הרפורמה בסיעוד הינה הצעת חוק שהעלו לשולחנה של הכנסת החברים שלי יחימוביץ’ וחיים כץ. ההצעה מעלה לסדר היום ניסוי שעורך כבר שנתיים המוסד לביטוח הלאומי – קרוב ל-500 משפחות בארץ אשר בחרו לקבל את גמלת הסיעוד באופן ישיר אליהם ולבצע בעצמם את התשלום למטפל הסיעודי שהעסיקו. גורמים שונים במוסד לביטוח לאומי מברכים על היוזמה וטוענים כי הניסוי עבר בהצלחה ויש להופכו לנוהל חדש, שכן אין הכרח בהעסקת גורם מתווך בין צורך השירות ובין נותנו, אשר גם על הדרך יגזור קופון משל עצמו.

הצעת החוק לרפורמה בסיעוד

מה אומרת הצעת החוק?
בעצם מציעה הצעת החוק כי אותו ניסוי יורחב – הוא ייארך עוד שנה והוא יקיף יותר אזורים בארץ. עד כה בוצע הניסוי בערים אשקלון, רמת גן, בני ברק ונהריה ומעתה הוא יכלול 9 אזורים.

המשמעות של הניסוי היא ראשית, העברת גמלת הסיעוד ישירות למי שזכאי לה, ככל התשלומים והגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. רק בשביל לסבר את האוזן – הביטוח הלאומי משלם לקבלניות הסיעוד 40 ₪ לכל שעת סיעוד, אשר בדרכם הופכים לשכר זעום של 21.5 ₪ למטפלת הסיעודית בפועל, אשר עוסקת בעבודה פיזית תובענית ואינטנסיבית. וכי מדוע ששכרה לא יהיה בצידה?

שנית, המשמעות  של הניסוי היא מתן הבחירה בידיו של הקשיש הזכאי לגמלה – האם לקבל אליו את הכסף ישירות, או לפנות לחברה של כוח אדם שתבצע עבורו את תהליך ההעסקה. בכדי להבטיח כי אכן יקבל הקשיש את הטיפול הסיעודי לו הוא זקוק, הסייגים לניסוי הם שניים:

• את הגמלה יקבל רק מי שכבר מקבל טיפול סיעודי על ידי מטפל חיצוני (שאינו בן משפחתו של הזכאי).
• הזכאות לתשלום הישיר תינתן רק למי שזכאי לגמלת סיעוד מלאה.

המתנגדים להצעת החוק

במהלך השלבים שהובילו לאישור המיוחל של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת, היו לה להצעה מתנגדים גדולים. ניתן רק לנחש מי…

חברות הסיעוד הפעילו לחץ ציבורי, אשר טען באיומים כי הניסוי לא ייטיב את המצב הנתון, כי אם יחריף אותו ויוביל למצב שבו משפחות הזכאים לגמלה בעצם ישלשלו את הכספים ישירות לכיסם הפרטי וימנעו מהזכאי לגמלה את שירותי הסיעוד להם הוא זקוק.

חברות הסיעוד והמרכז לשלטון מקומי הפעילו יחדיו לחצים על חברי כנסת שונים, אשר חברים בוועדת העבודה והרווחה, להביע התנגדות להצעת החוק. הם רמזו כי אותה וועדה מזניחה את האינטרסים של הקשישים הסיעודיים, וכי הרחבת הניסוי והרעיון בכלל יפגעו בכל הליכי הביקורת של המוסד לביטוח לאומי ותחום הסיעוד לקשישים. יצויין כי אין מדובר בטענה רציונלית, שכן הכספים יהיו באחריות הוועדות המקומיות של כל רשות עירונית והן שיחליטו האם יקבל הקשיש את הגמלה בכסף או בשעת סיעוד ויהיו ערים לכל חשש שבו תיקח המשפחה את הכסף אליה.

חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי קובע כי אנשים אחרי גיל הפרישה, אשר מתגוררים בביתם וזקוקים לסיוע בביצוע פעולות בחיי היומיום (אכילה, רחצה, שליטה בהפרשות וכו’), זכאים בתנאים מסוימים לגמלת סיעוד. על פי היקף גמלת הסיעוד זכאי האדם לסיוע של מטפל שמגיע לביתו ומסייע לו.

