הנחה זו היא לא נכונה ולא רק זאת – במרבית מהמקרים היא גורמת להחמרת המצב באופן משמעותי. חשוב להבין כי ככל שתקדימו לטפל בבעיה כך תוכלו להיפטר ממנה מהר יותר.

טחורים בגיל הזהב יכולים להקשות במיוחד על איכות החיים וזאת משום שבהרבה מקרים הטחורים מתלווים לבעיות בריאותיות נוספות וביחד הן כולן לא נסבלות. בעיקר יכולים לסבול מכך קשישים הזקוקים לטיפול סיעודי או חולים נכים המרותקים לכיסא גלגלים.

טחורים בגיל הזהב הם נפוצים מאוד, בפי הטבעת יש לנו כלי דם וורידיים שמסיבות שונות ומגוונות עלולים להתנפח, לגדול ולהימתח עד לכדי מצב בו הם יוצאים מפי הטבעת, הם מדממים ומכאיבים נורא (במיוחד בעת יציאות) והם מהווים מטרד קשה במיוחד בחיי היום יום של כל אחד ובפרט לקשישים. להרחבה בנושא – פורטל טחורים

טחורים בגיל הזהב – כיצד מזהים שאכן מדובר בטחורים ?

ישנם סימפטומים קלאסיים של טחורים והם צריבה בפי הטבעת, אי נוחות גדולה באזור פי הטבעת, כאבים, גרד ודימום לאחר יציאה. לצערן של הנשים הן סובלות יותר מטחורים אך הסטטיסטיקות מראות כי כל ישראלי שישי סובל מטחורים.

שכיחות הופעת הטחורים עולה עם הגיל, טחורים בגיל הזהב למשל הם נפוצים מאוד וכמחצית מהאנשים אחרי גיל חמישים סובלים מהתופעה.

אם אחד מהסימפטומים מופיעים אצלכם עליכם להיבדק אצל רופא, רצוי לגשת לכירורג קולורקטאלי או לרופא פרוקטולוג שיבצע את האבחנה משום שהם מתמחים בתחום זה. אם אתם מעוניינים בטיפול אלטרנטיבי רצוי כי תפנו לנטורופת rcp.

הבדיקה לא נעימה בלשון המעטה וזאת משום שהיא אינטימית אך היא לא מכאיבה ובכך אפשר להתנחם, הבדיקה מתבצעת באמצעות אנדוסקופ שמאפשר לרופא להביט פנימה ולאבחן את הכאבים.

רצוי לציין בשלב זה כי תופעות לוואי שונות של גרד וכאבים בפי הטבעת עלולים להירגם מפטרייה, פיסורה או דלקת והן כולם גם כן חמורות דיו כדי לבצע את הבדיקה בכל מקרה.

טחורים בגיל הזהב –  ממה הם נגרמים ?

טחורים בגיל הזהב יכולים להיגרם מסיבות רבות, אחת מהסיבות היא עצירות, הפעלת לחץ על אזור פי הטבעת עלול לגרום לטחורים, אותו לחץ מחליש את דפנות כלי הדם בעוד הוא מגביר את הלחץ בוורידים.

טחורים בגיל הזהב נגרמים פעמים רבות בגלל הרמת משאות כבדים במיוחד, שינוי בחילוף החומרים, שימוש בתרופות, חוסר בפעילות גופנית, איבוד טונוס השרירים, לחץ דם גבוה, בעיה בכלי הדם ועודף משקל וכולסטרול.

מהם הטיפולים לבעיות טחורים בגיל הזהב ?

הרבה רופאים ממהרים לרשום לאנשים משחות למרות שאלו בעיקר מהחלשות את אזור הכאב אך לא בהכרח פותרות את הבעיה לכן יש לקחת אותן בעירבון מוגבל. יש משחות שמונעות גירוי של הצואה (שגורם לכאבים) על הטחורים, יש שמכווצות את הטחורים ויש שמסייעות למנוע את הכאבים, אם טיפול זה לא עוזר יש לשקול טיפולים אחרים.

טיפולים נוספים בעת הופעת טחורים בגיל הזהב הם באמצעות קשירה של הטחורים עם גומייה בכדי לגרום להם להתנוון ולנשור, שידוך על ידי מכשיר דמוי שדכן, טיפול בחשמל, טיפול של הטרשה (חומר כימי שגורם לניוון הטחורים), ניתוח לכריתת הטחורים באמצעות לייזר או טיפול באמצעות גלי קול ואור שנקרא דופלר.

הטיפולים הטבעיים בתחום טחורים בגיל הזהב מתמקדים בראש ובראשונה במניעה אך במידה ויש כבר טחורים הטיפולים המוצעים הם אלו : שינויי הרגלי התזונה תוך הקפדה גדולה על זמני האכילה, הימנעות ממזונות שומניים ומטוגנים, הימנעות ממזונות שמחלישים את הגוף כמו משפחת הסוכרים, שימוש בצמחי מרפא ושינוי הרגלים.

כאשר הורה, בן זוג, אח או כל קרוב משפחה אחר, מאבד את עצמאותו, הדבר משפיע על כל בני המשפחה. המשפחה היא הארגון החברתי הבסיסי, והיא שמספקת לחבריה תמיכה לאורך כל החיים.
לפיכך המחויבות היא לכאורה מובנת מאליה, אך בפועל הדבר אינו פשוט: מדובר בשינוי משמעותי במבנה המשפחה ובחלוקת הזמן והנטל, שינוי שדורש הסתגלות לאורח חיים חדש וכן הסתגלות נפשית למצבים לא מוכרים ולקבלת החלטות קשות. לעתים ההתמודדות הקשה ביותר היא של בן או בת הזוג, שעוברים גם מעין תהליך של אובדן על חיי הזוגיות, כפי שהכירו אותם.

במה כרוכה התמודדות עם קרוב סיעודי?

