1. רשימת תכונות – ערכו רשימה של התכונות החשובות לכם במטפלת וכן על כאלה שלא תוכלו לוותר. הרשימה צריכה לכלול מספר רב של תכונות כגון: תכונות אופי, גיל, ניסיון, מצב משפחתי, איזור מגורים, האם מעשנת, האם מבשלת ועוד.

2. חיפוש – אין ספק שעדיף לפנות למטפלות עליהן ממליצים חברים או משפחה. ספרו למכריכם כי אתם מחפשים מטפלת לצורכי סיעוד, אולם אם לא תקבלו המלצות תוכל לפרסם על גבי שילוט ברחובות (בשכונות ותיקות בהן ריבוי מטפלות פוטנציאליות ותיקות או בשכונות צעירות הרוויות מטפלות אשר מטפלות בילדי השכונה), באמצעות אתרי האינטרנט או באמצעות מודעות עיתון. פרסום המוני כרוך בפניות מרובות ולווא דווקא רלוונטיות, לכן מומלץ לנסח מודעת דרושים מפורטת עם הדרישות העיקריות מהמטפלת. פתרון נוסף הוא חיפוש בסוכנות מטפלות או חברות סיעוד אשר מבצעות את תהליך המיון בעצמן, אך הדבר כרוך בתשלום והחברה אינה יכולה להבטיח שהמטפלת אכן תהיה טובה.

3. בקשת המלצות – ראשית כל, כאשר המטפלת הפונה אלינו עונה על הקריטריונים הראשוניים שהצבנו, נבקש ממנה לדבר עם ממליצים, טרם ההיכרות עימה. בראיון חשוב לברר מה היו טיב היחסים בין המטפלת למעסיקיה, מדוע סיימה המטפלת את תפקידה, מהן תכונותיה הטובות ומהם מגרעותיה, האם ההורים היו מרוצים מעבודתה, על מה הקפידה המטפלת וכו’. יש לקחת בחשבון כי ההמלצות הינם רק הכנה לראיון עצמו וכדאי לקחת אותם בעירבון מוגבל לטוב ולרע.

4. עריכת ראיון – חשוב שלא לוותר על ראיון אישי למטפלת טרם העסקת. אל הראיון כדאי להגיע מוכנים עם שאלות המדברות על נושאים העקרוניים לכם כהורים. חשוב ששני בני הזוג יהיו נוכחים כדי לקבל שתי חוות דעת במקביל. את הראיון כדאי לערוך בביתכם באופן שאינו פורמאלי מדי אולם חשוב להקפיד לברר את הפרטים הבאים:

א. קורות חייה עד כה.

ב. מדוע היא בחרה להיות מטפלת.

ג. מדוע היא הפסיקה את עבודתה הקודמת כמטפלת.

ד. מהן תכונותיה הטובות ומהן תכונותיה השליליות.

ה. האם תהיה מוכנה להישאר שעות נוספות כשתצטרך.

ו. מהם המטלות בבית שהיא מבצעת מתוקף תפקידה.

ז. מהו אורך התקופה בה היא מתחייבת לעבוד.

ח. הציגו בפניה סיטואציות שונות ובקשו לדעת כיצד היא הייתה נוהגת בהן (פציעת הילד, מחלת הילד, הילד מסרב לאכול וכו’).

מעבר לתשובותיה, חשוב לשים לב לשפת הגוף של המטפלת, האם היא משדרת אמינות, חום, אכפתיות וכו’. בנוסף התייחסו להופעה שלה וכן לכושר הביטוי שלה. בתום הראיון אל תבטיחו לה את העסקתה, שקלו את האפשרות למשך יום-יומיים.

5. תחילת העבודה – לפני תחילת העבודה כדאי לערוך מפגש בין המטפלת לילד ולבדוק את תגובתו. טרם העבודה יש לספר למטפלת על אופיו של הילד, על הרגליו (אכילה, שינה, משחק) ועל סדר יומו, הראו לה את המוקדים החשובים בבית (ארון תרופות, ארון חשמל וכו’), השאירו רשימת מספרי טלפון בהם ניתן יהיה להשיגכם וכן טלפונים של קרובים אחרים.