התנאים בהם צריך לעמוד האדם לצורך קבלת הגמלה הם: הגעה לגיל פרישה, תושבות ישראלית, התגוררות בקהילה, גודל הכנסה וקצבאות וכן מבחן תלות ותפקוד הנקרא ADL.

מבחני תפקוד

בדיקת התפקוד מבוצעת על ידי בוחן שהוכשר לביצוע הבדיקה (אחות, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק). הבדיקה נעשית בבית של מבקש הגמלה ובה נבחן תפקודו בסביבה הטבעית שלו וכן מידת התלות שלו בסיוע.

המבחן כולל שלושה שלבים, בכל שלב נבחן פרמטר אחר לגבי מצבו של מבקש הגמלה וניתן ניקוד אשר נסכם ומהווה את האינדיקציה לגבי היקף הסיוע שינתן לו בהמשך.

• סכום מעל 2.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלת סיעוד חלקית הכוללת סיעוד בהיקף של  9.75 שעות שבועיות.
• סכום מעל 6.5 נקודות מזכה את מבקש הגמלה בגמלה חלקית הכוללת בין 16 ל18 שעות סיעוד בשבוע.
• הניקוד המרבי במבחני התלות הינו 16.5 נקודות.

שלושת השלבים של מבחן ADL:

1.       בחינת התפקוד - כאן נבדקת רמת תפקודו של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות, ניתן לצבור בין 0 ל-8 נקודות, בהתאם למידת התלות (פירוט בהמשך מטה).

2.       צורך בהשגחה – כאן נבדק האם מבקש הגמלה זקוק להשגחה אישית קבועה. מבקש גמלה שימצא זקוק צובר 6.5 נקודות.

3.       מגורים לבד - כאן נבדק האם מבקש הגמלה מתגורר לבדו. במידה ובבחינת בתפקוד הוא צבר 2 נקודות, עבור מגורים לבד הוא יצבור 2.5 נקודות נוספות.

בחינת תפקוד

מבחני התפקוד בודקים את רמת התפקוד של מבקש הגמלה בפעולות היומיומיות. חשוב לציין כי הבחינה איננה של רמת הקושי של מבקש הגמלה בביצוע הפעולות אלא במידת הסיוע לה הוא זקוק כאשר הוא מבצע פעולות אלה. הפעולות הנבדקות הן:

• אכילה – האם מבקש הגמלה מסוגל להזין את עצמו באופן עצמאי כאשר המזון הוכן והוגש לו.
• רחצה - האם מבקש הגמלה מסוגל להיכנס ולצאת מהמקלחת וכן להתרחץ באופן עצמאי.
• קימה ושכיבה – האם מבקש הגמלה יכול לעבור ממצב של שכיבה לישיבה וכן מישיבה לעמידה ללא סיוע.
• ניידות - האם מבקש הגמלה יכול לנוע בביתו ללא צורך בסיוע.
• לבוש – האם מבקש הגמלה מסוגל ללבוש ולפשוט פרטי לבוש.
• שליטה על סוגרים - האם מבקש הגמלה מסוגל לשלוט על סוגריו ולטפל בצרכיו באופן עצמאי.

בבחינה זו ניתן ציון הנע בין 1 ל-3. כאשר:

1= מבצע את הפעולה בקלות.

2= מבצע את הפעולה עם עזרה או הכוונה.

3= תלוי בעזרה לצורך ביצוע הפעולה.

הגשת ערעור

במידה ולאחר ביצוע בחינת התפקוד מבקש הגמלה לא נמצא זכאי לגמלת הסיעוד, או שאושרה לו גמלה קטנה מדי בכדי לענות על צורכי הסיעוד שלו, ניתן לערער על ההחלטה. את הערעור יש להפנות לבית הדין לעבודה תוך חצי שנה מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי או להגיש בקשה חדשה לביטוח לאומי.