א.       טיפול פיזי- סיוע פיזי לקרוב החולה, האכלה, הלבשה, נתינת תרופות ועוד מטלות רבות. העסקת מטפל סיעודי או שיקום בבית אבות סיעודי מסייעים בחלק הפיזי של הטיפול, אך לאו דווקא בשאר מרכיבי ההתמודדות.

ב.       קבלת תפקידיו של החולה- המשפחה צריכה להמשיך להתנהל גם בלי קשר למחלה: טיפול בילדים, תשלום חשבונות, ביצוע עבודות הבית ודאגה לפרנסה. בני המשפחה צריכים להמשיך למלא את תפקידיהם וגם לקחת על עצמם גם את תפקידיו של החולה.

ג.        תמיכה וסיוע מנטלי- הידרדרות המצב הבריאותי כרוכה פעמים רבות בירידה במצב הרוח. באם מדובר בדיכאון ממושך וחמור הדבר מקשה על ההתמודדות עם המחלה, ועלול להביא לנטיות אובדניות. במקרה כזה חשוב להפנות את החולה לאבחון ולטיפול, אך מדובר גם בהתמודדות לא פשוטה עבור בני המשפחה: הללו נדרשים לספק תמיכה נפשית, אף על פי שפעמים רבות הם לא זוכים כלל להערכה ותודה מצד המטופל. כשמדובר בחולים דמנטיים, פעמים רבות מצבי רוח והתקפי זעם הם חלק בלתי נפרד מתסמיני המחלה.

ד.       סיוע כלכלי- טיפולים רפואיים וסיעודיים הם עסק יקר. אם בן המשפחה שהפך סיעודי עבד לפני כן, חסר גם חלקו בפרנסת המשפחה. בכל אופן, הנטל הכלכלי גובר ומוסיף ללחץ ולמצוקה.

לפעמים המשפחה עוברת את תהליכי ההתמודדות וההסתגלות מתוך שיתוף, הידברות וחלוקת נטל הוגנת. אבל פעמים רבות גם משפחה קרובה מתקשה להתמודד עם המצב המורכב וחלק מבני המשפחה עלולים לחוש תסכול, זעם ואפילו דיכאון.

צריך לזכור שכל אחד מתמודד בצורה שונה: ישנם כאלה שמתעסקים אך ורק במחלה, עד כדי הזנחת אנשים ועיסוקים אחרים בחייהם. אחרים מדחיקים את הקושי הנפשי הכרוך במחלה ומתנהלים באופן אוטומטי, מבלי להבחין במצוקה שבו הם שרויים. שני המצבים הללו אינם אידיאליים לבריאות הנפש של בני המשפחה. חוסר- ודאות בנוגע למצבו של קרוב חולה מגביר את הקושי ואת הבלבול.

כיצד מתמודדים?

במצב של התמודדות מורכבת עם מחלת בן הזוג או בן משפחה אחר כדאי להיעזר באנשים אחרים, בין אם מדובר בחברים וקרובים ובין אם מדובר בתמיכה נפשית מצד גורמים קהילתיים שונים. השיתוף במשא הכבד מסייע בהקלת הלחץ והתסכול ובבניית תחושת מסוגלות וערך עצמי.

תמיכה חברתית בלתי פורמלית: שיחות עם חברים קרובים, עם בני המשפחה האחרים וכדומה.

השתתפות  בקבוצות תמיכה לבני משפחה של חולים. קבוצות כאלה ניתן למצוא דרך השירותים הסוציאליים ולעתים גם בבתי החולים.

תמיכה נפשית פורמאלית: פניה לפסיכולוג או לגורם אחר כמו עובד סוציאלי.

הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו. גורמים שונים במוסד לביטוח לאומי מברכים על היוזמה וטוענים כי הניסוי עבר בהצלחה ויש להופכו לנוהל חדש, שכן אין הכרח בהעסקת גורם מתווך בין צורך השירות ובין נותנו, אשר גם על הדרך יגזור קופון משל עצמו.

הצעת החוק לרפורמה בסיעוד

מה אומרת הצעת החוק?
בעצם מציעה הצעת החוק כי אותו ניסוי יורחב – הוא ייארך עוד שנה והוא יקיף יותר אזורים בארץ. עד כה בוצע הניסוי בערים אשקלון, רמת גן, בני ברק ונהריה ומעתה הוא יכלול 9 אזורים.

המשמעות של הניסוי היא ראשית, העברת גמלת הסיעוד ישירות למי שזכאי לה, ככל התשלומים והגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. רק בשביל לסבר את האוזן – הביטוח הלאומי משלם לקבלניות הסיעוד 40 ₪ לכל שעת סיעוד, אשר בדרכם הופכים לשכר זעום של 21.5 ₪ למטפלת הסיעודית בפועל, אשר עוסקת בעבודה פיזית תובענית ואינטנסיבית. וכי מדוע ששכרה לא יהיה בצידה?

שנית, המשמעות  של הניסוי היא מתן הבחירה בידיו של הקשיש הזכאי לגמלה – האם לקבל אליו את הכסף ישירות, או לפנות לחברה של כוח אדם שתבצע עבורו את תהליך ההעסקה. בכדי להבטיח כי אכן יקבל הקשיש את הטיפול הסיעודי לו הוא זקוק, הסייגים לניסוי הם שניים:

• את הגמלה יקבל רק מי שכבר מקבל טיפול סיעודי על ידי מטפל חיצוני (שאינו בן משפחתו של הזכאי).
• הזכאות לתשלום הישיר תינתן רק למי שזכאי לגמלת סיעוד מלאה.

המתנגדים להצעת החוק

במהלך השלבים שהובילו לאישור המיוחל של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת, היו לה להצעה מתנגדים גדולים. ניתן רק לנחש מי…

חברות הסיעוד הפעילו לחץ ציבורי, אשר טען באיומים כי הניסוי לא ייטיב את המצב הנתון, כי אם יחריף אותו ויוביל למצב שבו משפחות הזכאים לגמלה בעצם ישלשלו את הכספים ישירות לכיסם הפרטי וימנעו מהזכאי לגמלה את שירותי הסיעוד להם הוא זקוק.

