עבור מי  שמכיר אדם הנמצא במצב סיעודי, קשיש או חולה במחלה קשה, והוא אחד האחראיים לטיפול בו – חיפוש חברת סיעוד הוא מושג מוכר. זוהי הכתובת לקבלת סיעוד לקשישים וסיעוד לנכים.

בשנים האחרונות חברות הסיעוד מופיעות כמו פטריות אחרי הגשם וקשה להבחין האם מדובר בחברה מקצועית או שמדובר בחברה קיקיונית הפועלת ללא רישיון. על מנת להימנע מתקריות לא נעימות למטופל ומשפחתו, חשוב להבין כיצד פועלת חברת סיעוד המורשה במסגרת החוק.

מיון והכשרת עובדים

חברת הסיעוד עוסקת במיון והשמת העובדים הזרים המגיעים אליה בהתאם לכישוריהם והתאמתם למטופלים השונים. כמו כן החברה מעבירה את העובדים הדרכות והכשרות טרם העסקתם לטיפול סיעודי בבית הלקוח וכן הדרכות נוספות בהתאם לצרכי כל מטופל בו הם מטפלים.

העסקת עובדים

עובדים זרים בתחום הסיעוד חייבים להיות רשומים בחברת סיעוד פרטית, שיש לה רישיון לפעול בתחום הסיעוד. החברה אחראית על הכנת חוזה למטופל ולעובד הזר. החוזה יהיה באישור עורך דין ויתאם לדיני העבודה בארץ. חשוב להקפיד כי לעובד הזר יש חוזה, מכיוון שהוא מעיד על כך שהוא רשום כחוק.  החברה מחויבת לדווח על העובדים הזרים המועסקים אצלה לרשות ההגירה במשרד הפנים ולקבל ממנה אישור העסקה.

דאגה סוציאלית לעובד הזר

החברה תסייע להסדיר את תשלומי הביטוח הרפואי והלאומי עבור העובד הזר וכן תסייע במקרה של תביעה של אחד הגופים. בנוסף תעמוד החברה אל מול חברת הביטוח והגופים האזרחיים במקרה בו העובד חלה. במידה והעובד הזר נפטר, צריכה לדאוג החברה לדווח לרשות ההגירה וכן לשגרירות ארצו. החברה תהיה אחראית על כל הסידורים לאחר מות העובד. במקרה בו המטופל מעוניין להחליף עובד או העובד מעוניין להפסיק את עבודתו, החברה תמצא לעובד מקום עבודה חלופי.

סיוע למטופל

החברה תסייע למטופל להגיש בקשה ל”היתר העסקת עובד זר בתחום הסיעוד” וכן תסייע בהארכת תוקף ההיתרים, אם צריך.

בקרה על העובדים הזרים

החברה מחויבת לספק ביקורים של עובדים סוציאלים בבית המטופל, על מנת לעמוד על צרכיו ולהתאים לו מטפל מתאים. העובד הסוציאלי יפקח על עבודת המטפל באמצעות שיחות עם העובד וביקורים בבית המטופל. הביקורים יתקיימו בתדירות של לפחות פעם בשלושה חודשים. בתום כל ביקור יוכן דוח המסכם את המצב אשר יתוייק בתיק המטופל. העובד הסוציאלי מחויב לדווח במקרה של חשש לאלימות, הטרדה מינית וכו’.

רווח חברת הסיעוד

חברת הסיעוד אינה גובה מחיר על עצם הרישום אליה, אך היא גובה עבור שירותים שהיא מספקת, כגון: ביקורים של עובד סוציאלי בבית המטופל, סיוע בהעסקת עובדים זרים, הארכת אשרות שהייה וכו’.
כמו כן, במידה והמטופל מעוניין להחליף עובד, רשאית החברה לגבות דמי טיפול, להם סכום מקסימלי על פי חוק.

בנוסף, החברה מרוויחה עבור דמי התיווך שהיא מקבלת מחברות כח אדם זרות. חברות כח האדם דורשות דמי תיווך גבוהים מהעובדים הזרים בבואם להירשם וסכומים אלה מחולקים בין החברות בארץ לאלה בחו”ל.