במידה והינכם מבחינים כי לאחר תקופה של שבוע-שבועיים ילדכם לא מסתגל למטפלת, מביע חוסר רצון להישאר עימה או לחילופין היא משאירה רושם לא טוב, תוכלו לשוחח איתה על הנושא ובמידת הצורך להתחיל בחיפוש אחר מטפלת אחרת.

חולה סיעודי

חולה סיעודי מוגדר כמי שסובל מבעיות רפואיות אשר מונעות ממנו לתפקד בחיי היומיום באופן נורמטיבי ועל כן הוא נזקק לסיוע ועזרה בביצוע רוב פעולות היומיום.
בין הפעולות בהן הוא נדרש לעזרה: אכילה, הלבשה, רחצה, טיפול בצרכים, התניידות וכן ביצוע פעולות פשוטות בסביבתו הטבעית.
בשל כך החולה הסיעודי אינו זקוק להשגחה רפואית צמודה מצד רופא או אחות, אך הוא זקוק למטפלת סיעודית או אחות סיעודית, אשר יסייעו בביצוע הפעולות הללו.

יתכן שעד לפני זמן קצר היה החולה הסיעודי עצמאי לחלוטין, אך כתוצאה ממחלה, אשפוז או התדרדרות כלשהי הוא הפך לחולה סיעודי. לרוב, קשה מאוד לבני המשפחה לטפל ולסייע לחולה סיעודי ויש צורך בעזרה מגורם חיצוני, כגון מטפל המטפל בחולה בביתו או מעבר לבית אבות סיעודי.

חולה סיעודי יכול לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי, לצורך קבלת עזרה סיעודית צמודה, וזאת לאחר שהוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כחולה סיעודי על פי קרטריונים מסויימים. כמו כן ניתן לממש פוליסות ביטוח סיעודי מקופת החולים או מחברת הביטוח במידה וקיימת כזו. ללא ביטוח רפואי מתאים, קופות החולים אינן נותנות שירותים לחולים סיעודיים, כיוון שעל פי חוק הן אינן מחויבות לתת שירות שכזה. מימון של מטפל בבית או שהות בבית אבות נעשה באופן עצמאי או באמצעות פנייה למשרד הבריאות.

חולה סיעודי מורכב

כאשר חולה סיעודי נזקק לטיפולים מורכבים יותר כגון: אינפוזיה לזמן ממושך, האכלה באמצעות זונדה, טיפול דיאליזה, טיפול בפצעי לחץ, טיפולים כימוטרפיים ועוד, הוא מכונה חולה סיעודי מורכב. טיפול בחולה סיעודי מורכב מתאפשר רק במחלקות מיוחדות המיועדות לכך בבתי חולים לסיעודיים מורכבים.

מהחולה הסיעודי המורכב נמנעת היכולת לבצע פעולות יומיומיות ללא סיוע בשל בעיות רפואיות קשות כגון: חולים במחלות כליות, חולי סרטן במצב מתקדם, חולי מחלות ריאה כרוניות, בעלי פצעי לחץ עמוקים ועוד. בניגוד לחולה הסיעודי, החולה הסיעודי המורכב נזקק הן להשגחה צמודה והן לטיפול רפואי צמוד בשל חומרת מחלתו ואינטנסיביות הטיפול המיוחד. החולה הסיעודי המורכב נמצא במצב רפואי קשה ונתון בסכנת חיים, על-פי-רוב, ועל כן הוא זקוק לבדיקות וטיפולים רפואיים יומיומיים.

אשפוזו של החולה הסיעודי המורכב הינו באחריות קופת החולים, לעומת החולה הסיעודי. האשפוז כרוך בהשתתפות עצמית של כ-100 שקלים ליום אשפוז כאשר בעלי ביטוח מקבלים הנחות בתשלום זה.

כיצד מוגדר חולה כחולה סיעודי מורכב?

ההגדרה מתבצעת על ידי הצוות הרפואי בבית החולים בו מאושפז החולה. לצורך ההגדרה החולה יזדקק הן לעזרה בתפקודו היומיומי והן בהשגחה רפואית עקב מצב רפואי מורכב כגון: הנשמה, טיפולים בפצעי לחץ, טיפול דיאליזה ועוד.

