תפקוד מיני בקרב בני גיל הזהב

גורמים רבים משפיעים על המיניות בקרב בני גיל הזהב. הם מורכבים מבריאות, סביבה פיסית וחברתית והשינויים בה, חינוך, חוויות עבר, רקע תרבותי ומערכות היחסים שלהם. גם מחלות כרוניות המביאות לשינוי במערכת היחסים, דימוי עצמי, עייפות, כאבים, עיוות ותלות, יכולות להפריע בעקיפין לתפקוד המיני. כל אלה משפיעים על הסקס והחשק המיני לאחר גיל 60, ומביאים לירידתו.

בעיות בתפקוד המיני בקרב האוכלוסייה המבוגרת, התמקדו לרוב בחוסר אסטרוגן כגורם העיקרי. אוכלוסייה זו מעידה על ירידות משמעותיות בתגובה מינית, תדירות הפעילות המינית, החשק המיני וכאבים בעת קיום יחסי מין.

מחלות לב וכלי דם, מהווים גם הם סיבה מובילה לתחלואה בקרב בני גיל הזהב, והם קשורים לעיתים קרובות עם בעיות בתפקוד המיני. שכן, מערכות נוירולוגיות של כלי דם שלמות, נחוצות לעוררות מינית נורמאלית.

החששות הנפוצים ביותר בקרב נשים בגיל השלישי כוללים, בין היתר את אובדן התשוקה המינית, חוסר יכולת להגיע לאורגזמה ודימוי גוף שלילי. נשים לאחר גיל המעבר מדווחות על אי נוחות במהלך קיום יחסי מין, חרדה מוגברת המביאה להפחתת זרימת דם לאזור הנרתיק, ניוון אגן, ירידת סיכה בנרתיק, גירוי גדול, וכאבים או אי נוחות בבטן. בעיות אלו גורמות לתחלואה משמעותית בקרב נשים בגיל הבלות.

הירידה ברמות הטסטוסטרון בקרב חולים בגיל המעבר וקשישים, משויכת לאובדן מיני, תשוקה והנאה מינית. ירידה מתמשכת זו גרמה למדענים להסיק כי תוספת טסטוסטרון יכולה לעזור לנשים מבוגרות המדווחות על בעיות בתפקוד מיני.

אחת מהתופעות המאפיינות בעיות בתפקוד המיני בקרב בני גיל הזהב, היא סלידה מינית מתמשכת או חוזרת, והימנעות ממגע מיני עם בן זוג שגורם למצוקה אישית. הפרעה זו גורמת לחוסר יכולת מתמשך או חוזר להשיג או לשמור על התרגשות מינית מספקת.

השפעת התרופות על תפקוד מיני

עם ההזדקנות, יש צורך בדרך כלל, בנטילה מוגברת של תרופות. תופעות בלתי רצויות של תרופות הן סיבות נפוצות למדי לבעיות תפקוד מיני בגיל הזהב.

לכן, כאשר מאובחנות בעיות בתפקוד מיני, על הרופאים לבדוק הקשרים של מחלה נלווית או תופעות לוואי מזיקות של תרופות התורמות לתסמינים אלו. טיפול בהפרעות הקשורות לבעיות בתפקוד מיני ועליה בגיל כוללות מחלת לב וכלי דם, סוכרת, תסמינים בדרכי השתן ודיכאון, לכן טיפול בהפרעות אלה עשוי לעזור או למנוע גם את בעיות התפקוד המיני.

תרופות המשפיעות על מערכת העצבים, כגון תרופות נגד דיכאון הנפוצות בקרב בני הגיל השלישי, תשפענה, בין היתר, על יכולת התפקוד המיני שלהם, מכיוון שהם רגישים יותר לתופעות הלוואי של התרופות. לכן, כאשר מדווחים המבוגרים על הפרעות מסוג זה, יש להחליף את התרופות על מנת לשפר את התפקוד המיני. במקרים אחרים יש צורך בטיפול בתופעות לוואי נפוצות כגון יובש בנרתיק או בעיות זקפה.

מסקנות

גברים ונשים בגילאים מבוגרים סובלים מירידה בתפקוד המיני שעשוי להשפיע על איכות חייהם. המיניות חשובה להם, אך גורמים רבים משפיעים על יכולתם לבצע אקט מיני. על הרופאים לתת למטופלים בגיל הזהב להשמיע את דאגותיהם לגבי התפקוד המיני האישי שלהם ולהציע חלופות תוך כדי נקיטת גישה זהירה ורגישה.

בני גיל הזהב יכולים וצריכים לפנות לטיפול וייעוץ של פסיכולוג ורופא, על מנת להסיר מחסומים המהווים גורם מפריע לתפקוד המיני שלהם. בין היתר, קשורים מחסומים אלו לאובדן בן או בת הזוג וחשש ליצירת אינטימיות חדשה, כמו גם חוסר נוחות עם השינויים המתרחשים בגופם כתוצאה מהגיל המתקדם.

מחקרים עתידיים בתחום זה עשויים לשנות את התפיסות לגבי מיניות וסטיגמות הקשורות לפעילות מינית בקרב בני הגיל השלישי ולעזור להם ליהנות מחיים טובים יותר בכלל, וחיי מין פעילים יותר בפרט.