רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב

תביעות בגין רשלנות רפואית בכלל וביניהן תביעות לפיצויים על נזקים שנגרמו עקב רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב נידונות כתביעות נזיקיות לפיצוי כתוצאה מעוולת הרשלנות.
בבוא בית המשפט לקבוע אם חלה עוולת הרשלנות בודק הוא את מעשי הנתבע אל מול "האדם הסביר".

אותו "אדם סביר" הינו ישות משפטית אשר פעילות שניתן לצפות ממנה תחשב תקינה ורק מעשים החורגים מתחום זה יחשבו רשלניים. רשלנות רפואית יכולה להתרחש לאו דווקא ממעשי הגורם המטפל עצמו אלא גם ממעשיהם של אנשי צוות אחרים כגון אחיות, טכנאי מעבדה, סייעים ואפילו אנשי מינהלה.

טיפול סביר – בכל הנוגע לרשלנות רפואית אמות המידה למה שיחשב טיפול סביר יקבעו על פי הרמה לה ניתן היה לצפות מבעל מקצוע סביר, דהינו מי שהינו בעל הכשרה מתאימה לעסוק במקצוע והינו בקיא דיו בשיטות ומידע עדכניים. לפיכך רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב תבחן לעיתים בהתחשב בהכשרה וידע הנחוצים לשם התמודדות ברמה נאותה עם קשיים בריאותיים ייחודיים לבני גיל הזהב.

מתי ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי

מקצוע הרפואה עוסק באופן ישיר בבריאות האדם ובאיכות חייו. לפיכך למדנו לצפות מן העוסקים במלאכה זו לספק טיפול באיכות מעולה תמיד. אך יש לזכור כי רפואה בכלל, בודאי בכל הנוגע לטיפול רפואי בבני גיל הזהב, אינו מדע מדוייק.

גוף האדם הינו מכונה מופלאה אשר משתנים אין ספור משפיעים על אופן תפקודה. תמיד ייתכנו תגובות בלתי צפויות לטכניקות טיפול בדוקות, מקרים של תוצאות מאכזבות, תסבוכות שונות וכו'. ככל שגופינו מתבגר גורמי אי הוודאות רק גדלים ולכן נחשב טיפול רפואי בבני גיל הזהב כרגיש במיוחד.

לאור שתואר לעיל ניתן להבין כי במקרים רבים אף כי מטופל ניזוק, אפילו באופן חמור, מן הטיפול שקיבל לא מדובר בנזק כתוצאה מרשלנות רפואית ולכן לא ניתן יהיה לתבוע פיצויים באופן זה. כאמור, רק כאשר הטיפול שניתן נופל ברמתו מזו שניתן לצפות לה מאותו "בעל מקצוע סביר" מדובר ברשלנות רפואית. רשלנות כזו יכול שתתגלה בהחלטות רפואיות שנתקבלו (למשל באשר לבחירה בסוג טיפול מסויים מבין כמה חלופות אפשריות), באבחנה (טעויות, אבחנה מאוחרת), באיכות הטיפול עצמו ועוד.

ברגע שמתעורר חשד כי נגרם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות שכאלה. רק ייעוץ משפטי שכזה יוכל לאפשר לנו לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה. מטבע הדברים אצל בני גיל הזהב, אשר הינם לעיתים עצמאיים פחות, ידרשו האנשים הקרובים להם לתשומת לב מיוחדת על מנת לחוש אם יש מקום לבירור שכזה אצל עורך דין.

פסיקה בנושא רשלנות רפואית בעת טיפול בבני גיל הזהב

מאז שנכנס לתוקפו חוק זכויות החולה (בשנת 1996) החלה בפסיקה מגמה של הענקת הגנה רחבה למטופלים והורחבה אחריותם של רופאים מטפלים ומוסדות רפואיים.

בפסק דין בעניין ולדימיר רכטמן ז"ל, שהיה בן 73 בעת שאושפז לצורך ביצוע ניתוח מעקפים, נקבע כי הרופא המטפל ובית החולים נהגו ברשלנות כאשר שחררו אותו לביתו בטרם בוצעה בדיקת דם שנלקחה ממנו. בפסק דין זה נידונו גם שאלות הנוגעות להשפעתם של שיקולי עלות על טיפול רפואי, בעניין זה נקבע כי טיפול רפואי יחשב רשלני אם הושפע לרעה משיקולים שכאלה.

אם חש מטופל בן גיל הזהב, או אדם הקרוב לו, בהתנהגות חריגה ומחשידה מצד הצוות הרפואי,  אם נראה כי נעלמו או שונו מסמכים בתיק הרפואי, אם ניסיונות לקבל מידע נענים בשתיקות או תשובות מהוססות מומלץ למהר ולפנות לעורך דין המצוי בתחום תביעות רשלנות רפואית ורצוי שיהיה בעל ניסיון בטיפול בתביעות רשלנות רפואית אצל בני גיל הזהב.

בתביעות רשלנות רפואית יש צורך להוכיח לא רק כי נגרם נזק ואת היקפו אלא גם שנזק זה מקורו בטיפול רפואי רשלני. עורך דין המייצג מטופל בן גיל הזהב אשר ניזוק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני ידאג לאתר את הרישום הרפואי הדרוש (החוק מחייב עריכת רשומות רפואיות ושמירתן בארכיונים), יטפל בקבלת חוות דעת מומחה המעידה על היקף הנזק ומקורו, יערוך חישוב לקבוע את סכום הפיצוי שיתבע, יכין את התביעה וינהל את התיק בבית המשפט עד לקבלת פסק דין או הסכם פשרה.