חברות הסיעוד והמרכז לשלטון מקומי הפעילו יחדיו לחצים על חברי כנסת שונים, אשר חברים בוועדת העבודה והרווחה, להביע התנגדות להצעת החוק. הם רמזו כי אותה וועדה מזניחה את האינטרסים של הקשישים הסיעודיים, וכי הרחבת הניסוי והרעיון בכלל יפגעו בכל הליכי הביקורת של המוסד לביטוח לאומי ותחום הסיעוד לקשישים. יצויין כי אין מדובר בטענה רציונלית, שכן הכספים יהיו באחריות הוועדות המקומיות של כל רשות עירונית והן שיחליטו האם יקבל הקשיש את הגמלה בכסף או בשעת סיעוד ויהיו ערים לכל חשש שבו תיקח המשפחה את הכסף אליה.

1. רשימת תכונות – ערכו רשימה של התכונות החשובות לכם במטפלת וכן על כאלה שלא תוכלו לוותר. הרשימה צריכה לכלול מספר רב של תכונות כגון: תכונות אופי, גיל, ניסיון, מצב משפחתי, איזור מגורים, האם מעשנת, האם מבשלת ועוד.

2. חיפוש – אין ספק שעדיף לפנות למטפלות עליהן ממליצים חברים או משפחה. ספרו למכריכם כי אתם מחפשים מטפלת לצורכי סיעוד, אולם אם לא תקבלו המלצות תוכל לפרסם על גבי שילוט ברחובות (בשכונות ותיקות בהן ריבוי מטפלות פוטנציאליות ותיקות או בשכונות צעירות הרוויות מטפלות אשר מטפלות בילדי השכונה), באמצעות אתרי האינטרנט או באמצעות מודעות עיתון. פרסום המוני כרוך בפניות מרובות ולווא דווקא רלוונטיות, לכן מומלץ לנסח מודעת דרושים מפורטת עם הדרישות העיקריות מהמטפלת. פתרון נוסף הוא חיפוש בסוכנות מטפלות או חברות סיעוד אשר מבצעות את תהליך המיון בעצמן, אך הדבר כרוך בתשלום והחברה אינה יכולה להבטיח שהמטפלת אכן תהיה טובה.

3. בקשת המלצות – ראשית כל, כאשר המטפלת הפונה אלינו עונה על הקריטריונים הראשוניים שהצבנו, נבקש ממנה לדבר עם ממליצים, טרם ההיכרות עימה. בראיון חשוב לברר מה היו טיב היחסים בין המטפלת למעסיקיה, מדוע סיימה המטפלת את תפקידה, מהן תכונותיה הטובות ומהם מגרעותיה, האם ההורים היו מרוצים מעבודתה, על מה הקפידה המטפלת וכו’. יש לקחת בחשבון כי ההמלצות הינם רק הכנה לראיון עצמו וכדאי לקחת אותם בעירבון מוגבל לטוב ולרע.

4. עריכת ראיון – חשוב שלא לוותר על ראיון אישי למטפלת טרם העסקת. אל הראיון כדאי להגיע מוכנים עם שאלות המדברות על נושאים העקרוניים לכם כהורים. חשוב ששני בני הזוג יהיו נוכחים כדי לקבל שתי חוות דעת במקביל. את הראיון כדאי לערוך בביתכם באופן שאינו פורמאלי מדי אולם חשוב להקפיד לברר את הפרטים הבאים:

א. קורות חייה עד כה.

ב. מדוע היא בחרה להיות מטפלת.

ג. מדוע היא הפסיקה את עבודתה הקודמת כמטפלת.

ד. מהן תכונותיה הטובות ומהן תכונותיה השליליות.

ה. האם תהיה מוכנה להישאר שעות נוספות כשתצטרך.

ו. מהם המטלות בבית שהיא מבצעת מתוקף תפקידה.

ז. מהו אורך התקופה בה היא מתחייבת לעבוד.

ח. הציגו בפניה סיטואציות שונות ובקשו לדעת כיצד היא הייתה נוהגת בהן (פציעת הילד, מחלת הילד, הילד מסרב לאכול וכו’).

מעבר לתשובותיה, חשוב לשים לב לשפת הגוף של המטפלת, האם היא משדרת אמינות, חום, אכפתיות וכו’. בנוסף התייחסו להופעה שלה וכן לכושר הביטוי שלה. בתום הראיון אל תבטיחו לה את העסקתה, שקלו את האפשרות למשך יום-יומיים.

5. תחילת העבודה – לפני תחילת העבודה כדאי לערוך מפגש בין המטפלת לילד ולבדוק את תגובתו. טרם העבודה יש לספר למטפלת על אופיו של הילד, על הרגליו (אכילה, שינה, משחק) ועל סדר יומו, הראו לה את המוקדים החשובים בבית (ארון תרופות, ארון חשמל וכו’), השאירו רשימת מספרי טלפון בהם ניתן יהיה להשיגכם וכן טלפונים של קרובים אחרים.

במידה והינכם מבחינים כי לאחר תקופה של שבוע-שבועיים ילדכם לא מסתגל למטפלת, מביע חוסר רצון להישאר עימה או לחילופין היא משאירה רושם לא טוב, תוכלו לשוחח איתה על הנושא ובמידת הצורך להתחיל בחיפוש אחר מטפלת אחרת.

עבור מי  שמכיר אדם הנמצא במצב סיעודי, קשיש או חולה במחלה קשה, והוא אחד האחראיים לטיפול בו – חיפוש חברת סיעוד הוא מושג מוכר. זוהי הכתובת לקבלת סיעוד לקשישים וסיעוד לנכים.

בשנים האחרונות חברות הסיעוד מופיעות כמו פטריות אחרי הגשם וקשה להבחין האם מדובר בחברה מקצועית או שמדובר בחברה קיקיונית הפועלת ללא רישיון. על מנת להימנע מתקריות לא נעימות למטופל ומשפחתו, חשוב להבין כיצד פועלת חברת סיעוד המורשה במסגרת החוק.

