור דמי התיווך שהיא מקבלת מחברות כח אדם זרות. חברות כח האדם דורשות דמי תיווך גבוהים מהעובדים הזרים בבואם להירשם וסכומים אלה מחולקים בין החברות בארץ לאלה בחו”ל.

בחירה בחברת סיעוד

בתום בחינת הסעיפים שלעיל, ניתן לראות כיצד חברת סעוד צריכה לעבוד. בנוסף חשוב להתרשם מרצינות החברה ומהיחס שהיא נותנת לכם ולעובדיה.

כדאי לעבוד עם חברה שמספקת מגוון רחב של מטפלים: ישראלים ודוברי שפות ממדינות מגוונות בעולם. בצורה כזו ניתן יהיה לבצע התאמת מטפל סיעודי למטופל בצורה אופטימאלית. התאמה כזו חשובה לשביעות רצון המטופל ולשקט הנפשי שלכם.

חשוב לזכור כי גם אם העובד שקיבל המטופל דרך חוק הסיעוד של ביטוח לאומי שייך לחברת סיעוד מסוימת, אין זה אומר שהינכם מחויבים לעבוד עם אותה החברה גם בהקשר של העסקת עובד זר.

מהם השירותים המוענקים לזכאי גמלת סיעוד?

גמלת סיעוד מיועדת לאנשים אחרי גיל פרישה שמתקשים בביצוע הפעולות היומיומיות בחייהם. גמלה זו מקנה להם סל שירותים, אותם נפרט להלן.

השירות העיקרי והחשוב ביותר הינו טיפול סיעודי – העסקת מטפל צמוד לצורך סיוע בפעולות היומיום הבסיסיות.

סיוע ממטפל

על המטפל מוטלת האחריות בסיוע לביצוע הפעולות היומיומיות במסגרת היקף השעות שאושרו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

המטפל יגיע לביתו של הקשיש ויסייע לו בביצוע הפעולות היומיומיות והחזקת משק הבית שלו. הסיוע כולל:

עזרה ברחצה, הלבשה, אכילה, ליווי לרופא, הבאת תרופות. במסגרת החזקת משק הבית המטפל יסייע בביצוע עבודות הניקיון, הכביסה, קניות וכן בישול. הכל בהתאם לצורכי הקשיש ועל פי ההגדרה של המוסד לביטוח לאומי.

המרת גמלה

כאשר ניתנת הזכאות לגמלה יכול הקשיש להמיר חלק ממנה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול הן סיעוד של מטפל בחלק ממסגרת הזכאות והן שירותים נוספים המוזכרים להלן:

1. ביקור במרכז יום לקשיש – במרכז מבוצעות שלל פעילויות המותאמות במיוחד לקשישים: השירות כולל הסעות מבית הקשיש אל המרכז וחזרה, ארוחות חמות, רחצה, תספורת וטיפולי טיפוח, שירותי כביסה, שירותים מקצועיים של צוות אחיות, עובדים סוציאלים, פזיותרפיה ועוד, ביצוע ריפוי בעיסוק, םעילויות חברתיתות (הרצאות, הופעות וחוגים), ציון חגים וימי הולדת וכן תכוניות מיוחדות כגון גינון, טיפול בחיות מחמד ועוד. מרכז יום לקשיש נועד לספק לקשיש מסגרת חברתית, עניין בחייו ושיפור איכות חייו. במקביל הביקור במרכז מקל על בני המשפחה ו/או המטפלים במתן מסגרת טיפולית למספר שעות בשבוע.
2. שירותי כביסה – שירות איסוף וביצוע כביסה במנות של 5 ק”ג כבסים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבה אש וכו’. קיימים לחצנים הקבועים למקום המגורים או לחצנים אל-חוטיים המאפשרים קריאות מצוקה מכל מקום בו נמצא הקשיש.

