חולה סיעודי

חולה סיעודי מוגדר כמי שסובל מבעיות רפואיות אשר מונעות ממנו לתפקד בחיי היומיום באופן נורמטיבי ועל כן הוא נזקק לסיוע ועזרה בביצוע רוב פעולות היומיום.
בין הפעולות בהן הוא נדרש לעזרה: אכילה, הלבשה, רחצה, טיפול בצרכים, התניידות וכן ביצוע פעולות פשוטות בסביבתו הטבעית.
בשל כך החולה הסיעודי אינו זקוק להשגחה רפואית צמודה מצד רופא או אחות, אך הוא זקוק למטפלת סיעודית או אחות סיעודית, אשר יסייעו בביצוע הפעולות הללו.

יתכן שעד לפני זמן קצר היה החולה הסיעודי עצמאי לחלוטין, אך כתוצאה ממחלה, אשפוז או התדרדרות כלשהי הוא הפך לחולה סיעודי. לרוב, קשה מאוד לבני המשפחה לטפל ולסייע לחולה סיעודי ויש צורך בעזרה מגורם חיצוני, כגון מטפל המטפל בחולה בביתו או מעבר לבית אבות סיעודי.

חולה סיעודי יכול לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי, לצורך קבלת עזרה סיעודית צמודה, וזאת לאחר שהוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כחולה סיעודי על פי קרטריונים מסויימים. כמו כן ניתן לממש פוליסות ביטוח סיעודי מקופת החולים או מחברת הביטוח במידה וקיימת כזו. ללא ביטוח רפואי מתאים, קופות החולים אינן נותנות שירותים לחולים סיעודיים, כיוון שעל פי חוק הן אינן מחויבות לתת שירות שכזה. מימון של מטפל בבית או שהות בבית אבות נעשה באופן עצמאי או באמצעות פנייה למשרד הבריאות.

חולה סיעודי מורכב

כאשר חולה סיעודי נזקק לטיפולים מורכבים יותר כגון: אינפוזיה לזמן ממושך, האכלה באמצעות זונדה, טיפול דיאליזה, טיפול בפצעי לחץ, טיפולים כימוטרפיים ועוד, הוא מכונה חולה סיעודי מורכב. טיפול בחולה סיעודי מורכב מתאפשר רק במחלקות מיוחדות המיועדות לכך בבתי חולים לסיעודיים מורכבים.

מהחולה הסיעודי המורכב נמנעת היכולת לבצע פעולות יומיומיות ללא סיוע בשל בעיות רפואיות קשות כגון: חולים במחלות כליות, חולי סרטן במצב מתקדם, חולי מחלות ריאה כרוניות, בעלי פצעי לחץ עמוקים ועוד. בניגוד לחולה הסיעודי, החולה הסיעודי המורכב נזקק הן להשגחה צמודה והן לטיפול רפואי צמוד בשל חומרת מחלתו ואינטנסיביות הטיפול המיוחד. החולה הסיעודי המורכב נמצא במצב רפואי קשה ונתון בסכנת חיים, על-פי-רוב, ועל כן הוא זקוק לבדיקות וטיפולים רפואיים יומיומיים.

אשפוזו של החולה הסיעודי המורכב הינו באחריות קופת החולים, לעומת החולה הסיעודי. האשפוז כרוך בהשתתפות עצמית של כ-100 שקלים ליום אשפוז כאשר בעלי ביטוח מקבלים הנחות בתשלום זה.

כיצד מוגדר חולה כחולה סיעודי מורכב?

ההגדרה מתבצעת על ידי הצוות הרפואי בבית החולים בו מאושפז החולה. לצורך ההגדרה החולה יזדקק הן לעזרה בתפקודו היומיומי והן בהשגחה רפואית עקב מצב רפואי מורכב כגון: הנשמה, טיפולים בפצעי לחץ, טיפול דיאליזה ועוד.

המחלקה לסיעודיים מורכבים

לעיתים החולה אינו נזקק לאישפוז, אך הוא נמצא במצב רגיש ונדרשת השגחה רפואית צמודה. במצב זה ניתן לשכנו במוסד בו קיימת מחלקה לסיעוד מורכב. במחלקות כאלה החולה מקבל עזרה סיעודית בפעולות היומיום והן את ההשגחה הרפואית הצמודה בידי צוות רפואי, להן הוא נזקק.

לרוב ימומן הטיפול במחלקה הסיעודית על ידי קופות החולים, אולם ניתן להתאשפז במחלקה באופן פרטי, באם הדבר לא מאושר על ידי קופות החולים.

חשוב לציין כי בשל הצורך בהשגחה רפואית צמודה, מוסדות כגון דיור מוגן או בית אבות הם אינם מוסדות המתאימים למצבם של החולים הסיעודיים המורכבים.