המחלקה לסיעודיים מורכבים

לעיתים החולה אינו נזקק לאישפוז, אך הוא נמצא במצב רגיש ונדרשת השגחה רפואית צמודה. במצב זה ניתן לשכנו במוסד בו קיימת מחלקה לסיעוד מורכב. במחלקות כאלה החולה מקבל עזרה סיעודית בפעולות היומיום והן את ההשגחה הרפואית הצמודה בידי צוות רפואי, להן הוא נזקק.

לרוב ימומן הטיפול במחלקה הסיעודית על ידי קופות החולים, אולם ניתן להתאשפז במחלקה באופן פרטי, באם הדבר לא מאושר על ידי קופות החולים.

חשוב לציין כי בשל הצורך בהשגחה רפואית צמודה, מוסדות כגון דיור מוגן או בית אבות הם אינם מוסדות המתאימים למצבם של החולים הסיעודיים המורכבים.

תנאי האשפוז

חשוב לשים לב לתנאי האשפוז במחלקה הסיעודית המורכבת:

המחלקה צריכה להכיל ציוד ומכשור רפואי מתקדם בתחום. תנאי הסניטציה והניקיון חייבים להיות גבוהים ומוקפדים, כך שבכל חדר ישהו מקסימום של שלושה חולים ולכל חדר יהיו צמודים שירותים ומקלחת.

חשוב להקפיד שלמטופלים אכן תהיה השגחה צמודה של צוות רפואי וכן של צוות סיעודי מקצועי המתמחה במתן טיפול סיעודי מורכב, אך לא פחות חשוב מכך, שהצוות יהיה אנושי וחם.

חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי קובע כי אנשים אחרי גיל הפרישה, אשר מתגוררים בביתם וזקוקים לסיוע בביצוע פעולות בחיי היומיום (אכילה, רחצה, שליטה בהפרשות וכו’), זכאים בתנאים מסוימים לגמלת סיעוד. על פי היקף גמלת הסיעוד זכאי האדם לסיוע של מטפל שמגיע לביתו ומסייע לו.

התנאים בהם צריך לעמוד האדם לצורך קבלת הגמלה הם: הגעה לגיל פרישה, תושבות ישראלית, התגוררות בקהילה, גודל הכנסה וקצבאות וכן מבחן תלות ותפקוד הנקרא ADL.

מבחני תפקוד

בדיקת התפקוד מבוצעת על ידי בוחן שהוכשר לביצוע הבדיקה (אחות, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק). הבדיקה נעשית בבית של מבקש הגמלה ובה נבחן תפקודו בסביבה הטבעית שלו וכן מידת התלות שלו בסיוע.

המבחן כולל שלושה שלבים, בכל שלב נבחן פרמטר אחר לגבי מצבו של מבקש הגמלה וניתן ניקוד אשר נסכם ומהווה את האינדיקציה לגבי היקף הסיוע שינתן לו בהמשך.

• סכום מעל 2.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלת סיעוד חלקית הכוללת סיעוד בהיקף של  9.75 שעות שבועיות.
• סכום מעל 6.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלה חלקית הכוללת בין 16 ל18 שעות סיעוד בשבוע.
• הניקוד המרבי במבחני התלות הינו 16.5 נקודות.

שלושת השלבים של מבחן ADL:

1.       בחינת התפקוד - כאן נבדקת רמת תפקודו של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות, ניתן לצבור בין 0 ל-8 נקודות, בהתאם למידת התלות (פירוט בהמשך מטה).

2.       צורך בהשגחה – כאן נבדק האם מבקש הגמלה זקוק להשגחה אישית קבועה. מבקש גמלה שימצא זקוק צובר 6.5 נקודות.

3.       מגורים לבד - כאן נבדק האם מבקש הגמלה מתגורר לבדו. במידה ובבחינת בתפקוד הוא צבר 2 נקודות, עבור מגורים לבד הוא יצבור 2.5 נקודות נוספות.

