כל הגורמים הללו מביאים לקשיים רגשיים, שמתבטאים בכך שאחוז גבוה מאוכלוסיית הקשישים כ-15%-18% סובלת מדיכאון.

בארץ, אוכלוסיית הקשישים היא אכלוסיה שמורכבת ברובה ממהגרים- דבר שכרוך בקשיי הסתגלות ובקשיים כלכליים. ביניהם ישנם עדיין ניצולי שואה רבים, אוכלוסייה שסובלת באופן מיוחד מבעיות נפשיות. דיכאון אינו תלוי רק בנסיבות החיים שתיארנו, אלא קשור גם בגורמים גנטיים ושינויים אורגנים הקשורים בזקנה.

מעטים מבין הקשישים הסובלים מדיכאון משמעותי פונים לטיפול- אם בשל בושה ודעות קדומות על פסיכיאטרייה ואם בשל האמונה המוטעית, של הקשישים ושל החברה בכלל, שהמצוקה והעצבות הן חלק טבעי מהזקנה ו”לא צריך לעשות עניין”.

בנוסף, האוכלוסייה המבוגרת נוטה להפנים רגשות, יחסית לדור הצעיר, דבר שמקשה עוד יותר על אבחון הדיכאון.
פעמים רבות קשישים מקבלים טיפול בלתי יעיל או אף מזיק, למשל תרופות לא מתאימות שלהן תופעות לוואי קשות. לפיכך מודעות להפרעה, לתסמינים ולטיפול בה היא בעלת חשיבות רבה בחברה שבה אוכלוסיית הקשישים רק הולכת ומתרחבת עם השנים.

אבחון דיכאון

אבחון של הפרעות נפשיות בגיל הזהב כדאי שייעשה על ידי פסיכוגריאטר- פסיכיאטר שהתמחה באופן מיוחד בבריאות הנפש אצל קשישים.
הסיבה לכך היא שתסמיני דיכאון בגיל הזהב שונים מתסמיני דיכאון בגילאים אחרים. דיכאון אצל קשישים יכול להתבטא באחד או יותר מהתסמינים הבאים:

• ירידה משמעותית בתקשורת ובמפגשים עם הסביבה
• בעיות ריכוז
• עייפות
• חוסר תיאבון
• הזנחה עצמית
• ויתור על פעילויות פנאי, ספורט ועוד

דיכאון בגיל המבוגר מתבטא גם בירידה קוגניטיבית חדה, אך בניגוד למצבים דמנטיים, ישנה מודעות לירידה הזו וניסיון להתמודד איתה. הבלבול וקשיי ההתמצאות פחות משמעותיים לעומת חולי דמנציה.

חשוב לדעת שירידה חדה במוטיבציה, תחושות של עצבות כללית, חוסר ערך וחוסר תכלית בחיים אינן תחושות נורמליות בזקנה. אפשר ורצוי לטפל בהן ולשפר במידה ניכרת את איכות החיים, גם בגיל מאוחר.

טיפול בדיכאון

חשוב מאוד להגיע לטיפול במקרה שיש תסמינים דכאוניים. הדיכאון עלול לגרום להתדרדרות במצב הבריאותי, להתמכרויות שונות, לפגיעה ביחסים המשפחתיים וכן להתאבדויות.

טיפול בדיכאון מתחלק לטיפול תרופתי ופסיכולוגי וכמובן שילוב של השניים.
בשוק קיימות תרופות אנטי דכאוניות שונות ופסיכיאטר או פסיכוגריאטר מתאים לכל אחד את התרופה והמינון הרצוי.

ישנן תרופות שהשפעתן פחותה בגיל המבוגר, או שנטילתן כרוכה בתופעות לוואי שונות, כמו העלאת הסיכון לשברים. חשוב להיות מודעים להשפעה של כל תרופה ולהחליף אותה במידה ומופיעות תופעות לוואי קשות.

טיפול פסיכולוגי יכול להיות טיפול פסיכודינמי, שמתמקד בהבנת תכנים תת- מודעים במטרה להתמודד עם החרדות והתסכול בצורה יותר מועילה, או טיפול קוגניטיבי- התנהגותי שחותר לשינוי המחשבות הדכאוניות וסיגול דפוסי התנהגות בריאים. לעתים ניתן להשתלב בקבוצות תמיכה לקשישים הסובלים מדיכאון, למשל במרכזים למבוגרים.

גם למשפחה ישנו תפקיד קריטי בשיקום וטיפול במבוגרים הסובלים מדיכאון. קשישים אלה זקוקים לשמירה על קשרים חברתיים וקשר עם הסביבה, גם אם לא תמיד הם מוצאים בעצמם את הכוחות לטפח קשרים כאלה.

