המחיר הגבוה של מימון סיעוד פרטי בישראל

שירותי הבריאות האיכותיים, רמת החיים הגבוהה והאופי הישראלי התוסס, מהווים את הגורמים לתוחלת החיים הגבוהה בעולם, אך המחיר הוא עליה בהוצאות הנדרשות לצורך מימון הטיפול הסיעודי בישראל.

נתונים שנאספו ופורסמו לאחרונה מגלים כי בניגוד למדינות מתקדמות אחרות בעולם, יותר מדי מעלויות הטיפול הסיעודי נופלות על כתפי האזרחים. פחות מידי משאבים מושקעים על ידי המדינה ומגוון זרועות הביצוע שלה ונחוץ שינוי. שינוי הינו מחויב המציאות כדי להפחית את הפערים באיכות הטיפול וזמינותו ולהיערך לעליה נוספת באחוז הקשישים בארץ.

ההזדקנות במספרים

מכוני מחקר פרסמו לאחרונה תחשיבים לגבי הזדקנות האוכלוסייה בארץ. בתוך עשרים השנים הקרובות מספר האזרחים בגיל השלישי, שגילם עולה על שבעים, יעלה על יותר ממיליון ורבע איש. העלייה בשיעור הקשישים תעלה בהרבה על העלייה בשיעורם של הצעירים, לרבות ילדים ואנשים בגיל העבודה.

על אף שיפורים צפויים ברפואה, לנתון זה יש משמעות רבה מבחינה שירותי סיעוד ומימונם. בתקופה זו, כך על פי ההערכות, מספר הזקוקים לטיפול סיעודי יוכפל לעומת המצב כיום. מכך, ניתן להסיק שהמימון שיצטרך לענות על הביקוש חייב לעלות. מה עוד שכבר כיום, בעיקר הנטל של מימון הטיפול הסיעודי נושא האזרח.

הוצאות במיליארדי שקלים

תחילה יש להבין את כוונת המחיר הגבוה של מימון סיעוד באופן פרטי בישראל. מספר גופים או רשויות מרכזיים, ממנים בסכומים ניכרים את כיסוי הטיפול הסיעודי הציבורי. גופים אלו הם המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ובמידה מסוימת גם קופות החולים ורשויות הרווחה. אך גם אם מתייחסים לכלל המימון הציבורי, מגלים כי ביחס למקובל במדינות המפותחות, האזרחים משקיעים סכומים ניכרים בהוצאות הטיפול הסיעודי.

תחשיבים מראים כי כיום (2017), כשישה עשר מיליארד ₪ משמשים מדי שנה לצורך טיפול באנשים סיעודיים – רובם קשישים אך חלקם – צעירים. ביטוח לאומי, משרד הבריאות, קופות החולים ורשויות הרווחה, כולם יחד ממנים לא יותר ממחצית הסכום.

כשמונה מיליארד ₪ – זה הסכום השנתי אותו משלמים אזרחי ישראל מכיסם על מנת לקבל טיפול סיעודי. סכום גבוה? ללא ספק. אבל הסכום הזה צפוי כאמור לגדול באופן משמעותי. ולדברי המומחים, אם לא יושקעו כספים במימון ציבורי, אי השוויון בזמינות הטיפול הסיעודי (שגם כיום לוקה מאוד בחסר) צפוי לגדול.

פיגור אחרי אירופה

גורמים שחקרו את הנושא מספרים כי בעוד שבארץ כמחצית מהמימון של טיפולי סיעודי נופל על כתפי הציבור, באירופה (שאף היא הולכת ומזדקנת) המצב שונה מיסודו. באירופה הרשויות נושאות ביותר משמונים אחוז מעליות המימון של הטיפול הסיעודי. כלומר, פחות מעשרים אחוזים מהמימון הינו פרטי.

אילו פתרונות יכולים לשנות את התמונה גם אצלנו? בין היתר, ניתן להגיע לכך אמצעות ביטוחי חובה והנהגת הסדרי ביטוח כוללים, בפיקוח ממשלתי. כמו כן, ראוי להקים רשות מרכזית שתהיה אמונה על המימון הציבורי, במקום הפיצול הקיים כיום.