בחירה בחברת סיעוד

בתום בחינת הסעיפים שלעיל, ניתן לראות כיצד חברת סעוד צריכה לעבוד. בנוסף חשוב להתרשם מרצינות החברה ומהיחס שהיא נותנת לכם ולעובדיה.

כדאי לעבוד עם חברה שמספקת מגוון רחב של מטפלים: ישראלים ודוברי שפות ממדינות מגוונות בעולם. בצורה כזו ניתן יהיה לבצע התאמת מטפל סיעודי למטופל בצורה אופטימאלית. התאמה כזו חשובה לשביעות רצון המטופל ולשקט הנפשי שלכם.

חשוב לזכור כי גם אם העובד שקיבל המטופל דרך חוק הסיעוד של ביטוח לאומי שייך לחברת סיעוד מסוימת, אין זה אומר שהינכם מחויבים לעבוד עם אותה החברה גם בהקשר של העסקת עובד זר.

מהם השירותים המוענקים לזכאי גמלת סיעוד?

גמלת סיעוד מיועדת לאנשים אחרי גיל פרישה שמתקשים בביצוע הפעולות היומיומיות בחייהם. גמלה זו מקנה להם סל שירותים, אותם נפרט להלן.

השירות העיקרי והחשוב ביותר הינו טיפול סיעודי – העסקת מטפל צמוד לצורך סיוע בפעולות היומיום הבסיסיות.

סיוע ממטפל

על המטפל מוטלת האחריות בסיוע לביצוע הפעולות היומיומיות במסגרת היקף השעות שאושרו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

המטפל יגיע לביתו של הקשיש ויסייע לו בביצוע הפעולות היומיומיות והחזקת משק הבית שלו. הסיוע כולל:

עזרה ברחצה, הלבשה, אכילה, ליווי לרופא, הבאת תרופות. במסגרת החזקת משק הבית המטפל יסייע בביצוע עבודות הניקיון, הכביסה, קניות וכן בישול. הכל בהתאם לצורכי הקשיש ועל פי ההגדרה של המוסד לביטוח לאומי.

המרת גמלה

כאשר ניתנת הזכאות לגמלה יכול הקשיש להמיר חלק ממנה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול הן סיעוד של מטפל בחלק ממסגרת הזכאות והן שירותים נוספים המוזכרים להלן:

1. ביקור במרכז יום לקשיש – במרכז מבוצעות שלל פעילויות המותאמות במיוחד לקשישים: השירות כולל הסעות מבית הקשיש אל המרכז וחזרה, ארוחות חמות, רחצה, תספורת וטיפולי טיפוח, שירותי כביסה, שירותים מקצועיים של צוות אחיות, עובדים סוציאלים, פזיותרפיה ועוד, ביצוע ריפוי בעיסוק, םעילויות חברתיתות (הרצאות, הופעות וחוגים), ציון חגים וימי הולדת וכן תכוניות מיוחדות כגון גינון, טיפול בחיות מחמד ועוד. מרכז יום לקשיש נועד לספק לקשיש מסגרת חברתית, עניין בחייו ושיפור איכות חייו. במקביל הביקור במרכז מקל על בני המשפחה ו/או המטפלים במתן מסגרת טיפולית למספר שעות בשבוע.
2. שירותי כביסה – שירות איסוף וביצוע כביסה במנות של 5 ק”ג כבסים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבה אש וכו’. קיימים לחצנים הקבועים למקום המגורים או לחצנים אל-חוטיים המאפשרים קריאות מצוקה מכל מקום בו נמצא הקשיש.

