הערכה גריאטרית כוללנית

גריאטריה היא התחום ברפואה שעוסק בטיפול בקשישים (המוגדרים באופן יבש כאנשים מעל לגיל 65). גיל זה הוא גיל בו עולה ההסתברות לפגיעה מפני מחלות שונות אופייניות לגיל הזקנה, וכן מגוון רחב של בעיות, קשיים ושינויים שעשויים להתרחש בחייו של האדם במישור הגופני, החברתי, התפקודי, הנפשי וכד'.

במחקר שנערך על ידי קבוצת חוקרים בתמיכתם של מכון ברוקדייל ומכבי שירותי בריאות, ניסו החוקרים למצוא מי הם האנשים אשר מופנים לקבלת הערכה גריאטרית כוללנית ורב מקצועית, ולבדוק האם הערכה כזו אכן נחוצה וגורמת להבדלים בין אנשים שעברו אותה לאנשים שלא עברו אותה.

מהי הערכה גריאטרית כוללנית

כאמור, הגריאטריה היא תחום רחב. בהערכה כוללנית, נפגש הקשיש במרכז אחד עם מספר אנשי מקצוע שכולם מומחים בתחום של זקנה, אך כל אחד בוחן ומאבחן את תחום התפקוד שנוגע אליו. ההערכה הרב מקצועית כוללת רופא גריאטרי, אחות, תזונאי, מרפא בעיסוק, פסיכולוג או פסיכיאטר (או פסיכוגריאטר), קלינאית תקשורת ועובדת סוציאלית גריאטרית.

התחומים הנבדקים בהערכה הכוללנית כוללים יכולת תפקוד עצמאית בבית ומחוצה לו, יכולת שמירה על היגיינה בסיסית ושליטה על הסוגרים, אבחון מצבים של פגיעה קוגניטיבית, בחינת המצב הסוציו-אקונומי, החברתי והמשפחתי של הקשיש, בחינת יכולת התנועה, בחינת מצבו הרגשי או הנפשי של הקשיש ועוד.

האבחון בהערכה הכוללנית נעשה באמצעות מבחנים ייעודיים (כמו מבחן מיני מנטל לאבחון התדרדרות קוגניטיבית או מבחן "קום ולך" לאבחון פגיעה בכושר התנועה), וכן התרשמות קלינית מקצועית של אנשי המקצועות השונים.

ההערכה כוללת מינוי מנהל מקרה, אשר אחראי על ריכוז כל הנתונים מאנשים המקצוע השונים. בסוף ההערכה נבנית תוכנית טיפולית מקיפה התואמת את צרכיו השונים של הקשיש בכל המישורים שנבדקו.

כיצד בוצע המחקר?

במחקר ערכו החוקרים סקרים משני סוגים:

• סקר רטרוספקטיבי: מרישומי קופת החולים הועלו נתוניהם של 580 קשישים אשר נשלחו בעבר להערכה גריאטרית כוללנית. הנתונים נאספו משתי נקודות זמן- לפני ההפניה להערכה וחצי שנה לאחר הפנייה.
• סקר פרוספקטיבי: שתי קבוצות קשישים רואיינו פעמיים בהפרש של חצי שנה בין ראיון אחד למשנהו- קבוצה אחת נשלחה להערכה גריאטרית כוללנית ומנתה 221 קשישים, והקבוצה השנייה לא נשלחה להערכה כוללנית ומנתה 166 קשישים.

מי מופנה להערכה גריאטרית כוללנית

החוקרים אפיינו את המופנים להערכה – כ-60% מהן נשים, בגיל ממוצע של 79. רבים מהמופנים סבלו מפגיעה ביכולת התפקוד האישי וקושי בתפקוד מחוץ לבית. כמחצית סבלו מפגיעה קוגניטיבית, כמו דמנציה, ושליש סבלו מהפרעות רגשיות (בדרך כלל דיכאון). כ-40% נפגעו כתוצאה מנפילות, וכן תוארה התפלגות המחלות השכיחות- מחלות לב, סוכרת וסרטן.

מה ההבדל בין קשישים שהופנו להערכה כוללנית לאלה שלא

המחקר מצא שהערכה גריאטרית כוללנית אמנם אינה מחוללת שינוי בסימפטומים הגריאטריים המאפיינים את הקשישים, אך בהחלט מביאה לשיפור באיכות החיים של הקשישים אשר עברו אותה. משמעות הדבר היא שלמרות שהדבר לא יימדד במספרים ובתוחלת החיים, יש משמעות ניכרת לקיומה של הערכה גריאטרית כוללנית ורב מקצועית.

להערכה כזו יש יכולת לשפר את יכולת ההתמודדות של הקשישים, ולמרות שהיא אינה מרפאה את מחלותיהם ופותרת את קשייהם, היא מטיבה עימם. בנוסף, המחקר הראה כי קשישים אשר עברו הערכה גריאטרית כוללנית פונים יותר לשירותים המסייעים להם בהתמודדות. האפשרות לפנות לקבלת סיוע גם היא תורמת לשיפור באיכות החיים של הקשישים.

מסקנות

המסקנה של עורכי המחקר היא כי יש חשיבות רבה לעריכת הערכה גריאטרית כוללנית, והם המליצו על הרחבת הפעילות של מרכזים גריאטריים רב מקצועיים.