זכויות הקשישים לשיקום

הצורך בשיקום, הינו שכיח למדי בקרב האוכלוסייה המבוגרת. התהליך נועד להחזיר מטופל למצב תפקוד מרבי לאחר נזק גופני (או במקרים מסוימים, נפשי ) אשר נגרם לו. תהליך שיקומי מערב מספר רב של אנשי צוות אשר שיתוף הפעולה ביניהם מוביל במקרים רבים לתוצאות משמעותיות ולשיפור רב במצב החולה.

זכויות הקשישים לשיקום נאכפות בחוק בריאות ממלכתי (1994) ואף בתוספת לחוק אשר מתייחסת בפרט לזכות לשיקום נאות (1996). למרות כי לעיתים קשישים ובני משפחתם חשים כי האחריות על מציאת מסגרת מתאימה הינה שלהם, לא כך הדבר והאחריות הינה של קופת החולים המבטחת.

מתי מתעורר הצורך לשיקום?

• שיקום לאחר אירוע מוחי (שבץ), המוביל בחלק רב מן המקרים למצב של שיתוק מוטורי, ירידה בתחושה ואובדן יכולת הדיבור. שיקום זה מוגדר כשיקום נוירולוגי ובמרבית המקרים נמשך לאורך תקופה של בין חודש לשלושה חודשים.

• שיקום אורטופדי, מתבצע לרוב לאחר נפילות של קשישים המובילות לשברים בירך או במצבים חמורים של כאבי גב הנגרמים בשל שינה לא נוחה, הנעשית בשל רכישת מזרן שינה לא איכותי. לאור העובדה כי מרבית הנזק נגרם כתוצאה מנזק שלדי ולא בשל נזק עצבי, אורך השיקום קצר יותר ונע בין שבועיים לחודש.

מסגרות השיקום

קיימות מספר מסגרות אפשריות בהם ניתן לבצע את תהליך השיקום. הדרך המוכרת ביותר הינה אשפוז לתקופה מסוימת במחלקה או בית חולים שיקומי כמו בית לוינשטיין( המעניק שירותי תיירות מרפא וכן טיפולי הידרותרפיה) אפשרות נוספת היא החזרת המטופל לביתו וביצוע תהליך שיקומי במסגרת שיקומית בקהילה. במצבים מסוימים אף ניתן לבצע את שיקום בבית המטופל.

ההחלטה איזה מסגרת היא המתאימה ביותר נקבעת על ידי מספר גורמים. ראשית, יש צורך בהמלצות רופא גריאטרי או שיקום מטעם בית החולים המטפל, אשר מודע למצב החולה. שנית, קופת החולים המבטחת אשר מחליטה על אופי השיקום בהתאם להמלצת בית החולים, בקשת המטופל ובני משפחתו והתנאים האפשריים לאותו מצב.

כיצד ניתן לערער?

במקרים בהם בית החולים המליץ על מתן שיקום, אך קופת החולים המבטחת אינם מאשרת המלצה זו, ניתן להגיש ערעור על ידי מספר דרכים:

• בקשת חוות דעת נוספת מרופא מומחה בשיקום או גריאטריה.
• הגשת תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.
• אשפוז החולה במסגרת שיקומית למשך מספר ימים בכדי לראות האם החולה מתמודד עם מסגרת זו בצורה אשר מתאימה להמשך טיפול ארוך יותר. לפני שחרור מבית החולים לצורך המשך הטיפול , יינתן מכתב שחרור מפורט אשר מסביר את מצב החולה ואת ההמלצות להמשך הטיפול. לפני שחרור מבית החולים, יש צורך ליידע את החולה ואת משפחתו לפחות שני ימי עבודה מראש על התחלת השיקום בכדי לאפשר זמן להתארגנות יעילה. קיימים מספר תנאים הכרחיים אשר יש צורך לוודא כי הינם קיימים לפני תחילת ההליך השיקומי.
• הסכמת המטופל או האפוטרופוס האחראי עליו.
• שיתוף פעולה מצד החולה. יעילות ההליך יורדת בצורה משמעותית בחולה אשר אינו רוצה או יכול לשתף פעולה בשיקום.
• מצב רפואי יציב, לא ניתן להתחיל הליך שיקומי באדם הסובל מזיהומים קשים או בעיות אחרות המגבילות את תפקודו בצורה משמעותית. בתום פתירת המצב האקוטי אשר מונע את תחילת התהליך ניתן לבצע הערכה גריאטרית מחודשת לצורך שיקום. חשוב לציין כי מצבים כגון פצעי לחץ או זונדה קבועה אינם מהווים התווית נגד להתחלת השיקום.

שלבים בתהליך השיקום

• הערכה ראשונית וקביעת תוכנית טיפול – מתבצעת על ידי צוות השיקום הכולל במרבית המקרים רופאים, אחיות, פיסיותרפיסטים שונים, עובדים סוציאליים ועוד.
• השיקום עצמו נעשה למשך התקופה שנקבעה מראש, ובכל זמן בו הוא נמשך מתבצע מעקב קבוע על מצב החולה והתקדמותו
• הערכת מצב לפני שחרור החולה, ובדיקה האם יש צורך בהארכה נוספת של זמן השיקום, או המשך טיפול במסגרת הקהילה או בבית החולה. לקראת השחרור, עובדת סוציאלית יכולה לסייע בהתאמת הסביבה למצב החולה (בהנחה שלא ניתן היה לחזור למצב תפקודי מלא או זהה למצב הקודם), על ידי עזרה בהעסקת מטפל קבוע, מציאת מוסד המתאים לצרכי המטופל, קבלת ציוד מתאים ועוד.

להרחבה: מסגרות החלמה לקשישים