כמו כן, במידה ומצבו של מבקש הגמלה הורע והוא חייב טיפול סיעודי, והוא אינו זכאי לגמלה מלאה, ניתן להגיש אל המוסד לביטוח לאומי בקשה לבדיקת תפקוד חוזרת בשל החמרה במצבו. את הבקשה יש להגיש בצירוף מסמכים שאכן מעידים על ההחמרה. חשוב להקפיד ולזמן בדיקה חוזרת רק אם מצבו של מבקש הגמלה אכן הורע, שכן הנטייה בבדיקות חוזרות היא להפחית ואף לשלול את הזכאות לקבלת גמלת סיעוד.

מהם השירותים המוענקים לזכאי גמלת סיעוד?

גמלת סיעוד מיועדת לאנשים אחרי גיל פרישה שמתקשים בביצוע הפעולות היומיומיות בחייהם. גמלה זו מקנה להם סל שירותים, אותם נפרט להלן.

השירות העיקרי והחשוב ביותר הינו טיפול סיעודי – העסקת מטפל צמוד לצורך סיוע בפעולות היומיום הבסיסיות.

סיוע ממטפל

על המטפל מוטלת האחריות בסיוע לביצוע הפעולות היומיומיות במסגרת היקף השעות שאושרו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

המטפל יגיע לביתו של הקשיש ויסייע לו בביצוע הפעולות היומיומיות והחזקת משק הבית שלו. הסיוע כולל:

עזרה ברחצה, הלבשה, אכילה, ליווי לרופא, הבאת תרופות. במסגרת החזקת משק הבית המטפל יסייע בביצוע עבודות הניקיון, הכביסה, קניות וכן בישול. הכל בהתאם לצורכי הקשיש ועל פי ההגדרה של המוסד לביטוח לאומי.

המרת גמלה

כאשר ניתנת הזכאות לגמלה יכול הקשיש להמיר חלק ממנה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול הן סיעוד של מטפל בחלק ממסגרת הזכאות והן שירותים נוספים המוזכרים להלן:

1. ביקור במרכז יום לקשיש – במרכז מבוצעות שלל פעילויות המותאמות במיוחד לקשישים: השירות כולל הסעות מבית הקשיש אל המרכז וחזרה, ארוחות חמות, רחצה, תספורת וטיפולי טיפוח, שירותי כביסה, שירותים מקצועיים של צוות אחיות, עובדים סוציאלים, פזיותרפיה ועוד, ביצוע ריפוי בעיסוק, םעילויות חברתיתות (הרצאות, הופעות וחוגים), ציון חגים וימי הולדת וכן תכוניות מיוחדות כגון גינון, טיפול בחיות מחמד ועוד. מרכז יום לקשיש נועד לספק לקשיש מסגרת חברתית, עניין בחייו ושיפור איכות חייו. במקביל הביקור במרכז מקל על בני המשפחה ו/או המטפלים במתן מסגרת טיפולית למספר שעות בשבוע.
2. שירותי כביסה – שירות איסוף וביצוע כביסה במנות של 5 ק”ג כבסים.
3. לחצן מצוקה – מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבה אש וכו’. קיימים לחצנים הקבועים למקום המגורים או לחצנים אל-חוטיים המאפשרים קריאות מצוקה מכל מקום בו נמצא הקשיש.

4. מוצרי ספיגה – קיימים מספר מקרים בהם הקשיש סובל מחוסר שליטה בצרכיו: בעיה תפקודית הנובעת ממוגבלות בתנועה, איבוד היכולת השכלית לשלוט בצרכים או פגיעה ביכולת התקשורת להבעת הצורך בעשיית צרכים. כמו כן אנשים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים אינם מסוגלים להגיע בכוחות עצמם אל השירותים. בנוסף, יתכן מצב ובו כתוצאה מניתוח, פגיעה במערכת העצבים ותהליכים שונים הקשורים בזיקנה ישנה בעיה בשליטה על הצרכים.  במקרים כאלו ניתן לעשות שימוש במוצרי ספיגה שונים. ניתן להשתמש בחיתולים רב פעמיים המטיבים עם הסביבה ומיאים לחיסכון כספי ניכר, אולם החיתולים החד פעמיים נוחים יותר מבחינת הגיינה וכושר ספיגה.
   מוצרי הספיגה אינם זולים והאפשרות לרכשם במסגרת גמלת הסיעוד, חוסכת כסף רב.

