ניצולי שואה רבים חולקים את אותו חתך הגילאים. רובם חצו כבר את גיל הפרישה וחלקם לצערנו נמצאים במצב סיעודי לאחר או בין אשפוזים, ואינם מסוגלים לבצע את מטלות היום יום ללא עזרה מתמדת. כך שנוצר מצב בו ניצולי שואה אשר עומדים להיכנס למצב הגדרתי סיעודי, אינם יודעים מהן זכויות ניצולי השואה ורק באמצעות תיווך של עובדות סוציאליות, המידע מתחיל לחלחל פנימה.

מלחמת העולם השנייה התרחשה בין השנים אלף תשע מאות שלושים ותשע ועד אלף תשע מאות ארבעים וחמש. הגרמנים הם שפתחו במלחמה ומטרתם הייתה להשמיד, במיוחד יהודים ובני מיעוטים. הם הרכיבו מכונות הרג משוכללות בתנאי שיעבוד אכזריים. סך ההרוגים במלחמה, מכל המדינות שלקחו בה חלק הגיע לשבעים מיליון בני אדם בערך, מתוכם כשישה מיליון יהודים אבדו בשואה, כמות השווה למספר היהודים החיים כיום במדינת ישראל. מספר הניצולים היהודים מהמלחמה הוא כחצי מיליון, הצעירים מביניהם חוגגים בשנה זו שישים ושלוש שנים, רוב הניצולים כבר נפטרו, בעיקר אלו שחוו ממש את המלחמה על …

גיל הזהב הוא אחת התקופות המבלבלות והמורכבות בחייו של אדם. תקופה זו היא תקופה של שינויים, שרובם אינם קלים: פרישה מחיי העבודה, אובדן בני זוג וחברים, מחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון ובריחת שתן, מכאובים גופניים, אובדן ניידות ועוד.
כל הגורמים הללו מביאים לקשיים רגשיים, שמתבטאים בכך שאחוז גבוה מאוכלוסיית הקשישים כ-15%-18% סובלת מדיכאון.
בארץ, אוכלוסיית הקשישים היא אכלוסיה שמורכבת ברובה ממהגרים- דבר שכרוך בקשיי הסתגלות ובקשיים כלכליים. ביניהם ישנם עדיין ניצולי שואה רבים, אוכלוסייה שסובלת באופן מיוחד מבעיות נפשיות. דיכאון אינו תלוי רק בנסיבות החיים שתיארנו, אלא קשור גם בגורמים גנטיים ושינויים אורגנים …

ניצולי שואה אשר זכאים לגמלת סיעוד מאחר והם זקוקים לסיוע בביצוע הפעילות היומיומית, זכאים לתוספת בשירותי הסיעוד שבאה לידי ביטוי בשעות סיעוד נוספות, מעבר למה שניתן להם על ידי המוסד לביטוח לאומי.
על תוספת שעות הטיפול אחראית הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אשר הוקמה על ידי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, במטרה לסייע לניצולי השואה בישראל.