מיון והכשרת עובדים

חברת הסיעוד עוסקת במיון והשמת העובדים הזרים המגיעים אליה בהתאם לכישוריהם והתאמתם למטופלים השונים. כמו כן החברה מעבירה את העובדים הדרכות והכשרות טרם העסקתם לטיפול סיעודי בבית הלקוח וכן הדרכות נוספות בהתאם לצרכי כל מטופל בו הם מטפלים.

העסקת עובדים

עובדים זרים בתחום הסיעוד חייבים להיות רשומים בחברת סיעוד פרטית, שיש לה רישיון לפעול בתחום הסיעוד. החברה אחראית על הכנת חוזה למטופל ולעובד הזר. החוזה יהיה באישור עורך דין ויתאם לדיני העבודה בארץ. חשוב להקפיד כי לעובד הזר יש חוזה, מכיוון שהוא מעיד על כך שהוא רשום כחוק.  החברה מחויבת לדווח על העובדים הזרים המועסקים אצלה לרשות ההגירה במשרד הפנים ולקבל ממנה אישור העסקה.

דאגה סוציאלית לעובד הזר

החברה תסייע להסדיר את תשלומי הביטוח הרפואי והלאומי עבור העובד הזר וכן תסייע במקרה של תביעה של אחד הגופים. בנוסף תעמוד החברה אל מול חברת הביטוח והגופים האזרחיים במקרה בו העובד חלה. במידה והעובד הזר נפטר, צריכה לדאוג החברה לדווח לרשות ההגירה וכן לשגרירות ארצו. החברה תהיה אחראית על כל הסידורים לאחר מות העובד. במקרה בו המטופל מעוניין להחליף עובד או העובד מעוניין להפסיק את עבודתו, החברה תמצא לעובד מקום עבודה חלופי.

סיוע למטופל

החברה תסייע למטופל להגיש בקשה ל”היתר העסקת עובד זר בתחום הסיעוד” וכן תסייע בהארכת תוקף ההיתרים, אם צריך.

בקרה על העובדים הזרים

החברה מחויבת לספק ביקורים של עובדים סוציאלים בבית המטופל, על מנת לעמוד על צרכיו ולהתאים לו מטפל מתאים. העובד הסוציאלי יפקח על עבודת המטפל באמצעות שיחות עם העובד וביקורים בבית המטופל. הביקורים יתקיימו בתדירות של לפחות פעם בשלושה חודשים. בתום כל ביקור יוכן דוח המסכם את המצב אשר יתוייק בתיק המטופל. העובד הסוציאלי מחויב לדווח במקרה של חשש לאלימות, הטרדה מינית וכו’.

רווח חברת הסיעוד

חברת הסיעוד אינה גובה מחיר על עצם הרישום אליה, אך היא גובה עבור שירותים שהיא מספקת, כגון: ביקורים של עובד סוציאלי בבית המטופל, סיוע בהעסקת עובדים זרים, הארכת אשרות שהייה וכו’.
כמו כן, במידה והמטופל מעוניין להחליף עובד, רשאית החברה לגבות דמי טיפול, להם סכום מקסימלי על פי חוק.

בנוסף, החברה מרוויחה עבור דמי התיווך שהיא מקבלת מחברות כח אדם זרות. חברות כח האדם דורשות דמי תיווך גבוהים מהעובדים הזרים בבואם להירשם וסכומים אלה מחולקים בין החברות בארץ לאלה בחו”ל.

בחירה בחברת סיעוד

בתום בחינת הסעיפים שלעיל, ניתן לראות כיצד חברת סעוד צריכה לעבוד. בנוסף חשוב להתרשם מרצינות החברה ומהיחס שהיא נותנת לכם ולעובדיה.

כדאי לעבוד עם חברה שמספקת מגוון רחב של מטפלים: ישראלים ודוברי שפות ממדינות מגוונות בעולם. בצורה כזו ניתן יהיה לבצע התאמת מטפל סיעודי למטופל בצורה אופטימאלית. התאמה כזו חשובה לשביעות רצון המטופל ולשקט הנפשי שלכם.

חשוב לזכור כי גם אם העובד שקיבל המטופל דרך חוק הסיעוד של ביטוח לאומי שייך לחברת סיעוד מסוימת, אין זה אומר שהינכם מחויבים לעבוד עם אותה החברה גם בהקשר של העסקת עובד זר.

קצבת נכות

ראשית חשוב לבדוק את הזכאות לקצבת נכות. כל אזרח מעל גיל 18 אשר מוגדר כנכה זכאי לקצבת נכות באם עקב נכותו נפגע כושר ההשתכרות שלו ב50% לפחות, או שמשכורתו נמוכה מ25% מהשכר הממוצע במשק.

את הבקשה לקצבת נכות יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על הנכות ואישורי שכר ממקומות העבודה וכן כל מסמך שבאפשרותו להוכיח את הזכאות לקצבה. בהתאם לבקשת המוסד לביטוח לאומי יהיה על מבקש הקצבה להגיע לבדיקה רפואית במידה ויתבקש.

ילדים נכים עד גיל 18, זכאים גם הם לגמלת ילד נכה שהיקפה נקבע על פי מידת הנכות ממנה הם סובלים. הזכאות לגמלה נבדקת תקופתית ומשתנה בהתאם לתלותו של הילד. הגמלה כוללת בתוכה הן גמלה לשירותים מיוחדים (עליה יפורט בהמשך) והן גמלה לסיוע בלימודים וטיפולים התפתחותיים.

סכום הגמלה תלוי באחוזי הנכות, כאשר 100% גמלה עומד כיום (2009) על 1,945 ₪.

את הבקשה לקצבה יגיש הורה הילד שחי עימו או האפוטרופוס שלו למוסד לביטוח לאומי. אל טופס הבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים, אישורי לימודים ואישור על טיפולים התפתחותיים.