4. מוצרי ספיגה – קיימים מספר מקרים בהם הקשיש סובל מחוסר שליטה בצרכיו: בעיה תפקודית הנובעת ממוגבלות בתנועה, איבוד היכולת השכלית לשלוט בצרכים או פגיעה ביכולת התקשורת להבעת הצורך בעשיית צרכים. כמו כן אנשים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים אינם מסוגלים להגיע בכוחות עצמם אל השירותים. בנוסף, יתכן מצב ובו כתוצאה מניתוח, פגיעה במערכת העצבים ותהליכים שונים הקשורים בזיקנה ישנה בעיה בשליטה על הצרכים.  במקרים כאלו ניתן לעשות שימוש במוצרי ספיגה שונים. ניתן להשתמש בחיתולים רב פעמיים המטיבים עם הסביבה ומיאים לחיסכון כספי ניכר, אולם החיתולים החד פעמיים נוחים יותר מבחינת הגיינה וכושר ספיגה.
   מוצרי הספיגה אינם זולים והאפשרות לרכשם במסגרת גמלת הסיעוד, חוסכת כסף רב.

5. השתתפות במימון עובדים זרים – ניתן להעסיק עובד סיעודי קבוע בהתאם לתנאי הזכאות, ולהשתמש בגמלת הסיעוד לצורך מימון חלקי של המטפל. הזכאים למטפל זר צריכים להוכיח במבחני התלות הפיזיים כי הינם זקוקים לעזרה קבועה ומתמדת בביצוע הפעילות היומיומית וכן השגחה של 24 שעות

המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

ההמרה מתבצעת על פי המפתח הבא:

1.       ביקור חד פעמי במרכז יום לקשיש שווה ערך לשעתיים סיעודיות, במקרה של זכאות ב-100% גמלת סיעוד, ושלוש שעות סיעודיות במקרה של 150% גמלה.

2.       שווי מוצרי הספיגה נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.

3.       שווי לחצן מצוקה הינו רבע שעה סיעודית בשבוע.

4.       מנה של 5 ק”ג כביסה שווה לשעה ורבע סיעודיות.

אדם מוגדר כנכה צה”ל כאשר הוא עונה על אחד מהתנאים הבאים:

1. אדם שבעת פגיעה בגופו שירת שירות צבאי בצה”ל, כחייל סדיר, קבע או מילואים. כמו כן מי ששירת במשטרה, בשב”כ, במוסד או השב”ס. כמו כן, מי שנפגע עקב שירותו הצבאי.

2. אדם אשר נתגלתה בגופו מחלה שנגרמה במהלך שירותו הצבאי או בעקבותיו.

3. אדם אשר נפגע בעת חופשה אשר אושרה על ידי מפקדיו, שלא בעת מילוי תפקידו, ואחוזי נכותו, כפי שנקבעו על ידי ועדה רפואית, עולים על 20%.

תביעת תגמולים

לצורך זכאות תגמולים עקב הפגיעה בעת השירות יש להגיש תביעת תגמולים למשרד הביטחון, על פי השלבים הנ”ל:

1. את התביעה מגישים על טופס “בקשה להכרת זכויות”, כאשר ישנם שני סוגי טפסים: האחד עבור חבלות והשני עבור מחלות. במקרה של חבלה ומחלה, יש להגיש את שני הטפסים.
בטופס יש לפרט את סוג הפגיעה, היכן ומתי התרחשה וכן מהם נזקי הגוף שנגרמו בעקבותיה. יש לצרף לטופס מסמכים רפואיים הקשורים לפגיעה וכן דו”ח תאונה במידה וקיים.

2. את טופס התביעה יש להגיש לקצין התגמולים תוך שלוש שנים ממועד השחרור. על פגיעות מסוג זה חלה התיישנות ולכן כדאי להגיש תביעה זו בהקדם. בחבלות אשר תועדו בדו”חות שונים, מחלות נפש ומחלות קשות תקופת ההתיישנות מוארכת.

3. לאחר הגשת הטופס נעשה בירור אצל קצין התגמולים לגבי נסיבות הפגיעה, לרב יוזמן הנפגע לוועדה רפואית לצורך קביעת נכותו. לבסוף נשלחת תשובה בדואר לגבי הכרת הנפגע כנכה צה”ל.