4. מוצרי ספיגה – קיימים מספר מקרים בהם הקשיש סובל מחוסר שליטה בצרכיו: בעיה תפקודית הנובעת ממוגבלות בתנועה, איבוד היכולת השכלית לשלוט בצרכים או פגיעה ביכולת התקשורת להבעת הצורך בעשיית צרכים. כמו כן אנשים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים אינם מסוגלים להגיע בכוחות עצמם אל השירותים. בנוסף, יתכן מצב ובו כתוצאה מניתוח, פגיעה במערכת העצבים ותהליכים שונים הקשורים בזיקנה ישנה בעיה בשליטה על הצרכים.  במקרים כאלו ניתן לעשות שימוש במוצרי ספיגה שונים. ניתן להשתמש בחיתולים רב פעמיים המטיבים עם הסביבה ומיאים לחיסכון כספי ניכר, אולם החיתולים החד פעמיים נוחים יותר מבחינת הגיינה וכושר ספיגה.
   מוצרי הספיגה אינם זולים והאפשרות לרכשם במסגרת גמלת הסיעוד, חוסכת כסף רב.

5. השתתפות במימון עובדים זרים – ניתן להעסיק עובד סיעודי קבוע בהתאם לתנאי הזכאות, ולהשתמש בגמלת הסיעוד לצורך מימון חלקי של המטפל. הזכאים למטפל זר צריכים להוכיח במבחני התלות הפיזיים כי הינם זקוקים לעזרה קבועה ומתמדת בביצוע הפעילות היומיומית וכן השגחה של 24 שעות

המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

ההמרה מתבצעת על פי המפתח הבא:

1.       ביקור חד פעמי במרכז יום לקשיש שווה ערך לשעתיים סיעודיות, במקרה של זכאות ב-100% גמלת סיעוד, ושלוש שעות סיעודיות במקרה של 150% גמלה.

2.       שווי מוצרי הספיגה נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.

3.       שווי לחצן מצוקה הינו רבע שעה סיעודית בשבוע.

4.       מנה של 5 ק”ג כביסה שווה לשעה ורבע סיעודיות.

סיוע מורחב יותר – של העסקת מטפלת סיעודית בבית המטופל, למשך 24 שעות ביממה – מתקבל לפי תנאי זכאות של הגעת המטופל לגיל פרישה וכן ממצאים מתאימים של מבחן תלות – ADL.

העסקת מטפל/ת סיעודי/ת

כאשר בוחרים מטפל או מטפלת סיעודית, ישראליים או עובדים זרים, יש לקחת בחשבון שהמטפל/מטפלת ישהו פרקי זמן ארוכים עם הקשיש או אף יעברו להתגורר בדרך קבע עימו.

מטפל כזה יהפוך להיות חלק מרכזי בחייו של הקשיש, כמעט כמו קרוב משפחה ועל כן הבחירה של מטפל כזה היא מורכבת וכלל לא פשוטה.

כאמור, קיימות 2 אופציות להעסקת מטפל:

מטפלת ישראלית (מט”בית) – היתרון בהעסקת מטפל או מטפלת ישראליים הוא היעדר סיבוכים בירוקרטיים בעת תהליך ההעסקה וקלות השהות עימם (שפה משותפת, העדר פערי תרבות משמעותיים).
החיסרון בהעסקתם הוא, אם להשוות לעובדים זרים, העלות הגבוהה.

עובדים זרים – ניתן לקבל עובדים שכבר שוהים בארץ או כאלה שמגיעים מחו”ל במיוחד עבור המטופל. עובדים ששוהים בארץ הם לרב בעלי המלצות או שניתן לראיינם לפני הקבלה לעבודה ובנוסף, הם עברו כבר את כל התהליך הביורוקרטי הכרוך בהגעתם ארצה ובאישורים להעסקה.
כאשר מדובר במטפלים שמגיעים מחו”ל, לא ניתן לדעת במי מדובר, אולם האפשרויות רחבות יותר וניתן לבקש מטפל דובר שפה ספציפית, גם אם מטפל כזה לא נמצא בארץ.
שכר העובדים הזרים נמוך משמעותית מזה של עובד סיעודי ישראלי. מעבר לכך, העובדים הזרים בדרך כלל יבצעו את כל העבודות הנדרשות ללא היסוס, לעומת עובדים ישראלים שהם בעלי הסתייגויות שונות.