קצבה לשירותים מיוחדים

אדם עד גיל הפרישה אשר זקוק לעזרה בפעולות יומיומיות כגון רחצה, אכילה, תנועה בביתו וכו’, זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים. הזכאות נקבעת על פי התנאים הבאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 18 שנים ועד ל- 90 ימים טרם הגיעו לגיל פרישה.
2. אדם אשר מקבל קצבת נכות ונכותו אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי עומדת על 60% נכות או אדם שאינו מקבל קצבת נכות אך נכותו, אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, עומדת על 75%.
3. אדם אשר אינו מקבל הטבות של ניידות.
4. אדם אשר אינו שוהה במוסד סיעודי או שיקומי.

שיעורי הקצבה עומדים על:

• • אדם הזקוק לסיוע בביצוע רב הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 50% מקצבת נכות מלאה (973 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 272 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם הזקוק לסיוע בביצוע כל הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 105% מקצבת נכות מלאה (2,042 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 554 ₪ (נכון ל2009).
  • אדם התלוי לחלוטין בביצוע הפעולות היומיומיות- קצבה בשיעור 175% מקצבת נכות מלאה (3,404 ₪ לשנת 2009) ותוספת של 827 ₪ (נכון ל2009).

את הבקשה לקצבת שירותים מיוחדים יש להגיש באמצעות טופס של המוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על המגבלות. יתכן מאוד והמוסד לביטוח לאומי יבקש לבדוק את התובע ולהעריך את מידת התלות שלו.

גמלת ניידות

אדם אשר מוגבל בניידותו, זכאי לגמלת ניידות אשר כוללת הלוואות והחזרי הוצאות עבור הוצאות נסיעה וכן ציוד לרכב ואביזרים אשר מקלים על ניידות. מוגבל בניידות צריך לענות על מספר תנאים:

1. תושב ישראל שגילו נע בין 3 שנים ועד גיל הפרישה. במידה ובבית קיימים 2 אחים להם לפחות 80% מוגבלות בניידות, תינתן להם זכאות גם אם טרם מלאו להם 3.
2. עמידה בתנאי ועדה רפואית של משרד הבריאות אשר קובעת אחוזי מוגבלות על פי רשימת ליקויים קבועה ומוגדרת מראש.

להגשת הבקשה לגמלת ניידות יש למלא טופס “בקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות” ולהגישו ללשכת הבריאות המחוזית. לאחר שהועדה קובעת את אחוזי המוגבלות בניידות אשר מזכים בגמלה, יש להגיש טופס מתאים למוסד לביטוח הלאומי.

אדם מוגדר כנכה צה”ל כאשר הוא עונה על אחד מהתנאים הבאים:

1. אדם שבעת פגיעה בגופו שירת שירות צבאי בצה”ל, כחייל סדיר, קבע או מילואים. כמו כן מי ששירת במשטרה, בשב”כ, במוסד או השב”ס. כמו כן, מי שנפגע עקב שירותו הצבאי.

2. אדם אשר נתגלתה בגופו מחלה שנגרמה במהלך שירותו הצבאי או בעקבותיו.

3. אדם אשר נפגע בעת חופשה אשר אושרה על ידי מפקדיו, שלא בעת מילוי תפקידו, ואחוזי נכותו, כפי שנקבעו על ידי ועדה רפואית, עולים על 20%.

תביעת תגמולים

לצורך זכאות תגמולים עקב הפגיעה בעת השירות יש להגיש תביעת תגמולים למשרד הביטחון, על פי השלבים הנ”ל:

1. את התביעה מגישים על טופס “בקשה להכרת זכויות”, כאשר ישנם שני סוגי טפסים: האחד עבור חבלות והשני עבור מחלות. במקרה של חבלה ומחלה, יש להגיש את שני הטפסים.
בטופס יש לפרט את סוג הפגיעה, היכן ומתי התרחשה וכן מהם נזקי הגוף שנגרמו בעקבותיה. יש לצרף לטופס מסמכים רפואיים הקשורים לפגיעה וכן דו”ח תאונה במידה וקיים.

2. את טופס התביעה יש להגיש לקצין התגמולים תוך שלוש שנים ממועד השחרור. על פגיעות מסוג זה חלה התיישנות ולכן כדאי להגיש תביעה זו בהקדם. בחבלות אשר תועדו בדו”חות שונים, מחלות נפש ומחלות קשות תקופת ההתיישנות מוארכת.

3. לאחר הגשת הטופס נעשה בירור אצל קצין התגמולים לגבי נסיבות הפגיעה, לרב יוזמן הנפגע לוועדה רפואית לצורך קביעת נכותו. לבסוף נשלחת תשובה בדואר לגבי הכרת הנפגע כנכה צה”ל.

הכרה כנכה צה”ל

אחוזי הנכות נקבעים על פי תקנות חוק הנכים:

• נכות שקטנה מ10%, לא תזכה את הנפגע בתשלום.
• נכות בשיעור 10%-19% תזכה את הנפגע במענק חד פעמי, התלוי בשיעור הנכות.
• נכות בשיעור 20% ויותר תזכה את הנפגע בקצבה חודשית.

אי הכרה כנכה צה”ל

ניתן לערער על החלטה בפני ועדת ערער בבית משפט השלום. במידה וועדה זו קובעת כי נמצא קשר בין השירות לבין הפגיעה, יוזמן המערער לועדה הרפואית לצורך קביעת אחוזי נכות.

במידה ומתקבלת החלטה שלא להכיר בנפגע כנכה צה”ל גם בועדת הערער, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

נכה צה”ל – נכות קשה

נכה צה”ל אשר אחוזי הנכות שלו עולים על 50% זכאי לסיוע משמעותי ברכישת רכב, קבלת טיפולים רפואיים, ציוד עזר רפואי, שירותי ליווי ושירותי סיעוד, תרופות ודמי הבראה.