5. השתתפות במימון עובדים זרים – ניתן להעסיק עובד סיעודי קבוע בהתאם לתנאי הזכאות, ולהשתמש בגמלת הסיעוד לצורך מימון חלקי של המטפל. הזכאים למטפל זר צריכים להוכיח במבחני התלות הפיזיים כי הינם זקוקים לעזרה קבועה ומתמדת בביצוע הפעילות היומיומית וכן השגחה של 24 שעות

המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

ההמרה מתבצעת על פי המפתח הבא:

1.       ביקור חד פעמי במרכז יום לקשיש שווה ערך לשעתיים סיעודיות, במקרה של זכאות ב-100% גמלת סיעוד, ושלוש שעות סיעודיות במקרה של 150% גמלה.

2.       שווי מוצרי הספיגה נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.

3.       שווי לחצן מצוקה הינו רבע שעה סיעודית בשבוע.

4.       מנה של 5 ק”ג כביסה שווה לשעה ורבע סיעודיות.

אדם מוגדר כנכה צה”ל כאשר הוא עונה על אחד מהתנאים הבאים:

1. אדם שבעת פגיעה בגופו שירת שירות צבאי בצה”ל, כחייל סדיר, קבע או מילואים. כמו כן מי ששירת במשטרה, בשב”כ, במוסד או השב”ס. כמו כן, מי שנפגע עקב שירותו הצבאי.

2. אדם אשר נתגלתה בגופו מחלה שנגרמה במהלך שירותו הצבאי או בעקבותיו.

3. אדם אשר נפגע בעת חופשה אשר אושרה על ידי מפקדיו, שלא בעת מילוי תפקידו, ואחוזי נכותו, כפי שנקבעו על ידי ועדה רפואית, עולים על 20%.

תביעת תגמולים

לצורך זכאות תגמולים עקב הפגיעה בעת השירות יש להגיש תביעת תגמולים למשרד הביטחון, על פי השלבים הנ”ל:

1. את התביעה מגישים על טופס “בקשה להכרת זכויות”, כאשר ישנם שני סוגי טפסים: האחד עבור חבלות והשני עבור מחלות. במקרה של חבלה ומחלה, יש להגיש את שני הטפסים.
בטופס יש לפרט את סוג הפגיעה, היכן ומתי התרחשה וכן מהם נזקי הגוף שנגרמו בעקבותיה. יש לצרף לטופס מסמכים רפואיים הקשורים לפגיעה וכן דו”ח תאונה במידה וקיים.

2. את טופס התביעה יש להגיש לקצין התגמולים תוך שלוש שנים ממועד השחרור. על פגיעות מסוג זה חלה התיישנות ולכן כדאי להגיש תביעה זו בהקדם. בחבלות אשר תועדו בדו”חות שונים, מחלות נפש ומחלות קשות תקופת ההתיישנות מוארכת.

3. לאחר הגשת הטופס נעשה בירור אצל קצין התגמולים לגבי נסיבות הפגיעה, לרב יוזמן הנפגע לוועדה רפואית לצורך קביעת נכותו. לבסוף נשלחת תשובה בדואר לגבי הכרת הנפגע כנכה צה”ל.

הכרה כנכה צה”ל

אחוזי הנכות נקבעים על פי תקנות חוק הנכים:

• נכות שקטנה מ10%, לא תזכה את הנפגע בתשלום.
• נכות בשיעור 10%-19% תזכה את הנפגע במענק חד פעמי, התלוי בשיעור הנכות.
• נכות בשיעור 20% ויותר תזכה את הנפגע בקצבה חודשית.

אי הכרה כנכה צה”ל

ניתן לערער על החלטה בפני ועדת ערער בבית משפט השלום. במידה וועדה זו קובעת כי נמצא קשר בין השירות לבין הפגיעה, יוזמן המערער לועדה הרפואית לצורך קביעת אחוזי נכות.

