מטפל סיעודי לזוג

ככל שמתארכת תוחלת החיים בעולם המערבי, יותר ויותר קשישים מוצאים את עצמם במצב סיעודי. לעתים במשק בית אחד ישנו יותר מקשיש אחד סיעודי –  בדרך כלל מדובר בבני זוג, אך לעתים גם בשני אחים או אחיות שגרים יחד, ואפילו ילד והורה כאשר הילד חולה או נכה מגיל צעיר יחסית.

העסקת מטפל סיעודי לשני מטופלים

כאשר בבית אחד מתגוררים שני אנשים במצב סיעודי מלא, לא ניתן להעסיק מטפל אחד עבור שניהם פרט למקרים יוצאי דופן המאושרים על ידי ועדת חריגים. באופן עקרוני החוק אינו דוגל באופציה של מטפל סיעודי לזוג, ודורש להעסיק שני מטפלים שונים.

יש לכך שתי סיבות: חשש שעומס על המטפל יביא למצב של טיפול סיעודי לקוי, וזכויות סוציאליות של המטפל, שרשאי לקבל שעות מנוחה. יחד עם זאת לעתים אחד מבני הזוג נמצא במצב סיעודי קשה ואחד במצב קל יחסית, כך שאם לפי ביטוח לאומי הוא זכאי למספר שעות מועט לעתים אפשר לקבל טיפול מאותו מטפל שממילא נמצא בבית.

כאן נתייחס למצבים בהם כן מועסק מטפל אחד לשני אנשים הגרים באותו בית.

מהם הקשיים בטיפול סיעודי ביותר מקשיש אחד?

הקושי של המטפל בטיפול כזה הוא כפול: הוא נדרש למלא את הצרכים הפיזיים של שני האנשים ובו בזמן לשמור על שביעות הרצון של שניהם. זו אינה משימה טריוויאלית, משום ששני אנשים, ואפילו הם בני זוג, עלולים להתקוטט – בצורה גלויה או סמויה – על תשומת הלב של המטפל. דמיינו למשל שבאמצע האכלת אדם אחד השני נזקק לעזרה בלבוש; או שהמטפל עוזר לאדם אחד ברחצה בדיוק כשהאדם השני צריך לקחת את התרופה שלו; ואפילו – המטפל משוחח עם אדם אחד והאדם השני זקוק לעזרה דחופה ו"גונב" אותו לצרכיו.

בקלות מאוד עלולה להיווצר תחרות בין בני הזוג על לבו וזמנו של המטפל, וגם איבה כלפיו אם מישהו מרגיש שהוא לא מקדיש לו בדיוק את אותה תשומת לב כמו לאדם השני… במיוחד עלולה להיווצר מרירות אצל אדם סיעודי שבן הזוג שלו מידרדר מבחינה רפואית ולפתע נזקק גם הוא לעזרת המטפל. מצד שני, יש גם יתרון לטיפול כפול: מהמטפל נחסכת עבודה כפולה בעבודות הבית כמו נקיון או שטיפת הכלים, וכמובן שהוא חוסך זמן כשהוא מסייע לפעילויות משותפות כמו אכילה, טיולים בחוץ או אירוח בני משפחה.

שמירה על שלום בית

אז איך בכל זאת המטפל יכול לסייע לשני המבוגרים וגם לשמור על שלום בית? הנה כמה עצות למטפל, למטופלים וגם לבני המשפחה שיכולים לסייע ליצירת אווירה טובה:

• סדרי עדיפויות – חשוב ששני המטופלים יידעו כי המטפל פועל לפי סדרי עדיפויות. ישנם דברים שצריכים להיעשות בשעה מסויימת וישנם דברים שניתן לדחות. ישנם דברים שבהם עזרתו של המטפל היא הכרחית וישנם דברים שהמטופלים יכולים לעשות לבד וחברתו של המטפל היא בגדר מותרות.
• שעות קבועות – כדאי ליצור לוח זמנים בהתאם לשעות הטיפול הדרושות לכל מטופל (כפי שקבע הביטוח הלאומי או כפי שקובעים זוג המטופלים) ובהתאם לסדר היום של כל אחד: ארוחות, טיולים בחוץ, עזרה נפרדת לכל אחד ברחצה ובלבוש, תרגילי התעמלות וכו'.
• תקשורת טובה – תקשורת פתוחה וכנה בין המטפל לבני הזוג ובינם לבין עצמם יכולה לסייע בפתירת קונפליקטים שעולים ולקבל החלטות באופן שמוסכם על כולם. בני המשפחה יכולים להתעניין במידת שביעות הרצון של הקשישים ולוודא שהם חשים כי הם מקבלים את היחס המגיע להם. אם מישהו מרגיש מקופח אפשר להתערב בעדינות ולקבוע חלוקת זמן חדשה.