נכה קשה, המוגדר כבעל שיתוק מלא בפל גוף תחתון, קטיעת 2 גפיים לפחות או עיוורון, זכאי לתוספת של 40% על התגמול שקיבל.

סיעוד נכה צה”ל

נכה צה”ל זכאי על פי חוק לליווי על ידי מטפלים ישראלים (מט”בים) במימון משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי וזאת בהתאם להיקף השעות הנקבע על יד הוועדה הרפואית. בנוסף תתאפשר העסקת עובדים זרים במידה ומספר שעות הסיעוד ליום עולות על 17.

נכה צה”ל שמטופל בגין סיעוד במוסד לביטוח לאומי זכאי לבקש היתר העסקת עובד זר, גם אם לא ניתנה לו זכאות לשעות ליווי על ידי משרד הביטחון.

עזרה סיעודית תוענק באמצעות חברת סיעוד אשר נמצאת במעמד “ספק מוכר” של משרד הביטחון, באמצעותה מספק אגף השיקום במשרד הביטחון טיפול סיעודי לאוכלוסיית הזכאים.

הסיוע הסיעודי כולל מתן מלווים לסיעוד לנכים קשים בביצוע פעולות יומיומיות, מתן שירותים רפואיים בידי אנשי רפואה מוסמכים בבית הנכה, כגון: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד, מתן חונכים לנכי צה”ל אשר סובלים מפגיעות נפשיות  או פגיעות ראש לצורך עזרה ותמיכה בצרכים חברתיים ותפקודיים.

על תוספת שעות הטיפול אחראית הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אשר הוקמה על ידי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, במטרה לסייע לניצולי השואה בישראל.

הגדרת ניצול שואה

הגדרת ניצול שואה נקבעה על ידי הקרן לנפגעי השואה וועדות התביעות של המדינה. על פי הגדרה זו ניצול שואה הוא מי שחי תחת הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה וסבלו מרדיפות הנאצים. מי שחי בגטאות, במסתור או במחנות ריכוז, וכן, מי שברח משטחי הכיבוש נאצי לאחר שנת 1933, מאוסטריה לאחר שנת 1938 ומיתר הארצות לאחר פרוץ המלחמה ועד לתאריך סיומה.

תנאי זכאות

זכאות לשעות סיוע נוספות מהקרן לרווחה לנפגעי שואה ניתנת למי שמוגדר ניצול שואה, על פי ההגדרה וזכאי לגמלת סיעוד מלאה (150% או 168%) מהמוסד לביטוח לאומי.

אופן הגשת בקשה

יש להגיש טופס בקשה לשעות סיעוד החתום על ידי המבקש או בן משפחה. אל הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

1. צילום של תעודת הזהות הכולל את הספח.
2. אישור על פיצויים כניצול שואה. כגון: פיצויים חד פעמיים מועדת התביעות, תגמולים מהלשכה לשיקום נכי רדיפות, אישור מהצלב האדום וכו’.
3. פירוט התאריכים והמקומות בהם שהה הניצול עם פרוץ המלחמה.
4. אישור מהמוסד לביטוח לאומי על היקף גמלת הסיעוד, חתום בידי המוסד לביטוח הלאומי.
5. פרטי חברת הסיעוד מהם ניתן סיעוד של הביטוח הלאומי הכוללים כתובת וטלפון.

זכאות להטבות

ההטבות להם זכאים ניצולי השואה מטעם הקרן לרווחת ניצולי שואה:

1. סיוע סיעודי מורחב – זכאות ל-9 שעות סיעוד נוספות על השעות המאושרות על ידי הביטוח הלאומי.
2. סיוע סיעודי קצר מועד – זכאות ל-50 שעות סיעוד הניתנים למי שאושפז בבית חולים ושב כעת לביתו. 50 השעות ניתנות במהלך 60 יום מרגע החזרה לבית. סיוע זה ניתן גם למי שאינו זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ויש לבקשו מהעובדת הסוציאלית בבית החולים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע בעתות מצוקה,  24 שעות ביממה,  באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. התקנת הלחצן בבית אינו כרוך בתשלום, במידה וישנה זכאות ל-9 שעות סיעוד. בכל מקרה אחר ישנה השתתפות עצמית של 105 ₪ לשנה.
4. מענק חד פעמי – זכאות למענק חד פעמי לצורך ציוד רפואי, ציוד שיקומי, רכישת משקפיים, רכישת מכשירי שמיעה, קניית תרופות, נסיעות לטיפולים ועוד. גובה המענק הוא עד 4000 ₪.
5. טיפולי שיניים – זכאות לטיפולי שיניים, כאשר ההוצאה היא עבור החומרים בלבד. השירות ניתן על ידי מערך התנדבותי של רופאים מההסתדרות לרפואת שיניים.

הטבות נוספות

1. סיוע בדמי שכירות ממשרד האוצר- במסגרת חוק נכי המלחמה בנאצים ניתנת עזרה בדמי שכירות למי שנלחם בנאצים במסגרת הצבא האדום או הפרטיזנים ונפצע ודרגת נכותו מעל ל10%.
2. הטבות לנזקקים – ניצולי שואה נזקקים זכאים למענק חד שנתי בגובה 4000 ₪, פטור מאגרת טלוויזיה וכן 10% מסכום הסיוע עבור שכר דירה.
3. מענק מועדת התביעות – תשלום בגובה 2550 יורו למי שטרם קיבל מענק כלשהו בעבר.
4. מענק מטעם חוק הוונטים – מענק מטעם משרד הביטחון למי שלחם נגד הנאצים, ניתן מדי שנה וכולל הנחה בתרופות, פטור מאגרת טלוויזיה ועוד.
5. מענק מקרן הפיצוי הגרמנית – מענק בגובה 2000 יורו למי שעבד בעבודות כפייה או הוחזק בגטו.