במידה ומתקבלת החלטה שלא להכיר בנפגע כנכה צה”ל גם בועדת הערער, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

נכה צה”ל – נכות קשה

נכה צה”ל אשר אחוזי הנכות שלו עולים על 50% זכאי לסיוע משמעותי ברכישת רכב, קבלת טיפולים רפואיים, ציוד עזר רפואי, שירותי ליווי ושירותי סיעוד, תרופות ודמי הבראה.

נכה קשה, המוגדר כבעל שיתוק מלא בפל גוף תחתון, קטיעת 2 גפיים לפחות או עיוורון, זכאי לתוספת של 40% על התגמול שקיבל.

סיעוד נכה צה”ל

נכה צה”ל זכאי על פי חוק לליווי על ידי מטפלים ישראלים (מט”בים) במימון משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי וזאת בהתאם להיקף השעות הנקבע על יד הוועדה הרפואית. בנוסף תתאפשר העסקת עובדים זרים במידה ומספר שעות הסיעוד ליום עולות על 17.

נכה צה”ל שמטופל בגין סיעוד במוסד לביטוח לאומי זכאי לבקש היתר העסקת עובד זר, גם אם לא ניתנה לו זכאות לשעות ליווי על ידי משרד הביטחון.

עזרה סיעודית תוענק באמצעות חברת סיעוד אשר נמצאת במעמד “ספק מוכר” של משרד הביטחון, באמצעותה מספק אגף השיקום במשרד הביטחון טיפול סיעודי לאוכלוסיית הזכאים.

הסיוע הסיעודי כולל מתן מלווים לסיעוד לנכים קשים בביצוע פעולות יומיומיות, מתן שירותים רפואיים בידי אנשי רפואה מוסמכים בבית הנכה, כגון: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד, מתן חונכים לנכי צה”ל אשר סובלים מפגיעות נפשיות  או פגיעות ראש לצורך עזרה ותמיכה בצרכים חברתיים ותפקודיים.

בעצם, מאפשר חוק סיעוד לאנשים אחרי גיל הפרישה להישאר בסביבת מגוריהם הטבעית ולשמור על איכות חייהם בצורה במירבית.

מי זכאי לגמלה?

תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה ומתגורר בקהילה, אשר נזקק במידה רבה בסיוע מאדם אחר לביצוע פעולות יומיומיות והחזקת משק הבית.

גיל פרישה – מוגדר כ-65 לגברים ו-60 לנשים.

הכנסותיו של האדם והקצבאות אותן הוא מקבל, משפיעות על גודל הגמלה לה הוא יהיה זכאי והיקפה.
גמלת סיעוד אינה גמלה כספית הניתנת ישירות לאדם המצוי במצד סיעודי, אלא שהיא מתורגמת לשעות סיוע שבועיות של טיפול סיעודי בידי מטפל סיעודי צמוד אשר יעניק את הסיוע הנדרש בביתו של המטופל.

הכספים מועברים לחברות וארגונים, המוכרים בידי הביטוח הלאומי, אשר מספקים את שירותי הסיעוד. מי שנמצא זכאי לגמלה מקבל את שירותי הסיעוד הללו על פי היקף השעות המואשר עבורו בגמלה, ללא כל תשלום מצידו.
השכר למטפל משולם לו ישירות על ידי חברת הסיעוד, אשר אחראית על הבאת והשמת מטפלים זרים..

סוגי הגמלאות

100% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע במידה רבה, אך לא לגמרי, וכן למי שזקוק להשגחה.
הגמלה כוללת 9 ושלושת רבעי שעות של טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו-5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
150% גמלה: מיועדת למי שתלוי בסיוע לגמרי או זקוק להשגחה צמודה. הגמלה כוללת 15.5 שעות טיפול וסיוע לבעלי הכנסה נמוכה ו7.5 שעות סיוע לבעלי הכנסה גבוהה.*
168% גמלה: מיועדת למי שתלוי לחלוטין בצורה המקסימלית בסיוע וטיפול.*

שעות סיוע שבועיות*

מה כולל הסיוע של המטפל?