תנאי האשפוז

חשוב לשים לב לתנאי האשפוז במחלקה הסיעודית המורכבת:

המחלקה צריכה להכיל ציוד ומכשור רפואי מתקדם בתחום. תנאי הסניטציה והניקיון חייבים להיות גבוהים ומוקפדים, כך שבכל חדר ישהו מקסימום של שלושה חולים ולכל חדר יהיו צמודים שירותים ומקלחת.

חשוב להקפיד שלמטופלים אכן תהיה השגחה צמודה של צוות רפואי וכן של צוות סיעודי מקצועי המתמחה במתן טיפול סיעודי מורכב, אך לא פחות חשוב מכך, שהצוות יהיה אנושי וחם.

חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי קובע כי אנשים אחרי גיל הפרישה, אשר מתגוררים בביתם וזקוקים לסיוע בביצוע פעולות בחיי היומיום (אכילה, רחצה, שליטה בהפרשות וכו’), זכאים בתנאים מסוימים לגמלת סיעוד. על פי היקף גמלת הסיעוד זכאי האדם לסיוע של מטפל שמגיע לביתו ומסייע לו.

התנאים בהם צריך לעמוד האדם לצורך קבלת הגמלה הם: הגעה לגיל פרישה, תושבות ישראלית, התגוררות בקהילה, גודל הכנסה וקצבאות וכן מבחן תלות ותפקוד הנקרא ADL.

מבחני תפקוד

בדיקת התפקוד מבוצעת על ידי בוחן שהוכשר לביצוע הבדיקה (אחות, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק). הבדיקה נעשית בבית של מבקש הגמלה ובה נבחן תפקודו בסביבה הטבעית שלו וכן מידת התלות שלו בסיוע.

המבחן כולל שלושה שלבים, בכל שלב נבחן פרמטר אחר לגבי מצבו של מבקש הגמלה וניתן ניקוד אשר נסכם ומהווה את האינדיקציה לגבי היקף הסיוע שינתן לו בהמשך.

• סכום מעל 2.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלת סיעוד חלקית הכוללת סיעוד בהיקף של  9.75 שעות שבועיות.
• סכום מעל 6.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלה חלקית הכוללת בין 16 ל18 שעות סיעוד בשבוע.
• הניקוד המרבי במבחני התלות הינו 16.5 נקודות.

שלושת השלבים של מבחן ADL:

1.       בחינת התפקוד - כאן נבדקת רמת תפקודו של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות, ניתן לצבור בין 0 ל-8 נקודות, בהתאם למידת התלות (פירוט בהמשך מטה).

2.       צורך בהשגחה – כאן נבדק האם מבקש הגמלה זקוק להשגחה אישית קבועה. מבקש גמלה שימצא זקוק צובר 6.5 נקודות.

3.       מגורים לבד - כאן נבדק האם מבקש הגמלה מתגורר לבדו. במידה ובבחינת בתפקוד הוא צבר 2 נקודות, עבור מגורים לבד הוא יצבור 2.5 נקודות נוספות.

בחינת תפקוד

מבחני התפקוד בודקים את רמת התפקוד של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות. חשוב לציין כי הבחינה איננה של רמת הקושי של מבקש הגמלה בביצוע הפעולות אלא במידת הסיוע לה הוא זקוק כאשר הוא מבצע פעולות אלה. הפעולות הנבדקות הן:

• אכילה – האם מבקש הגמלה מסוגל להזין את עצמו באופן עצמאי כאשר המזון הוכן והוגש לו.
• רחצה - האם מבקש הגמלה מסוגל להיכנס ולצאת מהמקלחת וכן להתרחץ באופן עצמאי.
• קימה ושכיבה – האם מבקש הגמלה יכול לעבור ממצב של שכיבה לישיבה וכן מישיבה לעמידה ללא סיוע.
• ניידות - האם מבקש הגמלה יכול לנוע בביתו ללא צורך בסיוע.
• לבוש – האם מבקש הגמלה מסוגל ללבוש ולפשוט פרטי לבוש.
• שליטה על סוגרים - האם מבקש הגמלה מסוגל לשלוט על סוגריו ולטפל בצרכיו באופן עצמאי.

בבחינה זו ניתן ציון הנע בין 1 ל-3. כאשר:

1= מבצע את הפעולה בקלות.

2= מבצע את הפעולה עם עזרה או הכוונה.

3= תלוי בעזרה לצורך ביצוע הפעולה.

הגשת ערעור

במידה ולאחר ביצוע בחינת התפקוד מבקש הגמלה לא נמצא זכאי לגמלת הסיעוד, או שאושרה לו גמלה קטנה מדי בכדי לענות על צורכי הסיעוד שלו, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך חצי שנה מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי או להגיש בקשה חדשה לביטוח לאומי.