ההגדרה של אנשים סיעודיים נחלקת ל-3. מוסד סיעודי מספק מענה לאוכלוסייה של קשישים סיעודיים (כמתואר לעיל), קשישים במצב סיעודי מורכב (סיעודיים אשר תלויים לגמרי בטיפול רפואי צמוד, כמו מכונת דיאליזה או הנשמה), ובמקרים מסויימים גם קשישים תשושי נפש הם סיעודיים (תהיה  מחלקה נפרדת עבור תשושי נפש בבית אבות הסיעודי – בד”כ מחלקה סגורה), אם כי אין זה מחייב.

קיימים בארץ מגוון בתי אבות סיעודיים ו/או מחלקות סיעודיות. המגוון רחב ולכן חשוב מאוד להקפיד על מספר פרמטרים בעת בחירת בית אבות סיעודי:

• רישיונות של משרד הבריאות - הצוות המטפל והצוות הרפואי צריך להחזיק בהסמכה לטיפול בחולים סיעודיים.
• מתן שירותים רפואיים - הקשישים צריכים לקבל ליווי רפואי של רופא מומחה בגריאטריה וכן לעבור בדיקות תקופתיות ועוד.
• מתן שירותי רפואת חירום – במקרה חירום צריכים הקשישים לקבל מענה מיידי בדמות שירותי חירום או אמבולנס. בנוסף יש להחזיק בבית האבות לחצני מצוקה.
• מתן שירות פסיכולוגי – רצוי שיהיה בבית האבות בעל מקצוע שיוכל לטפל בנושאים נפשיים.
• טיפוח והגיינה - בית האבות צריך להיות מתוחזק היטב ונקי ביותר. חשוב לבדוק מהו מספר המטופלים השוהים באותו החדר, האם השירותים והאמבטיה צמודים לחדר וכו’.
• מתן מענה יעיל - חשוב שהקשישים יקבלו מענה מהיר ויעיל בכל צרכיהם: אכילה, רחצה, לבוש וכו’.
• תעסוקה חברתית – בית האבות צריך לספק פעילויות אשר מאפשרות אינטראקציה חברתית בין הקשישים, גירויים אינטלקטואליים, העשרת התרבות ועוד. כל מקום מציע את תוכניות הטיפול הפנאי והטיפולים באמצעות עיסוק השונים שלו.

אך לפני הכל חשוב מאוד להתחשב בבחירתו של המטופל באם הוא מסוגל לבחור. שליטתו של הקשיש במצב תקל מאוד על המעבר למוסד בו ישהה כנראה עד תום חייו. מעבר לכך, חשוב מאוד שיהא זה מקום שיהיה לו בו נעים ובטוח.

במסגרת השהייה במחלקה הסיעודית, הקשיש זכאי לקבל את כל מה שנדרש לטיפולו, התשלום הנקבע הוא יחיד וסופי וכולל את כל השירותים המוצע. המוסד אינו רשאי לבקש תוספות תשלום על שום שירות, כגון אספקת תרופות או טיפולי פיזיותרפיה למשל.

מימון לבית אבות סיעודי

העלויות של השהיה בבית אבות סיעודי אינן נמוכות כלל והאשפוז במוסד סיעוד אינו כלול בסל הבריאות. במידה וקיים קושי לשלם את עלויות השהייה בבית אבות סיעודי, ניתן לפנות לקבלת סיוע מהמדינה המכונה “קוד גריאטרי“. ה”קוד” מאפשר מימון חלקי או מלא של השהייה.

הקוד ניתן בהתחשב בתנאים כגון: מצבו הבריאותי של הקשיש, מצבו הכלכלי של הקשיש, מצבם הכלכלי של בני משפחתו וכן מקום פנוי במוסדות המוכרים על ידי משרד הבריאות. הבקשה מוגשת מטעם משפחת הקשיש, קופת החולים, בית החולים או שירותי הרווחה.

השתתפות המדינה במימון טיפול סיעודי תלויה ביכולת הכלכלית של הקשיש ומשפחתו הכוללת הכנסות שוטפות, נכסים כספיים, נכסי נדל”ן, ביטוח סיעודי שרכש במהלך חייו ועוד.

משפחת הקשיש אשר מקבלת “קוד” גריאטרי תשתתף במימון החלקי. סכום ההשתתפות מתחיל מ-700 ₪ לחודש ומגיע עד לגובהו של סכום התשלום המלא. היקף ההשתתפות של המדינה תלוי ביתרה התקציבית שאושרה על ידי הממשלה למטרה זו. כמו כן, המשפחה נושאת בתשלומים עבור שני חודשי האשפוז הראשונים של הקשיש.

את טפסי הבקשה ניתן להוריד באתר משרד הבריאות. יש לצרף אליהם:

1. צילום ת.ז וספח

2. שאלון מידע רפואי אשר מולא ע”י רופא – המידע כולל פירוט אודות המחלה וכן המגבלות התפקודיות הנובעות ממנה.

3. חוות דעת רפואית מפורטת.

4. דוח אבחון הנעשה על ידי עובדת סוציאלית.

5. אישור הכנסה משלושת החודשים האחרונים – של הקשיש ובני משפחתו (בן זוג וילדים).

6. אישור על קצבאות ביטוח לאומי – של הקשיש ובני משפחתו (בן זוג וילדים).

7. תשלום בגובה 2 חודשי שהייה והתחייבות להשתתפות בהוצאות השהייה.

בבואכם לחפש מטפלת סיעודית אמינה ומקצועית ליקירכם עליכם להקפיד על מספר כללים. הכללים נחלקים לאלו המתייחסים לשלבים הראשונים של בחירת המטפלת ולכללים המתייחסים לשלבים המאוחרים יותר, עליהם יש לתת את הדעת.

השלבים הראשוניים בחיפוש והתאמה של מטפל

1. רושם ראשוני - כדאי להיפגש עם המטפלת מספר פעמים על מנת להתרשם ממנה על סמך אינטואיציה ראשונית. כדאי להיעזר בחברי משפחה נוספים על מנת למנוע מצב של רושם מוטעה. טיפול סיעודי דורש את קיומן של מכלול תכונות אישיות וזוהי ההזדמנות לעמוד על טיבן.