הכרה כנכה צה”ל

אחוזי הנכות נקבעים על פי תקנות חוק הנכים:

• נכות שקטנה מ10%, לא תזכה את הנפגע בתשלום.
• נכות בשיעור 10%-19% תזכה את הנפגע במענק חד פעמי, התלוי בשיעור הנכות.
• נכות בשיעור 20% ויותר תזכה את הנפגע בקצבה חודשית.

אי הכרה כנכה צה”ל

ניתן לערער על החלטה בפני ועדת ערער בבית משפט השלום. במידה וועדה זו קובעת כי נמצא קשר בין השירות לבין הפגיעה, יוזמן המערער לועדה הרפואית לצורך קביעת אחוזי נכות.

במידה ומתקבלת החלטה שלא להכיר בנפגע כנכה צה”ל גם בועדת הערער, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

נכה צה”ל – נכות קשה

נכה צה”ל אשר אחוזי הנכות שלו עולים על 50% זכאי לסיוע משמעותי ברכישת רכב, קבלת טיפולים רפואיים, ציוד עזר רפואי, שירותי ליווי ושירותי סיעוד, תרופות ודמי הבראה.

נכה קשה, המוגדר כבעל שיתוק מלא בפל גוף תחתון, קטיעת 2 גפיים לפחות או עיוורון, זכאי לתוספת של 40% על התגמול שקיבל.

סיעוד נכה צה”ל

נכה צה”ל זכאי על פי חוק לליווי על ידי מטפלים ישראלים (מט”בים) במימון משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי וזאת בהתאם להיקף השעות הנקבע על יד הוועדה הרפואית. בנוסף תתאפשר העסקת עובדים זרים במידה ומספר שעות הסיעוד ליום עולות על 17.

נכה צה”ל שמטופל בגין סיעוד במוסד לביטוח לאומי זכאי לבקש היתר העסקת עובד זר, גם אם לא ניתנה לו זכאות לשעות ליווי על ידי משרד הביטחון.

עזרה סיעודית תוענק באמצעות חברת סיעוד אשר נמצאת במעמד “ספק מוכר” של משרד הביטחון, באמצעותה מספק אגף השיקום במשרד הביטחון טיפול סיעודי לאוכלוסיית הזכאים.

הסיוע הסיעודי כולל מתן מלווים לסיעוד לנכים קשים בביצוע פעולות יומיומיות, מתן שירותים רפואיים בידי אנשי רפואה מוסמכים בבית הנכה, כגון: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד, מתן חונכים לנכי צה”ל אשר סובלים מפגיעות נפשיות  או פגיעות ראש לצורך עזרה ותמיכה בצרכים חברתיים ותפקודיים.

סיוע מורחב יותר – של העסקת מטפלת סיעודית בבית המטופל, למשך 24 שעות ביממה – מתקבל לפי תנאי זכאות של הגעת המטופל לגיל פרישה וכן ממצאים מתאימים של מבחן תלות – ADL.

העסקת מטפל/ת סיעודי/ת

כאשר בוחרים מטפל או מטפלת סיעודית, ישראליים או עובדים זרים, יש לקחת בחשבון שהמטפל/מטפלת ישהו פרקי זמן ארוכים עם הקשיש או אף יעברו להתגורר בדרך קבע עימו.

מטפל כזה יהפוך להיות חלק מרכזי בחייו של הקשיש, כמעט כמו קרוב משפחה ועל כן הבחירה של מטפל כזה היא מורכבת וכלל לא פשוטה.

כאמור, קיימות 2 אופציות להעסקת מטפל:

מטפלת ישראלית (מט”בית) – היתרון בהעסקת מטפל או מטפלת ישראליים הוא היעדר סיבוכים בירוקרטיים בעת תהליך ההעסקה וקלות השהות עימם (שפה משותפת, העדר פערי תרבות משמעותיים).
החיסרון בהעסקתם הוא, אם להשוות לעובדים זרים, העלות הגבוהה.