כיצד בוחרים מטפל?

חשוב מאוד להכיר את צרכיו של הקשיש על מנת להתאים לו מטפל נכון, מאחר ומדובר בהתאמה בין בני אדם שונים קשה מאוד לקבל החלטה גורפת אך חשוב מאוד להתחשב בפרמטרים הבאים:

שפה – זהו קרטריון חשוב ובסיסי מאוד. התקשורת עם הקשיש חשובה מאוד וחשוב להתאים מטפל אשר יוכל לעשות זאת באופן שוטף יחסי. בודקים האם המטפל דובר עברית (כאלו שכבר שוהים בארץ ורכשו את בסיס השפה) או שהוא דובר שפה זרה נוספת, אותה דובר הקשיש.
כמובן שנשאף לעובד אשר העברית שלו כמה שיותר טובה.

נתוני המטפל – גיל המטפל/ת וכן החוסן הפיסי שלו קשורים ישירות למתן הסיוע שיוכל לספק לקשיש בהתאם לצרכיו. חשוב לבחור מטפל שאינו מבוגר או חלש מדי על מנת שיוכל לבצע מטלות פיזיות, אך גם שאינו צעיר מדי על מנת שיהיה בעל ניסיון ויוכל להבין את המצב בו הקשיש נמצא ולנהוג אליו בכבוד.

קורות חיים והמלצות - ברוב המקרים עדיף לשכור שירותים של מטפל בעל ניסיון קודם – בסיעוד בסיסי וכן במתן טיפולים רפואיים בסיסיים, כמו מתן זריקות, טיפול בפצע לחץ וכדומה. בנוסף, רצוי שהוא יהיה בעל הכשרה סיעודית מסודרת.
ניתן ואף רצוי לבקש חוות דעת של מעסיקים קודמים על מנת ללמוד על ההתנהלות והמקצועיות של המטפל.

התרשמות אישית – מומלץ שכמה מבני המשפחה יערכו פגישות מספר עם המטפלת הפוטנציאלית. המטרה היא לתת הזדמנות להתרשם ממנה באופן אישי ולהגיע להחלטה סופית על סמך התרשמות זו ואינטואיציה ראשונית.

כיצד מעסיקים מטפלת זרה?

לצורך העסקת עובד זר יש לבצע את השלבים הבאים:

1. הגשת בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי

2. לאחר קבלת הגמלה, יש לפנות לקבלת בקשת היתר להעסקת עובד זר מיחידת הסמך במשרד התמ”ת.

3. לאחר קבלת האישור יש לחבור לחברת השמה לעובדים זרים ולבחור את המטפל המתאים ביותר עבור הקשיש.

4. במידה והמטפל הזר שוהה בחו”ל, יש להגיע למשרד הפנים על מנת להזמין את המטפל הזר. משרד הפנים שולח את המסמכים לשגרירות בארץ ממנה מגיע המטפל.

5. המטפל הזר אוסף את המסמכים מהשגרירות ובאחריות חברת ההשמה לקנות לו כרטיס טיסה לישראל.

6. המטפל מגיע לארץ ובחברת ההשמה מלמדים אותו על תנאי העסקתו, מסגרת העבודה והפעולות הנדרשות ממנו.

7. זכאי גמלת סעד יכולים לקבל החזר כספי, כאשר העובד הזר ירשם בחברת הסיעוד.

אין זה מין הנמנע שיום אחד כולנו נזדקן ויותר ויותר נתקשה בתפקוד עצמאי. תהליך ההזדקנות מלווה לצערינו במגוון תופעות לא נעימות כגון: מחלות, תשישות פיזית, תשישות נפשית ועוד. תופעות אלה בדרך כלל דורשות סיעוד.

