מניעת השתלטות על ירושה

הורינו חוסכים כל ימי חייהם וצוברים רכוש על מנת לדאוג למשפחתם בלכתם. טרם מותם, מורישים ההורים את רכושם לבני משפחתם על ידי כתיבת צוואה, דרכה מחולק רכושם ליורשיהם.

ירושה הינה עזבונו של אדם היכולה לכלול נכסים, קרקעין או מטלטלין, סכומי כסף רבים שצברו בימי חייהם, מזכרות ושאר חפצים בעל ערך סנטימנטלי, תכשיטים, ניירות ערך לסוגיהם ועוד.

המדובר לרוב בסכומי כסף גדולים אשר חשוב לדעת כיצד לנהוג בהם ולהיערך לקראת חלוקתם. רוב המשפחות פונות לעורך דין ומפקידות אצלו את הצוואה, ולאחר מותו של בן המשפחה, פונות לאותו עורך דין ובסיועו והשגחתו מחלקים את העיזבון על פי מצוות המוריש.

בשל היות הירושה בעלת ערך כספי רב, הולכים ומתרבים המקרים בהם מבקשים צדדים שלישיים להשתלט על הירושה, טרם מותו של המוריש, ובאופן מניפולטיבי שמים את ידם על כספי הירושה.

חשוב כי בני המשפחה והיורשים הטבעיים של הירושה יהיו ערים להסתברות הדבר ועל כן ישגיחו ביתר שאת מפני ניסיון השתלטות על הכספים. בין אם המדובר בשכן, חבר קרוב, בן משפחה רחוק או אף מטפל סיעודי, ניתן אף לאחר מותו של המוריש, להתנגד להורשה מהטעם כי היא נעשתה מטעמי השתלטות לא חוקית שנעשתה בניגוד לרצונו החופשי של המוריש.

חשש מהשתלטות על הירושה

באם נקלעתם לסיטואציה בה ניכר כי אדם אחר שם את ידיו על כספי הירושה שלכם או של קרוביכם ואתם סבורים כי נעשתה השפעה שאינה הוגנת על קרוב משפחתכם על ידי צד שלישי, ניתן לפנות לבית המשפט על מנת לבקש את פסילת הצוואה. סעיף 30 לחוק הירושה קובע כי צוואה אשר נעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – הינה צוואה בטלה מכל וכל.

פסיקת בית המשפט הוסיפה לסעיף החוק וקבעה ארבעה מבחנים אשר בעזרתם נוכל לבדוק אם היתה השפעה בלתי הוגנת על המוריש. מבחנים אלו בודקים קיומה של תלות ממשית ויסודית שמקימה חזרה בדבר השפעה לא חוקית על הירושה.

המבחן הראשון הוא מבחן תלות ועצמאות, מבחן זה בודק האם המצווה היה עצמאי פיזית ונפשית בעת כתיבת הצוואה. המבחן השני הוא מבחן תלות וסיוע, מבחן זה קובע כי אם המצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע, האם האדם אשר סיפק לו את העזרה עשה זו ממניעים אחרים ובחינת הקשר ביניהם.

המבחן השלישי הוא מבחן הקשרים עם אחרים, מבחן זה יבדוק האם למצווה היו קשרים עם אנשים אחדים מלבד אותו אדם לו הוא הוריש או שהמדובר במוריש בודד ומנותק. על פי כמות הקשרים אותו קיים המוריש, יכול בית המשפט לבחון את הקשר עם היורש.

המבחן האחרון הוא מבחן נסיבות עריכת הצוואה. במבחן זה יבדוק בית המשפט עד כמה היורש היה מעורב ולקח חלק פעיל בכתיבת הצוואה. אם יוכח כי המדובר ביורש אשר לקח חלק פעיל באופן שאינו סביר אזי ניתן יהיה לקבוע קיומה של השפעה לא הוגנת.

חשוב לדעת כי אם החלטתם לפנות לבית המשפט על מנת לדווח על צוואה לא חוקית שנעשית מטעמי השתלטות על הירושה, ולהגיש בקשה לפסילת הצוואה, נטל ההוכחה לעניין השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען להשפעה זו.

הנחת המוצא של בית המשפט היא כי הצוואה כשרה אלא אם הוכח אחרת. כדאי להכין מבעוד מועד הוכחות ואסמכתאות המעידות לטענתכם על הקשר בין המוריש ליורש על כל רבדיו, אופי היכרותם, תקופת ההיכרות ומצבו של המוריש בעת כתיבת הצוואה. להרחבה בנושא: המדריך לצוואות