גיל הזהב הוא אחת התקופות המבלבלות והמורכבות בחייו של אדם. תקופה זו היא תקופה של שינויים, שרובם אינם קלים: פרישה מחיי העבודה, אובדן בני זוג וחברים, מחלות ומכאובים גופניים, אובדן ניידות ועוד.
כל הגורמים הללו מביאים לקשיים רגשיים, שמתבטאים בכך שאחוז גבוה מאוכלוסיית הקשישים כ-15%-18% סובלת מדיכאון.
בארץ, אוכלוסיית הקשישים היא אכלוסיה שמורכבת ברובה ממהגרים- דבר שכרוך בקשיי הסתגלות ובקשיים כלכליים. ביניהם ישנם עדיין ניצולי שואה רבים, אוכלוסייה שסובלת באופן מיוחד מבעיות נפשיות. דיכאון אינו תלוי רק בנסיבות החיים שתיארנו, אלא קשור גם בגורמים גנטיים ושינויים אורגנים הקשורים בזקנה.

ניצולי שואה אשר זכאים לגמלת סיעוד מאחר והם זקוקים לסיוע בביצוע הפעילות היומיומית, זכאים לתוספת בשירותי הסיעוד שבאה לידי ביטוי בשעות סיעוד נוספות, מעבר למה שניתן להם על ידי המוסד לביטוח לאומי.
על תוספת שעות הטיפול אחראית הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אשר הוקמה על ידי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, במטרה לסייע לניצולי השואה בישראל.