כמו כן, במידה ומצבו של מבקש הגמלה הורע והוא חייב טיפול סיעודי, והוא אינו זכאי לגמלה מלאה, ניתן להגיש אל המוסד לביטוח לאומי בקשה לבדיקת תפקוד חוזרת בשל החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש בצירוף מסמכים שאכן מעידים על ההחמרה. חשוב להקפיד ולזמן בדיקה חוזרת רק אם מצבו של מבקש הגמלה אכן הורע, שכן הנטייה בבדיקות חוזרות היא להפחית ואף לשלול את הזכאות לקבלת גמלת סיעוד.

בעצם, מאפשר חוק סיעוד לאנשים אחרי גיל הפרישה להישאר בסביבת מגוריהם הטבעית ולשמור על איכות חייהם בצורה במירבית.

מי זכאי לגמלה?

תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה ומתגורר בקהילה, אשר נזקק במידה רבה בסיוע מאדם אחר לביצוע פעולות יומיומיות והחזקת משק הבית.

גיל פרישה – מוגדר כ-65 לגברים ו-60 לנשים.

הכנסותיו של האדם והקצבאות אותן הוא מקבל, משפיעות על גודל הגמלה לה הוא יהיה זכאי והיקפה.
גמלת סיעוד אינה גמלה כספית הניתנת ישירות לאדם המצוי במצד סיעודי, אלא שהיא מתורגמת לשעות סיוע שבועיות של טיפול סיעודי בידי מטפל סיעודי צמוד אשר יעניק את הסיוע הנדרש בביתו של המטופל.

הכספים מועברים לחברות וארגונים, המוכרים בידי הביטוח הלאומי, אשר מספקים את שירותי הסיעוד. מי שנמצא זכאי לגמלה מקבל את שירותי הסיעוד הללו על פי היקף השעות המואשר עבורו בגמלה, ללא כל תשלום מצידו.
השכר למטפל משולם לו ישירות על ידי חברת הסיעוד, אשר אחראית על הבאת והשמת מטפלים זרים..

סוגי הגמלאות

100% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע במידה רבה, אך לא לגמרי, וכן למי שזקוק להשגחה.
הגמלה כוללת 9 ושלושת רבעי שעות של טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו-5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
150% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע לגמרי או זקוק להשגחה צמודה. הגמלה כוללת 15.5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו7.5 שעות סיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
168% גמלה: מיועדת למי שתלוי לחלוטין בצורה המקסימלית בסיוע וטיפול.*

שעות סיוע שבועיות*

מה כולל הסיוע של המטפל?

המטפל מגיע לביתו של הקשיש ומסייע לו בפעילויות היומיומיות וכן בהחזקת משק הבית. הסיוע כולל עזרה ברחצה, הלבשה, רחצה, ליווי לרופא, הבאת תרופות וכל פעולה שגרתית הכלולה בצרכיו של המטופל והוא אינו מסוגל לבצעה ועל כן נכללת עזרה במשק הבית הכוללת ביצוע ניקיון, כביסה, קניית מצרכים ובישול.

המרת הגמלה

ניתן להמיר חלק מהגמלה או את כולה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול טיפול על ידי מטפל בבית בכל שעות הזכאות או לחילופין שילוב בין סיוע בחלק מהשעות וכן קבלת שירותים נוספים:

• מרכז יום לקשיש - מרכז אשר מספק שירותי סיעוד בסיסיים: רחצה, השגחה, תעסוקה, בילוי וחברה, ארוחות חמות במשך היום וכן הסעות אליו וממנו.  ניתן לבקר במרכז פעם עד 5 פעמים בשבוע. המרת השעות מתבססת על:
  • זכאים לחצי גמלת סיעוד: יום שהות במרכז שווה ערך לשעתיים סיעודיות.
  • זכאים לגמלה מלאה: יום שהות במרכז שווה ערך לשלוש שעות סיעודיות.
• מוצרי ספיגה - ניתן לבקש אספקה חודשית של מוצרי ספיגה כגון חיתולים, סדינים, סופגנים ועוד. שווי מוצרי הספיגה על פי השעות הסיעודיות נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.
• לחצן מצוקה - מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. שווי לחצן המצוקה הינו 1/4 שעת סיעוד שבועית.
• שירותי כביסה- מאפשרת איסוף וביצוע כביסה עבור מנות של 5 ק”ג כביסה עבור אחת ורבע שעות סיעוד.

ביצוע המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

סיעוד זמני

במידה וקיים צורך בסיוע לתקופה שאינה עולה על 60 יום, כתוצאה מאשפוז, מחלה או פציעה, ניתן לקבל זכאות לסיעוד קצר מועד מביטוח לאומי. את הבקשה לגמלה מגישים ישירות מבית החולים והזכאות הינה מיידית עם החזרה של הקשיש לביתו.