התמודדות המשפחה עם קרוב סיעודי

הזקנה מביאה עמה שינויים רבים, בין היתר שינויים במצב הבריאותי. חלק מהמחלות, גם אם הן גורמות סבל רב, משאירות את האדם מתפקד בכוחות עצמו. אך ישנן לא מעט מחלות כרוניות וגם נפילות, ניתוחים ובעיות בריאותיות אחרות, שמותירות את האדם סיעודי ונתמך באחרים: אלצהיימר, פרקינסון, מחלות לב ועוד.

כאשר הורה, בן זוג, אח או כל קרוב משפחה אחר, מאבד את עצמאותו, הדבר משפיע על כל בני המשפחה. המשפחה היא הארגון החברתי הבסיסי, והיא שמספקת לחבריה תמיכה לאורך כל החיים.

לפיכך המחויבות היא לכאורה מובנת מאליה, אך בפועל הדבר אינו פשוט: מדובר בשינוי משמעותי במבנה המשפחה ובחלוקת הזמן והנטל, שינוי שדורש הסתגלות לאורח חיים חדש וכן הסתגלות נפשית למצבים לא מוכרים ולקבלת החלטות קשות. לעתים ההתמודדות הקשה ביותר היא של בן או בת הזוג, שעוברים גם מעין תהליך של אובדן על חיי הזוגיות, כפי שהכירו אותם.

במה כרוכה התמודדות עם קרוב סיעודי?

• טיפול פיזי – סיוע פיזי לקשיש סיעודי, האכלה, הלבשה, נתינת תרופות ועוד מטלות רבות. העסקת מטפל סיעודי או שיקום בבית אבות סיעודי מסייעים בחלק הפיזי של הטיפול, אך לאו דווקא בשאר מרכיבי ההתמודדות. לעיתים קיים קושי בהעסקת מטפל סיעודי 24 בבית, שכן במצב זה קיימת התמודדות נוספת של המשפחה- התמודדות עם הכנסת עובד זר לבית.
• קבלת תפקידיו של החולה – המשפחה צריכה להמשיך להתנהל גם בלי קשר למחלה: טיפול בילדים, תשלום חשבונות, ביצוע עבודות הבית ודאגה לפרנסה. בני המשפחה צריכים להמשיך למלא את תפקידיהם וגם לקחת על עצמם גם את תפקידיו של החולה.
• תמיכה וסיוע מנטלי – הידרדרות המצב הבריאותי כרוכה פעמים רבות בירידה במצב הרוח. באם מדובר בדיכאון ממושך וחמור הדבר מקשה על ההתמודדות עם המחלה, ועלול להביא לנטיות אובדניות. במקרה כזה חשוב להפנות את החולה לאבחון ולטיפול, אך מדובר גם בהתמודדות לא פשוטה עבור בני המשפחה: הללו נדרשים לספק תמיכה נפשית, אף על פי שפעמים רבות הם לא זוכים כלל להערכה ותודה מצד המטופל. כשמדובר בחולים דמנטיים, פעמים רבות מצבי רוח והתקפי זעם הם חלק בלתי נפרד מתסמיני המחלה.
• סיוע כלכלי – טיפולים רפואיים וסיעודיים הם עסק יקר. אם בן המשפחה שהפך סיעודי עבד לפני כן, חסר גם חלקו בפרנסת המשפחה. בכל אופן, הנטל הכלכלי גובר ומוסיף ללחץ ולמצוקה.

לפעמים המשפחה עוברת את תהליכי ההתמודדות וההסתגלות מתוך שיתוף, הידברות וחלוקת נטל הוגנת. אבל פעמים רבות גם משפחה קרובה מתקשה להתמודד עם המצב המורכב וחלק מבני המשפחה עלולים לחוש תסכול, זעם ואפילו דיכאון.

צריך לזכור שכל אחד מתמודד בצורה שונה: ישנם כאלה שמתעסקים אך ורק במחלה, עד כדי הזנחת אנשים ועיסוקים אחרים בחייהם. אחרים מדחיקים את הקושי הנפשי הכרוך במחלה ומתנהלים באופן אוטומטי, מבלי להבחין במצוקה שבו הם שרויים. שני המצבים הללו אינם אידיאליים לבריאות הנפש של בני המשפחה. חוסר- ודאות בנוגע למצבו של קרוב חולה מגביר את הקושי ואת הבלבול.

כיצד מתמודדים?

במצב של התמודדות מורכבת עם מחלת בן הזוג או בן משפחה אחר כדאי להיעזר באנשים אחרים, בין אם מדובר בחברים וקרובים ובין אם מדובר בתמיכה נפשית מצד גורמים קהילתיים שונים. השיתוף במשא הכבד מסייע בהקלת הלחץ והתסכול ובבניית תחושת מסוגלות וערך עצמי.

• תמיכה חברתית בלתי פורמלית: שיחות עם חברים קרובים, עם בני המשפחה האחרים וכדומה. השתתפות בקבוצות תמיכה לבני משפחה של חולים. קבוצות כאלה ניתן למצוא דרך השירותים הסוציאליים ולעתים גם בבתי החולים.
• תמיכה נפשית פורמאלית: פניה לפסיכולוג או לגורם אחר כמו עובד סוציאלי.