עובדים זרים – ניתן לקבל עובדים שכבר שוהים בארץ או כאלה שמגיעים מחו”ל במיוחד עבור המטופל. עובדים ששוהים בארץ הם לרב בעלי המלצות או שניתן לראיינם לפני הקבלה לעבודה ובנוסף, הם עברו כבר את כל התהליך הביורוקרטי הכרוך בהגעתם ארצה ובאישורים להעסקה.
כאשר מדובר במטפלים שמגיעים מחו”ל, לא ניתן לדעת במי מדובר, אולם האפשרויות רחבות יותר וניתן לבקש מטפל דובר שפה ספציפית, גם אם מטפל כזה לא נמצא בארץ.
שכר העובדים הזרים נמוך משמעותית מזה של עובד סיעודי ישראלי. מעבר לכך, העובדים הזרים בדרך כלל יבצעו את כל העבודות הנדרשות ללא היסוס, לעומת עובדים ישראלים שהם בעלי הסתייגויות שונות.

כיצד בוחרים מטפל?

חשוב מאוד להכיר את צרכיו של הקשיש על מנת להתאים לו מטפל נכון, מאחר ומדובר בהתאמה בין בני אדם שונים קשה מאוד לקבל החלטה גורפת אך חשוב מאוד להתחשב בפרמטרים הבאים:

שפה – זהו קרטריון חשוב ובסיסי מאוד. התקשורת עם הקשיש חשובה מאוד וחשוב להתאים מטפל אשר יוכל לעשות זאת באופן שוטף יחסי. בודקים האם המטפל דובר עברית (כאלו שכבר שוהים בארץ ורכשו את בסיס השפה) או שהוא דובר שפה זרה נוספת, אותה דובר הקשיש.
כמובן שנשאף לעובד אשר העברית שלו כמה שיותר טובה.

נתוני המטפל – גיל המטפל/ת וכן החוסן הפיסי שלו קשורים ישירות למתן הסיוע שיוכל לספק לקשיש בהתאם לצרכיו. חשוב לבחור מטפל שאינו מבוגר או חלש מדי על מנת שיוכל לבצע מטלות פיזיות, אך גם שאינו צעיר מדי על מנת שיהיה בעל ניסיון ויוכל להבין את המצב בו הקשיש נמצא ולנהוג אליו בכבוד.

קורות חיים והמלצות - ברוב המקרים עדיף לשכור שירותים של מטפל בעל ניסיון קודם – בסיעוד בסיסי וכן במתן טיפולים רפואיים בסיסיים, כמו מתן זריקות, טיפול בפצע לחץ וכדומה. בנוסף, רצוי שהוא יהיה בעל הכשרה סיעודית מסודרת.
ניתן ואף רצוי לבקש חוות דעת של מעסיקים קודמים על מנת ללמוד על ההתנהלות והמקצועיות של המטפל.

התרשמות אישית – מומלץ שכמה מבני המשפחה יערכו פגישות מספר עם המטפלת הפוטנציאלית. המטרה היא לתת הזדמנות להתרשם ממנה באופן אישי ולהגיע להחלטה סופית על סמך התרשמות זו ואינטואיציה ראשונית.

כיצד מעסיקים מטפלת זרה?

לצורך העסקת עובד זר יש לבצע את השלבים הבאים:

1. הגשת בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי

2. לאחר קבלת הגמלה, יש לפנות לקבלת בקשת היתר להעסקת עובד זר מיחידת הסמך במשרד התמ”ת.

3. לאחר קבלת האישור יש לחבור לחברת השמה לעובדים זרים ולבחור את המטפל המתאים ביותר עבור הקשיש.

4. במידה והמטפל הזר שוהה בחו”ל, יש להגיע למשרד הפנים על מנת להזמין את המטפל הזר. משרד הפנים שולח את המסמכים לשגרירות בארץ ממנה מגיע המטפל.

5. המטפל הזר אוסף את המסמכים מהשגרירות ובאחריות חברת ההשמה לקנות לו כרטיס טיסה לישראל.

6. המטפל מגיע לארץ ובחברת ההשמה מלמדים אותו על תנאי העסקתו, מסגרת העבודה והפעולות הנדרשות ממנו.