מי שמצבו מוגדר סיעודי מתקשה לבצע פעולות יומיומיות שונות כגון: תזונה, רחצה, שליטה בסוגרים, קימה, תנועה וכו’. לצורך ביצוע פעולות אלה הוא נזקק לעזרה – טיפול סיעודי – שניתן לקבל במספר דרכים

טיפול סיעודי

• קבלת סיוע ממטפלת סיעודית מתוקף חוק הסיעוד – מטרת חוק סיעוד היא מתן אפשרות לקשישים להתגורר בסביבתם הטבעית ברמת איכות חיים גבוהה ככל האפשר וזאת על ידי מתן סיוע סיעודי על ידי מטפל מטעם חברת השמה המוכרת למוסד לביטוח לאומי, למשך מספר שעות בשבוע, לפי מכסה הנקבעת בכל מקרה לגופו.
  הזכאות לגמלת הסיעוד ניתנת למי שגילו מעל גיל פרישה והוא תושב ישראל, מי שמתגורר באופן עצמאי בביתו או בדיור מוגן, מי שהכנסותיו השונות אינן עוברות את תקרת השכר הממוצעת וכן מי שרמת תפקודו דורשת סיוע.
  היקף הגמלה (100% גמלה שהן 9.75 שעות שבועיות, 150% גמלה שהם 16 שעות שבועיות או 168% גמלה שהם 18 שעות שבועיות) נקבע על פי רמת תלותו של הקשיש בסיוע לצורך ביצוע הפעולות היומיומיות.
  רמת התלות נבחנת על ידי איש מקצוע ונעשית בבית הקשיש. שירותי הסיעוד כוללים סיוע בביצוע פעולות היומיום: אכילה, רחצה, הלבשה, הבאת תרופות וליווי לרופא וכן סיוע במשק הבית: ניקיון, בישולים, קניות ועוד. לצורך קבלת הגמלה יש להגיש טפסים אותם ניתן להשיג במוסד לביטוח לאומי.

• שהייה בבית אבות סיעודי – במידה והקשיש מתקשה לנהל אורח חיים עצמאי בביתו או בדיור מוגן כתוצאה מהתדרדרות בתפקודו, בית אבות סיעודי הוא הפתרון עבורו. בית האבות הסיעודי הינו מוסד המספק שירותי סיעוד ושירותים רפואיים 24 שעות ביממה.
  השהייה בבית אבות סיעודי אינה כלולה בסל הבריאות, אולם ניתן לקבל מהמדינה “קוד גריאטרי”. ה”קוד” הינו מסמך מטעם משרד הבריאות המאפשר מימון חלקי או מלא עבור השהייה. הקוד ניתן על סמך מצבו הבריאותי של הקשיש, מצבם הכלכלי של הקשיש ובני משפחתו ועל סמך מקום פנוי במוסד המוכר על ידי משרד הבריאות.
  את הטפסים ניתן להוריד מאתר משרד הבריאות. מגישי הטפסים יכולים להיות משפחת הקשיש, קופת החולים, בית החולים או שירותי הרווחה. בעת קבלת “קוד”, הקשיש ומשפחתו מחויבים להשתתף במימון חלקי של השהייה. סכום ההשתתפות מתחיל ב-700 ₪. השתתפות המדינה מושפעת מהיתרה התקציבית שיועדה למטרה זו על ידי הממשלה.