בחינת תפקוד

מבחני התפקוד בודקים את רמת התפקוד של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות. חשוב לציין כי הבחינה איננה של רמת הקושי של מבקש הגמלה בביצוע הפעולות אלא במידת הסיוע לה הוא זקוק כאשר הוא מבצע פעולות אלה. הפעולות הנבדקות הן:

• אכילה – האם מבקש הגמלה מסוגל להזין את עצמו באופן עצמאי כאשר המזון הוכן והוגש לו.
• רחצה - האם מבקש הגמלה מסוגל להיכנס ולצאת מהמקלחת וכן להתרחץ באופן עצמאי.
• קימה ושכיבה – האם מבקש הגמלה יכול לעבור ממצב של שכיבה לישיבה וכן מישיבה לעמידה ללא סיוע.
• ניידות - האם מבקש הגמלה יכול לנוע בביתו ללא צורך בסיוע.
• לבוש – האם מבקש הגמלה מסוגל ללבוש ולפשוט פרטי לבוש.
• שליטה על סוגרים - האם מבקש הגמלה מסוגל לשלוט על סוגריו ולטפל בצרכיו באופן עצמאי.

בבחינה זו ניתן ציון הנע בין 1 ל-3. כאשר:

1= מבצע את הפעולה בקלות.

2= מבצע את הפעולה עם עזרה או הכוונה.

3= תלוי בעזרה לצורך ביצוע הפעולה.

הגשת ערעור

במידה ולאחר ביצוע בחינת התפקוד מבקש הגמלה לא נמצא זכאי לגמלת הסיעוד, או שאושרה לו גמלה קטנה מדי בכדי לענות על צורכי הסיעוד שלו, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך חצי שנה מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי או להגיש בקשה חדשה לביטוח לאומי.

כמו כן, במידה ומצבו של מבקש הגמלה הורע והוא חייב טיפול סיעודי, והוא אינו זכאי לגמלה מלאה, ניתן להגיש אל המוסד לביטוח לאומי בקשה לבדיקת תפקוד חוזרת בשל החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש בצירוף מסמכים שאכן מעידים על ההחמרה. חשוב להקפיד ולזמן בדיקה חוזרת רק אם מצבו של מבקש הגמלה אכן הורע, שכן הנטייה בבדיקות חוזרות היא להפחית ואף לשלול את הזכאות לקבלת גמלת סיעוד.

הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. גיל פרישה ותושבות – הקשיש צריך להיות תושב ישראל אשר הגיע לגיל הפרישה. גיל הפרישה עומד כיום על 67 לגברים ו64 לנשים.
2. מקום מגורים - כדי לקבל טיפול סיעודי בבית, הקשיש צריך להתגורר בביתו הפרטי או בדיור מוגן באופן עצמאי. קשיש אשר מתגורר במוסד המספק שירות סיעוד, כגון בית אבות סיעודי, אינו זכאי לגמלת סיעוד.
3. הכנסה - הכנסותיו של הקשיש צריכות להיות מתחת לתקרת השכר הממוצעת במשק, כיום (2009) עומדת התקרה על 7,928 ₪. הכנסותיהם של זוג צריכות להיות עד לפי 1.5 מההכנסה הממוצעת במשק. כאשר ההכנסה עוברת את תקרת השכר הממוצעת, ניתנת זכאות לחצי גמלת סיעוד.
4. קבלת קצבאות - הקשיש לא מקבל קצבאות מהביטוח הלאומי או מאוצר המדינה. במקרה שכן, יהיה עליו לבחור בין 2 הגמלאות הרצויות.
5. תפקוד - הקשיש נזקק לטיפול סיעודי, שכן הוא מתקשה בביצוע פעילות יומיומית הכוללת: אכילה, רחצה, הלבשה, טיפול במשק הבית ועוד. נציג של המוסד לביטוח לאומי קובע את רמת התפקוד של הקשיש באמצעות בדיקות תפקוד וכך מחליט על היקף העזרה לה זקוק הקשיש.

תקופה מקסימלית לזכאות

הזכאות לגמלת הסיעוד אינה לצמיתות. הביטוח הלאומי מבצע בדיקות תקופתיות של זכאי הגמלה ובודק את מצבם ובהתאם לכך את היקף הגמלה המתאימה למצבו הנוכחי. במקרה של החמרה במצבו של הקשיש, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך בדיקת זכאות מחודשת.