7. זכאי גמלת סעד יכולים לקבל החזר כספי, כאשר העובד הזר ירשם בחברת הסיעוד.

אין זה מין הנמנע שיום אחד כולנו נזדקן ויותר ויותר נתקשה בתפקוד עצמאי. תהליך ההזדקנות מלווה לצערינו במגוון תופעות לא נעימות כגון: מחלות, תשישות פיזית, תשישות נפשית ועוד. תופעות אלה בדרך כלל דורשות סיעוד.

מי שמצבו מוגדר סיעודי מתקשה לבצע פעולות יומיומיות שונות כגון: תזונה, רחצה, שליטה בסוגרים, קימה, תנועה וכו’. לצורך ביצוע פעולות אלה הוא נזקק לעזרה – טיפול סיעודי – שניתן לקבל במספר דרכים

טיפול סיעודי

• קבלת סיוע ממטפלת סיעודית מתוקף חוק הסיעוד – מטרת חוק סיעוד היא מתן אפשרות לקשישים להתגורר בסביבתם הטבעית ברמת איכות חיים גבוהה ככל האפשר וזאת על ידי מתן סיוע סיעודי על ידי מטפל מטעם חברת השמה המוכרת למוסד לביטוח לאומי, למשך מספר שעות בשבוע, לפי מכסה הנקבעת בכל מקרה לגופו.
  הזכאות לגמלת הסיעוד ניתנת למי שגילו מעל גיל פרישה והוא תושב ישראל, מי שמתגורר באופן עצמאי בביתו או בדיור מוגן, מי שהכנסותיו השונות אינן עוברות את תקרת השכר הממוצעת וכן מי שרמת תפקודו דורשת סיוע.
  היקף הגמלה (100% גמלה שהן 9.75 שעות שבועיות, 150% גמלה שהם 16 שעות שבועיות או 168% גמלה שהם 18 שעות שבועיות) נקבע על פי רמת תלותו של הקשיש בסיוע לצורך ביצוע הפעולות היומיומיות.
  רמת התלות נבחנת על ידי איש מקצוע ונעשית בבית הקשיש. שירותי הסיעוד כוללים סיוע בביצוע פעולות היומיום: אכילה, רחצה, הלבשה, הבאת תרופות וליווי לרופא וכן סיוע במשק הבית: ניקיון, בישולים, קניות ועוד. לצורך קבלת הגמלה יש להגיש טפסים אותם ניתן להשיג במוסד לביטוח לאומי.

• שהייה בבית אבות סיעודי – במידה והקשיש מתקשה לנהל אורח חיים עצמאי בביתו או בדיור מוגן כתוצאה מהתדרדרות בתפקודו, בית אבות סיעודי הוא הפתרון עבורו. בית האבות הסיעודי הינו מוסד המספק שירותי סיעוד ושירותים רפואיים 24 שעות ביממה.
  השהייה בבית אבות סיעודי אינה כלולה בסל הבריאות, אולם ניתן לקבל מהמדינה “קוד גריאטרי”. ה”קוד” הינו מסמך מטעם משרד הבריאות המאפשר מימון חלקי או מלא עבור השהייה. הקוד ניתן על סמך מצבו הבריאותי של הקשיש, מצבם הכלכלי של הקשיש ובני משפחתו ועל סמך מקום פנוי במוסד המוכר על ידי משרד הבריאות.
  את הטפסים ניתן להוריד מאתר משרד הבריאות. מגישי הטפסים יכולים להיות משפחת הקשיש, קופת החולים, בית החולים או שירותי הרווחה. בעת קבלת “קוד”, הקשיש ומשפחתו מחויבים להשתתף במימון חלקי של השהייה. סכום ההשתתפות מתחיל ב-700 ₪. השתתפות המדינה מושפעת מהיתרה התקציבית שיועדה למטרה זו על ידי הממשלה.