לפיכך חשוב לעודד אותם להיפגש עם חברים ומשפחה, להתמיד בפעילויות אהובות ולצאת לטיולים כפי יכולתם- לאור השמש השפעה בדוקה על שיפור מצב הרוח. אפשר לעודד אותם להירשם למרכז חברתי למבוגרים, להירשם לקורס או לחוג, ואפשר גם ללוות אותם. הכי חשוב לתמוך בהם, להיות לצדם ולגלות סבלנות והבנה למצבם.

על תוספת שעות הטיפול אחראית הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אשר הוקמה על ידי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, במטרה לסייע לניצולי השואה בישראל.

הגדרת ניצול שואה

הגדרת ניצול שואה נקבעה על ידי הקרן לנפגעי השואה וועדות התביעות של המדינה. על פי הגדרה זו ניצול שואה הוא מי שחי תחת הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה וסבלו מרדיפות הנאצים. מי שחי בגטאות, במסתור או במחנות ריכוז, וכן, מי שברח משטחי הכיבוש נאצי לאחר שנת 1933, מאוסטריה לאחר שנת 1938 ומיתר הארצות לאחר פרוץ המלחמה ועד לתאריך סיומה.

תנאי זכאות

זכאות לשעות סיוע נוספות מהקרן לרווחה לנפגעי שואה ניתנת למי שמוגדר ניצול שואה, על פי ההגדרה וזכאי לגמלת סיעוד מלאה (150% או 168%) מהמוסד לביטוח לאומי.

אופן הגשת בקשה

יש להגיש טופס בקשה לשעות סיעוד החתום על ידי המבקש או בן משפחה. אל הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

1. צילום של תעודת הזהות הכולל את הספח.
2. אישור על פיצויים כניצול שואה. כגון: פיצויים חד פעמיים מועדת התביעות, תגמולים מהלשכה לשיקום נכי רדיפות, אישור מהצלב האדום וכו’.
3. פירוט התאריכים והמקומות בהם שהה הניצול עם פרוץ המלחמה.
4. אישור מהמוסד לביטוח לאומי על היקף גמלת הסיעוד, חתום בידי המוסד לביטוח הלאומי.
5. פרטי חברת הסיעוד מהם ניתן סיעוד של הביטוח הלאומי הכוללים כתובת וטלפון.

זכאות להטבות

ההטבות להם זכאים ניצולי השואה מטעם הקרן לרווחת ניצולי שואה:

1. סיוע סיעודי מורחב – זכאות ל-9 שעות סיעוד נוספות על השעות המאושרות על ידי הביטוח הלאומי.
2. סיוע סיעודי קצר מועד – זכאות ל-50 שעות סיעוד הניתנים למי שאושפז בבית חולים ושב כעת לביתו. 50 השעות ניתנות במהלך 60 יום מרגע החזרה לבית. סיוע זה ניתן גם למי שאינו זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ויש לבקשו מהעובדת הסוציאלית בבית החולים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע בעתות מצוקה,  24 שעות ביממה,  באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. התקנת הלחצן בבית אינו כרוך בתשלום, במידה וישנה זכאות ל-9 שעות סיעוד. בכל מקרה אחר ישנה השתתפות עצמית של 105 ₪ לשנה.
4. מענק חד פעמי – זכאות למענק חד פעמי לצורך ציוד רפואי, ציוד שיקומי, רכישת משקפיים, רכישת מכשירי שמיעה, קניית תרופות, נסיעות לטיפולים ועוד. גובה המענק הוא עד 4000 ₪.
5. טיפולי שיניים – זכאות לטיפולי שיניים, כאשר ההוצאה היא עבור החומרים בלבד. השירות ניתן על ידי מערך התנדבותי של רופאים מההסתדרות לרפואת שיניים.

הטבות נוספות

1. סיוע בדמי שכירות ממשרד האוצר- במסגרת חוק נכי המלחמה בנאצים ניתנת עזרה בדמי שכירות למי שנלחם בנאצים במסגרת הצבא האדום או הפרטיזנים ונפצע ודרגת נכותו מעל ל10%.
2. הטבות לנזקקים – ניצולי שואה נזקקים זכאים למענק חד שנתי בגובה 4000 ₪, פטור מאגרת טלוויזיה וכן 10% מסכום הסיוע עבור שכר דירה.
3. מענק מועדת התביעות – תשלום בגובה 2550 יורו למי שטרם קיבל מענק כלשהו בעבר.
4. מענק מטעם חוק הוונטים – מענק מטעם משרד הביטחון למי שלחם נגד הנאצים, ניתן מדי שנה וכולל הנחה בתרופות, פטור מאגרת טלוויזיה ועוד.
5. מענק מקרן הפיצוי הגרמנית – מענק בגובה 2000 יורו למי שעבד בעבודות כפייה או הוחזק בגטו.