בלוטת הערמונית

בלוטת הערמונית היא בלוטה קטנה, הנמצאת באגן (אצל גברים בלבד). הבלוטה שוכנת מתחת לשלפוחית השתן, וצינור השופכה עובר דרכה. את שמה קיבלה הבלוטה מגודלה, הדומה בקירוב לערמון.

שמה הרפואי של הבלוטה הוא prostate gland. נהוג לחלק את הבלוטה לחלקים אנטומים שונים – אזור פריפרי, אזור מרכזי, ורקמת ביניים – אם כי חלוקה זו איננה חדה וברורה.

תפקידיה של הבלוטה כוללים הפרשת חומרים בסיסיים אל נוזל הזרע, שנועדו להפחית את החומציות בחלל הנרתיק. חומציות זו יכולה להפריע לזרע בדרכו אל הביצית. בלוטת הערמונית מכילה גם רקמה מרובה של שריר חלק שמסייעת בפליטתו של הזרע. בלוטת הערמונית מגיבה לפיקוח הורמונאלי שנעשה על ידי הורמוני המין הגבריים.

בדיקה של בלוטת הערמונית

הבדיקה הראשונית והפשוטה של הערמונית היא בדיקה ידנית על ידי רופא. בגישה רקטלית, יכול הרופא למשש את הבלוטה, ולהתרשם ממספר מחלות שיכולות להתפתח בה. גדילה דיפוזית (מפוזרת) יכולה לרמז על הגדלה שפירה של הבלוטה, ואילו גדילה ממוקמת, גושית, יכולה להצביע על תהליך ממאיר.

חומר נוסף שמיוצר על ידי הבלוטה הוא PSA (prostate specific antigen). חומר זה מגיע לדם וחשוב באבחנה של מחלות שונות בערמונית. רמתו עולה בגדילה שפירה של הבלוטה, בדלקות, ובגידולים ממאירים. כיום מומלץ (אם כי הדבר שנוי במחלוקת) לבדוק את רמות ה- PSA כבדיקת סקר לגידולים ממאירים של הערמונית.

סרטן הערמונית

בלוטת הערמונית יכולה לעבור הגדלה שפירה או הגדלה ממאירה. שתי התופעות נפוצות יחסית, והחולים הסובלים מהם מתלוננים על תסמינים דומים. עם זאת – הטיפול בשתי התופעות שונה לחלוטין.

התסמינים השגרתיים המופיעים בהגדלה של הערמונית כוללים הפרעות שונות במתן שתן – היסוס, זרם חלש, וכדומה. לעיתים מתלוננים החולים על בריחת שתן או על ביקורים תכופים בשירותים במהלך הלילה, המפריעים לשינה רציפה ומרעננת (תופעה זו נקראת נוקטוריה). גם הופעה של דם בשתן יכולה להיות תסמין של פגיעה בבלוטה. הפרעה שכיחה נוספת היא הפרעה בזקפה ובתפקוד המיני.

סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר. עם זאת מדובר בגידול בעל דרגת ממאירות נמוכה יחסית, המתפתח באיטיות. חולים רבים סובלים מסרטן בבלוטת הערמונית במשך שנים רבות, ונפטרים בסופו של דבר בגיל מבוגר ממחלות אחרות.

כאשר מתעורר חשד לגידול ממאיר בבלוטה – בבדיקה רקטלית של הרופא, בסימנים אופייניים של הגדלת הבלוטה, ובבדיקת דם ל – PSA, מומלץ לבצע ביופסיה כבדיקה אבחנתית לסרטן. רוב הגידולים הממאירים בערמונית מופיעים באזור הפריפרי של הבלוטה. בישראל מתגלים כל שנה כ – 2,500 חולים בסרטן הערמונית.

בביופסיה נלקחת דגימת רקמה מבלוטת הערמונית, ונבחנת על ידי פתולוג במיקרוסקופ. בבדיקה ניתן לראות האם התאים המרכיבים את הבלוטה הם תאים ממאירים או תאים נורמאלים. במידה ואכן מדובר בתהליך סרטני, הפתולוג גם מדרג את רמת הממאירות שלו, במדד שנקרא gleason score. דירוג של הגידול נעשה גם על פי המדד המקובל של TNM – קביעת גודל הגידול המקורי (T), מעורבות של קשרי לימפה בתהליך הממאיר (N), והימצאות של גרורות מרוחקות (M). גרורות מבלוטת הערמונית נוטות להופיע בעצמות ולגרור כאבים במקומות הפגועים.

טיפול בסרטן הערמונית

הטיפול בסרטן של הערמונית כולל מספר אפשרויות. לסרטן בשלב הראשוני ניתן לתת טיפול בקרינה, או כריתה מלאה של בלוטת הערמונית (prostatectomy). לשני הטיפולים יעילות קרובה, אך הם כוללים תופעות לוואי משמעותיות, באחוזים גבוהים – אי שליטה על מתן שתן וחוסר תפקוד מיני.

כאשר החולים סובלים ממחלה מפושטת עם גרורות, הטיפול כולל חסמים של הורמוני המין הגבריים, המעודדים גדילה של תאי הבלוטה. לעיתים משתמשים בטיפול גם בכימותרפיה להקלה על הסימפטומים מהם סובלים החולים.