אמפיזמה: גורמים, תסמינים וטיפול

אמפיזמה היא מצב ריאות שגורם לקוצר נשימה. אצל אנשים עם אמפיזמה, נאדיות הריאות (alveoli) פגומות. בטווח הארוך, הדפנות הפנימיים של שקיות האוויר נחלשים ונקראים, ויוצרים מרחבי אוויר גדולים יותר במקום חללים קטנים.

מצב זה מפחית את שטח הפנים של הריאות, ובהמשך גם כמות החמצן שמגיעה אל הדם מופחתת. במהלך נשימה, הריאות הפגומות אינן מתפקדות כראוי, ואוויר ישן נלכד, אינו מאפשר לאוויר חדש ועשיר בחמצן לחדור.

רוב הקשישים הסובלים מאמפיזמה, סובלים גם מאסטמה וברונכיטיס כרונית, דלקת בצינורות הסימפונות שנושאים אוויר לריאות, במצב שמוביל לשפעת מתמשכת. אמפיזמה וברונכיטיס כרונית הם שני מצבים המרכיבים מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). עישון הוא הגורם המוביל למחלה זו. הטיפול עשוי להאט את התקדמות המחלה, אך אינו יכול להפוך את הנזק.

עישון ומזהמים סביבתיים גורמים לאמפיזמה

הגורם העיקרי לאמפיזמה הוא חשיפה ארוכת טווח לחומרים מגרים הנישאים באוויר, כולל עשן טבק; עשן מריחואנה; זיהום אוויר; אדים כימיים; ואבק. לעתים נדירות, אמפיזמה נגרמת כתוצאה ממחסור תורשתי של חלבון המגן על מבנים גמישים של הריאות. מצב זה נקרא נפחת חסר אלפא antitrypsin-1.

גורמים המגבירים את הסיכון לפתח אמפיזמה כוללים:

עישון – הסיכוי הגבוה ביותר לחלות באמפיזמה מתעורר בעקבות עישון סיגריות וסיגרים. הסיכון לכל סוגי העישון עולה עם מספר השנים שאאדם מעשן, וכמות הטבק אותה צרך.

גיל – למרות הנזק ההדרגתי המתרחש בריאות כתוצאה מאמפיזמה, רוב החולים המעשנים מתחילים לחוות את תסמיני המחלה בין גילאי ארבעים לשישים.

חשיפה לעישון פסיבי – עשן פסיבי, הנקרא גם אישון פסיבי או טבק סביבתי, הוא עשן אותו אדם שואף בשוגג מסיגריה, מקטרת או סיגר של מישהו אחר. עישון פסיבי מגביר את הסיכון לאמפיזמה.

חשיפה תעסוקתית לאדים או לאבק – אם אדם נושם אדים מכימיקלים או אבק המתפזר באוויר מדגנים, כותנה, אץ או מוצרי כרייה, הוא נוטה יותר לפתח אמפיזמה. סיכון זה אפילו גדול יותר אם הוא מעשן.

זיהום פנימי או חיצוני – נשימת מזהמים פנימיים, כגון אדים המתפזרים באוויר מחימום דלק, כמו גם מזהמי חוצות, מפלט מכונית, למשל, מגביר את הסיכון לאמפיזמה.

יתכן שאתם חולים במשך שנים ולא הבחנתם בתסמינים – התסמין העיקרי של אמפיזמה הוא קוצר נשימה, שמתחיל ברוב המקרים בהדרגה. ניתן להתחיל להימנע מפעילויות שגורמות לקוצר נשימה, כך שקוצר הנשימה אינו הופך לבעיה עד שהוא מתחיל להשפיע על תפקוד יומי. בסופו של דבר, אמפיזמה גורמם לקוצר נשימה גם במהלך מנוחה.

אבחון – כדי לקבוע נוכחות אמפיזמה, הרופא ישאל על ההיסטוריה הרפואית של הנבדק ויבצע בדיקה גופנית. בהתאם לחומרת התסמינים וההיסטוריה הרפואית, הוא עשוי להמליץ על מגוון נרחב של בדיקות.

סיבוכי אמפיזמה

אנשים עם המחלה נמצאים בסיכוי גבוה יותר לפתח מצבים בריאותיים נלווים כגון:

קריסת ריאות – ריאה מכווצת עלולה להיות מצב מסכן חיים אצל אנשים הסובלים מדלקת חמורה, היות ותפקוד הריאות שלהם כבר נפגע. מצב זה נדיר, אך כאשר הוא מתרחש, הוא נחשב לרציני.

בעיות לב – אמפיזמה עלולה להגביר את הלחץ בעורקים המחברים את הלב והריאות. מצב זה עלול לגרום למצב שנקרא cor pulmonale, שבו קטע של הלב מתרחב ונחלש.

מניעה – כדי למנוע אמפיזמה, יש להימנע מעישון ונשימת עשן פסיבי. יש להרכיב מסכה לשם הגנה על הריאות אם עובדים עם אדים כימיים או אבק.

טיפול באמפיזמה: התמקדות בהקלת התסמינים

לא ניתן לרפא אמפיזמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית, אך טיפולים יכולים לסייע בהקלת התסמינים והאטת התקדמות המחלה.

תרופות

בהתאם לחומרת התסמינים, הרופא עשוי להציע:

ברונכודים – תרופות אלו יכולות לסייע בהקלת שיעול, קוצר נשימה ובעיות נשימה באמצעות הרפיית דרכי הנשימה.

סטרואידים בשאיפה – תרופות קורטיקוסטרואידים בשאיפה של תרסיסים מפחיתים דלקת ועשויים להקל על קוצר הנשימה.

אנטיביוטיקה – במצב של זיהום בקטריאלי, כגון ברונכיטיס חמורה או דלקת ריאות, אנטיביוטיקה היא שיטת טיפול מתאימה.

תכנית שיקום ריאתי – מלמדת את המטופל תרגילי נשימה ושיטות שעשויות לסייע בהפחתת בעיות הנשימה ושיפור היכולת לתפקד.