• העסקת מטפל זר – קיימת אפשרות להעסיק עובד סיעודי 24 שעות ביממה, כאשר הקשיש הגיע לגיל פרישה ואובחן כמתאים על ידי ביצוע מבחני התלות (ממצאי המבחן מעידים על תלות מלאה).
  תחילה יש להגיש בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי.
  לאחר קבלת האישור, יש לפנות למשרד התמ”ת לקבלת היתר להעסקת עובדים זרים. לאחר מכן יש למצוא מטפל זר מתאים באמצעות חברת השמה.
  במידה והמטפל שוהה בחו”ל, יש צורך להזמין את המטפל לארץ באמצעות משרד הפנים. המטפל יאסוף את ההזמנה בשגרירות ישראל במדינתו וכן את כרטיס הטיסה הניתן לו על ידי חברת ההשמה.
  את המטפל כדאי לבחור על סמך מספר נתונים:

  • שפות בהן המטפל מדבר: עדיפות לדובר עברית

  • נתונים אישיים: גיל, חוסן פיזי בכל הקשור בביצוע מטלות, ניסיון עבר.

  • קורות חיים והמלצות: עדיף לשכור את שירותיו של מטפל בעל ניסיון עבר בטיפול סיעודי, ואף הכשרה מתאימה וכן המלצות ממעסיק קודם או חברת ההשמה

חשוב להדגיש כי במידה ולא נמצאת זכאות לסיוע מהמדינה עבור שירותי סיעוד, יש לבדוק האם קיים ביטוח סיעודי, ביטוח חיים או ביטוח משלים מקופת החולים שיכול לכסות את ההוצאות.

בבואכם לחפש מטפלת סיעודית אמינה ומקצועית ליקירכם עליכם להקפיד על מספר כללים. הכללים נחלקים לאלו המתייחסים לשלבים הראשונים של בחירת המטפלת ולכללים המתייחסים לשלבים המאוחרים יותר, עליהם יש לתת את הדעת.

השלבים הראשוניים בחיפוש והתאמה של מטפל

1. רושם ראשוני - כדאי להיפגש עם המטפלת מספר פעמים על מנת להתרשם ממנה על סמך אינטואיציה ראשונית. כדאי להיעזר בחברי משפחה נוספים על מנת למנוע מצב של רושם מוטעה. טיפול סיעודי דורש את קיומן של מכלול תכונות אישיות וזוהי ההזדמנות לעמוד על טיבן.

2. שפה - תקשורת היא כלי חיוני מאוד בין המטופל למטפל ולכן יש לבחור מטפל שדובר את שפתו של המטופל לפחות ברמה הבסיסית. אחרת, בשלבי ההמשך יתגלו קשיים רבים.

3. גיל  – יש לבחור מטפלת סיעודית שאינה מבוגרת מדי, על מנת שתוכל לשאת בעומס הפיזי של העבודה, אך גם לא מטפלת צעירה מדי על מנת שיהיו לה המחויבות והכח נפשי לטפל במטופל וכן כבוד למצבו.

4. הכשרה מקצועית - יש לברר מראש מה היא ההכשרה של המטפלת. הכשרה סיעודית מקצועית חשובה במיוחד כאשר מדובר בנכים או קשישים בעלי מצב בריאותי מורכב. ודאי במקרים בהם יש לתת טיפול רפואי בסיסי כמו זריקות על בסיס קבוע.

5. וותק – סביר להניח שמטפלת בעלת וותק וניסיון היא מקצועית יותר ובעלת רמת טיפול גבוהה יותר. עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שטיפול הוא מקצוע שוחק ועלול להיגרם מצב בו המטפלת תהיה חסרת סבלנות ומחויבות.

6. המלצות - המלצות קודמות הן כמעט התעודה היחידה של המטפלת להיותה אמינה ומקצועית. מומלץ לבקש כאלו ממעסיקה הקודם או מחברת ההשמה עימה מתקשרים.

7. מצב רפואי - חשוב להקפיד שהמטפלת עברה סדרת בדיקות רפואיות בחברת הסיעוד בה היא מועסקת ושאין היא נושאת איידס, צהבת ושהיא אינה בהריון.

8. תקשורת מטופל-מטפל - יש לבחון את התקשורת הבינאישית בין המטפל למטופל ולבחור במטפלת שתוכל להסתדר עם אופיו של המטופל. ניתן לקיים פגישה מוקדמת ביניהם כדי לבחון האם ישנה כימיה ביניהם.