• העסקת מטפל זר – קיימת אפשרות להעסיק עובד סיעודי 24 שעות ביממה, כאשר הקשיש הגיע לגיל פרישה ואובחן כמתאים על ידי ביצוע מבחני התלות (ממצאי המבחן מעידים על תלות מלאה).
  תחילה יש להגיש בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי.
  לאחר קבלת האישור, יש לפנות למשרד התמ”ת לקבלת היתר להעסקת עובדים זרים. לאחר מכן יש למצוא מטפל זר מתאים באמצעות חברת השמה.
  במידה והמטפל שוהה בחו”ל, יש צורך להזמין את המטפל לארץ באמצעות משרד הפנים. המטפל יאסוף את ההזמנה בשגרירות ישראל במדינתו וכן את כרטיס הטיסה הניתן לו על ידי חברת ההשמה.
  את המטפל כדאי לבחור על סמך מספר נתונים:

  • שפות בהן המטפל מדבר: עדיפות לדובר עברית

  • נתונים אישיים: גיל, חוסן פיזי בכל הקשור בביצוע מטלות, ניסיון עבר.

  • קורות חיים והמלצות: עדיף לשכור את שירותיו של מטפל בעל ניסיון עבר בטיפול סיעודי, ואף הכשרה מתאימה וכן המלצות ממעסיק קודם או חברת ההשמה

חשוב להדגיש כי במידה ולא נמצאת זכאות לסיוע מהמדינה עבור שירותי סיעוד, יש לבדוק האם קיים ביטוח סיעודי, ביטוח חיים או ביטוח משלים מקופת החולים שיכול לכסות את ההוצאות.

בבואכם לחפש מטפלת סיעודית אמינה ומקצועית ליקירכם עליכם להקפיד על מספר כללים. הכללים נחלקים לאלו המתייחסים לשלבים הראשונים של בחירת המטפלת ולכללים המתייחסים לשלבים המאוחרים יותר, עליהם יש לתת את הדעת.

השלבים הראשוניים בחיפוש והתאמה של מטפל

1. רושם ראשוני - כדאי להיפגש עם המטפלת מספר פעמים על מנת להתרשם ממנה על סמך אינטואיציה ראשונית. כדאי להיעזר בחברי משפחה נוספים על מנת למנוע מצב של רושם מוטעה. טיפול סיעודי דורש את קיומן של מכלול תכונות אישיות וזוהי ההזדמנות לעמוד על טיבן.

2. שפה - תקשורת היא כלי חיוני מאוד בין המטופל למטפל ולכן יש לבחור מטפל שדובר את שפתו של המטופל לפחות ברמה הבסיסית. אחרת, בשלבי ההמשך יתגלו קשיים רבים.

3. גיל  – יש לבחור מטפלת סיעודית שאינה מבוגרת מדי, על מנת שתוכל לשאת בעומס הפיזי של העבודה, אך גם לא מטפלת צעירה מדי על מנת שיהיו לה המחויבות והכח נפשי לטפל במטופל וכן כבוד למצבו.

4. הכשרה מקצועית - יש לברר מראש מה היא ההכשרה של המטפלת. הכשרה סיעודית מקצועית חשובה במיוחד כאשר מדובר בנכים או קשישים בעלי מצב בריאותי מורכב. ודאי במקרים בהם יש לתת טיפול רפואי בסיסי כמו זריקות על בסיס קבוע.

5. וותק – סביר להניח שמטפלת בעלת וותק וניסיון היא מקצועית יותר ובעלת רמת טיפול גבוהה יותר. עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שטיפול הוא מקצוע שוחק ועלול להיגרם מצב בו המטפלת תהיה חסרת סבלנות ומחויבות.

6. המלצות - המלצות קודמות הן כמעט התעודה היחידה של המטפלת להיותה אמינה ומקצועית. מומלץ לבקש כאלו ממעסיקה הקודם או מחברת ההשמה עימה מתקשרים.

7. מצב רפואי - חשוב להקפיד שהמטפלת עברה סדרת בדיקות רפואיות בחברת הסיעוד בה היא מועסקת ושאין היא נושאת איידס, צהבת ושהיא אינה בהריון.

