קשישים תשושי נפש

תשושי נפש הינם אנשים אשר תפקודם הקוגניטיבי הכולל זיכרון, הבנת תכנים והתמצאות בזמן ובמרחב, לקוי. מצב זה נפוץ יותר בקרב קשישים, אשר בשלבים מתקדמים גם נזקקים לסיעוד והשגחה מלאה.

מצב של תשישות נפש נגרם לרוב עקב מחלת אלצהיימר אשר פוגעת באופן הדרגתי בתפקוד הקוגניטיבי. אולם, קיימות מחלות נוספות הגורמות לדמנציה. קצב התקדמות הנסיגה הקוגניטיבית משתנה מאדם לאדם ופעמים רבות חלה החמרה במצב, עקב אירוע טראומתי כגון אשפוז עקב נפילה או לאחר ניתוח.

תסמינים של תשישות נפש

המאפיינים השכיחים בקרב תשושי הנפש הינם אי שקט, שוטטות, שיטיון, אי יכולת התמצאות בזמן ובמרחב, דיכאון, חרדה, רגזנות, התנגדות לטיפול ואיבוד עניין. פעמים רבות מתחיל תהליך הדמנציה בירידה ביכולות הזיכרון, האטה בתפיסה ובלבול. במקרים אחרים, סימניה הראשונים של המחלה הינם דיכאון, רגזנות או בריחת שתן.

על מנת לקבוע האם האדם הינו תשוש נפש ומה רמת תפקודו הקוגניטיבי, משתמש הפסיכוגריאטר במספר מבחנים הכוללים שאלונים ומילוי משימות. מבחנים אלה בוחנים את רמת הזיכרון, יכולת ההתמצאות בזמן ובמרחב ויכולת ביצוע פעולות היום יום.

טיפול בקשישים תשושי נפש

לרוב דמנציה הינה מצב בלתי הפיך אולם, קיימות כיום תרופות אשר יש ביכולתן לעכב את התקדמות המחלה ולהקל על אובדן הזיכרון. התאמת תרופות אלה ניתן לקבל מפסיכוגריאטר. בנוסף, הקלה מסוימת על אובדן כישורים מנטאליים ניתן להשיג על ידי פעילות קוגניטיבית המאמנת את יכולות החשיבה, כגון משחקי זיכרון, פתירת תשבצים וריפוי בעסוק.

במוסדות רבים קיים חדר חושים(סנוזלן) בו ניתן לווסת את אי השקט הגורם לפעלתנות יתר ולשוטטות. בשלבים מתקדמים של דמנציה, מהווה גריית חדר החושים ערוץ תקשורת בלעדי של החולה עם סביבתו

כל עוד יכול קשיש תשוש נפש לנהל אורח חיים עצמאי, ניתן להשאירו בביתו ולהיעזר בטיפולם של בני משפחתו. אולם, כאשר יכולת התפקוד מתדרדרת ואין החולה יכול לשרת את עצמו ועלול אף להזיק לבריאותו, כדאי לשקול פיתרון של עובד זר או בית אבות.

יתרונות הטיפול של העובד הזר הם בעיקר הישארות החולה בסביבתו הטבעית ומניעת הטראומה שבמעבר למקום חדש, אולם במקרים של חולים פעלתנים הזקוקים להשגחה ותמיכה אינטנסיבית, אין ביכולתו של אדם אחד לדאוג לשלום החולה ועל כן מומלץ להעבירו לבית אבות. טיפול סיעודי בבית האבות כולל השגחה מלאה, סיעוד, פעילויות קוגניטיביות ופיזיותרפיה. בנוסף, מחלקות אלה מאובטחות מפני בריחה ובכך נמנעים מקרי שוטטות.

התמודדות משפחה עם קשיש תשוש נפש

התמודדות משפחה עם קרוב סיעודי שהינו תשוש נפש אינה פשוטה. מלבד הטיפול האינטנסיבי והדאגה לבריאותו, מתמודדת משפחת החולה עם אובדן הזיכרון והיכולת הקוגניטיבית של החולה, כאשר השלב הקשה מכל, הוא השלב בו אין החולה מזהה את יקיריו.

על כן, חשוב כי בני משפחתו של תשוש הנפש ידאגו לבריאותם ולמנוחה. מומלץ לחלק את נטל הטיפול והביקורים בבית האבות בין בני המשפחה. כמו כן, קיימות קבוצות תמיכה עבור בני משפחה ממטפלים בתשושי נפש העוזרות להתמודד עם הנסיגה המנטאלית של החולה.

זכויות קשישים תשושי נפש

בעבור קשישים תשושי נפש המעוניינים להמשיך ולהתגורר בביתם ולקבל טיפול הוספיס, ניתן לקבל סיוע במימון מטפלת או עובד זר על ידי ביטוח לאומי. עבור קשישים תשושי נפש המעוניינים לעבור אל בית האבות, ניתן לקבל סיוע כלכלי במימון בית האבות על ידי משרד הבריאות, כאשר התשלום החודשי יהיה בהתאם להכנסות המשפחה. בנוסף, קיימות הטבות מס עבור אנשים אשר בני זוגם או הוריהם חוסים בבית האבות