2. שפה - תקשורת היא כלי חיוני מאוד בין המטופל למטפל ולכן יש לבחור מטפל שדובר את שפתו של המטופל לפחות ברמה הבסיסית. אחרת, בשלבי ההמשך יתגלו קשיים רבים.

3. גיל  – יש לבחור מטפלת סיעודית שאינה מבוגרת מדי, על מנת שתוכל לשאת בעומס הפיזי של העבודה, אך גם לא מטפלת צעירה מדי על מנת שיהיו לה המחויבות והכח נפשי לטפל במטופל וכן כבוד למצבו.

4. הכשרה מקצועית - יש לברר מראש מה היא ההכשרה של המטפלת. הכשרה סיעודית מקצועית חשובה במיוחד כאשר מדובר בנכים או קשישים בעלי מצב בריאותי מורכב. ודאי במקרים בהם יש לתת טיפול רפואי בסיסי כמו זריקות על בסיס קבוע.

5. וותק – סביר להניח שמטפלת בעלת וותק וניסיון היא מקצועית יותר ובעלת רמת טיפול גבוהה יותר. עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שטיפול הוא מקצוע שוחק ועלול להיגרם מצב בו המטפלת תהיה חסרת סבלנות ומחויבות.

6. המלצות - המלצות קודמות הן כמעט התעודה היחידה של המטפלת להיותה אמינה ומקצועית. מומלץ לבקש כאלו ממעסיקה הקודם או מחברת ההשמה עימה מתקשרים.

7. מצב רפואי - חשוב להקפיד שהמטפלת עברה סדרת בדיקות רפואיות בחברת הסיעוד בה היא מועסקת ושאין היא נושאת איידס, צהבת ושהיא אינה בהריון.

8. תקשורת מטופל-מטפל - יש לבחון את התקשורת הבינאישית בין המטפל למטופל ולבחור במטפלת שתוכל להסתדר עם אופיו של המטופל. ניתן לקיים פגישה מוקדמת ביניהם כדי לבחון האם ישנה כימיה ביניהם.

9. נהלים - כדאי לדאוג להבהרת הנהלים הכרוכים בעבודה טרם תחילת ההעסקה. הנהלים יכללו נושאים כגון: אופי הטיפול, הדרישות היומיומית, אכילה יחדיו, מקום שינה ופרטיות של המטפל וכו’.

השלבים המתקדמים בחיפוש והתאמה של מטפל

יש לבצע בדק בית, לאחר חודשי הטיפול הראשונים, על מנת לוודא שהטיפול מתבצע כשורה:

1. ליווי צמוד - המטפלת צריכה להימצא 24 שעות בבית המטופל ולדאוג לצרכיו באופן אישי. בדקו שאין מצבים בהם המטופל נשאר ללא השגחה צמודה.

2. מתן שירותים - המטפלת צריכה להעניק שירותי סיעוד כגון רחצה, אכילה, עזרה בהליכה לשירותים וכן לדאגה למשק הבית: קניות, בישול וניקיון. שימו לב לקשיש ובדקו האם הוא לבוש באופן נקי ואשר מתאים לעונה הנוכחית, ניקיון והיגיינה של הבית, מצרכים מתאימים במקרר וכו’ ובאופן כללי לוודא כי אין כאן מקרה של הזנחה.

3. יחס חם - בדקו האם המטפלת מעניקה יחס חם ומסור ליקירכם, עד כדי יצירת קשר משפחתי. קרירות ואדישות כלפי הקשיש, או תגובות חסרות סבלנות צריכות להדליק נורה אדומה.

4. שינוי במצב התפקודי – האם קיים שינוי כלשהו במצבו התפקודי או המנטלי של המטופל, האם חלה אצלו הרגשה של בדידות וניתוק? ישנם מקרים של חוסר התאמה בהם ניתן לצפות בבירור בשינוי של ממש במצבו של המטופל – זה המקום להתערב.

במקרים של חוסר התאמה, הפתרונות האפשריים הם:

1. החלפת המטפל לפי מינו - לעיתים מקור הבעיה של חוסר ההתאמה נעוץ במינו של המטפל. במקרים אלו, די בהחלפת המטפל למטפלת או ההפך בכדי לפתור את הבעיה.

2. החלפת המטפל לפי מוצאו - במקרים של תקשורת לקויה, או פערים התנהגותיים קיצוניים מדי בשל הבדלי תרבות ומנטליות, בחירה במטפל ממוצא אחר עשויה לספק את הפיתרון.

3. עירוב בקהילה - בעיות של בדידות וניתוק של הקשיש אינן נובעות בהכרח מחוסר התאמה, אלא בהעדר מסגרת חברתית מתאימה עבורו. גם במצב של פערים בהתאמה וגם במקרים רגילים, לרוב מומלצת התערבות מועדונית, או של מרכזי יום לקשיש בסביבה ואף הגברת תדירות הביקורים בגינה הציבורית הקרובה למקום המגורים.

4. פתרון מוסדי - יתכן והעברה למוסד סיעודי (כמו בית אבות סיעודי, אם מדובר במטופל קשיש) תסייע למטופל הסובל מהידרדרות משמעותית בתפקוד הפיזי והנפשי. לעיתים המטפלת אינה מקצועית דיה על מנת לתת מענה לצרכים הפיזיים והנפשיים של המטופל או שצורכיו הרפואיים מחייבים השגחה רפואית ספציפית וצמודה.

חשוב מאוד לא לשכוח גם את התנאים הסוציאליים של המטפלת, היא זכאית לכל תנאי ההעסקה של עובד סיעודי ישראלי ולכן זכאית ליום מנוחה שבועי, ימי חג וחופשות בתשלום, דמי הבראה ופיצויים. בנוסף חשוב לדאוג למגורים הולמים וכן לביטוח רפואי.