אופן הגשת תביעה

1. מילוי טופס תביעה לגמלת סיעוד - לצורך קבלת גמלת הסיעוד יש למלא ולמסור טופס זה לפקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי. אל הטופס יש לצרף חוות דעת מרופא ואישורים על הכנסות הקשיש. חשוב מאוד לפרט בהרחבה על מצבו של הקשיש ועל הקשיים התפקודיים שלו בחיי היום-יום. במקרה בו הקשיש מתקשה למלא את הטופס בעצמו ניתן למלאו בסיוע של בן משפחה, עובד סוציאלי, פקיד של הביטוח הלאומי או חברת סיעוד.
2. המתנה לתשובת הביטוח הלאומי - הביטוח הלאומי מתחייב להשיב על הבקשה שהוגשה תוך תקופה של 60 יום מהראשון לחודש שלאחר הגשת הבקשה.
3. ביצוע בדיקת תפקוד - בדיקת התפקוד נעשית ע”י בוחן מקצועי בעל הכשרה מתאימה (מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט או אחות). הבדיקה נעשית בביתו של הקשיש ובה נבחן תפקודו בסביבתו הטבעית.
   בעת ביקור הבוחן, חשוב שתהיה נוכחות של בן משפחה אשר מעודכן לגבי מצב הקשיש. חשוב לציין כי זכאות לגמלת סיעוד אינה מושפעת מהמצב הבריאותי, אלא מקשיים בהם נתקל הקשיש בחיי היומיום ועל כן יש לפרטם. קשיי ניידות של הקשיש מחוץ לביתו אינם רלוונטים מכיוון שהזכאות כוללת סיוע בתוך ביתו. מבחן התפקוד בא לבדוק את יכולתו של הקשיש לבצע פעילויות יומיומיות כגון אכילה, הלבשה, רחצה וכו’ או את הזדקקותו להשגחה בגין מצבו הקוגניטיבי-רגשי. הבוחן קובע את הזכאות וכן את היקף הגמלה.
4. הגשת ערעור - במידה והקשיש לא נמצא זכאי לסיוע או שאושרה לו גמלה קטנה מכפי הצורך, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך שישה חודשים מקבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי.
   לחילופין ניתן להגיש בקשה חדשה אל הביטוח הלאומי. במקרה כזה מומלץ להיעזר בגורם מקצועי כגון עובד סוציאלי על מנת לקבל הכוונה נכונה יותר.
5. החמרה במצב הקשיש - במידה וחלה החמרה במצבו של הקשיש והוא אינו זכאי לגמלה המלאה, ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי והגיש בקשה לבדיקה מחודשת של תפקודו לאור החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש עם מסמכים המעידים על החמרה במצבו

למידע נוסף – גמלת סיעוד – סל השירותים שמגיע לי.

ההגדרה של אנשים סיעודיים נחלקת ל-3. מוסד סיעודי מספק מענה לאוכלוסייה של קשישים סיעודיים (כמתואר לעיל), קשישים במצב סיעודי מורכב (סיעודיים אשר תלויים לגמרי בטיפול רפואי צמוד, כמו מכונת דיאליזה או הנשמה), ובמקרים מסויימים גם קשישים תשושי נפש הם סיעודיים (תהיה  מחלקה נפרדת עבור תשושי נפש בבית אבות הסיעודי – בד”כ מחלקה סגורה), אם כי אין זה מחייב.

קיימים בארץ מגוון בתי אבות סיעודיים ו/או מחלקות סיעודיות. המגוון רחב ולכן חשוב מאוד להקפיד על מספר פרמטרים בעת בחירת בית אבות סיעודי:

• רישיונות של משרד הבריאות - הצוות המטפל והצוות הרפואי צריך להחזיק בהסמכה לטיפול בחולים סיעודיים.
• מתן שירותים רפואיים - הקשישים צריכים לקבל ליווי רפואי של רופא מומחה בגריאטריה וכן לעבור בדיקות תקופתיות ועוד.
• מתן שירותי רפואת חירום – במקרה חירום צריכים הקשישים לקבל מענה מיידי בדמות שירותי חירום או אמבולנס. בנוסף יש להחזיק בבית האבות לחצני מצוקה.
• מתן שירות פסיכולוגי – רצוי שיהיה בבית האבות בעל מקצוע שיוכל לטפל בנושאים נפשיים.
• טיפוח והגיינה - בית האבות צריך להיות מתוחזק היטב ונקי ביותר. חשוב לבדוק מהו מספר המטופלים השוהים באותו החדר, האם השירותים והאמבטיה צמודים לחדר וכו’.
• מתן מענה יעיל - חשוב שהקשישים יקבלו מענה מהיר ויעיל בכל צרכיהם: אכילה, רחצה, לבוש וכו’.
• תעסוקה חברתית – בית האבות צריך לספק פעילויות אשר מאפשרות אינטראקציה חברתית בין הקשישים, גירויים אינטלקטואליים, העשרת התרבות ועוד. כל מקום מציע את תוכניות הטיפול הפנאי והטיפולים באמצעות עיסוק השונים שלו.

אך לפני הכל חשוב מאוד להתחשב בבחירתו של המטופל באם הוא מסוגל לבחור. שליטתו של הקשיש במצב תקל מאוד על המעבר למוסד בו ישהה כנראה עד תום חייו. מעבר לכך, חשוב מאוד שיהא זה מקום שיהיה לו בו נעים ובטוח.

במסגרת השהייה במחלקה הסיעודית, הקשיש זכאי לקבל את כל מה שנדרש לטיפולו, התשלום הנקבע הוא יחיד וסופי וכולל את כל השירותים המוצע. המוסד אינו רשאי לבקש תוספות תשלום על שום שירות, כגון אספקת תרופות או טיפולי פיזיותרפיה למשל.

מימון לבית אבות סיעודי

העלויות של השהיה בבית אבות סיעודי אינן נמוכות כלל והאשפוז במוסד סיעוד אינו כלול בסל הבריאות. במידה וקיים קושי לשלם את עלויות השהייה בבית אבות סיעודי, ניתן לפנות לקבלת סיוע מהמדינה המכונה “קוד גריאטרי“. ה”קוד” מאפשר מימון חלקי או מלא של השהייה.

הקוד ניתן בהתחשב בתנאים כגון: מצבו הבריאותי של הקשיש, מצבו הכלכלי של הקשיש, מצבם הכלכלי של בני משפחתו וכן מקום פנוי במוסדות המוכרים על ידי משרד הבריאות. הבקשה מוגשת מטעם משפחת הקשיש, קופת החולים, בית החולים או שירותי הרווחה.

השתתפות המדינה במימון טיפול סיעודי תלויה ביכולת הכלכלית של הקשיש ומשפחתו הכוללת הכנסות שוטפות, נכסים כספיים, נכסי נדל”ן, ביטוח סיעודי שרכש במהלך חייו ועוד.

משפחת הקשיש אשר מקבלת “קוד” גריאטרי תשתתף במימון החלקי. סכום ההשתתפות מתחיל מ-700 ₪ לחודש ומגיע עד לגובהו של סכום התשלום המלא. היקף ההשתתפות של המדינה תלוי ביתרה התקציבית שאושרה על ידי הממשלה למטרה זו. כמו כן, המשפחה נושאת בתשלומים עבור שני חודשי האשפוז הראשונים של הקשיש.

את טפסי הבקשה ניתן להוריד באתר משרד הבריאות. יש לצרף אליהם:

1. צילום ת.ז וספח

2. שאלון מידע רפואי אשר מולא ע”י רופא – המידע כולל פירוט אודות המחלה וכן המגבלות התפקודיות הנובעות ממנה.

3. חוות דעת רפואית מפורטת.

4. דוח אבחון הנעשה על ידי עובדת סוציאלית.

5. אישור הכנסה משלושת החודשים האחרונים – של הקשיש ובני משפחתו (בן זוג וילדים).

6. אישור על קצבאות ביטוח לאומי – של הקשיש ובני משפחתו (בן זוג וילדים).

7. תשלום בגובה 2 חודשי שהייה והתחייבות להשתתפות בהוצאות השהייה.