מענק פטירה

פטירה של אדם קרוב היא אחת החוויות הקשות שאדם נאלץ לחוות בחייו. עם כל היגון שבדבר, נדרש האדם לשוב עד מהרה לשגרה. כאשר המדובר הוא בהכנות לקבורה ולהלוויה, השגרה הופכת לחוויה לא נעימה אף יותר, הן מבחינת רגשית והן מבחינה כלכלית.

על מנת להקל ולו במעט על המצב, נרתם מוסד הביטוח הלאומי לעזרת הציבור. באמצעות מענק פטירה חד פעמי הניתן לקרוביו של המנוח, מתאפשר להם לעבור את התקופה שלאחר האירוע בצורה קצת פחות קשה.

הסדרי קבורה

מרגע היוודע הבשורה על מות היקיר, נאלצים הקרובים להתמודד עם לא מעט הוצאות כלכליות. נכון, החוק בישראל קובע כי קבורה "סטנדרטית" תיעשה בכספי הביטוח הלאומי ללא כל תשלום, כך שנמנעת הוצאה כספית לא מבוטלת.

אך, עדיין, הסדרי קבורה מיוחדים, רכישת מצבה, הדפסת מודעות אבל ושאר סידורי ההלוויה והקבורה מכניסים את הקרובים לא פעם לבור כלכלי לא פשוט. יחד עם המצב הנפשי הלא פשוט לאחר אירוע כואב מסוג זה, יציאה מן הבור הופכת לקשה הרבה יותר.

מהו מענק הפטירה של הביטוח הלאומי?

מענק פטירה ניתן מטעם הביטוח הלאומי לשאיריו של אדם אשר קיבל בחייו קצבת זקנה, שאירים, קצבת נכות כללית, קצבת עידוד או שירותים מיוחדים לנכים. המדובר הוא במענק כספי חד פעמי, אשר עומד על 8,594 שקלים (נכון לינואר 2013).

במרבית המקרים, המענק ניתן לבן או בת הזוג של המנוח טרם פטירתו. בהיעדר כזה, יוענקו הכספים לבנו של המנוח- בהנחה שהאחרון יעמוד בהגדרת הביטוח הלאומי ל"ילד".

יש לזכור שבמרבית המקרים מענק הפטירה ניתן בסמוך לשאר הסידורים הנוגעים למוות (קביעת המוות, קבלת תעודת פטירה, קביעת מועד ההלוויה והוצאת רשיון קבורה), אולם אלה אינם מהווים תנאי מקדים לקבלתו.

זכאות למענק פטירה

לא פעם, כאשר אנשים חושבים על קבלת כספים מהביטוח הלאומי, עולה בראשם תרחישי זוועה של סחבת בירוקרטית הנמשכת שנים על גבי שנים. החדשות הטובות הן שבמקרה של מענק הפטירה התמונה פשוטה הרבה יותר: כמעט בכל המקרים לא נדרשים שאיריו של המנוח להגיש תביעה רשמית למוסד. תחת זאת, המענק ניתן באופן אוטומטי סמוך למועד המוות.

מקרה אשר כן מצריך בקשה למעניק פטירה נוגע לבני זוג אשר נפטרו בהפרש זמנים קצר אחד מהשני. כאשר מבדילים בין בני הזוג פחות מ-100 ימים, ובן הזוג השני לא זכה לכספי המענק, יינתן מענק הפטירה לאדם אשר ריכז תחתיו את מרבית ההכנות למצבה ולקבורה, וזאת בתנאי שהמנוח עומד בתנאי קבלת המענק.

סיוע הביטוח הלאומי

בדרך כלל, מוסד הביטוח הלאומי אינו מסייע באופן ישיר בתשלום עבר המצבה למנוח, וכן לא מטפל בשאר היבטי הקבורה. אולם, ניתן להשתמש בכספי הביטוח הלאומי לצורך זה, ולרבות במענק הפטירה.

יחד עם זאת, לא מעט אנשים נעזרים בכספים אחרים מטעם הביטוח הלאומי לצורך פעולות אלה, וזאת באמצעות מספר דרכים. הדרך הראשונה היא קצבת שאירים, המוענקת לילדיו של המנוח (גילאי 18 עד 22) או לבן זוגו, בהנחה שזה היה זקוק למנוח לצרכי כלכלתו האישית.

כאשר הנפטר זכה לקצבת זקנה, ניתן לדרוש ולקבל אותה גם בעבור החודש האחרון של חייו, אפילו אם המוות הקדים את מועד התשלום. מקרה זה דורש הגשת תביעה, כאשר בחלק מהמקרים גם הנפקה של צו ירושה היא בגדר חובה. כמובן שגם סיוע כלכלי של חברת קדישא, בהיעדר יכולת לממן את הוצאות הקבורה, אפשרי בהחלט.