9. נהלים - כדאי לדאוג להבהרת הנהלים הכרוכים בעבודה טרם תחילת ההעסקה. הנהלים יכללו נושאים כגון: אופי הטיפול, הדרישות היומיומית, אכילה יחדיו, מקום שינה ופרטיות של המטפל וכו’.

השלבים המתקדמים בחיפוש והתאמה של מטפל

יש לבצע בדק בית, לאחר חודשי הטיפול הראשונים, על מנת לוודא שהטיפול מתבצע כשורה:

1. ליווי צמוד - המטפלת צריכה להימצא 24 שעות בבית המטופל ולדאוג לצרכיו באופן אישי. בדקו שאין מצבים בהם המטופל נשאר ללא השגחה צמודה.

2. מתן שירותים - המטפלת צריכה להעניק שירותי סיעוד כגון רחצה, אכילה, עזרה בהליכה לשירותים וכן לדאגה למשק הבית: קניות, בישול וניקיון. שימו לב לקשיש ובדקו האם הוא לבוש באופן נקי ואשר מתאים לעונה הנוכחית, ניקיון והיגיינה של הבית, מצרכים מתאימים במקרר וכו’ ובאופן כללי לוודא כי אין כאן מקרה של הזנחה.

3. יחס חם - בדקו האם המטפלת מעניקה יחס חם ומסור ליקירכם, עד כדי יצירת קשר משפחתי. קרירות ואדישות כלפי הקשיש, או תגובות חסרות סבלנות צריכות להדליק נורה אדומה.

4. שינוי במצב התפקודי – האם קיים שינוי כלשהו במצבו התפקודי או המנטלי של המטופל, האם חלה אצלו הרגשה של בדידות וניתוק? ישנם מקרים של חוסר התאמה בהם ניתן לצפות בבירור בשינוי של ממש במצבו של המטופל – זה המקום להתערב.

במקרים של חוסר התאמה, הפתרונות האפשריים הם:

1. החלפת המטפל לפי מינו - לעיתים מקור הבעיה של חוסר ההתאמה נעוץ במינו של המטפל. במקרים אלו, די בהחלפת המטפל למטפלת או ההפך בכדי לפתור את הבעיה.

2. החלפת המטפל לפי מוצאו - במקרים של תקשורת לקויה, או פערים התנהגותיים קיצוניים מדי בשל הבדלי תרבות ומנטליות, בחירה במטפל ממוצא אחר עשויה לספק את הפיתרון.

3. עירוב בקהילה - בעיות של בדידות וניתוק של הקשיש אינן נובעות בהכרח מחוסר התאמה, אלא בהעדר מסגרת חברתית מתאימה עבורו. גם במצב של פערים בהתאמה וגם במקרים רגילים, לרוב מומלצת התערבות מועדונית, או של מרכזי יום לקשיש בסביבה ואף הגברת תדירות הביקורים בגינה הציבורית הקרובה למקום המגורים.

4. פתרון מוסדי - יתכן והעברה למוסד סיעודי (כמו בית אבות סיעודי, אם מדובר במטופל קשיש) תסייע למטופל הסובל מהידרדרות משמעותית בתפקוד הפיזי והנפשי. לעיתים המטפלת אינה מקצועית דיה על מנת לתת מענה לצרכים הפיזיים והנפשיים של המטופל או שצורכיו הרפואיים מחייבים השגחה רפואית ספציפית וצמודה.

חשוב מאוד לא לשכוח גם את התנאים הסוציאליים של המטפלת, היא זכאית לכל תנאי ההעסקה של עובד סיעודי ישראלי ולכן זכאית ליום מנוחה שבועי, ימי חג וחופשות בתשלום, דמי הבראה ופיצויים. בנוסף חשוב לדאוג למגורים הולמים וכן לביטוח רפואי.