8. תקשורת מטופל-מטפל - יש לבחון את התקשורת הבינאישית בין המטפל למטופל ולבחור במטפלת שתוכל להסתדר עם אופיו של המטופל. ניתן לקיים פגישה מוקדמת ביניהם כדי לבחון האם ישנה כימיה ביניהם.

9. נהלים - כדאי לדאוג להבהרת הנהלים הכרוכים בעבודה טרם תחילת ההעסקה. הנהלים יכללו נושאים כגון: אופי הטיפול, הדרישות היומיומית, אכילה יחדיו, מקום שינה ופרטיות של המטפל וכו’.

השלבים המתקדמים בחיפוש והתאמה של מטפל

יש לבצע בדק בית, לאחר חודשי הטיפול הראשונים, על מנת לוודא שהטיפול מתבצע כשורה:

1. ליווי צמוד - המטפלת צריכה להימצא 24 שעות בבית המטופל ולדאוג לצרכיו באופן אישי. בדקו שאין מצבים בהם המטופל נשאר ללא השגחה צמודה.

2. מתן שירותים - המטפלת צריכה להעניק שירותי סיעוד כגון רחצה, אכילה, עזרה בהליכה לשירותים וכן לדאגה למשק הבית: קניות, בישול וניקיון. שימו לב לקשיש ובדקו האם הוא לבוש באופן נקי ואשר מתאים לעונה הנוכחית, ניקיון והיגיינה של הבית, מצרכים מתאימים במקרר וכו’ ובאופן כללי לוודא כי אין כאן מקרה של הזנחה.

3. יחס חם - בדקו האם המטפלת מעניקה יחס חם ומסור ליקירכם, עד כדי יצירת קשר משפחתי. קרירות ואדישות כלפי הקשיש, או תגובות חסרות סבלנות צריכות להדליק נורה אדומה.

4. שינוי במצב התפקודי – האם קיים שינוי כלשהו במצבו התפקודי או המנטלי של המטופל, האם חלה אצלו הרגשה של בדידות וניתוק? ישנם מקרים של חוסר התאמה בהם ניתן לצפות בבירור בשינוי של ממש במצבו של המטופל – זה המקום להתערב.

במקרים של חוסר התאמה, הפתרונות האפשריים הם:

1. החלפת המטפל לפי מינו - לעיתים מקור הבעיה של חוסר ההתאמה נעוץ במינו של המטפל. במקרים אלו, די בהחלפת המטפל למטפלת או ההפך בכדי לפתור את הבעיה.

2. החלפת המטפל לפי מוצאו - במקרים של תקשורת לקויה, או פערים התנהגותיים קיצוניים מדי בשל הבדלי תרבות ומנטליות, בחירה במטפל ממוצא אחר עשויה לספק את הפיתרון.

3. עירוב בקהילה - בעיות של בדידות וניתוק של הקשיש אינן נובעות בהכרח מחוסר התאמה, אלא בהעדר מסגרת חברתית מתאימה עבורו. גם במצב של פערים בהתאמה וגם במקרים רגילים, לרוב מומלצת התערבות מועדונית, או של מרכזי יום לקשיש בסביבה ואף הגברת תדירות הביקורים בגינה הציבורית הקרובה למקום המגורים.

4. פתרון מוסדי - יתכן והעברה למוסד סיעודי (כמו בית אבות סיעודי, אם מדובר במטופל קשיש) תסייע למטופל הסובל מהידרדרות משמעותית בתפקוד הפיזי והנפשי. לעיתים המטפלת אינה מקצועית דיה על מנת לתת מענה לצרכים הפיזיים והנפשיים של המטופל או שצורכיו הרפואיים מחייבים השגחה רפואית ספציפית וצמודה.

חשוב מאוד לא לשכוח גם את התנאים הסוציאליים של המטפלת, היא זכאית לכל תנאי ההעסקה של עובד סיעודי ישראלי ולכן זכאית ליום מנוחה שבועי, ימי חג וחופשות בתשלום, דמי הבראה ופיצויים. בנוסף חשוב לדאוג למגורים הולמים וכן לביטוח רפואי.