הכנת העובד הסיעודי לטיפול בקשיש

קשישים רבים אשר עומדים בתנאי הביטוח הלאומי וזכאים לגמלת סיעוד, בוחרים לנצל אותה על ידי העסקת עובד זר. העסקת  עובד זר יכולה להיעשות גם על ידי קשישים, אשר בוחרים להמשיך ולגור בבתיהם.

קשישים אלו עושים זאת באופן עצמאי, ובלי קשר לזכויות הביטוח הלאומי. בין כה וכה, תהליך העסקת עובד זר הוא תהליך מורכב הכולל מספר שלבים אשר רובם נעשים מול חברות סיעוד. במאמר זה נסקור את השלב, אשר לגביו לא נאמר כמעט דבר: שלב הכנת העובד הזר לפני הכניסה לבית לצורך טיפול בקשיש.

עובד זר

על פי חוק העובדים הזרים, עובד זר הוא איש או אישה, אשר עובדים ואינם אזרחי או תושבי ישראל. על מנת להיות עובד זר כחוק, יש לקבל אשרת שהייה ממשרד הפנים.

העובדים הזרים מגיעים לישראל בעיקר מארצות כמו תאילנד, סין, רומניה, הפיליפינים ודרום אמריקה. תחום העיסוק של העובדים הזרים רחב והוא כולל בעיקר תפקידי משק בית וסיעוד קשישים, אשר מעוניינים להמשיך ולחיות בכבוד בסביבתם המוכרת.

תפקידו של העובד הזר

עוד לפני שנוכל לתאר את האופן בו ניתן להכין את העובד הזר לפני תחילת הטיפול הסיעודי בקשיש, חשוב להסביר אילו שירותים נכללים תחת מסגרת התפקיד של העובד הזר ואילו שירותים נחשבים כמותרות בעיני החוק.

באופן כללי, ניתן לומר כי תפקידו של העובד הזר הוא לעזור לקשיש להמשיך ולחיות כפי שחי עד כה, תוך ביצוע וסיוע בעת ביצוע מגוון פעולות יומיומיות כגון: אכילה, שתייה, רחצה, החלפת בגדים, החלפת מצעים, סידור ארונות, כביסה, ניקוי החדרים, סיוע בהליכה ממקום למקום ועוד.

ישנם עובדים זרים אשר תפקידם רחב עוד יותר והוא כולל: בישול, קניות, הבאת תרופות, טיול רגלי או בכסא גלגלים, ליווי לאירועים חברתיים וכן הלאה. חלק משירותים אלו מוגדרים תחת הגדרת התפקיד של העובד הזר וחלקם נעשים מתוך רצונו החופשי של העובד הזר.

הכנת הבית להגעת העובד הזר

לאחר שנמצא עובד זר המתאים לצרכי הקשיש, ולפני שהוא מתחיל את עבודתו, יש להכין את הבית, כך שיתאים למגורי העובד, במיוחד כאשר הקשיש זקוק לליווי צמוד של 24 שעות ביממה. כיצד עושים זאת?

• הקצאת פינה פרטית – יש להכין לעובד הזר חדר שינה מאובזר בו יש לפחות מיטה וארון לשמירת חפציו האישיים. הקצאת חדר לעובד הזר תמחיש לו כי משפחת הקשיש מכבדת את פרטיותו ואת זמנו האישי.
• מפגש עם המשפחה – על מנת שהקליטה תהיה קלה ונעימה, מומלץ כי באחת הפגישות הראשונות בין העובד הזר לקשיש, יהיו נוכחים בני המשפחה על מנת שיכיר אותם, ואת מעמדם או תפקידם המשפחתי.
• תיאום ציפיות – כבר במפגש הראשון, חשוב לציין בפני העובד הזר אילו משימות עליו לבצע, מה כולל סדר היום של הקשיש ובאילו תרופות הלה משתמש, כמו כן, יש לתאר בפני העובד הזר את מצבו הרפואי והנפשי של הקשיש, כך שידע כיצד לפנות ולהתייחס אליו. כמו כן, חשוב לתאר מהן חובותיו ומהן הזכויות של העובד הזר כגון: שעות מנוחה, שימוש במוצרי מזון או מכשירי חשמל ועוד.
• סיור בבית – תפקידו של העובד הזר, לרוב, יכלול גם שירותי משק בית, על כן, יש לערוך לעובד הזר סיור בבית, להסביר לו היכן חומרי הניקוי, מכונת הכביסה, מוצרי האוכל וכן הלאה. חשוב להדריך את העובד הזר כיצד להפעיל את מוצרי החשמל השונים.
• סיור חוץ – מן הראוי להסביר לעובד הזר היכן ממוקמים הבנק, הדואר, המכולת ובית המרקחת, וכיצד הוא יוכל להגיע אליהם.
• רשימת אנשי קשר – יש להסביר לעובד הזר כי יוכל לפנות אל בני המשפחה בכל שאלה שהיא ולהשאיר בידו רשימה של אנשי קשר הכוללת את מספרי הטלפון של בני המשפחה ומכרים, יחד עם מספרי הטלפון של הרופא, בית האבות הסיעודי ומרכז היום. בנוסף, מומלץ להשאיר גם מספרי טלפון למקרה חירום של המשטרה, מכבאי אש ומגן דוד אדום.

לבסוף, חשוב לזכור כי העובד הזר השאיר מאחור משפחה חמה ומלאת געגועים, וכי הוא צפוי לקשיי הסתגלות לא פשוטים, על כן, יש להקל עליו ככל האפשר את חבלי הקליטה. הכנה מוקדמת של הבית והמשפחה לכניסתו של העובד הזר, תבטיח כי הוא יעשה את עבודתו הנאמנה, בצורה הטובה ביותר.