המטפל מגיע לביתו של הקשיש ומסייע לו בפעילויות היומיומיות וכן בהחזקת משק הבית. הסיוע כולל עזרה ברחצה, הלבשה, רחצה, ליווי לרופא, הבאת תרופות וכל פעולה שגרתית הכלולה בצרכיו של המטופל והוא אינו מסוגל לבצעה ועל כן נכללת עזרה במשק הבית הכוללת ביצוע ניקיון, כביסה, קניית מצרכים ובישול.

המרת הגמלה

ניתן להמיר חלק מהגמלה או את כולה בשירותים שונים. תוכנית הסיעוד יכולה לכלול טיפול על ידי מטפל בבית בכל שעות הזכאות או לחילופין שילוב בין סיוע בחלק מהשעות וכן קבלת שירותים נוספים:

• מרכז יום לקשיש - מרכז אשר מספק שירותי סיעוד בסיסיים: רחצה, השגחה, תעסוקה, בילוי וחברה, ארוחות חמות במשך היום וכן הסעות אליו וממנו.  ניתן לבקר במרכז פעם עד 5 פעמים בשבוע. המרת השעות מתבססת על:
  • זכאים לחצי גמלת סיעוד: יום שהות במרכז שווה ערך לשעתיים סיעודיות.
  • זכאים לגמלה מלאה: יום שהות במרכז שווה ערך לשלוש שעות סיעודיות.
• מוצרי ספיגה - ניתן לבקש אספקה חודשית של מוצרי ספיגה כגון חיתולים, סדינים, סופגנים ועוד. שווי מוצרי הספיגה על פי השעות הסיעודיות נקבע בהתאם למקרה ולכמות הצריכה.
• לחצן מצוקה - מאפשר הזעקת סיוע 24 שעות ביממה, בעת מצוקה באמצעות לחיצה על הלחצן. הסיוע כולל הזעקת רופא, אמבולנס, מכבי אש וכו’. שווי לחצן המצוקה הינו 1/4 שעת סיעוד שבועית.
• שירותי כביסה- מאפשרת איסוף וביצוע כביסה עבור מנות של 5 ק”ג כביסה עבור אחת ורבע שעות סיעוד.

ביצוע המרת השעות מתבצעת במחלקת הרווחה ברשות המקומית על ידי עובדת סוציאלית, אשר מקשרת בין הקשיש לבין ספקי השירותים השונים. החלוקה נקבעת בהתאם לרצון הקשיש ומשפחתו.

סיעוד זמני

במידה וקיים צורך בסיוע לתקופה שאינה עולה על 60 יום, כתוצאה מאשפוז, מחלה או פציעה, ניתן לקבל זכאות לסיעוד קצר מועד מביטוח לאומי. את הבקשה לגמלה מגישים ישירות מבית החולים והזכאות הינה מיידית עם החזרה של הקשיש לביתו.

סיוע מורחב יותר – של העסקת מטפלת סיעודית בבית המטופל, למשך 24 שעות ביממה – מתקבל לפי תנאי זכאות של הגעת המטופל לגיל פרישה וכן ממצאים מתאימים של מבחן תלות – ADL.

העסקת מטפל/ת סיעודי/ת

כאשר בוחרים מטפל או מטפלת סיעודית, ישראליים או עובדים זרים, יש לקחת בחשבון שהמטפל/מטפלת ישהו פרקי זמן ארוכים עם הקשיש או אף יעברו להתגורר בדרך קבע עימו.

מטפל כזה יהפוך להיות חלק מרכזי בחייו של הקשיש, כמעט כמו קרוב משפחה ועל כן הבחירה של מטפל כזה היא מורכבת וכלל לא פשוטה.

כאמור, קיימות 2 אופציות להעסקת מטפל:

מטפלת ישראלית (מט”בית) – היתרון בהעסקת מטפל או מטפלת ישראליים הוא היעדר סיבוכים בירוקרטיים בעת תהליך ההעסקה וקלות השהות עימם (שפה משותפת, העדר פערי תרבות משמעותיים).
החיסרון בהעסקתם הוא, אם להשוות לעובדים זרים, העלות הגבוהה.

עובדים זרים – ניתן לקבל עובדים שכבר שוהים בארץ או כאלה שמגיעים מחו”ל במיוחד עבור המטופל. עובדים ששוהים בארץ הם לרב בעלי המלצות או שניתן לראיינם לפני הקבלה לעבודה ובנוסף, הם עברו כבר את כל התהליך הביורוקרטי הכרוך בהגעתם ארצה ובאישורים להעסקה.
כאשר מדובר במטפלים שמגיעים מחו”ל, לא ניתן לדעת במי מדובר, אולם האפשרויות רחבות יותר וניתן לבקש מטפל דובר שפה ספציפית, גם אם מטפל כזה לא נמצא בארץ.
שכר העובדים הזרים נמוך משמעותית מזה של עובד סיעודי ישראלי. מעבר לכך, העובדים הזרים בדרך כלל יבצעו את כל העבודות הנדרשות ללא היסוס, לעומת עובדים ישראלים שהם בעלי הסתייגויות שונות.

כיצד בוחרים מטפל?

חשוב מאוד להכיר את צרכיו של הקשיש על מנת להתאים לו מטפל נכון, מאחר ומדובר בהתאמה בין בני אדם שונים קשה מאוד לקבל החלטה גורפת אך חשוב מאוד להתחשב בפרמטרים הבאים:

שפה – זהו קרטריון חשוב ובסיסי מאוד. התקשורת עם הקשיש חשובה מאוד וחשוב להתאים מטפל אשר יוכל לעשות זאת באופן שוטף יחסי. בודקים האם המטפל דובר עברית (כאלו שכבר שוהים בארץ ורכשו את בסיס השפה) או שהוא דובר שפה זרה נוספת, אותה דובר הקשיש.
כמובן שנשאף לעובד אשר העברית שלו כמה שיותר טובה.

נתוני המטפל – גיל המטפל/ת וכן החוסן הפיסי שלו קשורים ישירות למתן הסיוע שיוכל לספק לקשיש בהתאם לצרכיו. חשוב לבחור מטפל שאינו מבוגר או חלש מדי על מנת שיוכל לבצע מטלות פיזיות, אך גם שאינו צעיר מדי על מנת שיהיה בעל ניסיון ויוכל להבין את המצב בו הקשיש נמצא ולנהוג אליו בכבוד.

קורות חיים והמלצות - ברוב המקרים עדיף לשכור שירותים של מטפל בעל ניסיון קודם – בסיעוד בסיסי וכן במתן טיפולים רפואיים בסיסיים, כמו מתן זריקות, טיפול בפצע לחץ וכדומה. בנוסף, רצוי שהוא יהיה בעל הכשרה סיעודית מסודרת.
ניתן ואף רצוי לבקש חוות דעת של מעסיקים קודמים על מנת ללמוד על ההתנהלות והמקצועיות של המטפל.

התרשמות אישית – מומלץ שכמה מבני המשפחה יערכו פגישות מספר עם המטפלת הפוטנציאלית. המטרה היא לתת הזדמנות להתרשם ממנה באופן אישי ולהגיע להחלטה סופית על סמך התרשמות זו ואינטואיציה ראשונית.

כיצד מעסיקים מטפלת זרה?

לצורך העסקת עובד זר יש לבצע את השלבים הבאים:

1. הגשת בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי

2. לאחר קבלת הגמלה, יש לפנות לקבלת בקשת היתר להעסקת עובד זר מיחידת הסמך במשרד התמ”ת.

3. לאחר קבלת האישור יש לחבור לחברת השמה לעובדים זרים ולבחור את המטפל המתאים ביותר עבור הקשיש.

4. במידה והמטפל הזר שוהה בחו”ל, יש להגיע למשרד הפנים על מנת להזמין את המטפל הזר. משרד הפנים שולח את המסמכים לשגרירות בארץ ממנה מגיע המטפל.

5. המטפל הזר אוסף את המסמכים מהשגרירות ובאחריות חברת ההשמה לקנות לו כרטיס טיסה לישראל.

6. המטפל מגיע לארץ ובחברת ההשמה מלמדים אותו על תנאי העסקתו, מסגרת העבודה והפעולות הנדרשות ממנו.

7. זכאי גמלת סעד יכולים לקבל החזר כספי, כאשר העובד הזר ירשם בחברת הסיעוד.